תמרון תת תודעתי: המלחמה על הנרטיב של ה-7 באוקטובר מתרחשת בעוצמה במחילות ויקיפדיה

ליאיר גולן ניסו למחוק את פעולות החילוץ ב-7 באוקטובר. ל"אחים לנשק" את ההתגייסות האזרחית במלחמה. את הערך של בני גנץ ניסו להשחיר, וכך גם את בכירי מערכת הביטחון בהווה ובעבר. את חלקו של נתניהו בהתעצמות חמאס יש מי שמוחקים במרץ, ואיזה ערך חזר לאופנה פתאום אחרי 30 שנה? שומרים מרים מסך מעל המלחמה על התודעה שמתרחשת מתחת לרדאר בוויקיפדיה - המקום שבו נחרץ הגורל הדיגיטלי

צילומים: אחי אוחיון וחיים צח - לע"מ, נועם מושקוביץ ועדינה ולדמן - דוברות הכנסת, דובר צה"ל, רויטרס. לוגו ויקיפדיה מתוך ויקימדיה. עיבוד תמונה: נעם תמרי

ליאיר גולן ניסו למחוק את פעולות החילוץ ב-7 באוקטובר. ל"אחים לנשק" את ההתגייסות האזרחית במלחמה. את הערך של בני גנץ ניסו להשחיר, וכך גם את בכירי מערכת הביטחון בהווה ובעבר. את חלקו של נתניהו בהתעצמות חמאס יש מי שמוחקים במרץ, ואיזה ערך חזר לאופנה פתאום אחרי 30 שנה? שומרים מרים מסך מעל המלחמה על התודעה שמתרחשת מתחת לרדאר בוויקיפדיה - המקום שבו נחרץ הגורל הדיגיטלי

צילומים: אחי אוחיון וחיים צח - לע"מ, נועם מושקוביץ ועדינה ולדמן - דוברות הכנסת, דובר צה"ל, רויטרס. לוגו ויקיפדיה מתוך ויקימדיה. עיבוד תמונה: נעם תמרי
צילומים: אחי אוחיון וחיים צח - לע"מ, נועם מושקוביץ ועדינה ולדמן - דוברות הכנסת, דובר צה"ל, רויטרס. לוגו ויקיפדיה מתוך ויקימדיה. עיבוד תמונה: נעם תמרי

ליאיר גולן ניסו למחוק את פעולות החילוץ ב-7 באוקטובר. ל"אחים לנשק" את ההתגייסות האזרחית במלחמה. את הערך של בני גנץ ניסו להשחיר, וכך גם את בכירי מערכת הביטחון בהווה ובעבר. את חלקו של נתניהו בהתעצמות חמאס יש מי שמוחקים במרץ, ואיזה ערך חזר לאופנה פתאום אחרי 30 שנה? שומרים מרים מסך מעל המלחמה על התודעה שמתרחשת מתחת לרדאר בוויקיפדיה - המקום שבו נחרץ הגורל הדיגיטלי

תמרון תת תודעתי: המלחמה על הנרטיב של ה-7 באוקטובר מתרחשת בעוצמה במחילות ויקיפדיה

ליאיר גולן ניסו למחוק את פעולות החילוץ ב-7 באוקטובר. ל"אחים לנשק" את ההתגייסות האזרחית במלחמה. את הערך של בני גנץ ניסו להשחיר, וכך גם את בכירי מערכת הביטחון בהווה ובעבר. את חלקו של נתניהו בהתעצמות חמאס יש מי שמוחקים במרץ, ואיזה ערך חזר לאופנה פתאום אחרי 30 שנה? שומרים מרים מסך מעל המלחמה על התודעה שמתרחשת מתחת לרדאר בוויקיפדיה - המקום שבו נחרץ הגורל הדיגיטלי

צילומים: אחי אוחיון וחיים צח - לע"מ, נועם מושקוביץ ועדינה ולדמן - דוברות הכנסת, דובר צה"ל, רויטרס. לוגו ויקיפדיה מתוך ויקימדיה. עיבוד תמונה: נעם תמרי

מילאן צ'רני

יחד עם

4.1.2024

תקציר הכתבה

בשבועות האחרונים שמו לב כמה מעורכי ויקיפדיה, שנעשה ניסיון למחוק אזכורים לפעולות הגבורה של האלוף במיל' יאיר גולן בשבת האיומה של ה-7 באוקטובר. גולן כזכור יצא ברכבו הפרטי אל זירת הטבח שורצת המחבלים במסיבת נובה הסמוכה לקיבוץ רעים, לאחר שקיבל פניות מהורים לעזור בחילוץ מהשטח. גולן סייע בחילוץ רבים מהשורדים אולם משתמשים בוויקיפדיה ביקשו למחוק זאת מן התיעוד ההיסטורי, בטענה שמעשיו "לא היו יוצאי דופן", וכי "מה הערך הויקיפדי של פירוט מעשה שברור שקצין בסדר גודל של יאיר גולן אמור לעשות". עוד נטען כי מעשיו "מנוצלים לתעמולה פוליטית", וכי אזכורם באנציקלופדיה המקוונת נעשה מ"שיקולים בלתי אנציקלופדיים למרחב הערכים". 

העורכים הבחינו גם בכך שכמה מאותם המשתמשים פעלו באופן מתואם, עם הודעות בנוסח דומה בפרק זמן קצר מאוד - עניין שמעלה חשד לשימוש בחשבונות מזויפים.

יאיר גולן. צילום: עדינה ולדמן - דוברות הכנסת

ניסיונות דומים לשכתוב סלקטיבי של ההיסטוריה נעשו גם בערך הוויקיפדיה של "מלחמת חרבות ברזל", כאשר משתמשים ניסו למחוק את האזכור לתרומת תנועת "אחים לנשק" למאמץ המלחמתי, לרבות ההתגייסות האזרחית והחמ"ל שהקימו עם פרוץ הקרבות. בניסיון למנוע אזכור של התנועה נימקו זאת אותם משתמשים, בכך שפעילותו של ארגון אחים לנשק ותרומתו לעזרה לנפגעים זניחה ביחס לגופים אחרים. במסגרת הדיונים האשימו משתמשים את אחים לנשק בכך שאיימו לסרב לשרת במילואים כחלק מהמחאה נגד ההפיכה המשטרית.

החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק". צילום: רויטרס

ערך ויקיפדיה נוסף שהיה מושא לכמה וכמה ניסיונות שינוי בידי משתמשים שביקשו להכניס בו מידע שלילי, דווקא בימים של"ביחד ננצח" ו-"לא עוסקים בפוליטיקה בזמן מלחמה", הוא של בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי ושר בממשלת החירום. אחד המשתמשים  ניסה להוסיף לערך טענה לפיה גנץ עיכב ב-2015 פעולת חי"ר ברצועת עזה, כדי למנוע פגיעה בחיי אזרחים פלסטינים, גם במחיר של "סיכון חיילי גולני". משתמש אחר טען כי בימי מבצע "צוק איתן", אז כיהן גנץ כרמטכ"ל, הוא הציג בפני הממשלה דאז בראשות נתניהו, הערכה כוזבת בניסיון למנוע את כיבוש עזה. ובמילים אחרות, גנץ אחראי למצב בעזה שהוביל ל-7 באוקטובר. 

בני גנץ. צילום: רויטרס

גנץ אינו היחיד שחווה ניסיונות לשכתוב של אירועים מן העבר. ערך שהעניין בו זינק דרמטית מאז שפורסם מתוך דיון סגור בכנסת, שנתניהו השווה בין מספר הקורבנות ב-7 באוקטובר ל"קורבנות אוסלו", הוא של "הסכמי אוסלו". בדף העוסק באירוע היסטורי מלפני שלושה עשורים, לא מתבצעים שינויים לעיתים קרובות, אך לפתע החלו משתמשים לשזור בו את הטענה כי משם נובע המחדל של השבת השחורה.

רבין וערפאת חותמים על הסכם אוסלו בוושינגטון. צילום: אחי אוחיון - לע"מ

אחד מהם, למשל, ניסה להוסיף בערך את הפסקה הבאה: "ב-7.10.23 לאחר מתקפת הפתע שעשה ארגון חמאס ובה טבח בלמעלה מ-1,300 ישראלים, בתמיכה מלאה של הרשות ומנהיגיה וכלי התקשורת שלה, הודו רבים מתומכיו של ההסכם שטעו בהערכתם שישנם גורמים פלסטינים מתונים יותר שאיתם ניתן לעשות שלום". 

הנה כך, צה"ל נלחם בעוז במנהרות החמאס בעזה אבל גם בישראל, מתחולל לו מתחת לפני השטח קרב על הנרטיב שיקבע במידה רבה את היום שאחרי, עם ניסיונות להסיט את האחריות למחדל לכיוונים ואישים אחרים.

כעשרה עורכים לא מזוהים ביצעו ניסיונות חוזרים ונשנים להעלים כל אזכור לאחריותו של נתניהו בכל הנוגע למתקפה, וכן להסיר אזכורים לגישתו כלפי החמאס בעבר - בין היתר אישור 'מזוודות הכסף' מקטאר ומהלכים אחרים שאיפשרו את התעצמות חמאס

האג'נדה של המשתמש "יעקב"

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת הפועלת מאז ינואר 2001. היא מבוססת על מודל שיתופי שבמסגרתו משתמשים בעלי רצון טוב תורמים לגוף ידע, אשר מתרחב והולך לטובת הכלל. אמינותה כמקור מידע אמנם אינו מוחלטת, אבל עדיין עולה על זו של הרשתות החברתיות, שמוצפות במידע כוזב. 

לפי כלליה של ויקיפדיה, אחד מעמודי התווך של פעילותה הוא השאיפה לניטרליות חסרת פניות והימנעות מכל הטיה. העורכים והכותבים את הערכים בה, אמורים לבסס את תרומתם על מקורות ומראי מקום מהימנים. משתמשים יכולים לפסול את תרומתם של משתמשים אחרים על רקע הפרה של עקרון הניטרליות, ולחלופין, להעלות טיעונים מבוססים-עובדתית בניסיון להגיע לפשרה ביחס לניסוחים. 

אף שהעקרונות הללו מאפשרים לוויקיפדיה להישאר מאוזנת בשנים האחרונות ניכר כי הוויקיפדיה העברית עוברת תהליך המנסה להטות אותה ימינה. הניסיונות הללו נסתרים לרוב מעיניו של הציבור בישראלי, והיחידים שנחשפים אליהן הם קומץ עורכים. כעת, כאמור, ניטש בוויקיפדיה מאבק עז על שליטה בנרטיב המלחמה כאשר משתמשים גלויים ואנונימיים גם יחד, עושים מאמצים ניכרים להציג את פעולותיהם של שרי הממשלה באור חיובי. 

רה"מ נתניהו. צילום: רויטרס

אחד כזה, שמשתמש בכינוי "יעקב", הפגין פעלתנות מיוחדת בכל הנוגע לתליית האשם באירועי 7 באוקטובר באישים במערכת הביטחון, ולא בנתניהו. המשתמש יעקב, אליו התייחסו בעבר גם בהארץ וכן העיתונאי בן כספית, משמש עורך פעיל בוויקיפדיה העברית במשך כמה שנים, ובאחרונה ערך בין היתר את הערכים על ראש שב"כ רונן בר, ראש אמ"ן אהרון חליוה ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון. הוא אף הכניס שינויים בערכים הנוגעים לאברהם אדן ולאביגדור (ינוש) בן-גל, שניהם קצינים בכירים שתהילתם במלחמת יום הכיפורים, ואשר הלכו לעולמם. ליעקב חשוב היה לציין בערכים שלהם, שהם תמכו בתוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון מרצועת עזה ב-2005. בה בעת, יעקב נמנע מכל ביקורת על נתניהו וממשלתו, ואף התנגד לעריכות המציגות אותם כאחראים למחדל.

ראש אמ"ן חליוה וצילום מסך מתוך ויקיפדיה. צילום: דובר צה"ל

אף שהוא אינו מסגיר את זהותו האמיתית בויקיפדיה, שומרים חושף כעת כי מדובר באיש ימין בשם יעקב שץ, אשר בחשבון הפייסבוק שלו מציין בזמן אמת אילו ערכי ויקיפדיה הוא עורך. לדוגמה, ב-10 באוקטובר פרסם שץ בפייסבוק, כי לקח על עצמו "פרויקט משמעותי של עדכון ערכי הויקיפדיה של ראשי הצמרת הביטחונית שלנו בתחזיות ההבל והעמדות ההזויות שלהם". הוא קרא לעורכי ויקיפדיה להצטרף אליו בכך, וציין כי פתח ב"מר עמוס ידלין שהערך שלו [...] שכח לציין שהוא היה בעד השתלטות החמאס על רצועת עזה". באותו יום, המשתמש יעקב הכניס שינויים בערך של ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, וציין כי ידלין היה בעד ההתנתקות ולא ראה בחמאס איום. 

בדומה לכך, ב-14 באוקטובר, שץ ציין בדף הפייסבוק שלו כי הכניס שינויים בערך של האלוף אליעזר טולדנו, לשעבר מפקד אוגדת עזה, וציין שטולדנו תמך בהעברת כסף מזומן לחמאס והיה בטוח בערכו וביעילותו של מכשול הגבול בין עזה לישראל. עריכות אלה בדיוק בוצעו בו באותו היום בידי המשתמש יעקב בערך הוויקיפדיה של טולדנו

האלוף טולדנו. צילום: דובר צה"ל

על האג'נדה הפוליטית של שץ ניתן ללמוד מדף הפייסבוק שלו שם הוא קורא לשחרורו של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא ב-2015, מוקיע את יצחק רבין, את שמעון פרס ואת יוסי ביילין כבוגדים, וקורא להרחבתם של היקפי ההרג וההרס בעזה. איך מסתדרים הדברים עם ערכי הניטרליות של ויקיפדיה?

צילום מסך מתוך פייסבוק

שומרים פנה לשץ אולם תגובתו לא התקבלה. 

חמאס נכס ולא נטל? "הסרת מידע שולי"

סקירה של ערכי ויקיפדיה אשר עוברים באחרונה עריכה ניכרת מלמדת כאמור, אילו סוגיות נחשבות כעת משמעותיות ועומדות בלב הדיון הפוליטי בישראל. 

במקרים רבים, משתמשי ויקיפדיה נאבקים בנסיונות לשנות או למחוק פרטים שיש להם נגיעה למלחמה, וזאת באמצעות ביטול מחיקות או איזון עריכות באמצעות עובדות שמנגד. עם זאת, ישנם עורכים שמתמידים בניסיונותיהם לשנות את הערכים ואף מצליחים בכך.

ראש חמאס בעזה סינוואר. צילום: רויטרס

שלא במפתיע, בעין הסערה ניצבים הערכים "מתקפת הפתע על ישראל (2023)" ו"מלחמת חרבות ברזל". כעשרה עורכים לא מזוהים ביצעו ניסיונות חוזרים ונשנים להעלים כל אזכור לאחריותו של נתניהו בכל הנוגע למתקפה, וכן להסיר אזכורים לגישתו כלפי החמאס בעבר - בין היתר אישור 'מזוודות הכסף' מקטאר ומהלכים אחרים שאיפשרו את התעצמות ארגון הטרור על חשבון החלשת הרשות הפלסטינית. ניסיון מחיקה אחר בהקשר הזה היה של דבריו בצלאל סמוטריץ' בראיון ב-2015, ולפיהם "הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס". כדי לתמוך במחיקה זו, נטען כי מדובר ב"הסרת מידע שולי".

השר סמוטריץ'. צילום: רויטרס

הכתובת לחיזוק חמאס ולמחדל ה-7 באוקטובר על פי אותם משתמשים הם בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, ובפרט ראשי אמ"ן והשב"כ. בכמה דפי ויקיפדיה נטען כי בעלי תפקידים אלה כשלו לזהות את האיום ולהתריע בפני ראש הממשלה מבעוד מועד, וכי ככלל היו אף אחראים למדיניות של חיזוק חמאס. 

ראש השב"כ רונן בר. צילום: חיים צח - לע"מ

האם מדובר ביוזמה מאורגנת? אפשר רק לנחש. ב-11 בדצמבר, מיכאל בן-ארי – איש מפלגת "עוצמה יהודית", שמועמדותו לבחירות לכנסת בשנת 2019 נפסלה – קרא לעוקביו בטוויטר לערוך את דף ויקיפדיה העוסק במתקפת 7 באוקטובר, ושאותו כינה "הנדסת תודעה מושלמת". אחד המגיבים לציוץ שלו כתב ש"קבוצה ימנית מסודרת" מטפלת בעניינים כאלה בוויקיפדיה.

הכתובת לחיזוק חמאס ולמחדל ה-7 באוקטובר על פי אותם משתמשים הם בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה, ובפרט ראשי אמ"ן והשב"כ. בכמה דפי ויקיפדיה נטען כי בעלי תפקידים אלה כשלו לזהות את האיום ולהתריע בפני ראש הממשלה מבעוד מועד

שיקלי שר מיותר או תורם למהלכים הדיפלומטיים? 

אחד העורכים הבולטים בוויקיפדיה הוא עמיחי בנעט, מנכ"ל "הרצוג עולמי" – ארגון יהודי המכשיר מורים ומורות דתיים. בנעט מדורג במקום ה-40 בקרב הפעילים בוויקיפדיה העברית. הוא חיבר רבות מן הגרסאות הראשונות של ערכים העוסקים בכמה וכמה פוליטיקאים, רובם מן הימין אבל לא רק - ובכללם סמוטריץ' ויריב לוין, ותרם משמעותית גם לערכים של אישים אחרים, ובהם דוד אמסלם ודוד ביטן. 

בנעט התייחס לחשיבות של שליטה בנראטיב הוויקיפדי כבר בשנת 2010, אז היה מיוזמיה של סדנה ל"עריכה ציונית בוויקיפדיה". בסדנה, שהתקיימה בשיתוף מועצת יש"ע, השתתפו פעילים משלל ארגוני ימין, וכן נפתלי בנט ואיילת שקד. בדיווח על הסדנה נכתב כי "עריכה בוויקיפדיה תורמת להשפעה על הלכי הרוח בישראל ובעולם" וכי תכלית ההכשרה שסיפקה הייתה "להשפיע על מדיניותה של ויקיפדיה בקשר לנקודת המבט הנייטרלית ובסופו של דבר גם על הכתוב באנציקלופדיה".

מאז ה-7 באוקטובר, בנעט פעיל מאוד במאבק המתחולל בדפי ויקיפדיה. כך למשל, הוא פעל באופן חוזר ונשנה לעריכת הדף של שר התפוצות עמיחי שיקלי, באופן שהציג את פעולותיו של שיקלי בהקשר למלחמה באור חיובי, והדגיש כי השר תרם למהלכיה הדיפלומטיים של ישראל בעולם בעודו משרת במילואים – זאת, אף שזמן שירות המילואים הפעיל של השר היה לכל היותר כמה ימים. בנעט לא התייחס לכך ששיקלי עומד כעת בראש שני משרדי ממשלה – משרד התפוצות והמשרד לשוויון חברתי – שביקורת ציבורית נרחבת עולה מאז תחילת הלחימה כי הם מיותרים וגורמים לבזבוז כספים.

השר שיקלי. צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

כמו כן, בהינתן ש"הרצוג עולמי" מקבל מימון גם ממשרד התפוצות בראשותו של השר עמיחי שיקלי, פעולות העריכה של בנעט מעלות תהיות באשר לאפשרות של היעדר ניטרליות, ומכך, להפרה של העקרונות המכוננים של ויקיפדיה.

דוגמאות נוספות לפעילותו לאחרונה של בנעט: הוא ניסה למחוק דברי ביקורת שנגעו להתנהלותו של שר האוצר סמוטריץ' בנוגע לתקציב המדינה בזמן המלחמה; ביקש למחוק אזכור של ניסיונות של שר המשפטים לוין להמשיך בהפיכה המשפטית בזמן המלחמה; וטען כי סירובו של שר התקשורת שלמה קרעי לשאת באחריות על מתקפת ה-7 באוקטובר זניח ואינו ראוי להתייחסות.

השר קרעי. צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת

מבנעט נמסר בתגובה: "אני עורך בוויקיפדיה כבר יותר מ-16 שנה, עם עשרות אלפי עריכות בנושאים מגוונים. אני עושה את זה בזמני החופשי ובהתנדבות מלאה, ללא קשר למקומות בהם עבדתי לאורך השנים. ותמיד כתבתי בדף המשתמש שלי בוויקיפדיה את מקום עבודתי, כגילוי נאות. אני מאוד מתעניין בפוליטיקה ולכן עורך הרבה בתחום הזה בין היתר, יזמתי פרויקט לכתיבת ערכים על חברי כנסת ונבחרי ציבור פוטנציאלים, שבמסגרתו נכתבו עשרות ערכים, מכל הקשת הפוליטית. אני עורך בצורה עקבית ערכים על פוליטיקאים מימין ומשמאל".

מה קורה כאשר היועץ של השר עורך בעצמו את הערך של הבוס?

כפי שחשף שומרים בשבוע שעבר, נמרוד אלירן סבח, יועץ התקשורת של דוד אמסלם, איש הליכוד והשר לשיתוף פעולה אזורי, ניסה להסיר מערך הוויקיפדיה של השר, אזכור לכך שהאחרון לכאורה הודח מגדוד המילואים שלו. החשיפה שקיבלה במה אצל העיתונאי בן כספית במעריב ובתוכנית "אולפן שישי" בחדשות 12, התפתחה לסאגה שרק פגעה עוד יותר בתדמיתו של אמסלם, ועל כן סבח לא ויתר בקלות.

מאז 19 באוקטובר הוא ניסה לפחות ארבע פעמים לשנות את פרטי עמוד הוויקיפדיה של אמסלם, כך שלא יכללו פרטים על הפרשה – ללא הצלחה. בניסיונו האחרון כתב סבח באתר ויקיפדיה, כי אמסלם מנהל תביעת דיבה נגד כספית וכי הוא מנסה כבר כמה שבועות לשנות את הערך.

אחד מניסיון העריכה של היועץ סבח בערך של השר אמסלם

ללא קשר לנושא עצמו, נראה כי סבח הפר את תקנון ויקיפדיה הנוגע ל"עורך בתשלום". לפי כללי ויקיפדיה העברית, תשלום תמורת עריכה מותר רק בתנאים מסוימים, ומחייב גילוי נאות.

בתגובה לנושא נמסר מטעמו של אמסלם: "דוד אמסלם סיים את שירות המילואים שלו על-פי חוק, ומשכך מעולם לא הודח! הכל מגובה במסמכים מהצבא, ולכן השר אף מגיש תביעת לשון הרע נגד בן כספית בנושא. מכיוון שהצדק עמנו, ראוי שהוא יעשה ויראה, גם ברשת, ומכאן תיקון הטעות בויקיפדיה, אולם באמת שמדובר בזוטות".

האזינו לשיחה על התחקיר, בתוכנית "גם כן תרבות" עם גואל פינטו בכאן תרבות