ביוני האחרון, תחת אופוריית מבצע "עם כלביא" נגד איראן, הקציבה ממשלת ישראל סכום חסר תקדים לצורך פעילות הסברה והשפעה באינטרנט וברשתות החברתיות. זה אמנם קרה רק אחרי שנה וחצי של מלחמה וכשמעמדה של ישראל בשפל חסר תקדים כזה שאפילו ראש הממשלה נתניהו הכיר בו השבוע ואמר כי "מודע למחיר הדיפלומטי וההסברתי למדינת ישראל". אבל זה קרה. 

על פי רישומי החשב הכללי במשרד האוצר, המדינה הקציבה סכום של כ-174 מיליון שקלים לצורך רכישת מדיה לקמפיינים ממומנים מיוני ועד סוף 2025. על פי חוזי ההתקשרות, ישראל הקציבה 90 מיליון שקלים לפרסום בגוגל, 60 מיליון לפרסום ביוטיוב, עוד עשרה מיליון לפרסום ברשת X (לשעבר טוויטר) ו-14 מיליון נוספים לפלטפורמות הקידום באתרי תוכן של אאוטבריין וטידס הצרפתית. 

כסף גדול מאוד, שבאמצעותו החלה ישראל לפנות בשפות שונות לקהלים באיטליה, גרמניה, פולין, צרפת, יוון, ארה"ב ועוד, עם הגרסה שלה למה שקורה באמת בעזה. תמונות, סרטונים ומסרים הסותרים מקצה לקצה את שנכתב בדוחות האו"ם, בדוחות ארגוני הסיוע הבינלאומי ובעיקר עומדים בניגוד מוחלט למציאות הקשה של כמעט שנתיים של מלחמה ברצועה עם הרס מכל עבר.

מצב אליו התייחס גם נתניהו רק ביולי האחרון כשאמר: "המצב בעזה קשה, ייכנס סיוע גדול". ובכל זאת, בגרסת הקמפיינים הדיגיטליים למה שקורה בעזה, באותו זמן ממש, מנסה ישראל לצייר תמונה אחרת. כזאת שבה נראים ילדים עזתים מחויכים מקבלים חבילות מזון באתרי סיוע בזמן שהקבלנים האמריקאיים הפרטיים של "הקרן ההומניטרית לעזה" (GHF), עושים להם לב עם הידיים. רעב? משבר הומניטרי? בסרטון אחר מציגה ישראל את השוק של עזה, עם פירות, ירקות, ואפילו מסעדות מושקעות עם פיצות, פוקצ'ות, גלידות ושווארמות. או שכמו שהשר לשעבר גולדקנופף אמר בהקשר אחר, למי רע פה?

הנה כמה דוגמאות:

קמפיין המציג את השווקים בעזה (איטלקית):

קמפיין המציג את המסעדות בעזה (גרמנית):

קמפיין לפעילות קרן הסיוע ההומניטרי לעזה - GHF (אנגלית):

קמפיין נגד מה שמוצג במדיה העולמית (גרמנית):

בעולם לא קונים את הפער

אלא שהפער בין המציאות לבין מה שישראל בוחרת לשווק כמציאות, לא עובר חלק, ומייצר אפקט בומברנג. בדיקת שומרים מעלה כי פועל יוצא של הקמפיינים שישראל מציפה בהן את הרשת כעת, יוצרים תוצאה הפוכה ומעצימים את גלי הכעס ואת הטינה כלפיה הן מצד משתמשים והן מצד המדינות עצמן, שכועסות על כך שישראל מנהלת קמפיין השפעה אגרסיבי שמכוון באופן ישיר אל האזרחים שלהן.

בפולין למשל, דווח כי הסוכנות הלאומית האחראית על מאבק בדיסאינפורמציה - שעוסקת בעיקר באיומי דיסאינפורמציה וקמפייני השפעה מכיוונו של משטר פוטין ברוסיה - חשה צורך להעלות את נושא הסרטונים הללו בשיחות עם שגריר ישראל בוורשה. "אנחנו מתאמים את התגובה שלנו לקמפיינים האלה עם מדינות אירופיות אחרות שבהן הם מקודמים", נמסר ממנה.

המשתמשים חריפים יותר. "ראיתי את הפרסומות האלה, כתוב שהמקור הוא משרד החוץ הישראלי. זה מגעיל בצורה בלתי רגילה, אני תמיד עושה כמיטב יכולתי להימנע מהפרסומות האלה, הן גורמות לי לבחילה", כתב משתמש אחד ברשת החברתית רדיט, וכאלה יש רבים. "המודעה הזאת מגוחכת. נראה שעשו אותה ב-AI", כתב אחד. "תעמולה גסה של מדינה פושעת", כתב אחר. 

כמה משתמשים מקפריסין, איטליה ומדינות אירופיות נוספות דיווחו, כי ביקשו לחסום את הקמפיינים מלהופיע בפיד שלהם. אחרים התלוננו כי יוטיוב ממשיך להציג להם את הקמפיינים הללו למרות שביקשו שלא.  

טענות על רעב מבוססות על "משולש קדוש של אמת עובדתית, הכולל נתונים, תמונות ועדויות", מסבירה ד"ר ורה מיכלין-שפיר, מנהלת החינוך במכון סימפודיום - תוכנית אקדמית בלונדון העוסקת בתקשורת אסטרטגית. "כמה סרטונים של אנשים מבשלים אוכל בעזה לא יפריכו את זה. ישראל מפיצה משהו חלש מדי כדי לאתגר את הראיות האלו".

לדבריה, "כשאנחנו מסתכלים על תוכן הסרטונים, הבעיה האמיתית היא שהם מנסים להפריך דברים מסוימים, כמו רעב בעזה. ולהפרכה יש בעיות שונות. אנחנו יודעים מכל מדעי ההתנהגות שאנשים מושפעים הרבה יותר מרושם ראשוני. הפרכה לעולם אינה חזקה כמו המסר עצמו, אתה מנסה לשחות נגד הזרם".

רק ביולי האחרון התייחס נתניהו למצב ההומניטרי בעזה ואמר, כי "המצב בעזה קשה, ייכנס סיוע גדול". ובכל זאת, בגרסת הקמפיינים הדיגיטליים של ישראל למה שקורה בעזה, באותו הזמן ממש, מנסה הממשלה לצייר תמונה אחרת

יועץ השר לשעבר והחברה בדלאוור

איך מתחלקים תקציבי הקמפיינים של ישראל בין מדינות העולם? קשה להעריך בהינתן חוסר השקיפות של חברות הטכנולוגיה הגדולות ובמיוחד כאשר הפרסומות מוכוונות לציבור האמריקאי (באירופה הרגולציה נוקשה יותר). כמו כן, גם המספר הכולל של פרסומות שקודמו על ידי ישראל אינו ניתן לבירור, מכיוון שחלק מקמפייני ההשפעה מתויגים תחת שגרירויות, משרדים ותחת משרד הפרסום הממשלתי, שמדווח בדרכים שונות ברשומות השקיפות של גוגל.

ההוצאות על פרסום, נציין, מגיעות בנוסף לסכומים ששולמו למשפיענים ויועצים שונים ששירותיהם נרכשו כדי לקדם את תדמיתה של ישראל בחו"ל. 

בהקשר זה חושף שומרים, כי על פי מסמכים שהוגשו בארה"ב, ממשלת ישראל שכרה לאחרונה חברה בבעלותו של צחי דבוש, לשעבר יועץ התקשורת שר הכלכלה ניר ברקת וקודם לכן עיתונאי, עבור ייעוץ תקשורתי אסטרטגי בארה"ב. החברה, הרשומה במדינת דלאוור בארה"ב - מקלט מס מוכר - הועסקה כדי לספק "יצירת תוכן ויצירת קשר עם משפיענים במטרה לשפר את תדמיתה הציבורית של ישראל", באמצעות "מדיה דיגיטלית, פלטפורמות חברתיות ותמיכה ייעוצית".

שומרים פנה אל דבוש לתגובה. תחילה השיב ש"אין לו מושג" לגבי החברה בדלאוור. לאחר שנשלחו לו מסמכי הרישום של החברה הכוללים את חתימתו, הפסיק להגיב.

ממשרד החוץ לא התקבלה תגובה.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים