ב–7 באוקטובר, כמו רבים מתושבי עוטף עזה, גם ליאת (כל שמות המרואיינים בכתבה בדויים) ובני משפחתה מצאו עצמם נצורים שעות ארוכות בממ"ד בקיבוץ שבו התגוררו, בחרדה איומה ובהמתנה לכוחות החילוץ שבוששו להגיע. הם ניצלו הודות לגבורתם של חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ, שנאבקו במחבלים ומנעו טבח המוני.

זמן קצר לאחר מכן, החליטה ליאת להצטרף למעגל הנתינה בשם החסד שהאמינה שנעשה איתה, ובחרה להעמיד תרומה חודשית קבועה של 360 שקל לעמותת אור הרשב"י. העמותה מבטיחה לתורמים כי כל המצוות שנעשות במקום, בהן תפילות, לימוד תורה והכנסת אורחים, יירשמו על שמם ויזכו אותם בברכות ובישועות משמיים.

כעבור כמעט שנתיים ביקש בן זוגה של ליאת להפסיק את החיובים כדי לצמצם הוצאות. לתדהמתו, במקום הכרת תודה על הסכום הנכבד שתרמו עד כה, נציגת העמותה שעימה שוחח פתחה במסכת הפחדות. "היא אמרה לבעלי שאם לא נמשיך לתרום, הרבי לא יהיה בעדנו, ולא תהיה לנו הברכה שלו בבית", מספרת ליאת. "במשך כמה חודשים הם המשיכו בגבייה, למרות שבעלי ביקש שוב ושוב לבטל. רק אחרי שיחה קשה שהגיעה לפסים צורמים במיוחד, החיוב בוטל".

"במשך כמה חודשים הם המשיכו בגבייה, למרות שבעלי ביקש שוב ושוב לבטל. רק אחרי שיחה קשה שהגיעה לפסים צורמים במיוחד, החיוב בוטל"

מעדויות שהגיעו לידי שומרים, נראה כי הסיפור של ליאת אינו יוצא דופן. העדויות מצביעות על דפוס שחוזר על עצמו: ניסיונות שכנוע אגרסיביים, הפעלת מניפולציות, חיובים חוזרים ללא אישור התורם והטרדות בלתי־פוסקות — כל אלה הוזכרו שוב ושוב בשיחות עם מי שפתחו את הלב ואת הכיס בניסיון לעשות מעשה טוב.

עמותת אור הרשב"י, ששמה המלא הוא "מוסדות אור הרשב"י והזוהר הקדוש מירון", היא ארגון עתיר משאבים, שב–2024 לבדה רשם הכנסות של כ–96.6 מיליון שקל. מהדו"ח הכספי של העמותה ל–2024 עולה כי תרומות פרטיות הן יותר מ–98% מההכנסות, וכי סעיף ההוצאות הגבוה ביותר הוא סעיף השכר וההוצאות הנלוות לפעילות, שהיה כ–14.5 מיליון שקל. בנוסף, מחזיקה העמותה במניות של שתי חברות: החברה לרווחת עולי הרשב"י בע"מ, ואור הרשב"י מירון בע"מ.

אירועים בחינם כלחץ לתרום

בשנים האחרונות מעמידה אור הרשב"י את אולם האירועים במתחם הר מירון לטובת אירועים פרטיים כמו בר מצווה, סעודות הודיה, וגולת הכותרת — טקסי ה"חלאקה" (מנהג גזיזת שיער ראשו של ילד בהגיעו לגיל 3). באור הרשב"י מציעים לחוגגים אולם ורב לעריכת הטקס, לכאורה ללא עלות. באחד מסרטוני הקמפיין שמופץ ברשתות נשאלים הצופים: "ידעתם שיש אולם במירון שהוא לגמרי בחינם?", אלא שמעדויות של תורמים עולה כי במקרים רבים האירוח החינמי הוא רק יריית הפתיחה למכבש לחצים לתרום.

מוריה פגשה את נציגת העמותה באירוע החלאקה של אחיינה. את הטקס ערך רב מטעם הארגון, ואיתו הגיעה העוזרת שלו. "היא פשוט נדבקה לי לנשמה לתרום ואז לקבל מתנה", מספרת מוריה. "בהתחלה התחייבתי ל–120 שקל בחודש. כשרציתי לבטל, שיכנעו אותי לרדת ל–70 שקל והסכמתי, אבל זה היה סיוט. אמרו לי שאקבל מתנות, ברכות מהרב ותפילות. בפועל, מתנה אחת לא קיבלתי. הם מרחו אותי חודשים, עד שהתעצבנתי ואמרתי לנציגה: 'עכשיו את מבטלת את זה, לא מעניין אותי'".

"אמרו לי שאקבל מתנות, ברכות מהרב ותפילות. בפועל, מתנה אחת לא קיבלתי. הם מרחו אותי חודשים"

גם זוהר תרמה בעקבות הבטחות למתנות באירוע חלאקה משפחתי. כשהחליטה להפסיק את התרומה החודשית, נתקלה בעיקר בקשיים. "הנציגה גרמה לי להרגיש רע. היא אמרה שהתחייבתי ל–36 חודשים ושאסור לי לבטל עד שאסיים את ההתחייבות". זוהר מדגישה שלא חתמה על התחייבות כזאת, ושנאלצה לפנות לחברת האשראי ולהפסיק את הרשאת החיוב באופן חד־צדדי.

היועץ הפיננסי שי אבו תיאר בפייסבוק ניסיון לסייע לאישה שבנה היחיד נהרג בתאונת דרכים זמן קצר קודם לכן. "רצינו לבטל את הוראת הקבע שלה לאור הרשב"י והם סירבו". בשיחה איתנו סיפר אבו כי האישה נאלצה לבטל את כרטיס האשראי שלה לאחר שלא נמצא פתרון אחר. "לעולם לא אשכח את הסיפור איתם. אני, כאדם דתי, מתבייש בניצול הציני שלהבנתי היה שם".

בעקבות העדויות הצטרפנו לחן, תורמת לעמותה שניסתה ללא הצלחה לבטל הוראת קבע. "כשרציתי להפסיק את התרומה, הנציגה פשוט לא שיחררה אותי. היא הרצתה לי במשך 20 דקות ובסוף, מתוך ייאוש, הסכמתי להפחית את התרומה לחצי מהסכום", מספרת חן. גם הפנייה שלנו לאור הרשב"י בניסיון לסייע בביטול התרומה הגיעה למבוי סתום. נציגת העמותה פתחה את השיחה במטר ברכות: "אני רואה שיש לך פה זכויות גדולות בקלף הזוהר ובארון הקודש, שרבי שמעון ידאג לך מלמעלה... שיהיו לך בריאות ונחת... יש לך בזה חלק מאוד גדול, חן".

כשהבינה שמטרת השיחה היא ביטול הוראת הקבע, הסבירה הנציגה שתפקידה הוא העברת שמות לתפילה בלבד, ושאמנם אין לה הרשאה לבטל חיובים, אבל היא יכולה להקפיא אותם לחודש הקרוב. כשהתעקשנו על ביטול, הבטיחה הנציגה להעביר את הבקשה והתחייבה שיחזרו לחן בהקדם. בשיחה נוספת לעמותה כעבור יומיים, חזר התסריט על עצמו באופן כמעט זהה. גם בשיחה זו הבטיחה הנציגה שתעביר את הבקשה ויחזרו לחן בהקדם. נציגת העמותה אכן חזרה לחן לאחר כמה ימים, אך סירבה לבטל את הוראת הקבע בטענה שחן התחייבה ל–36 חודשים.

"לפני שלוש־ארבע שנים אמי חלתה ורציתי לתרום לרפואתה. אף אחד לא הסביר לי שיש לי מחויבות כלפי העמותה. רק ביקשו פרטי אשראי ואת השמות והברכות", מספרת חן. "אמרתי לה שאני סטודנטית, שאין לי הכנסה ושאני לא יכולה לעמוד בזה. בתגובה שאלו אותי 'אם אין לך הכנסה, ממה את מתקיימת?'". אותה נציגה הבטיחה להעביר לחן הקלטת שיחה שבה נשמעת הסכמתה להתחייבות, אך הקלטה כזו לא הועברה עד מועד פרסום הכתבה.

מהעמותה נמסר כי הם מבקשים לבדוק ברצינות כל טענה לחריגה מהנהלים מצד נציג או ספק. לדבריהם, לשם כך יש צורך במועד הפנייה או החיוב, בארבע הספרות האחרונות של הטלפון או אמצעי התשלום, בפרטי בקשת הביטול או ההסרה ובאסמכתאות, וכי ניתן למסור פרטים אלה בלי לחשוף את זהות המקורות. עוד נמסר כי כל מקרה שיועבר ייבדק ברשומות, ואם תימצא חריגה מהנהלים היא תטופל ללא דיחוי, לרבות הפסקת חיובים או פניות והשבה ככל שתידרש.

"הם לא מפסיקים להטריד אותי"

עדויות אחרות מעלות כי גם מי שמצליח להפסיק את החיובים מתקשה להיפטר משיחות ההתרמה. מבדיקת שומרים במאגרי מידע משפטיים, עולה כי לאורך השנים הוגשו ארבע תביעות נגד העמותה בגין הטרדות לפי חוק הספאם, כולל תובענה ייצוגית על סך 2.5 מיליון שקל שהוגשה בסוף השנה שעברה ועדיין מתנהלת.

את שיטת השיווק האגרסיבית של העמותה חוותה על בשרה מורן, שחתמה על הוראת קבע לתרומה בעקבות תשדיר ברדיו: "בשלב מסוים הרגשתי שזה מכביד עליי וביקשתי לבטל. ניסו לשכנע אותי להפחית את הסכום או להקפיא את התרומה לתקופה, אבל התעקשתי והם ביטלו. מאז חלפו שנתיים והם עדיין ממשיכים להתקשר אליי, למרות שביקשתי עשרות פעמים שיסירו את המספר שלי. במקום לתת לי הרגשה שעשיתי משהו טוב, אני מתחרטת על כל רגע שתרמתי להם. הם מתחילים שיחה בבקשה שתצייני שמות לתפילה ולא נותנים לך להשחיל מילה. זה מרגיש כמו עוקץ במקום קדושה".

גם לתמר, שהפסיקה לתרום לפני יותר מעשור, ממשיכה העמותה לפנות בלי הפסקה: "למרות אינסוף בקשות להפסיק לפנות אליי, הם ממשיכים להתקשר ממספרים חדשים אחרי שהקודמים כבר נחסמו, שולחים מסרונים ואפילו הודעות וואטסאפ. הם פשוט לא מפסיקים להטריד אותי".

"למרות אינסוף בקשות להפסיק לפנות אליי, הם ממשיכים להתקשר ממספרים חדשים אחרי שהקודמים כבר נחסמו, שולחים מסרונים. הם לא מפסיקים להטריד"

מפרסומים ברשתות עולה תופעה מטרידה נוספת: תורמים שאישרו תרומה חד־פעמית גילו כי חויבו בהוראת קבע חודשית. בפוסט פומבי שפירסם בפייסבוק עיתונאי "מקור ראשון" מתן חסידים, הוא סיפר כי "סבתא של אשתי העבירה תרומה חד־פעמית לאור הרשבי"י. מאז, כבר יותר משנה שבכל חודש יורדים מחשבון הבנק שלה 120 שקל, מבלי שהיא עשתה הוראת קבע כלשהי…". לדבריו, בני המשפחה ניסו להתקשר לעמותה, ונציגיה העבירו אותם מאחד לשני, בלי לבטל ובלי להתנצל.

תורמת אחרת פירסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט עם תלונה דומה שנתיים קודם: "נתתי את מספר האשראי שלי לתרומה חד־פעמית — 180 שקל, 10 פעמים ח"י. השבוע נעלם לי הכרטיס, הזמנתי חדש, ואז התוודעתי לראשונה לכך שיש לי הוראת קבע מהכרטיס הזה. כל חודש 110 שקל". לטענתה, כשהתקשרה למוקד בניסיון לבטל, הבטיחו שיחזרו אליה עד הערב, "וכבר שבוע אין קול ואין עונה".

בקבוצת ייעוץ משפטי בפייסבוק תיאר גולש מקרה דומה. אמו בת ה–70 מסרה את פרטי האשראי שלה לאור הרשב"י לטובת תרומה חד־פעמית, וגילתה כי היא מחויבת ב–180 שקל מדי חודש כבר כמעט שנה. גם במקרה זה שיחות חוזרות והשנות בבקשה להפסיק את החיובים לא הועילו.

ביחס לטענות להפרת חוק הספאם, העמותה מסרה כי היא אינה פונה למי שביקשו הסרה, וכי עם קבלת בקשת ההסרה, פרטי הקשר של הפונה אמורים להיחסם מפני פניות נוספות ולא להיכלל ברשימות המיועדות לשיחות, למסרונים או לדיוור. בעמותה הוסיפו כי עצם קיומן של תביעות אינו מעיד על הפרת החוק, וכי מעולם לא הייתה הכרעה שיפוטית שקבעה כי העמותה הפרה את החוק.

יובל המבולבל בשירות העמותה

באור הרשב"י מקפידים על נוכחות מאסיבית גם ברשתות החברתיות ובתקשורת. העמותה מריצה עשרות קמפיינים דיגיטליים ממומנים, חלקם מעמוד הפייסבוק הרשמי שלה, ואחרים מעמודים הנושאים שמות שונים, כמו "מוקד הישועות", "ניסי הרשב"י" ו"אור הישועה". בחלק מהמקרים, אין בפרסומים זכר לשם "אור הרשב"י", לכאורה בניגוד לחוק העמותות, המחייב ציון של שם העמותה בכל פרסום מטעמה.

כדי למשוך הורים צעירים, העמותה משתפת פעולה עם כוכבי ילדים כמו יובל המבולבל ומיכל הקטנה. במודעה ממומנת המופצת בימים אלה, מופיעה כוכבת הילדים על רקע טקס חלאקה שנערך במתחם של הארגון, כשהיא מכריזה: "האווירה כאן כל כך מרגשת. שמחה וקדושה כאן באוויר!"

בנוסף, משווקת העמותה קמעות באמצעות ידועניות: נטלי דדון מקדמת את "דבש הברכה", שמבטיח "נסים ונפלאות". גם יוצאות "האח הגדול", מעיין אשכנזי ויובל מעתוק, מקיימות שיתופי פעולה קבועים עם העמותה. באחרונה פירסמו השתיים בעמודי האינסטגרם שלהן את "נר הרשב"י הקדוש". בקישור להזמנה נכתב: "האם פעם שאלת את עצמך למה דווקא עליך נגזר לסבול ולעבור קשיים? למה עליך נגזר לספוג את האכזבות של החיים? סוד הקבלה 'נר הרשב"י הקדוש' — הישועה שלך במרחק לחיצה". לחיצה לא תניב ישועה, אבל כן תוביל לטופס להשארת פרטי התקשרות, שכן גם את הנר לא ניתן לרכוש בתשלום חד־פעמי, אלא בהתחייבות לתשלום חודשי קבוע.

במקביל, פועל הארגון גם בזירה הפוליטית. בשנה שעברה פורסם בעמוד הפייסבוק שלו סרטון בכיכובם של השר איתמר בן גביר ובכירי המשטרה "מגיעים יחד לבקש ברכה במערת האידרא בבניין הקדוש", תחת קריאות נלהבות לשתף את הפוסט. בפרסום אחר מופיעה שרת התחבורה, מירי רגב, בשורה של תמונות יח"צ בבית הרשב"י, כשהיא מדליקה נר במערת האידרא וזוכה ל"ברכה אישית מהמקובלים הקדושים".

את הנוכחות ברשתות משלימה חשיפה טלוויזיונית נרחבת: ערוצים 13 ו-14 שידרו בשנים האחרונות משדרי אולפן ממושכים שהוצגו כתוכניות חג או אקטואליה, אך בפועל שימשו משדרי גיוס תרומות לעמותה. את רוב המשדרים, הנמשכים בין שלוש לארבע שעות רצופות, מגיש איש הרדיו החרדי מנחם טוקר. טוקר מארח משפיעני רשת ויוצאי תוכניות ריאליטי כמו נטלי דדון, לירון אורפלי ("טילטיל"), מעיין אשכנזי וטהוניה רובל.

כל אחד מהם מתגולל, בתורו, על הנסים שזכה לראות בזכות תפילתו לרשב"י. כך במשדר חנוכה האחרון ששודר בערוץ 13 סיפרה השחקנית־דוגמנית לירון רביבו על הישועה הפרטית שלה. רביבו תיארה כיצד ממצאים חריגים בהריון נעלמו בסקירה החוזרת בזכות תפילה לרבי שמעון: "הרופא שם את המכשיר על הבטן, העובר שלי עושה שמע ישראל פעמיים! הוא בודק אותי ואומר לי 'תקשיבי, הכל תקין'. התינוק נולד בריא ושלם. תודה להשם. תודה לרבי שמעון". את סיפור הנס של רביבו חיממו והגישו גם לצופי ערוץ 14 כחמישה חודשים לאחר מכן, במשדר התרמה לכבוד ל"ג בעומר. 

במהלך שידורי ההתרמה משובצים דיווחי שטח ממתחם הרשב"י, לצד ראיונות עם מקובלים ודקלום רפטטיבי של מספר הטלפון לתרומה. על הצופים מומטרות הבטחות מרחיקות לכת לישועות, פרנסה טובה, זיווג מוצלח והחלמה ממחלות קשות. מי שיתקשר למוקד, יגלה שכדי לזכות בכל הטוב שיש לרשב"י להציע, נדרשת תרומה של 120 שקל בחודש למשך שלוש שנים.

למרות תלונות רבות לרשות השנייה, משדרי ההתרמה ממשיכים לשגשג. בנובמבר 2024 הודיעה הרשות על כוונה להגביל כל עמותה לאירוע התרמה בודד בשנה לערוץ. אלא שבדיקת שומרים מצאה כי ב–2025 שודרו בערוץ 13 לבדו שלושה משדרי התרמה עבור אור הרשב"י. גם השנה ציינו בערוץ את ל"ג בעומר במשדר התרמה מיוחד לאור הרשב"י באותה מתכונת רוויית ידוענים, וגם הפעם שודלו הצופים לפתוח את הכיס כדי לחזות בנסים. בשיחה עם שומרים, טוען גורם בערוץ 13 כי לא צפויים עוד משדרי התרמה לעמותה בקרוב, וכי להערכתו, אף ששיתופי הפעולה האלה רווחיים מאוד לערוץ, הם לא יימשכו בעתיד. לדבריו, בערוץ לא ידעו דבר על ההתנהלות המיוחסת לעמותה, ועדויות התורמים יובאו בחשבון אם תעלה הצעה להתקשרות כזאת בהמשך. 

"כואב לי הלב על האנשים האלה"

עמותת "אור הזוהר הקדוש וישועות הרשב"י" הוקמה ב–2008 בצפת על ידי שורת פעילים חרדים, בהם חיים זייבלד, מנכ"ל הארגון גם כיום. זמן קצר לאחר מכן צורף לוועד העמותה הפעיל יצחק קלוגר, שבאותה עת כבר שימש חבר ועד בכמה עמותות נוספות, בהן עמותת "רחל אמנו בארץ הקודש".

כבר ב–2012 פורסמה בתקשורת כתבה ראשונה שהעלתה סימני שאלה לגבי התנהלות העמותה. כתבת mynet בעמק יזרעאל הגיעה למתחם במירון לחפש את ישיבת "שערי דמעה" שעבורה, לכאורה, אספו כספים ב"אור הרשב"י", וגילתה שישיבה כזאת טרם הוקמה. גבאי המתחם העיד אז בפני הכתבת: "בכל יום אני מקבל פניות מאנשים שמחפשים את הישיבה הזאת ותרמו כסף באמצעות כרטיסי אשראי. כואב לי הלב על האנשים האלה. אני עובד כאן 26 שנים ואומר בוודאות: אין כאן ישיבה כזאת".

כשנה לאחר הפרסום דרשה רשות התאגידים פירוט מלא על פעילות העמותה וגיוס התרומות שלה. העמותה, בתגובתה, התעלמה ממרבית הטענות, ולכן באוקטובר 2014 הוציא רשם העמותות מכתב נוסף, המפרט שורה ארוכה של ליקויים חמורים וחשד לאי־סדרים בהתנהלותה הכספית והארגונית.

במכתבו קבע הרשם כי העמותה נמנעה מהפרדה כספית ותפעולית מעמותות קשורות, תוך ניהול מוקדי גיוס טלפוניים משותפים והעברת כספים. בנוסף, נמצא כי העמותה השמיטה את שמה הרשמי מחומרי פרסום, מהודעות מוקלטות ומאתר האינטרנט שלה, ובמקומו השתמשה בכינויים שונים בניגוד לחוק העמותות.

בדיקת ספרי החשבונות חשפה אי־סדרים נוספים: מחיקת חובות תחת סעיף פרסום, רישום הוצאות עבור עמותות קשורות, ותשלום של מאות אלפי שקלים למוקדים טלפוניים שלא נרשמו על שמה. עוד נמצא כי העמותה לא דיווחה כחוק על זיקותיה לתאגידים קשורים שבהם מכהנים חברי ועד בתפקידים מקבילים, ונמנעה מהמצאת פנקסי קבלות מפורטים להוכחת היקף התרומות. לאור הממצאים, דחה רשם העמותות את בקשת העמותה לאישור ניהול תקין ל–2015 והורה לפתוח בהליך בדיקה. הבדיקה הסתיימה ב–2017 בדו"ח חמור שהמליץ על פירוק העמותה, אך ברשות התאגידים החליטו להעניק לארגון הזדמנות שנייה, ולאפשר לחברי הוועד לחתום על תכנית לתיקון ליקויים. באוקטובר אותה שנה נחתמה התוכנית במשרדי רשם העמותות, ורשות התאגידים מינתה משרד רואי חשבון חיצוני כגורם מלווה. תהליך הליווי, שנמשך כשנתיים, חשף עולם שלם של התנהלות קלוקלת.

לפי הדו"ח המסכם, בעמותה לא פעלו ועדות כספים או שכר למרות פעילות בהיקף מיליוני שקלים. בנוסף, משכורות שולמו ללא אסמכתאות, והועסקו קרובי משפחה ללא הגדרת היקף משרה. עוד נחשף כי העמותה הנהיגה מנגנון תגמול מתמרץ במוקד הגיוס, ולפיו גם רבניות שתפקידן היה חיזוק רוחני, תומרצו לסגור עסקות וקיבלו תגמול נוסף על שיחות שהסתיימו בתרומה. בדו"ח צוין גם כי העמותה חרגה ביותר מ–20% מהתקציב שסוכם מול חברת פרסום שבעליה הוא מנכ"ל העמותה עצמו.

למרות התיאורים החמורים שהופיעו בדו"ח הסיכום של המשרד המלווה, ברשם העמותות השתכנעו שהעמותה השלימה את תהליך ההבראה שהתחייבה לו, סגרו את הליך הפיקוח עליה, ונתנו לה אור ירוק להמשיך לגייס תרומות בעוד שהתורמים הפוטנציאלים אינם מודעים לקופת השרצים שהיא סוחבת על גבה.

מעיון במסמכי רשם העמותות עולה כי בזמן שברשויות הורידו את העין מהרדאר, מנגנון גיוס הכספים של אור הרשב"י רשם צמיחה פנומנלית: תוך שש שנים בלבד זינקו הכנסות העמותה ב–212% — מכ–31 מיליון שקל ב–2018 לכ–96.6 מיליון ב–2024. מתוך כלל הוצאות העמותה ב–2024, כ–21.2 מיליון שקל הופנו לתשלומי שכר, כשרבניות החיזוק ועובדות מוקד הגיוס מופיעות בקביעות ברשימת מקבלי השכר הגבוה. מנגד, התורמים, שלרוב רק ביקשו מעט נחמה, נותרים מאחור עם אכזבה ותחושת ניצול קשה. כפי שסיכמה בכאב אחת מהן: "שנה שלמה תרמתי באמת מכוונה טהורה, וזה מה שאני מקבלת בחזרה? יצאתי עם חור בלב", סיכמה בכאב אחת מהן.

"התובענה הייצוגית הוגשה בחוסר תום לב"

בתגובה לתחקיר, דחו בעמותה מכל וכל את הטענות לקיומם של חיובים ללא הסכמה, סירוב לביטולים או פניות ביודעין לאחר בקשת הסרה. בעמותה טוענים כי ההתנהלות המתוארת מנוגדת לחלוטין לנוהלי העמותה ולהנחיות לעובדיה, כי חיוב תרומה מתבצע אך ורק בהסכמה חופשית ומפורשת על הסכום ומשך החיוב, וכן כי נציגי העמותה רשאים להסביר לפונה על פעילותה, אך אינם רשאים להפעיל לחץ או מניפולציות.

עוד טענו בעמותה, כי טענות שומרים נוסחו באופן שאינו מאפשר בירור, שכן לא נמסרו להם פרטים מזהים המאפשרים לאתר את האירועים ולהבין בכמה מקרים מדובר, באילו מועדים התרחשו ומה בדיוק נטען שנאמר או נעשה בכל אחד מהם. ביחס לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ביקשו למסור כי "עצם הגשתה אינה מהווה קביעה שיפוטית או הוכחה לדפוס פעולה. להבנתנו, מדובר בבקשה פסולה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה בחוסר תום לב על ידי גורמים 'הסולדים מפעילות דתית. העמותה אינה שולחת הודעות למי שביקש הסרה. הדברים יוכחו בבית המשפט".

בעמותה ציינו כי אם יתקבלו פרטים נוספים, ייערך בירור דחוף ותמסר תגובה מסודרת: "פרסום מידע שגוי יפגע שלא בצדק במוניטין העמותה ובשירותיה, ואף עלול להוות לשון הרע. לפיכך, אנו מתריעים בכם שלא לפרסם מידע בלתי נכון, ובוודאי שלא לפרסמו ללא בדיקה או בלי שניתנה לעמותה אפשרות ממשית להשיב לטענות. פנייה כללית כפי שנשלחה כעת אינה מעניקה לעמותה, בפועל, אפשרות להתייחס לטענות הקונקרטיות, כנדרש על פי הדין והצדק".

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "הכללים בנוגע למשדרי התרמה בטלוויזיה פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף בסוף ינואר 2026. המשדרים שאליהם אתם מתייחסים שודרו בהתאם לכללים הישנים שהיו בתוקף. הרשות אוכפת את הכללים מול כל הערוצים. מאז כניסתם לתוקף של הכללים, ערוץ 13 לא שידר משדרי התרמה שאינם עומדים בכללים, ומול ערוץ 14 נפתחו הליכי הפרה על משדרי התרמה שלא לפי הכללים. העמותות מפוקחות על ידי יחידת העמותות וחל"צ  (היחידה שעוסקת בעמותות ובחברות לתועלת הציבור) ברשות התאגידים ולא על ידי הרשות השנייה".

מרשות התאגידים נמסר בתגובה: "ב–2017 הסתיימה ביקורת עומק בעמותה, שבעקבותיה מונה גורם מלווה לתיקון הליקויים עד 2019. אישור ניהול תקין ניתן לאחר בחינת הדיווחים ועמידה במטרות החוק. אסמכתאות על התנהלות לא תקינה ייבדקו ביחידת העמותות כדי להחליט אם לפתוח בהליך פיקוח. הרשמת אינה מוסרת מידע על פניות או הליכי פיקוח עתידיים כדי לא לפגוע בבדיקה. אם מזוהים ליקויים, מופעלים כלי אכיפה — החל בשלילת אישור ניהול תקין ועד בקשת פירוק".