ש

לום, מדברת נטלי. השארת לי פרטים ביחס להלוואה. רלוונטי?
כן. מה את יכולה לספר לי על ההלוואות שלכם?
יש לך כרטיס אשראי או צ'קים?
כן. יש לי כרטיס אשראי.
כרטיס אשראי זה עד 20,000 שקל הלוואה. זה לא תופס מסגרת אשראי. התשלום הוא 935 שקל לחודש במשך 36 חודשים.
כמה זה יוצא בסך הכל?
אחרי שלוש שנים יוצא לך להחזיר 33,600 בסך הכל.
ואני מקבלת 20,000. כמה ריבית זה יוצא?
13,600 שקלים.
את יודעת כמה זה באחוזים?
הנציג יסביר לך.
מאיפה אתם לוקחים את המימון להלוואה?
אנחנו מביאים את הכסף. הנציג יסביר לך איך זה הולך. הוא יתקשר תוך יומיים.

השיחה הזאת בוצעה אל משרדיה של חברה בשם 'יש שפע' שמאז תחילת משבר הקורונה, כמו חברות אחרות למתן הלוואות, מפרסמת באגרסיביות במסרונים סלולרים וברשתות החברתיות. לפי הנתונים שמסרה הנציגה, נפלנו על הצעה גרועה במיוחד עם ריבית שנתית שמגיעה לשיעור של 37.7%, כמעט כפול מהריבית המקסימלית המותרת בחוק. אבל זה רק חלק קטן מהסיפור של יש שפע שמתברר כעבור יומיים כאשר חוזר אלינו נציג החברה שמזדהה בשם פנחס. הוא מזכיר את העניין שהבענו בהלוואה ללא ערבים וללא בדיקת זכאות ואז מציין כי יש שפע היא בעצם חברה שעוסקת בכלל בשיווק ובמכירה של מכשירים סלולרים. "אנחנו מציעים לך לגשת לבצע קנייה של מספר מכשירים סלולרים בעלות של כ–900 שקל בחודש (במשך שלוש שנים ובסך הכל כ–33 אלף שקל. נ"ע) ואנחנו מתחייבים אחר כך לקנות אותם ממך בתמורה ל–20,000 שקלים. ההתחייבות שלך תהיה רק מול חברת הסלולר". פנחס גם פורט את העיסקה לפרטיה: דגמי האייפונים שבהם הוא מעוניין, החברה הסלולרית שמולה כדאי לעשות את העיסקה ועוד. כשיסופקו המכשירים המכשירים, הוא אומר "נגיע מיד באותו היום אלייך כדי לקנות אותם ממך סגורים בקופסה. מאיתנו את מקבלת את הכסף במזומן. את ממשיכה לשלם על המכשירים בהוראת קבע לאותה חברה ששם קנית אותם(...). במקום שתשלמי לנו על ההלוואה, את משלמת על המכשירים עצמם".

הרבה פונים אליכם עכשיו עם הקורונה?

" כן. ים אנשים. ים אנשים".

אי אפשר לקבוע אם 'יש שפע' היא תולדה של חשיבה 'יצירתית' במיוחד של משווק טלפונים סלולרים או של גורמי שוק אפור שמצאו דרך לגלגל את סיכוני האשראי שלהם הלאה. חברת יש שפע סירבה לשפוך אור על הסוגיה וכשפנינו לבקש תגובה טרקו אנשיה את הטלפון. אבל כך או אחרת יש שפע משקפת את הצורך הכמעט נואש של מפוטרי משבר הקורונה ועצמאים, באשראי מהיר.

עו"ד יהודה שפר: הם (גופי השוק האפור) עושים הכל בצורה רשמית, מחתימים על חוזים ועושים טריקים ושטיקים עם הריביות המותרות, ואתה לא מבין שאתה קושר את גורלך לארגון פשיעה ולאנשים אלימים ביותר"

חלק לא מבוטל מהצורך הזה התגלגל במהירות לשוק האפור, והכוונה אינה לחברות האשראי החוץ בנקאיות שפועלות בפיקוח, אלא למלווים בריבית ולצ'יינגים שחלקם הגדול פועלים הרחק מעבר להוראות החוק. "יש אשראי בנקאי, אשראי חוץ בנקאי ושוק אפור. שוק אפור הוא כל חברה שנותנת אשראי ללא רישוי של מוסדות המדינה", מסביר עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה ומייסד הרשות לאיסור הלבנת הון. לדבריו לא פשוט היום לזהות אם הגורם המלווה פועל עם רישיון ונמצא תחת פיקוח שכן "הם (מלווי השוק האפור) עושים הכל בצורה רשמית, מחתימים על חוזים ועושים טריקים ושטיקים עם הריביות המותרות, ואתה לא מבין שאתה קושר את גורלך לארגון פשיעה ולאנשים אלימים ביותר". היקף הפניות לשוק האפור, אומרים כל המרואיינים לכתבה הזאת, גדל בצורה דרמטית בשבועות האחרונים וימשיך לגדול לפחות עד תום המשבר.

ביקוש אדיר להלוואות

נכון ליום ד' האחרון, שיעור האבטלה בישראל זינק ל–22%, יותר ממיליון בני אדם שכמעט 850 אלף מהם נרשמו בלשכות התעסוקה מאז תחילת מארס ופרוץ משבר הקורונה. למספר הזה יש להוסיף לכל הפחות כמה עשרות אלפי עצמאים, כנראה אף יותר, שאינם עובדים ואינם זכאים לדמי אבטלה. רובם הגדול של מובטלי הקורונה אמנם יחזרו לעבודתם עם תום המשבר אולם עד אז הכנסותיהם נחתכו בחדות. כך למשל דמי האבטלה לשכירים יגיעו עד ל–70% משכרם ועד לתקרה של כ–9,500 שקל, עצמאיים יקבלו מענק חד פעמי שינוע בין 6,000 ל–14,000 שקל ברוטו.

הצורך הדחוף באשראי של רבים מהאנשים הללו התגלגל בראש ובראשונה לבנקים. לפי הודעה שפרסם בנק ישראל ביום חמישי שעבר ובה פירט את ההקלות שהורה לבנקים לתת ללווים, נאמר בין היתר כי "מתחילת חודש מרץ, המערכת הבנקאית העמידה אשראי לציבור בהיקף הדומה להיקף האשראי הניתן בשגרה במשך מספר רבעונים". באותה הודעה הבנק סיפק הצצה מספרית למצוקה הכלכלית שנוצרה בישראל: 55,000 משקי בית ביקשו וקיבלו אישור לדחיית תשלומי המשכנתא, והערכת הבנק היא כי עד ערב פסח יגיע המספר ל–140,000 משקי בית. בהמשך הגיעה גם אזהרה מהפסדי אשראי משמעותיים והנחיה חד משמעית לבנקים: "נדגיש שלקוחות שהיו במצב כלכלי בעייתי ערב המשבר, או שלא עמדו בתשלומים לבנק, הם לקוחות בסיכון גבוה שלהם הבנקים לא יכולים להעמיד אשראי נוסף".

הכתובת הבאה עבור מי שאינם יכולים לקבל אשראי מהבנק הם הגופים החוץ בנקאיים אולם חלק ניכר מהם החליטו להפסיק לתת אשראי עד להתבהרות המצב. "גופים חוץ בנקאיים רבים עצרו מתן אשראי חדש למשקי בית ולעסקים קטנים", נכתב בלקוניות בהודעת בנק ישראל. בסוגריים יצויין כי בבדיקה מדגמית שנערכה לצורך הכתבה הזאת התברר כי החברות שכן ממשיכות לפעול בתחום אינן מתלהבות, בלשון המעטה, לתת הלוואות למי שהוצאו לחל"ת או נמצאים במצוקה כלכלית.

בסיטואציה הזאת ה'לקוחות בסיכון גבוה' מתגלגלים במהירות לאחת מחברות ה"הלוואה עד 100,000 שקל באישור מידי!" שמפרסמות ללא הרף ברשתות החברתיות ובמסרונים לסלולרים. הסיפורים שלהם דומים מאוד, כמעט זהים. "אני סופרת את השקלים האחרונים שלי ולא יודעת איך אשלם את שכר הדירה", אומרת מרים (השם המלא שמור במערכת כמו שמותיהם של מרואיינים אחרים שפנו לשוק האפור), אם חד הורית לשני ילדים מתל אביב שהרוויחה קצת יותר משכר מינימום ונשלחה לאחרונה לחל"ת.

"פניתי לבנק ושם אמרו לי שרק אחרי פסח יוכלו לתת תשובה סופית", מספר קארם שמפעיל בימי שגרה שתי משאיות תובלה. "אני יודע שעדיף לקחת הלוואות מהבנק, אבל כבר יש לי הלוואות שם והם לא כך רוצים לתת עוד. עברתי לגור עם ההורים אבל עדיין יש לי חובות והוצאות אשראי על הציוד, ואין לי דרך אחרת לשלם אותם".

"בעוד שבועיים אין לי יותר שקל", אומר דרור, נהג מונית מאזור המרכז. "אחרי ה–15 במרץ ימי העבודה שלי היו מסתיימים עם 200 שקל לפני ההוצאות, שזה כמעט כלום. עכשיו אין נסיעות בכלל ואפילו את זה אין. אני לא פונה לבנקים כי אני יודע מהעבר שהם לא ששים לתת הלוואות לנהגי מונית".

דוד קוכמייסטר, מנכ"ל ארגון פעמונים, עמותה שנותנת סיוע בתחום כלכלת משק הבית וכרגע מלווה 2000 משקי בית שנקלעו למשבר כלכלי, אומר שהסיטואציות הללו מוכרות לו היטב ממשפחות שהיו במצוקה תזרימית עוד לפני הקורונה. "הם הגיעו למשבר במצב שבו מראש ההכנסות שלהם היו פחותות מההוצאות. אחרי שהמשבר פרץ ההכנסות נפגעו וכך גם היכולת לקבל אשראי. זה משליך ישירות על היכולת לעמוד בתשלומים השוטפים.

דני גיגי: "בחודש הבא, כשלא יהיו משכורות בכלל, תהיה קריסה של המעמדות הנמוכים. אני מתכוון למשפחות שחלק מההכנסה שלהן בשחור, של אנשים שמתפרנסים מעבודות זמניות או עצמאים כמו נהגי מונית. הם לא יקבלו דמי אבטלה והם לא נהנים מהסיוע לעצמאים"

"אנחנו אומרים להם להיזהר כי הדרך לשוק האפור קצרה מאוד אבל אי אפשר לצאת משם. דבר שני אנחנו מציעים להם לבחון את מערכת ההתחייבויות הפיננסיות שלהם מול הבנקים, ולנסות לשטח את התשלומים שלהם כמו שהמדינה דרשה מהבנקים לאשר. מרבית הבנקים מוכנים לדחות תשלומים".

"חלק גדול מהאנשים עוד עבדו עד אמצע מרץ אז עדיין יש להם הכנסה מסוימת. הראשון במאי, לעומת זאת, הולך להיות יום מפחיד. זה יהיה טרור כלכלי" אומר אלון־לי גרין, מנהל ארצי משותף בתנועת "עומדים ביחד" ומי שעומד מאחורי עמוד הפייסבוק "אנחנו מובטלי הקורונה" שדורש מהממשלה לבצע שורה של צעדים כלכליים דחופים שיעזרו למי שנקלעו למצוקה.

"קיבלתי מאות פניות, זרם שלא פוסק. בחודש הבא, כשלא יהיו משכורות בכלל, תהיה קריסה של המעמדות הנמוכים", מוסיף דני גיגי מהפורום לדיור ציבורי שמנסה לתת מענה למאתיים אלף משפחות שמקבלות ממשרד השיכון סיוע בשכר דירה. "אני מתכוון למשפחות שחלק מההכנסה שלהן בשחור, של אנשים שמתפרנסים מעבודות זמניות או עצמאים כמו נהגי מונית. הם לא יקבלו דמי אבטלה והם לא נהנים מהסיוע לעצמאים. ברור שהמצב הזה דוחק אנשים להלוואות כאלה. כרגע אני נאבק כדי שמשרד השיכון ייתן מענקי חירום כדי שהמשפחות הללו לא יתדרדרו לשוק אפור".

המלווים והמתווכים חותכים קופון ומקשיחים תנאים

השוק האפור קלט במהירות את המצוקה והבין איך אפשר לתרגם אותה לכסף. "בחיים שלי העסקים לא היו כמו עכשיו. הטימקסים (סוג של קטנוע, נ"ע) שלי מסתובבים בכל העיר, מחתימים אנשים ומחלקים כסף", מספר י', בעלים של חברה למתן הלוואות. הביקוש הרב דחף את י', כמו גם חברות אחרות, לשנות את שיטות הפעולה וכעת הוא מלווה רק למי שיכולים להעמיד ערבון משמעותי – רכב, דירה או נכס פיננסי כלשהו.

העירבון הנדרש כעת, מנתח עורך דין שמייצג כמה חברות שפועלות בשוק האפור, מייצג היטב את הביקוש ואת ניצול ההזדמנויות מצד המלווים. כשהוא נשאל אם כוונתו לשיפור אחוזי החזר ההלוואות הוא מגחך. "החברות הללו מתפללות שאנשים לא יעמדו בהחזרים. הן לא רוצות ריבית. הן רוצות גופות, כי יש ריבית פיגורים, יש קנס על פיגורים ויש בטוחה לממש שהיא תמיד גדולה מסכום ההלוואה".

מעבר לחברות האשראי החוץ בנקאי וחברות השוק האפור פועל בשוק סוג נוסף של חברות שעוסק בתיווך בין לווים למלווים. המודל פשוט: חברת התיווך לוקחת את הפרטים מהלקוח ופונה במקומו לכמה חברות אשראי חוץ בנקאיות לגיטימיות. חלק משמעותי מהמסרונים שזורמים בשבועות האחרונים לטלפונים הסלולרים של אזרחי ישראל, מגיע מהחברות הללו.

"בחיים שלי העסקים לא היו כמו עכשיו. הטימקסים (סוג של קטנוע, נ"ע) שלי מסתובבים בכל העיר, מחתימים אנשים ומחלקים כסף", מספר י', בעלים של חברה למתן הלוואות. הביקוש הרב דחף את י', כמו גם חברות אחרות בתחום, לשנות את שיטות הפעולה וכעת הוא מלווה רק למי שיכולים להעמיד עירבון משמעותי

בשיחה עם מוקד טלפוני של חברה בשם קאסל מסביר נציג בשם ארז כי החברה נותנת אשראי לבעלי נכסים בלבד. "אנשים היום מסכנים. אנשים פונים גם בשביל חמשת אלפים שקלים ועשרת אלפים שקלים. בן אדם שרוצה סכום כזה הוא אדם שאין לו את הכסף למשפחה שלו" הוא אומר ומוסיף "אנחנו לא מתעסקים בסכומים האלה בכלל". קאסל, לדבריו משיגה מימון של בין 65 ל–80 אחוז מנכס קיים אחרי הפחתת משכנתא. כשנשאל אם חברת קאסל היא המעמידה את האשראי בעצמה התפתח הדיאלוג הבא:

"אנחנו לא המלווים"
‍ממי אתם מלווים, מגופים מסודרים?
"כן, כמובן".
כמו מי?
"אסור לנו לנקוב בשמות הגופים שאנחנו מביאים מהם (את האשראי. נ"ע), כי אנשים(...) יכולים לפנות לגוף עצמו".
מדובר על גופים מאושרים?
"כן. כל מה שנעשה פה נעשה עם חתימות ועורכי דין ועם הגוף עצמו. אלה גופים שנסחרים בבורסה. לא שוק אפור למיניהם".

אם התמונה שנציג קאסל מצייר מדויקת אין בעיה חוקית עם 'מתווכי האשראי', אולם השירות הזה רחוק מלהיות זול. על התיווך שלה לוקחת קאסל תשלום חד פעמי של 8 אחוזים מסך ההלוואה. חברה תיווך אחרת שאליה פנינו בשם דרך ניהול ויעוץ בע"מ, גובה עמלה של עשרה אחוזים מסכום ההלוואה. העמלות הללו מגיעות כמובן בנוסף לריביות הניכרות על ההלוואה.

קארם שמפעיל בימי שגרה שתי משאיות תובלה: "אני יודע שעדיף לקחת הלוואות מהבנק, אבל כבר יש לי הלוואות שם והם לא כך רוצים לתת עוד. עברתי לגור עם ההורים אבל עדיין יש לי חובות והוצאות אשראי על הציוד, ואין לי דרך אחרת לשלם אותם"

חזרה לשוק האפור: "בשוק האפור גובים ריביות דו ספרתיות שמתקרבות לעשרים אחוזים ואף עוברים את זה" אומר קוכמייסטר מנכ"ל פעמונים. "אנשים לא מצליחים לעמוד בהחזרים כי הריבית אסטרונומית והם מגיעים לריבית פיגורים ומחזירים פי 2 ופי 3 מהכסף שלוו ועדיין חייבים סכומי עתק. זה גורם להתמוטטות ולכן אסור להתחיל עם זה".

בין שלל תפקידיו בשירות המדינה עו"ד יהודה שפר, היה גם בין מנסחי חוק אשראי הוגן, שהסדיר את תחום האשראי החוץ בנקאי. לפי החוק הריבית המקסימלית המותרת בהלוואות חוץ בנקאיות עומדת כיום על כ–20% לשנה, וריבית הפיגורים על כ35% אחוזים. מדובר על ריבית אסטרונומית שגם ממנה חורגים גופים הנותנים הלוואות בשוק האפור. "הצליחו להעביר את גובה הריבית הזה בגלל אינטרסנטים שהגיעו לוועדות ובשם הליברליזם והשוק החופשי של 'מה פתאום שהכנסת תחליט'" משחזר שפר. "איזה שוק חופשי? יש פה עכשיו כשל שוק עצום. אנשים רעבים וכורעים תחת נטל החובות. עכשיו עם המשבר הזה יותר ברור מאי פעם שצריך רגולציה והתערבות. מתחייב לבחון את הצורך לעדכן את החוק ולהפחית את הריביות בצורה משמעותית. החוק חוקק בתקופה של שוק חופשי ושגשוג כלכלי. במצוקה שנקלענו אליה יש חשש לניצול. לקחת מאנשים עכשיו 20 אחוז ריבית שנתית זה עושק, זה ניצול מצוקה. אני לא מדבר רק על חברות שוק אפור אלא על כולם. למשל הבנקים שכל מי שנכנס אליהם עכשיו ומבקש הלוואת גישור לשלושה חודשים למשכנתא אז לוקחים ממנו 8–9 אחוז. זה גם סוג של עושק. זו העת לזרז מתן רשיונות לנותני שירותי אשראי ולהתחיל את הפיקוח עליהם. משרד האוצר גורר רגליים בנושא הזה כבר שנים".

"גם בלי ריבית אסור לאפשר הלוואות בשוק האפור כי האנשים שלוקחים אותם לא יכולים להחזיר ומדרדרים לחיים בלתי אפשריים", אומר יעקב יעקובוביץ, ממייסדי ארגון פעמונים שעוסק מזה עשרים שנה בחילוץ נפגעי שוק אפור. הסיפורים שהוא מספר על הלחצים שמופעלים על הלווים, מסמרי שיער וכוללים הפעלת בריונים, הדרדרות לזנות, איומים קשים ועוד ועוד. "אנשים מתרוצצים מהבוקר עד הלילה רק לשלם לשלם ולא יכולים להתפנות לקחת שקל הביתה. הם מאבדים את השפיות ואני לא מדבר על מהמרים או מכורים לסמים אלא על אנשים נורמטיבים שהתפתו לקחת הלוואה משוק אפור".

כשהוא נשאל מה אמורים לעשות האנשים שנקלעו למצוקה כלכלית הוא עונה "מה שאתה אמור לעשות ביום שבו תדרש להחזיר את הכסף, תעשה כבר היום. תגנוב היום. אל תשלם שכר דירה היום. תצטמצם. תמכור דברים. אל תיקח הלוואה כי תמצא את עצמך בבור עמוק ושחור".