לפני כעשור, ב-2016 ועוד קודם שתופעת "נוער הגבעות" הפכה מ"עשבים שוטים" לבעיה ביטחונית המאיימת להבעיר את השטחים - מינה מי שהיה אז שר החינוך, נפתלי בנט, ועדה בין-משרדית לבחינת תופעת התנהגות חריגה על רקע לאומני בקרב בני נוער ביהודה ושומרון. בראש הוועדה עמד אלוף פיקוד מרכז לשעבר, אבי מזרחי, וב-2019 היא הגישה את המלצותיה. המרכזית שבהן הייתה לאפשר לגורמי טיפול בתחום החינוך והרווחה להמליץ על צווי הרחקה לנוער מהגבעות. 

ההגיון מאחוריה היה שהחלטה של עובדת סוציאלית, כדמות מקצועית, תתקבל אחרת בקרב חבריו של הנער שהורחק, לעומת צו הרחקה מינהלי של אלוף הפיקוד. בנוסף לכך המליצה הוועדה להקים גוף ביצועי של המדינה שיעמוד בקשר עם כלל גורמי השטח והמשרדים השונים ויעקבו באופן פרטני, ברמת השם ותעודת זהות, אחרי ההצלחה בטיפול בנער. כמו-כן, המליצה הוועדה לתת למערכת החינוך סמכות לטפל בנערי גבעות מעבר לגיל 18 ולהקים חוות ייעודיות לטיפול בנערי גבעות בכל יהודה ושומרון (עד אז פעלה אחת כזו, של "הרועה העברי", עליה יפורט בהמשך). 

הדוח גם התייחס לחשש מניצול קטינים בחוות והתייחס לדלות של חיי הנערים לצד מוסר העבודה והנכנות "למסור את הנפש" - נושא שנסקר בכתבה הקודמת של פרויקט שומרים ו-ynet בנושא.

לדברי מזרחי, בנט תמך בזמנו בהמלצות, אך הקואליציה התפרקה, החלה תקופת בחירות והדוח נגנז. מאז, תופעת "נוער הגבעות" יצאה משליטה. לפי נתונים שפרסמה התנועה לחופש המידע, מ-2019, השנה בה כאמור הגישה ועדת מזרחי את המלצותיה לשר החינוך, נרשמה עלייה של 560% באירועים של פשיעה לאומנית בשטחים. לפי הערכת המשטרה, כ-300 בני נוער בגבעות ובמאחזים מעורבים באירועי הפרת סדר ואלימות. בו-בזמן, בתקופת הממשלה הנוכחית הוקמו קרוב ל-200 מאחזים חדשים החולשים על כמיליון דונם, ובמקביל גורשו למעלה מ-100 קהילות פלסטיניות מאדמתן. לפחות חלק מהמאחזים החדשים הם כר פורה להמצאותם של נערים בסיכון שנפלטים ממסגרות חינוך רובם, לפי נתונים רשמיים, מהחינוך הממלכתי-דתי, ומקצתם מהחינוך החרדי. 

כעת, המדינה נוקטת גישה חדשה, כזאת שבמידה רבה מנרמלת את המצב: במקום הרחקה מהגבעות של בני הנוער, הגעה של צוותי הוראה רשמיים אל הגבעות עצמן. הנה הפרטים: החלטת ממשלה 4087, שהתקבלה בחודש מאי האחרון, מנסה להביא "להקטנת תופעות שליליות בקרב בני נוער באזור יהודה ושומרון", כך לשונה. לצורך כך הוקצו 120 מיליון שקלים, במגוון תוכניות, לשלוש השנים הקרובות. פועל יוצא מכך הוא מהלך עליו הכריזה מערכת החינוך של פתיחת חמישה בתי ספר חדשים בשטחי יהודה ושומרון, אחד מהם מוסד לחינוך מקצועי של משרד העבודה והשאר בתי ספר של משרד החינוך. 

בית הספר הראשון שבהם נחנך בבית אל בתחילת אוגוסט, ואולם בישיבה של ועדת החינוך של הכנסת שהתכנסה בשלהי יוני החולף התברר שלא כל בתי הספר יהיו במבנים פיזיים. המטרה היא לפתוח "סמלי מוסד" (כלומר, רישום חוקי של בית ספר באחריות משרד החינוך) שאליהם ירשמו תלמידים הנמצאים בגבעות. התלמידים לא יגיעו לבתי ספר, אלא מורים יישלחו אליהם. 

הנושא התברר כאשר אחת המשתתפות בישיבה שאלה האם תקצבו את המועצות האזוריות בשטחים לטובת הסעות לאותם בתי הספר. "נראה לי שלא הבינו את המודל", התייחסה לכך כרמית הרוש, מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך. "אנחנו מדברים על תלמידים שלא רוצים להגיע לבתי הספר. לכן הסעות לא תוקצבו. הפלטפורמה מוציאה מורים לחוות, זו המהות שלה, היא לא באה לייצר בתי ספר". 

בהמשך כאשר נשאלה כיצד יתוקצבו הסעות מורים לחוות, היא ענתה שעל הפרטים האלו ידונו בהמשך - "אנחנו עוד לא בזה". חיים מויאל, ראש אגף נוער בסיכון במשרד החינוך, דווקא אמר באותה ישיבה שבתי הספר החדשים יפעלו כבתי ספר צומחים, ומספר התלמידים ינוע בין 100 ל-150 בכל אחד מהם. 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לפניית שומרים בנושא, כי "המשרד, בשיתוף הרשויות, נערך לפתיחת ארבעת מוסדות החינוך עבור נוער החוות. נסיעות צוותי החינוך יטופלו בהתאם לנהלי המשרד, כפי שנעשה בכלל מערכת החינוך. ככלל, המשרד מעניק מענה חינוכי מותאם לבני נוער שאינם נמצאים במסגרת חינוכית סדירה, בהתאם לצורכיהם וכפי שנעשה בכל רחבי הארץ". נציין כי עם פתיחת שנת הלימודים בראשון בספטמבר המוסדות טרם נפתחו, אולם גורמים במשרד החינוך מסרו כי ההיערכות לכך נמשכת. 

"אנחנו מדברים על תלמידים שלא רוצים להגיע לבתי הספר. לכן הסעות לא תוקצבו. הפלטפורמה מוציאה מורים לחוות, זו המהות שלה, היא לא באה לייצר בתי ספר", אמרה כרמית הרוש, מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינו.

"לפחות שתהיה להם תעודה"

אין זו הפעם הראשונה שהמדינה מבקשת לשלוח גורמים מטעמה למאחזים בלתי חוקיים, ולא על מנת לפנות אותם. המיזם הממשלתי הראשון בנוגע לנוער הגבעות היה כבר ב-2013. בשנה זו החלה עמותת "הרועה העברי" לפעול בחווה, מאחז לא-חוקי ליד מישור אדומים, מה שלא מנע ממשרד החינוך את ההתקשרות איתה, כאשר רק בנובמבר 2021 המקום הוסדר חוקית. 

מאז, בשטחי הגדה ישנן עוד מספר חוות לא חוקיות שמפעילות עמותות העובדות עם נוער בסיכון, ומקבלות כספים כספים מקק"ל ומועצות אזוריות בשטחים, כפי שתואר בתחקיר שומרים (קק"ל החליט לפני מספר חודשים על הפסקת מימון חוות אלו). "הרועה העברי" יצויין, קיבלה עד 2023 ממשרד החינוך מדי שנה שני מיליון שקלים - ובשנה זו הסכום הוכפל, כי החלו להגיע אליה נערות. כך על פי על פי נתוני משרד האוצר. 

תוכנית אחרת לטובת נוער בסיכון ביו"ש היא "כנפי רוח", שהחלה לפעול במשרד החינוך ב-2017. לפי משרד החינוך, מדובר ב"תוכנית התפתחות והעצמה אישית אשר באה לטפל בנשירה סמויה וגלויה של בני נוער ממסגרות חמ"ד (חינוך ממלכתי-דתי) לחוות ולגבעות. זאת מתוך הנחה שאם נטפל בנשירה סמויה, בתחושת הניתוק והניכור נוכל למנוע אחוז ניכר מהתנהגויות הסיכון, הנדידה בין המוסדות והנשירה לחוות ולגבעות". 

בהחלטת הממשלה מחודש מאי האחרון הוחלט להרחיב את התוכנית גם לגילאי חטיבות הביניים ולתקצב אותה בארבעה מיליון שקלים לשנה. 

תוכנית נוספת היא תוכנית "מתחברים" של משרד הרווחה, שהחלה לפעול ביו"ש ב-2019. זוהי הרחבה של תוכנית שמשרד הרווחה החל להפעיל ב-2010 שבה מנסים מדריכים ועובדים סוציאליים לאתר נוער בסיכון במוקדים הפיזיים בהם נמצא נוער כזה, כמו חופי כנרת ואילת, מרכזי ערים גדולות וכיו"ב. 

לפי דברים בישיבת ועדת החינוך מחודש יוני, שאמרה איילת רצון, מחזיקת תחום "נוער גבעות" במשרד הרווחה (כך הגדירה את עצמה באותה הישיבה), "מתחברים" פועלת ביהודה ושומרון בחמישה מוקדם שבהם פועלים בין 15 ל-20 מדריכים. "המדריכים הם מדריכי איתור, מסתובבים, יוצרים קשר ראשוני עם בני נוער, יצירת קשר, יצירת אמון, מזהים מי הם ומה הצרכים שלהם, קודם כל מסייעים ונותנים להם מענים החל מביגוד ושמיכות", אמרה באותו הדיון. 

רצון הוסיפה שהמדינה גם מתקצבת באופן ייעודי את המועצות האזוריות לטובת עובדים סוציאליים שיהיו בקשר עם הגבעות והחוות. בהחלטת הממשלה ממאי הוחלט על הרחבת מספר העובדים בתוכנית "מתחברים" והיא תתוקצב ב-13.5 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות. באותו דיון הוסיפה אדווה מושקביץ מהרשות לביטחון קהילתי, שגם הרשות פועלת בחוות, עם כ-15 מדריכים. בין היתר, הם מעניקים הכשרות מקצועיות בתחומים כגון רתכות. "הם עושים את זה בין כה וכה בחוות, אז לפחות שתהיה להם תעודה. אנחנו גם עושים הדרכות להורים בחוות ובגבעות", אמרה בדיון. 

אם בוחנים את התוכניות הממשלתיות השונות, הרי שניתן לזהות מגמה שבה המדינה נמצאת בחוות באמצעות מדריכים ועובדים סוציאלים מטעמה - ומשנת הלימודים הקרובה גם באמצעות מורים. צפו בתרשים.

"המבוגרים בחוות - הרבה מהם נמצאים בין לבין"

האם תוכניות ההתערבות השונות נושאות פרי? נוכח האלימות שרק מקצינה והולכת לא נראה כך. מכאן שנשאלת השאלה - בעיקר בהקשר של שליחת מורים לחוות - מי הם כיום המבוגרים בחוות שאמורים להכין את הילדים והנוער למורים שיגיעו אליהם. במילים אחרות, אם כבר המדינה בוחרת להגיע לחוות ולגבעות, האם לא כדאי שהיא תדאג גם לאחריות מצד המבוגרים ששם? 

"המבוגרים בחוות - הרבה מהם נמצאים בין לבין. ניסיתי לנהל שיח עם חלק מאנשי החוות, ולא כולם שמחים עם כל 'תג מחיר' שמתבצע", אומר יחיעם פורת

את הסוגייה הזו העלה בישיבת ועדת החינוך של הכנסת ביוני האחרון יחיעם פורת מכפר-עציון, פעיל של התארגנות בשם "כן להתיישבות, לא לאלימות", המתנגדת לפשיעה לאומנית על-ידי יהודים בשטחים. בישיבה הוא טען שצריכה להיות דרישה מהמבוגרים בחוות, שהם יחתמו על הצהרה מול המדינה, לפיה בהם הם אחראים על בני-הנוער שמגיעים אליהם לחוות.

בשיחה עם שומרים הוא מנמק: "זה כנראה מורכב מבחינה בירוקרטית ונאמר לי שהמדינה לא יכולה לקחת אחריות על זה. אבל, אני מקווה שיהיה לחץ ציבורי לחתום על איזשהי סוג של אמנה או הצהרה כזו מטעם מנהלי החוות. יש איזשהו מתח בין מנהלי החוות שיודעים להגיד, התיישבות בלי אלימות, ויש את הצד של אנשים שתומכים באלימות, וסבורים שהכול כשר למען כיבוש הארץ וגירוש האנשים". 

לדברי פורת: "המבוגרים בחוות - הרבה מהם נמצאים בין לבין. ניסיתי לנהל שיח עם חלק מאנשי החוות, ולא כולם שמחים עם כל 'תג מחיר' שמתבצע. יש כאלו שחושבים שזה מזיק, גם אם לא אכפת להם מהפן המוסרי. לדעתי ההצהרה חשובה כדי לעשות את הבידול בין מהמקומות שכן חתמו על הצהרה כזו וכאלו שלא". 

"הירתמות נערי הגבעות למאבק משרתת את ממשלת הימין. אין כל עניין ב'שיקומם', אלא בהעלמת עין מתפקידם בהגשמת החזון הכולל", אומר ד"ר עידן ירון

בישיבת ועדת החינוך דחה יו"ר הוועדה צבי סוכות (הציונות הדתית), נער גבעות בעברו, את הצעת פורת. "מדינת ישראל כמדינה, לא מעודדת אנשים ללכת לחוות. אין החלטה רשמית של מדינת ישראל לעודד נוער ללכת בחוות", נימק סוכות. "כאן עוסקים במה שקורה שהם כבר בחוות. חוקית, אי-אפשר לעשות את זה (חתימה על התחייבות, ש"ש). 

"זה אירוע מאוד רגיש", המשיך סוכות. "לדוגמה, היה את הסיפור קורע לב של בנימין אחימאיר (בן ה 14 שרעה צאן בסמוך לחווה ונרצח על-ידי פלסטינים, ש"ש). אתה אומר לעצמך, אין גוף חוקי במדינת ישראל שלוקח אחריות על דבר כזה? הפער הזה הוא אמיתי. בתוך הפער הזה צריך שיהיו בעלי חוות, מבוגרים, שיהיו אחראים. אבל, זה אירוע חברתי, לא מקום שהמדינה יכולה להתערב בו". 

מי שאינו קונה את מה שהוא תופס כמשחק כפול של סוכות ושל חבריו לקואליציה הנוכחית, הוא ד"ר עידן ירון, אנתרופולוג חברתי המתמחה בימין קיצוני בישראל ובמשך כעשור היה בחוגי נוער גבעות. לתפיסתו, "מאחזי החוות הם חלק ממאמץ ההתיישבות הכולל. הירתמות נערי הגבעות למאבק משרתת את ממשלת הימין. אין כל עניין ב'שיקומם', אלא בהעלמת עין מתפקידם בהגשמת החזון הכולל". 

"יש תוכנית מסודרת של הממשלה הנוכחית להעיף את האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, והם משתמשים בנוער הזה כדי לעשות את זה"

על המשחק הכפול של המדינה שלדבריו סוכות, "אינה מעודדת אנשים ללכת לחוות", מעידים גם דברים שאמרה בדצמבר האחרון, בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בנושא פשיעה לאומנית, רעות לוגסי, ראש אגף אוכלוסיות קצה במשרד הרווחה. למערכת חסרים תקציבים כדי לטפל בנוער בקצה ביו"ש, בגלל הקמת מאחזים חדשים. לדבריה, "בשנה - שנה וחצי האחרונות אנחנו רואים שיש גידול במספר החוות ואין לנו מספיק תקציב להמשיך ולהגדיל את המענה הזה בשביל להצליח ולהגיע לכל בני הנוער שאנחנו רוצים". 

אלוף הפיקוד לשעבר מזרחי שישב על המדוכה במשך שלוש שנים, אמנם אינו מעורב בסוגיות אלו כיום, אך כמתבונן מהצד יש לו דעה על מה שקורה. לדבריו, "יש תוכנית מסודרת של הממשלה הנוכחית להעיף את האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון, והם משתמשים בנוער הזה כדי לעשות את זה. כתבתי בדוח על התנאים והניצול של הנוער הזה. הניצול הזה נמשך".