החטיפה שמסעירה את גרמניה, שמחקירתה עולה מעורבות ישראלים, התרחשה ב-31 בדצמבר 2023. בחצות נורו מטחי הזיקוקים בעיירת הנמל גראסטן שבדנמרק. אלא ששבעה ישראלים שנכחו במקום התעניינו פחות בחגיגות, ויותר בהמולה – ההסחה המושלמת, שלפי החשד אפשרה להם להתנפל על סטפן הנזל ושני ילדיו, בן 10 ובת 13, שצפו בזיקוקים ליד ביתם.

"קפצתי קודם על האבא", שיחזר שנה וחצי לאחר מכן טל ששון (36), אחד מחברי החולייה. "הוא איש גדול, נלחם וניסה להתנגד, אבל התמודדתי איתו. ניסיתי לנטרל אותו ולשבת עליו". לדבריו, בזמן המאבק חבר חולייה שצורף למבצע כיוון שדיבר גרמנית ושאת שמו לא הכיר, "היכה את האב בצורה לא הכרחית".

שניות אחר כך נמלטה החולייה בשתי מכוניות עם שני הילדים. האב, כפי ששיחזר ששון בבית המשפט בגרמניה, ניסה לרוץ אחרי אחת המכוניות ולהשליך עליה חפץ - אך החוטפים ברחו. הם נסעו כעשר דקות ליער סמוך, ומשם המשיכו ברגל. ששון סחב את הבן "כמו שק", בעוד חבר אחר נשא את הבת. ההליכה באדמה הבוצית הייתה קשה, אך כעבור דקות הגיעו לוואן מסחרי מסוג פיאט דוקאטו שהמתין להם, חצו את הגבול לגרמניה, ונסעו כמה שעות עד שהגיעו לחווה ליד פפורצהיים, בדרום המדינה.

אירועי הלילה, והשתלשלות האירועים שהובילו אליו, עומדים בימים אלה במרכז משפט בהמבורג. תחקיר משותף של שומרים ודר שפיגל, המתבסס על חומרי חקירה של הרשויות בגרמניה וחומרים נוספים שהגיעו לידי שומרים, חושף פרטים חדשים על הפרשה ועל חברי חוליית החטיפה הישראלים החשודים. ששון הוא היחיד שנעצר והועמד לדין. היתר נמלטו, וככל הידוע מבוקשים ברחבי אירופה.

שורשי הסיפור, שמסוקר באינטנסיביות בתקשורת הגרמנית, מצויים בגירושים בין הנזל וכריסטינה בלוק, הוריהם הידוענים של הילדים שנחטפו. כריסטינה (52) היא בעלת רשת מסעדות הסטייקים "בלוק האוס", המונה יותר מ-50 סניפים באירופה והונה מוערך במאות מיליוני יורו. בני הזוג נישאו ב-2005, הביאו ארבעה ילדים והתגרשו סופית ב-2018. הנזל (51) עבר עם בת זוגו החדשה לדנמרק והילדים נותרו בחזקת האם, אך הגיעו אליו בסופי שבוע ובחגים. בשלב מסויים, בהסכמת האם, עברה הבת הבכורה לגור עם האב.

ב-2021 לא חזרו שני הילדים הצעירים מביקור אצל אביהם, שטען שאינם מוכנים לחזור לאימם. בית המשפט בהמבורג אמנם פסק שעליהם לשוב לגרמניה אך הרשויות בדנמרק טענו שטובתם מחייבת שיישארו אצל האב. 

בנובמבר 2022, לפי חשיפת דר שפיגל, נעשה ניסיון ראשון לחטוף את הילדים. בלוק נסעה לדנמרק מלווה בבני משפחה נוספים ובשישה אנשי אבטחה פרטיים, כאשר התוכנית הייתה "ליירט" את הילדים בדרכם לבית הספר. אלא שהחבורה עוררה חשד כשהמתינה בסמוך לבית המשפחה, מה שהביא להתערבות המשטרה. נפתחה חקירה, אך בסופו של דבר לא הוגשו כתבי אישום משום שנקבע שלא בוצע פשע.

דוד רם ברקאי: בכיר לשעבר ביחידה 504, חשוד שהוביל את מבצע החטיפה

לפי החשד של הרשויות בגרמניה את מבצע החטיפה השני הוביל  דוד רם ברקאי (68), בכיר לשעבר ביחידה 504 של אמ"ן ומאמן ג'ודו בעל חגורה שחורה. בשנים האחרונות הקים ברקאי יוזמות בתחומי המודיעין והסייבר. כך ב-2021 הוא הופיע בכתבת יח"צ ב"ישראל היום", כמומחה ליומינט וסייבר. הוא תואר שם כמי שמביא את ניסיונו האישי במערכת הביטחון, ומדבר על עולמות הסייבר והיומינט, כלומר מודיעין ממקורות אנושיים.

ביוני 2022 התארח ברקאי בפודקאסט "בית הנינג'ה", בהנחיית מדריך הנינג'יטסו טל ששון – לימים, לפי החשד, חבר בחוליית החטיפה. בפודקאסט סיפר ששון שהכיר את ברקאי דרך "האחווה", ארגון של בכירי מאמני אמנויות הלחימה בישראל: "שם דוד העביר לנו באחד הכנסים הדרכה בתחום הג'ודו".

ברקאי הוצג כמי שצוותו "פיצח מתודולוגיה לשילוב גיוס מקורות ברשת וברשת האפלה. בשנים האחרונות הם עמדו מאחורי מבצעי סייבר שהובילו למעצרים בארץ ובעולם. לברקאי ניסיון בהקמת חברות הייטק, והיום הוא מנהל את חברת סייבר קופולה, חברת סייבר יומינט הפועלת בשיתוף פעולה עם רשויות החוק".

המשקיע המרכזי ושותפו של ברקאי לשעבר ב"סייבר קופולה" סיפר לשומרים כי היא הייתה אמורה להיות חברת אבטחת סייבר לגיטימית. באתר האינטרנט של החברה, שירד מאז מהאוויר, היא מתוארת כחברה ש"מספקת הגנה אקטיבית מבצעית של מודיעין אנושי בסייבר".

כששמע על החשדות נגד ברקאי היה המום: "אני מקבל סחרחורת. אני מכיר את דוד, אין סיכוי שהוא יעשה דבר כזה". לדבריו, העסק לא התרומם, החברה הפסיקה את פעילותה לאחר הקורונה, והמשקיע השלים עם הפסד ההשקעה וניתק מגע. אלא שלפי החקירה בגרמניה החברה המשיכה לעבוד.

שלומי אלג'ם: מדריך נינג'טסו. חשוד כחבר בחולייה. קרן טננבאום אלג'ם: מנהלת מתנ"ס, יד ימינו של ברקאי

חבר אחר של ששון שהיה לפי החשד חבר בחולייה הוא שלומי אלג'ם (53), גם הוא מדריך נינג'יטסו. אשתו של אלג'ם, קרן טננבאום אלג'ם (52), תועדה ב-2023 כעובדת ב"סייבר קופולה". בהתכתבות בין כריסטינה בלוק ועורכי דינה, שנתפסה על ידי השוטרים הגרמנים, תוארה טננבאום אלג'ם כיד ימינו של ברקאי.

אבי ניר, מייסד "האחווה", אמר לשומרים כי השלושה אכן השתתפו במפגשי הארגון. היכרותו איתם שטחית. "הם האנשים הכי חיוביים בעולם", אמר. "אבל אני לא שופט, אני לא יודע. אני יכול רק להעיד מההיכרות שלי איתם, שהם אנשים ראויים, חיוביים, חבריים ומקצועיים. אבל מעבר לזה, אתה יודע..."

במהלך חקירת המשטרה פנה לרשויות סוכן ביון גרמני לשעבר, בן 84. במכתב שהגיע לידי שומרים הוא טען כי מי שתיווך בין משפחת בלוק לבין סייבר קופולה היה ראש השב"כ והשר לשעבר יעקב פרי, באמצעות חברת המודיעין העסקי שלו CGI Group, וכי התקציב שהקציבה משפחת בלוק למבצע עמד על 7 מיליון אירו. ככל הידוע לא נמצאו ראיות לתמוך בטענה הזאת, והיא אפילו לא מוזכרת בכתב האישום. צביקה נווה, מנכ"ל CGI Group, הכחיש את הדברים: "אין לנו שום קשר. אני לא מבין איך שמה של החברה שורבב."

חקירת המשטרה הגרמנית העלתה כיוון אחר, ולפיו הקשר בין בלוק לסייבר קופולה נוצר במהלך שנת 2022. ב-17 ביוני אותה שנה עורך הדין של משפחת בלוק יצר קשר עם יינס מאייר, מנכ"ל רשות הנמלים של המבורג. מאייר כתב כי ייצור מיד קשר עם "אלון", וישאל אותו אם דרוש מידע נוסף על "פרויקט דנמרק".

"אלון", לפי החשד, הוא אלון קציר-שמעוני, ישראלי המתגורר בגרמניה, שעבד בעבר בחברות ישראליות מתחום הסייבר והמודיעין. קציר-שמעוני היה בקשר ישיר עם עורך הדין, ושלח לו את כתובת המייל של קרן טננבאום אלג'ם בחברת סייבר קופולה. המשטרה הגרמנית ערכה חיפוש בביתו של קציר-שמעוני, אולם בכתב האישום שנדון בהמבורג הוא אינו מוגדר כחשוד אלא כעד. פנייה של שומרים לתגובתו לא נענתה.

במשטרה הגרמנית סבורים כי עוד לפני תוכנית החטיפה, שקלה בלוק להעליל על בעלה לשעבר ועורך דינו כי הם פדופילים. הרשויות דחו את הטענות

במשטרה הגרמנית סבורים כי עוד לפני תוכנית החטיפה, שקלה בלוק להעליל על בעלה לשעבר ועורך דינו כי הם פדופילים, וכך ככל הנראה לזרז את החזרת הילדים לחזקתה. היא אף התלוננה נגדם במשטרה. לפי גירסתה במשטרה, היא שכרה את סייבר קופולה לצורך ביקורת בתאגיד המשפחתי, ובבדיקה התגלו חומרי פדופיליה שהחזיקו השניים. הרשויות דחו את הגרסה, ופתחו נגדה בחקירה גם בחשד להאשמות שווא.

סייבר קופולה עבדה עבור משפחת בלוק במהלך רוב 2023. בנובמבר האחרון הגיע ברקאי לפגישה במתחם משרדים בהמבורג, כדי לשכור משרד לחברה. המנהל שנפגש עמו רשם הערות במהלך הפגישה, וכתב כי ברקאי הגיע בהמלצת עורך הדין של משפחת בלוק, וציין כי היא לקוחה של חברת סייבר קופולה בעיר. עוד ציין כי אף שכתובתו של ברקאי בגרמניה היתה בפפורצהיים, בפועל הוא גר 11 חודשים במלון בהמבורג שבבעלות משפחת בלוק.

חשבוניות השהות והשירותים במלון הונפקו על שם סניף סייבר קופולה בגרמניה, אך לפי חומרי החקירה נרשמו תחת השם "דוריס וייט" – כינוי בדוי בו השתמשה טננבאום אלג'ם. העלות הכוללת של השהות במלון היתה כ-221 אלף אירו, שלפי התביעה בגרמניה לא שולמו מעולם, בהתאם להסכם עם משפחת בלוק.

תוכנית החטיפה צברה תאוצה בדצמבר 2023. בעדותו בבית המשפט סיפר טל ששון כי שבועיים לפני ערב השנה החדשה הזמין אותו חברו שלומי לביתו. כששאל לפשר הבקשה, נענה: "זה לא לטלפון, אני צריך את עזרתך". בפגישה, לפי עדותו,  נכחו ברקאי, שלומי, אשתו קרן, ושלושה נוספים. ברקאי, לטענת ששון, סיפר על מצוקתה של בלוק וטען כי אב הילדים פוטר מהעסק המשפחתי, וכנקמה לקח את הילדים. לדבריו, ברקאי הוסיף שהאב "שטף את מוחם של הילדים נגד אימם", תיאר אותו כ"פרנואיד, משוגע", וכינה אותו פדופיל. ששון העיד כי לכל אחד בחולייה הובטחו 10,000 דולר, אך לטענתו הוא לא קיבל דבר.

ב-28 בדצמבר המריאו חמישה ישראלים מתל אביב לפרנקפורט. כולם הזמינו את כרטיסי הטיסה דרך אותה סוכנת נסיעות. ברקאי וטננבאום אלג'ם לא טסו עימם, ככל הנראה מכיוון שכבר שהו בגרמניה. לצד ששון ושלומי אלג'ם היו גם סעיד בסול (34), צח קארה (42) ודור גרינפלסטש (39).

בתקשורת הישראלית והגרמנית פורסמו שמותיהם של החשודים בחטיפה והם תוארו לעתים כאנשי מוסד לשעבר, אך שומרים לא מצא לכך כל ראיה. לכולם חשבונות פעילים ברשתות חברתיות עם תמונות אישיות. איש מוסד לשעבר הסביר לשומרים כי מדובר בהתנהגות שלא מאפיינת אנשי מוסד, שממעטים להעלות תמונות שלהם מחשש שיזוהו. ששון ואלג'ם הם מדריכי אמנויות לחימה. ששון שירת בעבר כשוטר, ואילו אלג'ם נוהג להעלות לאינסטגרם תמונות במדי מג"ב, ייתכן במסגרת כיתת הכוננות ביישובו, מושב שעל שברמת הגולן.

בני הזוג אלג'ם התראיינו בכתבה ב"הארץ" מ-2015, שעסקה בחיי התושבים בגולן על רקע מלחמת האזרחים בסוריה. לפי הכתבה, קרן ניהלה מתנ"ס בראשון לציון, ושם הכירה את מדריך הנינג'יטסו שלומי. השניים התחתנו, הביאו ילדים, ועברו למושב שעל. שם פתחה קרן מסעדה בצומת ווסט, ואילו שלומי החל לעבוד בחברה שסיפקה מזון לחיילי כוח האו"ם בגולן. בהמשך חזר לעסוק באמנויות לחימה, וב-2018 פורסם פוסט בפייסבוק בו הוצג כמורה נינג'טסו.

חברי חולייה חשודים נוספים - צח קארה: מנהל מכבסה. גרינפלסטש: מאבטח מחסומים. סעיד בסול: מהנדס

קארה, אחיו של ח"כ לשעבר אביר קארה, מתגורר ביישוב סמוך לירושלים. לפני כחמש שנים הוביל עם אחיו את מחאת בעלי העסקים הקטנים, ובשנים האחרונות ניהל מכבסה, שהועמדה לאחרונה למכירה. גרינפלסטש, המתגורר באותו יישוב, עבד בעבר כמאבטח אזרחי במחסומים, וכקורא מונים בחברת גז. בסול, לפי דף הפייסבוק שלו,  הוא מהנדס ומנהל פרויקטים בחברת נדל"ן ישראלית שפועלת באפריקה.

בשדה התעופה בפרנקפורט שכרו חוטפים שתי מכוניות. הם נסעו למלון של משפחת בלוק בהמבורג, שם נראו בצילומי האבטחה, אך לא הופיעו ברישומי האורחים. רשויות החקירה בגרמניה סבורות כי הם שהו שם תחת החשבון של "דוריס וייט", הלא היא טנבאום אלג'ם, שתועדה גם היא בצילומי האבטחה.

ששון העיד כי החבורה גיבשה את תוכנית החטיפה בימיה במלון, בליווי שני "אנשי מחשבים" גרמנים, ו"ענק בלונדיני" שצורף על ידי ברקאי מכיוון שדיבר גם גרמנית ויכל לדבר עם הילדים בזמן הביצוע. ששון זיהה אותו בבית המשפט בצילומי מצלמות האבטחה של המלון, אך טען שהוא לא יודע מה שמו.

הצוות, לפי העדות, דן בתוכניות החטיפה בחדרי הישיבות של המלון, ואף ביצע כמה נסיעות מבחן כדי לבדוק את השטח. ששון העיד כי חברי הצוות לא נשאו איתם טלפונים סלולריים. עם זאת, תיעוד ה-GPS  באחת המכוניות חשף כי שהו בסמוך לביתו של הנזל ובזירת החטיפה. המבצע נקבע לערב השנה החדשה.

ששון ציפה בעדותו שהילדים יכירו תודה על כך שהצילו אותם מאביהם, אך הם היו "שטופי מוח"

לדברי ששון, בעת החטיפה הילדים סירבו לשתף פעולה. ברגע מסוים במהלכה פרץ גרינפלסטש בבכי. ששון שאל מה קרה, והוא השיב שהוא חשב על אשתו וילדיו שלו בישראל. "תוכל להגיד לילדים שלך שהצלת ילדים ושאתה גיבור", ענה. ששון טען בפני בית המשפט כי ציפה שהילדים יכירו תודה על כך שהצילו אותם מאביהם, אך הם "היו שטופי מוח."

מהחווה בדרום גרמניה הובאו הילדים אל אימם, אך ימים ספורים לאחר מכן הוחזרו לאביהם בצו בית משפט. בהתאם לפסיקת בית המשפט בדנמרק, ניתנה לאב משמורת בלעדית. קו ההגנה העיקרי של בלוק הוא כי שכרה את סייבר קופולה לצורך בדיקות אבטחת סייבר בלבד, ולא ידעה כלל על תוכנית החטיפה. חברי החולייה שבו לישראל. ששון נעצר תשעה חודשים מאוחר יותר בלרנקה, בעת שטס לקפריסין לחופשה. שאר המעורבים חופשיים ועל פי פרסומים בגרמניה מבוקשים ברחבי אירופה,.

חברות סייבר קופולה שנרשמו בגרמניה, אנגליה ופלורידה נסגרו כולן מאז חשיפת הפרשה. החברה הישראלית עודנה רשומה כפעילה. בינואר השנה התראיין ברקאי ברדיו 103FM. פרשת החטיפה שבה הוא מעורב לכאורה עד צוואר לא הוזכרה כלל והוא תואר כמי שעזב את אירופה עם תחילת מלחמת חרבות ברזל מסיבות ציוניות ושב ארצה כדי להקים בנתיבות חברת סייבר "שבה יועסקו עשרות מצעירי העיר. המאורעות האחרונים גרמו לי לחשוב שיהיה נכון בעת הזו להיות לא רק בישראל חזרה, אלא להיות בנתיבות", אמר ברקאי. "זו עיר יוצאת מן הכלל, ויש בה מגוון רחב של אנשים מצויינים, ואין בה לא סטרטאפים".

שומרים פנה לברקאי, לבני הזוג אלג'ם, לקארה, בסול וגרינפלסטש, שסירבו להתייחס לדברים. בסול מסר: "אין לי מושג על מה אתה מדבר", וקארה שביקש לפנות בעניין לדוד ברקאי.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים