שלוש שנים לטבח השבעה באוקטובר, וכאשר החקירה הביטחונית בפרשת "קטאר-גייט" על הקשר לכאורה בין יועציו הקרובים של ראש הממשלה נתניהו ובין קטאר עודנה מתנהלת, חושף שומרים שקטאר ממשיכה להעביר כספים לעמותות ישראליות. יתרה מזאת: מאז 2023 היקף הכספים שזרמו מקטאר לישראל זינק בחדות. 

בדיקת שומרים מעלה, כי עמותה ישראלית שיושבת בחיפה, "האגודה לתרבות ערבית" שמה, קיבלה בשנים 2020-2025 תרומות מחו"ל בהיקף של כ-17.8 מיליון שקלים, שהם למעלה מ-95% מהכנסותיה. רובן הגדול הגיעו מקרן צדקה בשם "The Galilee Foundation" שרשומה בלונדון, אך עיקר הכנסותיה מגיעות מקטאר.

כפי שנחשף בעבר בשומרים, מאחורי מסלול הכספים מדוחא ללונדון ומשם לחיפה - ניצבים האחים עזמי ומרוואן בשארה. הראשון, ד"ר עזמי בשארה הוא כזכור חבר כנסת לשעבר שנמלט מישראל במהלך חקירה סמויה שהתנהלה נגדו בחשד לסיוע לחיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השניה, ומתגורר מאז בקטאר (נגד בשארה לא הוגש כתב אישום). בשארה הוא גם ממקימי ערוץ "אל-ערבי אל-ג'דיד" בלונדון שמשמש פלטפורמה לקידום הנרטיבים של ממשלת קטאר. האח השני, ד"ר מרוואן בשארה מתגורר באנגליה, ובין היתר משמש פרשן קבוע ברשת השידור הקטארית הוותיקה אל ג'זירה, החסומה לשידור בישראל. 

עזמי בשארה מנהל את "המרכז הערבי למחקר ומדיניות" שמרכזו בדוחא; המרכז תורם כספים לקרן הבריטית שיו"ר חבר הנאמנים שלה ואחד המייסדים שלה הוא אחיו מרוואן; משם מועברים הכספים ליעדם הסופי, עמותות בישראל ובהן "האגודה לתרבות ערבית" שהוזכרה קודם לכן. עמותה שאחותם המנוחה של השניים, ד"ר רוודאת בשארה, הייתה בין מייסדיה ומנהליה. 

באמצעות ניתוח תיקי העמותה החיפאית ברשם העמותות, דוחות פיננסיים של הקרן באנגליה וכן פרסומים של המרכז הערבי בדוחא, התחקה שומרים אחר מסלול הכסף שנרשם בישראל כתרומה מאנגליה. הממצאים מצביעים על זינוק חד בהיקף הכסף הקטארי שמוזרם בנתיב הזה החל משנת 2023. כך, אם בשנת 2022 קיבלה הקרן הבריטית של מרואן בשארה 181 אלף דולרים מהמרכז של אחיו עזמי בדוחא (סכום הזה המהווה רבע מכלל הכנסות הקרן באותה שנה); הרי ש-2023 זינק הסכום כמעט פי עשרה לכדי כ-1.8 מיליון דולרים. בשנת 2024 הסכום אף גדל יותר ועמד על 2.1 מיליון דולרים, ובשנה שעברה, 2025, עמד על 1.6 מיליון דולרים. 

המכון בניהולו של בשארה בדוחא מוגדר מוסד פרטי עצמאי (ממסמכי היסוד שפרסמה ממשלת קטאר עולה שתקציבו הוא כ-20 מיליון שקלים לשנה) יש לו קשרים כלכליים אל הממשל הקטארי. כך למשל, מסלול לימודי-מוסמך (MA) שהקים המכון, ממומן בעיקרו על ידי ממשלת קטאר. או למשל, הקרן בלונדון, שבמקביל לכספים שמעביר לה המכון ישירות, מקבלת ריבית מקרן השקעות שנתרמה על ידי אמיר קטאר ורווחיה משמשים בעיקר לטובת תוכנית מלגות לסטודנטים בישראל. כך על פי הדוחות הכספיים של הקרן הבריטית בשנים 2023 ו-2025. 

עוד אפשר לגלות על הקשר בין הקרן בלונדון לדוחא שתיק ההשקעות של הקרן הבריטית - בשווי 2.5 מיליון דולרים - כולל לצד מניות של חברות מערביות גם אגרות חוב של שתי ישויות קטאריות בשליטת אמירות. כך כספים שמקורם בקטאר מגיעים לישראל ונרשמים בה כתרומה מקרן צדקה אנגלית. 

במקביל לכספים שמעביר לה ישירות המכון של בשארה מדוחא, הקרן בלונדון מקבלת ריבית מקרן השקעות שנתרמה על ידי אמיר קטאר ורווחיה משמשים בעיקר לטובת תוכנית מלגות לסטודנטים בישראל

המילה קטאר לא מופיעה, הכסף דווקא כן 

"האגודה לתרבות ערבית", שתקציבה ב-2025 עמד על כ-3.3 מיליון שקלים (90% מהם תרומות מחו"ל), מגישה באופן שוטף את דיווחיה הכספיים לרשם העמותות במשרד המשפטים וזוכה ל"אישור ניהול תקין". 

מדובר באישור רשמי לכך שהגוף עומד בכללים הנדרשים ופועל בשקיפות. במסמכי העמותה לא מופיעה המילים "קטאר" או "המרכז הערבי למחקר ומדיניות". נציין כי החוק - תקנות העמותות - מחייב לדווח על זהות התורם אולם לא על מקורות הכסף שלו. כך שבמקרה זה, בהיעדר צורך חוקי לגלות את מקורות הקרן הבריטית, נראה שהדיווח עליה כתורמת ולא על המכון בקטאר, עומד בדרישות הטכניות של רשם העמותות. הנה כך, העמותה לא דיווחה לרשם העמותות שחבר ועד ומורשה חתימה מטעמה, ד"ר מחמוד מוחארב, משמש גם כעמית-מחקר במכון של בשארה בדוחא - כאמור, המממן של הקרן בלונדון, התורמת של העמותה בחיפה. זיקה שאמורה הייתה להופיע אם הייתה חובה לחשוף את מסלול העברת הכסף. 

"זה שימוש במתודות של הלבנת הון, לא במובן הלא חוקי שלה, אלא במובן של ניסיון להסתיר את מקור הכסף. יש כאן הסתרה, לא מוחלטת, אבל זו הסתרה", אמרה לשומרים לפני כשנה וחצי, תא"ל (במיל') סימה וקנין-גיל, לשעבר מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים. מאז הכספים ממשיכים לזרום ובשיחה עם שומרים השבוע, היא קוראת לבצע ביקורת חקירתית שתבחן את העברות הכספים מקטאר - הגלויות והעקיפות.

מטרות "האגודה לתרבות ערבית" בחיפה, כפי שמופיעות במסמכים שהוגשו לרשם העמותות הן: "הקמה והפעלה של מועדוני תרבות, תמיכה במחקר מדעי ועידוד היצירה התרבותית בישראל". ברשת ניתן למצא פעילות ענפה בסוגיות של זהות ערבית - ירידי ספרים, מופעים ופסטיבלים, "סיורי נכבה" בכפרים וישובים ערבים שנעקרו ב-48' וגולת הכותרת חלוקת מלגות על שמה של האחות בשארה המנוחה. 

המלגות מחולקות למאות סטודנטים ערבים-ישראליים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ. גובה המלגה הוא 3,000 שקלים והסטודנטים שיקבלו אותה, מחויבים להשתתף בסדנאות העשרה והרצאות בנושאים של זהות והיסטוריה פלסטינית ובפעילויות התנדבותיות. 

תוכנית המלגות בישראל מתוארת בדוח של "קרן גליל" בלונדון משנה שעברה כ"תוכנית הדגל של הקרן". בין היתר נכתב בדוח, שהתוכנית "מספקת מלגות משנות חיים לאזרחים פלסטינים מעוטי יכולת בישראל (…) מעודדת אותם להיות מעורבים בקהילות מקומיות ולהתחבר למורשת הפסלסטינית שלהם". לפי אותו הדיווח, 1,300 סטודנטים זכו עד אותה שנה במלגה.

בנוסף, נכתב בדוח, תומכת הקרן בתוכנית מלגות באוניברסיטת אל קודס הפלסטינית, בהקמת בניין מרכז תרבות בחיפה (של "האגודה לתרבות ערבית"), במרכז ארגון זכויות האדם "עדאללה" וספציפית בדוח שלו, שניתח כיצד אוניברסיטאות בישראל, "דיכאו באופן שיטתי את חופש הביטוי של סטודנטים פלסטינים לאחר השבעה באוקטובר". 

עוד תומכת הקרן הבריטית ב-17 חוקרים פלסטינים-ישראלים דרך המרכז האקדמי הערבי "מדה אל כרמל" (Mada al-Carmel), בעמותת הנוער בלדנא לנוער ביפו, בילדים מעזה ועוד. 

"קטאר אינה מוגדרת כיום כמדינת אויב, לפי אף אחד מארבעת החוקים הקיימים בישראל שמאפשרים הגדרה כזו", אומרת וקנין-גיל. "בזמן שברור לכל דעת שהיא אינה מדינה ידידותית. להיפך, מדובר בשחקן מדינתי 'מערער'"

איך אמר נתניהו - קטאר היא "מדינה מורכבת"

לצורך בחינה והערכה של המידע שנאסף במקורות גלויים, נעזר שומרים במומחי מכון ISGAP (המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות) שעוסק בעשור האחרון בחשיפת מימון קטארי ותשתיות תנועת האחים המוסלמים במערב. תא"ל (במיל') וקנין-גיל, המנהלת בפועל של המכון, אומרת לשומרים, כי גם אם לא קיימת בעיה חוקית לכאורה עם האופן שבו מועברים הכספים, יש לשנות את הגישה כלפי כספים שמקורם בקטאר. 

לדבריה, "זו בדיוק השיטה שבה נוקטים מי שרוצים להעביר כספים ולהישאר מאחורי הקלעים, או לחלופין מי שמעוניין לקבל כספים מבלי להידרש לסוגיות שונות של נראות - שימוש במתווכים. לכן אם רוצים לחשוף באופן סיסטמטי כספי תרומות - שלנו (המכון) ברור כי הם נועדו לתמוך במטרות מוגדרות או לשרת אידיאולוגיה קיצונית, במקרה זה של קטאר - יש לבצע ביקורת חקירתית שבוחנת את כל שרשראות האספקה, הגלויות והעקיפות". 

וקנין-גיל מתארת את המעורבות הקטארית בתחומי חינוך, רווחה ואקדמיה ברחבי העולם ובישראל במונח "השפעה רכה" (Soft Power), שמטרתה להטמיע את האידיאולוגיה והאג׳נדה של קטאר והאחים המוסלמים. כדי להאבק בתופעה, היא אומרת, צריך להתחיל בשאלה הבסיסית והיא "איך מגדירים את קטאר". 

היא קובלת על כך ש"קטאר אינה מוגדרת כיום כמדינת אויב, לפי אף אחד מארבעת החוקים הקיימים בישראל שמאפשרים הגדרה כזו", זאת לדבריה, "בזמן שברור לכל דעת שהיא אינה מדינה ידידותית. להיפך, מדובר בשחקן מדינתי 'מערער' בזירה המזרח תיכונית והגלובלית, ונסיכות ששמה לה כמטרה לפגוע במדינת ישראל". 

בתחילת החודש מיפה שומרים כיצד פרסה קטאר רשת השפעה כלכלית וביטחונית על ישראל, באמצעות אחזקותיה בחברות ובתשתיות בעלות זיקה לישראל – מאנרגיה ותעופה ועד ספנות, סייבר, פיננסים ומיירטי כיפת ברזל. בתחילת השנה חשף ynet מסלול קטארי עוקף פיקוח אחר שעובד דרך צרפת. לדברי וקנין-גיל, "אם מממשלת ישראל תשנה את ההגדרה של קטאר - בין שזו להגדרה המחמירה של 'מדינת אויב' או לחלופין למדינה שקיימות מגבלות שונות על קיום קשרים דיפלומטיים או עסקיים עימה, כמו שלאחרונה הוחלט בהקשרי יצוא ביטחוני - קל יהיה יותר לחשוף את נתיב הכסף ולעצור אותו".

מקרן "גליל" ומעמותת "האגודה לתרבות ערבית" לא נמסרו תגובות לפניות שומרים.