הברית הפוליטית ארוכת השנים בין החרדים לסרוגים אמנם מאותגרת מאז פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר, אולם בשבועות האחרונים נדמה כי הסדקים מתרחבים. על פניו, מדובר בשורת עימותים נקודתיים סביב חוק המעונות, חוק יסוד לימוד התורה, ההפגנות נגד גיוס חרדים והיחס המשטרתי למפגינים; אלא שמאחורי המחלוקות הללו מסתתר חשש של ההנהגה החרדית מזליגת קולות אל הימין הדתי-לאומי, בעיקר אל מפלגתו של איתמר בן גביר.

החשש מתרכז בקבוצות שאינם חלק מליבת החברה החרדית אך במשך השנים הצביעו ברובן למפלגות המגזר. מדובר על צעירים חרדים ימניים, מצביעי ש"ס מסורתיים, חב"דניקים, חרדים מודרניים ובוחרים שנעים על רצף הזהות החרד"לית. שורה של אינדיקציות בשטח רומזות שהאכזבה מהפוליטיקאים החרדים נוכח כישלונם המהדהד בפתרון סוגיות הגיוס והכירסום בהטבות הכלכליות של הציבור החרדי, דוחף את הקבוצות הללו לבחון אופציות פוליטיות אחרת. במפלגות הציונות הדתית מודעים לכך ומנסים לגזור את הקופון האלקטרולי, עניין שבתורו רק מעצים את הלחץ בקרב העסקנות החרדית. 

העימותים האחרונים דחפו את מה שנראה כקדימונים לקמפייני הבחירות. מצד אחד מתקפות חריפות של נציגים חרדים וקמפיינים תקשורתיים נגד סמוטריץ' ובן גביר. מהצד השני מסרים ברורים לציבור החרדי בנסיון למצב את מפלגות הסרוגים כבית חדש עבור החרדי שמאס בנציגיו המסורתיים.

סקר שערך אתר המזוהה עם חב"ד, הנחשבת בציבור החרדי לעצמאית מבחינה פוליטית, הציג תוצאות נחרצות ביחס למצב הפוליטי בחסידות. לפי התוצאות 32% אמרו כי יצביעו לבן גביר ו-28% כי יצביעו למפלגה חרדית

בן גביר נגד רימוני הלם

העימות הפומבי ביותר בין הצדדים נרשם לפני כשבוע וחצי סביב טענות לאלימות משטרתית כלפי מפגינים חרדים נגד הגיוס. יו"ר ש"ס אריה דרעי פנה ישירות לשר לביטחון לאומי בן גביר, ודרש ממנו להתערב. "איתמר בן גביר, תתעורר", כתב דרעי במה שיכול להתפרש כמסר לציבור הש"סניקי ביחס למי אחראי לאלימות. "לא ייתכן שמה שהמשטרה לא עשתה בקפלן מול אנרכיסטים שביקשו להרוס את המדינה, היא עושה כעת מול אזרחים שזועקים שהפכו אותם לעבריינים רק משום שהם לומדים תורה".

בן גביר מצידו לא החמיץ את ההזדמנות לספין והודיע שיקיים דיון דחוף בנושא השימוש ברימוני הלם. נזכיר שמדובר באותו השר ממש שקידם קצין שתועד זורק רימוני הלם לעבר מפגינים בקפלן. הוא לא הסתפק רק באיתות הזה לרחוב החרדי ושיגר לאוויר גם עקיצה לכיוון דרעי, בתקווה שהמפגינים יבינו מי הגיבור הטוב בסיפור הזה. "מהיום הראשון לממשלה דרשתי לפטר את היועמ"שית", כתב בן גביר. "זו שרודפת חרדים ושומרת על מפגיני קפלן. אבל אתה (דרעי. ל"ס) וחבריך שמרתם עליה, כי חשבתם שאתם חכמים יותר". 

דרעי לא נשאר חייב: "אתה השר הממונה על המשטרה, ואתה נושא באחריות. מי שהפעיל הבוקר אלימות קשה אינה היועמ"שית, אלא השוטרים הכפופים לך".

עימות אחר התרחש בסוף מאי סביב ההצבעה בקריאה טרומית על חוק המעונות. בעוד חברי עוצמה יהודית תמכו בחוק יחד עם הסיעות החרדיות, חברי הציונות הדתית נעדרו מההצבעה. ביהדות התורה הגיבו בזעם. יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, תקף בחריפות כשהוא מכוון לאוזניים חרדיות: " (...) גם בציונות הדתית נוהגים בעיוות ובכפיות טובה. נתנו להם הכל, בהתיישבות, בתקציבים ובתפקידים, וכשמגיעים לנושאים החשובים לציבור החרדי הם מפנים עורף ופועלים נגדנו". לדבריו, ביהדות התורה "ייקחו זאת מעתה בחשבון בכל דבר הנוגע לציונות הדתית". 

יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף מיהר להצטרף: "ההימנעות של בצלאל סמוטריץ' בהצבעה על חוק המעונות חושפת את פרצופו האמיתי", הוא אמר. "כשיבוא שוב לקושש קולות במגזר החרדי, הציבור יזכור שברגע האמת המשפחות החרדיות עניינו אותו כקליפת השום".

עוד מוקד מתיחות הוא חוק יסוד לימוד התורה שנמצא בדיונים לקראת קריאה ראשונה בוועדת החוקה שבראשה ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית ואמור להיות מקודם בשבועות הקרובים. החוק הזה הוא תפוח אדמה לוהט מבחינת הפוליטיקאים הסרוגים: הבייס שלהם לא מעוניין בו אבל הפלתו תכעיס את הציבור החרדי שאת קולותיו הם מקווים למשוך. 

"בציונות הדתית רועדים מהחוק הזה, כי הם יודעים שזה יפגע להם בבייס", אומר לשומרים יעקב הרשקוביץ, כתב 'ישראל היום' לענייני חרדים. לדבריו, בשל המורכבות הפוליטית רוטמן ביקש שלא לקדם את החוק בוועדת החוקה בטענה לעומס ונעשה ניסיון להעביר את הטיפול בו לוועדת הכנסת. אלא שהיועצת המשפטית של הוועדה הבהירה כי כיוון שמדובר בחוק יסוד, נדרש הליך בוועדה המוסמכת לכך. 

מבחינת גורמים ביהדות התורה, גם ההסתייגות מחוק שהוא הצהרתי היא אינדיקציה לחוסר הנאמנות של המפלגות הסרוגות. "זה כבר לא חוק גיוס", תיאר הרשקוביץ את הדברים ששמע מגורם בכיר בדגל התורה. "זה לימוד תורה. החוק הזה הרי הוא נטול כלום, הוא לא שווה כלום, הוא חוק הצהרתי מאוד. וגם בזה הם לא מוכנים לגעת".

"לא נשכח ולא נסלח"

לצד התבטאויות הפוליטיקאים מתנהל מאבק גם בזירה התקשורתית. כך למשל הופץ לאחרונה ברשת קמפיין נגד חברי הכנסת מהציונות הדתית שהכותרות שלו היו בין היתר "לא נשכח ולא נסלח, ו-"כשעצרו לומדי תורה הם שתקו", זאת לצד תמונותיהם של נתניהו בן גביר וסמוטריץ', שפיותיהם מודבקים (ראו צילום מסך). גורמים שונים ששוחחו עם שומרים מייחסים את הקמפיין לגורמים בסביבת אחת המפלגות החרדיות. 

הקו הזה ניכר גם באופן הסיקור באתרים חרדיים. באתר אמס, למשל, ידיעה על הגינויים בקואליציה להפגנה מול ביתו של השופט נעם סולברג קיבלה כותרת גג בכיתוב באדום: "צבועים נמאסתם". בכותרת המשנה נעשה חיבור מפורש בין הגינויים להפגנה ושתיקת בכירי הקואליציה, לטענת האתר, מול מעצרי בחורי ישיבות: "כשעצרו בחורי ישיבות הם שתקו". בתוך הידיעה נכתב כי סמוטריץ', "שלא עומד לצד לומדי התורה ולא מגנה את מעצרם הנפשע, התעורר ואץ לגנות את המוחים".

גפני, בריאיון בוועידת קול חי, כרך את הביקורת על סמוטריץ' באזהרה מפני בן גביר. על שר האוצר אמר כי "אני יכול להגיד שהוא עשה כל מאמץ לדאוג לעצמו. לגבי מה שהוא עזר לנו או לא עזר לנו, אולי נדבר על זה בקדנציה הבאה". בהמשך שלח מסר ישיר למצביעים חרדים השוקלים לתמוך בבן גביר: "מי בציבור החרדי שרוצה להצביע לו, שידע שזה אומר שהוא עולה איתו יחד להר הבית". גפני, שיושב בקואליציה עם בן גביר כבר ארבע שנים, לא שכח גם לחבר את הסוגיה ההלכתית למדינית. מדובר, הוא אמר, לא רק ב"איסור תורה חמור וחיוב כרת", אלא גם ב"נזק מדיני בלתי רגיל לעם ישראל בעולם".

גם בצד השני לא הזניחו את כלי התקשורת החרדית. בריאיון לרדיו קול ברמה, לאחר טענות לאלימות משטרתית כלפי חרדים, אמר בן גביר כי הוא בודק מקרים שבהם בחורי ישיבות הוכו או טופלו שלא כדין, אך הדגיש כי "הציבור החרדי לא שונה מציבורים אחרים". בהמשך הוסיף: "אני היחיד שלא גזרתי קופון על החרדים, יכולתי לעשות הון פוליטי ולא עשיתי. אני אוהב את הציבור החרדי ואנחנו גאים להיות גם הבית שלהם".

ביהדות התורה מזהים היטב את הניסיון הזה. בפרסום של הרשקוביץ ב"ישראל היום" צוטט גורם בכיר במפלגה שאמר: "הציונות הדתית הפכו לקיצוניים ביותר, הם נלחמים בלומדי התורה בשביל להרוויח הישג של רגע. הם לא מבינים ששונאים אותם בחוץ והם כורתים גט כריתות מהמפלגות החרדיות". 

ואגב תקשורת: סקר שערך אתר המזוהה עם חב"ד, הנחשבת בציבור החרדי לעצמאית מבחינה פוליטית, הציג תוצאות נחרצות ביחס למצב הפוליטי בחסידות. לפי התוצאות 40% מהחסידים העדיפו שבן גביר וסמוטריץ' ירוצו יחד. במקרה של ריצה נפרדת אמרו 32% כי יצביעו לבן גביר ו-28% כי יצביעו למפלגה חרדית.

קשה לקבוע כמה הסקר הזה מהימן או משקף את תוצאות האמת שירשמו בבחירות בקרב חסידי חב"ד אולם הוא נותן תחושה של הלך הרוחות. 

הבעיה הגדולה - של ש"ס

ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר בשיחה עם שומרים, כי הניסיונות של מפלגות ימין למשוך קולות חרדיים אינם חדשים. עם זאת, הוא מסמן את מאפייני התופעה לקראת מערכת הבחירות הנוכחית ומציע להבחין בין יהדות התורה לש"ס. "סביב ה- 90% מהמצביעים החרדים האשכנזים מצביעים ליהדות התורה", הוא אומר. "אין כמעט זליגה החוצה. זה אומר שכמעט כל מצביעי יהדות התורה הם חרדים. זו מפלגה שהיא 'סגורה' משתי בחינות: כל הקבוצה מצביעה לה וכל המצביעים הם מהקבוצה".

"לש"ס יש לפחות שלושה-ארבעה מנדטים של מצביעים שהם פשוט לא חרדים. הם יכולים להצביע לכל מפלגה, הם לא בכיס שלה"

לכן, מסביר מלאך, האיום על יהדות התורה קטן יותר, אך עדיין קיים. הוא נמצא בעיקר בקרב חב"דניקים, חרדים מודרניים וצעירים ימניים יותר; איום לדבריו יש גם מן הצד היותר קיצוני של המפה החרדית: חסידויות שמרניות והפלג הירושלמי, שכועסים על עצם הניסיון של המפלגות החרדיות לקדם הסדרים סביב חוק הגיוס. "יש ליהדות התורה גם את האתגר הזה", אומר מלאך.

במקרה של ש"ס, לדבריו, זה אחרת. "לש"ס יש לפחות שלושה-ארבעה מנדטים של מצביעים שהם פשוט לא חרדים", הוא אומר. "הם יכולים להצביע לכל מפלגה, הם לא בכיס שלה. אפילו חלק מהחרדים של ש"ס הם 'חרדים רכים'. הם יכולים לשלוח את הילדים ללמוד במסגרות החרדיות, אבל להיות גם ליכודניקים או להזדהות עם בן גביר. לכן האיום מבחינת המפלגה גדול יותר גדול".

לדברי מלאך, זו גם הסיבה שש"ס נדרשת להחזיק באוויר שני מסרים בו זמנית: להציג קו ימני מספיק כדי לא לאבד מצביעים לבן גביר, אך גם להדגיש כי הוא וסמוטריץ' אינם באמת דואגים לציבור החרדי או לשכבות החלשות. "יש קבוצה ישראלית מזרחית שש"ס נאבקת בה על המצביעים", הוא אומר. "כדי לאחוז אותם היא צריכה להציג קו מאוד ימני, וגם להראות שהאחרים או לא חברתיים, או לא דואגים לחרדים, ואי אפשר לסמוך עליהם".

גורם המעורה במתרחש מאחורי הקלעים של ש"ס סיפר בשיחה לשומרים, כי במפלגה נערכים גם לאפשרות של כרסום בכוחה. לדבריו, בשיחות פנימיות נשמעת הערכה שלפיה אם ש"ס תשיג תשעה מנדטים בבחירות הבאות, הדבר ייחשב להצלחה.