בעולם מתוקן ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר הייתה כבר צריכה להגיש את מסקנותיה. יותר משלוש שנים אחרי הטבח, אפשר להתנחם בכך שהקמת ועדה, נראית היום קרובה מתמיד: שלשום הגישה סיעת ישר! הצעת חוק להקמת הוועדה, ואם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יוחלף בשבוע הבא, קידומה בכנסת יתחיל לצבור תאוצה. 

ועדת חקירה ממלכתית הייתה אחת מהבטחות הבחירות המשותפות לכל מפלגות גוש השינוי. הן הבטיחו שזו תהיה אחת מהחלטות הראשונות בממשלה שיקימו. כשתוצאות הבחירות הראו שהקמת ממשלה תהיה עניין מורכב משחשבו אבל הרוב הפרלמנטרי לטובת גוש השינוי יציב, הבהירו ראשיו שיקימו בכנסת ועדה מיוחדת שתתקן את החקיקה, המאפשרת כיום רק לממשלה ולועדה לביקורת המדינה למנות ועדה כזו. אם לא תוקם, גם ועדת החוץ והביטחון הזמנית בראשות יו"ר "ישראל ביתנו", ח"כ אביגדור ליברמן תוכל לקדם חקיקה כזו. 

גם בהנחה שתאושר החקיקה, הקמת הוועדה עדיין רחוקה מלהיות עניין פשוט. נתניהו, בסירובו להקים עד היום ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה, הביא בעקיפין לכך שמעבר לעיכוב בתיקון המערכות שכשלו, הוא "שרף" רבים ממי שיכלו לשבת בוועדה כזו.

אישים שהביעו עמדות בנושאים שעל סדר היום, קראו להקמת ועדה (מה שאצל נתניהו נחשב לצעד פוליטי) או הפגינו מעורבות ציבורית יחשבו פסולים. בין אם זה בגלל ראיונות לתקשורת (כמו האלופים במיל. תמיר היימן, ישראל זיו, וגיורא איילנד שהתארחו באולפנים); חברות בועדת החקירה האזרחית לחקר האסון, שהוקמה בהעדר ועדת חקירה ממלכתית (השופטים בדימוס ורדה אלשיך וגדעון גינת ישבו בראשה); או השתתפות כמתחקרים בתחקירים פנימיים של הצבא והשב"כ (אלופים במיל סמי תורג'מן, עמיקם נורקין, אלי שרביט ויוסי בידץ ריכזו את הטיפול בנושא). 

המעורבות הזו לא מאפשרת להם לבחון את הדברים בעיניים חדשות לחלוטין, מה שמכונה בשפה המשפטית DE NOVO. מבחינת הציבור, יש פה הפסד של חברי ועדה ראויים. מבחינת נתניהו עוד ניצחון קטן בקושי לאייש ועדה שתורכב מאנשי מקצוע ראויים שיזכו לאמון כלל הציבור. 

חברי ועדה | 

"הימין יחפש התבטאויות עבר כדי לצבוע כל חבר ועדה בזיהוי פוליטי"

את חברי הוועדה ממנה לפי החוק נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. הקמפיין הארוך נגד עמית, לרבות של אי הכרה בו, כוון לרגע הזה, במטרה להטיל ספק במינויים שיעשה, ולעשות דה לגיטימציה לוועדה כולה. 

כל עוד לא הוחלט על הקמת ועדה, לא נעשית פנייה רשמית למועמדים פוטנציאלים, מה גם שהמנדט שינתן לוועדה עוד לא הוגדר, ועוד לא ברור את מי היא תחקור (האם למשל יחקרו גם גופים כמו ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והמל"ל), מה יהיה ציר הזמן (שנים ספורות אחורה ואולי מההתנתקות או מהסכם אוסלו) ואיך יוגדרו הנושאים שתחקור. כל זה ישפיע על חברי הוועדה שיבחרו ועל התמהיל שלהם - האם צריך יותר משפטנים או יותר ביטחוניסטים, ומקרב הביטחוניסטים, האם לא ראוי שיהיה גם נציג שב"כ ולא רק איש צבא?

בורסת השמות נכון לעכשיו מתמקדת בעיקר בשופט שיעמוד בראש הוועדה - לפי חוק ועדות חקירה הוא צריך להיות שופט (מכהן או בדימוס) מבית משפט עליון או מחוזי. מי שציפה שהמשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג - יושאל לוועדה כיושב ראש, צפוי להתבדות. מצב התקינה החסר בבית המשפט העליון, בעקבות שיתוק הוועדה לבחירת שופטים על ידי יריב לוין, שסירב למנות שופטים אם שני מקורביו לא ימונו, מונע את האפשרות ששופט מכהן מהעליון ישב בוועדה. כך ששופט דתי, מתנחל ושמרן כמו סולברג, שיכל למתן את העימות הפוליטי שילווה את עבודת הוועדה, ירד מעל הפרק. 

מי שנחשבת למועמדת הטבעית היא נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות. הבכירה מבין השופטים שפרשו בשנים האחרונות, שלא הביעה עמדה ביקורתית לגבי אירועי השבעה באוקטובר, וזכורה כמי שכתבה את פסק הדין, שאיפשר לנתניהו להקים ממשלה על אף כתב האישום נגדו. חיות אך הצהירה בדיון ש"שום מבצר לא נופל", אבל נאום שנשאה לפני חודשיים נגד השינויים המשטריים והפגיעה בדמוקרטיה, כבר שם אותה על הכוונת, כפי שעולה מהשיחות שערך שומרים. 

"על כל מינוי שיתפס כלא אובייקטיבי ישלהבו פה את הרחובות, ואם אנשים לא יבינו את זה ויתפטרו מיוזמתם, יעתרו נגדם לבג"ץ"

"הימין יחפש התבטאויות עבר כדי לצבוע כל חבר ועדה בזיהוי פוליטי", אומר משפטן בכיר שמייצג אנשים שיופיעו בסבירות גבוהה בפני הוועדה. "למרות שמדובר בסך הכל בחמישה חברי ועדה, זה לא יהיה קל. השבעה באוקטובר הוא אירוע כל כך מטלטל וההפיכה המשטרית היא אירוע כל כך משמעותי, שחוץ משופטים מכהנים שמנועים מלהתראיין, לא תמצאי אדם עם 'נוכחות ציבורית' שלא התבטא באיזשהו שלב לגבי אחד מהשניים". 

שופט בדימוס שהתבטא לגבי ההפיכה המשפטית לא יכול לדון בכשלי השבעה באוקטובר?

"יכול, אבל תראי שיסמנו אותו כמי שבא מהפוזיציה ויבקשו לאזן. אני מניח שמי שמעוניינים בתפקיד חבר ועדה שנחשב ליוקרתי ובעל חשיבות היסטורית, נזהרים מאוד מלהתבטא בנושאים שעל סדר היום הציבורי, אבל לא תמיד זה מצליח. על כל מינוי שיתפס כלא אובייקטיבי ישלהבו פה את הרחובות, ואם אנשים לא יבינו את זה ויתפטרו מיוזמתם, יעתרו נגדם לבג"ץ". 

מלבד חיות, מוזכר אליקים רובינשטיין, בן ה-79, שאמנם מבוגר ממנה בשש שנים, אבל פעיל מאוד. השופט בדימוס יוסף אלרון, שנותר לפחות בינתיים מועמד יחיד בהתמודדות על תפקיד מבקר המדינה, יכל גם הוא להיות מועמד לראשות הוועדה, שיסייע לבנות את אמון הציבור כלפיה. אלרון נחשב למועמד מוסכם לתפקיד המבקר בקרב ח"כים מימין ומשמאל, עד שנתניהו החליט להריץ לתפקיד את פרקליטו עו"ד מיכאל ראבילו, שפרש לאחרונה מהתמודדות, אבל ספק אם הדם הרע שבינו לבין עמית, יגרום לנשיא העליון לבחור בו. 

בגזרת השופטים המחוזיים בדימוס מוזכר אם לא כיו"ר, אז כחבר ועדה, שמו של נציג תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, ששימש בעבר כפצ"ר וכיו"ר הוועדה שבדקה את בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע.

על אנשי מערכת הביטחון שהביעו דעה או לקחו חלק בתחקירים, אומרים עורכי דין שמייצגים קצינים שיופיעו בפני הוועדה: "לקבוצה שריכזה את התחקירים הצבאיים יש יתרון בכך שהם 'שוחים בחומר', אבל הם גם שבויים בקביעות של אותם תחקירים. את חושבת שהם באמת יוכלו לבחון מחדש את עמדתם ולא להיות שבויים במסקנות הישנות? התחקירים שלהם צריכים להיות מוגשים לועדת החקירה, אבל הם לא יוכלו לשבת בה". 

הנחקרים |

"אם הוועדה תשקול לקבוע אחריות אישיות, זה יכפיל את זמן עבודתה"

לא כולם מסכימים שהעברת התחקירים הפנים צבאיים היא בכלל צעד טריוויאלי, חוק השיפוט הצבאי מטיל חיסיון על תחקירים כדי לאפשר למעורבים לדבר בפתיחות על הכשלים, מבלי שיחששו מהפללה עצמית, מצד שני הוא מאפשר לרמטכ"ל, בנסיבות מסוימות, להעבירם לגורמים חיצוניים. 

"אנשים שמו הכל על השולחן וסיפרו בתחקיר הצבאי איפה היו לא בסדר, מתוך הנחה שהכל חסוי והמטרה היא לשפר את המערכת. ועכשיו הוא יוכל לשמש נגדם? זה לא הוגן", אומר עורך דין של מוזהר פוטנציאלי. "זו טענה שעלתה כשהועברו התחקירים למבקר המדינה והיא תעלה שוב גם מול ועדת חקירה". 

אותו עורך דין מסרב לומר את מי הוא מייצג והוא לא היחיד. "בהנחיית הסנגוריה הצבאית, אנחנו מנועים מלומר מי המיוצגים שלנו", מסביר אחד מהם, "שמם חסוי במסגרת החיסיון של יחסי עורך דין לקוח". 

הם מתביישים להראות הם מיוצגים? בפרט אלה שלקחו עורך דין בטרם פרשו והראש שלהם היה אמור להיות בלחימה ולא במקום אחר?

"כביכול במקום אחר", הוא מגחך. "כולם מתייעצים, אנחנו לא ב-1948".

לפי פרסומים בתקשורת הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, שלקח ייעוץ משפטי רק אחרי סיום תפקידו, מיוצג ע"י עו"ד אייל רוזובסקי.
"הרצי הוא ציפור מזן אחר וכל הכבוד לו, שהוא שם ככה דברים על השולחן. אחרים מעדיפים להשאיר את זה חסוי בשלב הזה". 

רשימת עורכי הדין שמייצגים אנשי צבא ושב"כ מורכבת מבכירי עורכי הדין בישראל שמעניקים את הייצוג במסגרת שירות מילואים בסנגוריה הצבאית. ביניהם בעז בן צור, ז'ק חן, גלעד שר, עופר ברטל, רועי בלכר, ציון אמיר ורן כהן רוכברגר. רוזובסקי כאמור מייצג את הלוי. במסגרת תגובות למבקר המדינה פורסם שעו"ד ברטל מייצג את מי שכיהן כראש מרחב דרום בשב"כ ומכונה אוסקר. את ראש השב"כ לשעבר רונן בר מייצג עו"ד רובי בכר, לפחות בכל הקשור לתביעת הדיבה שהגיש נגד נתניהו. ואת קמ"ן אוגדת עזה אריה עמידרור ייצג בבג"צ עו"ד אבי עמירם. ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה הוא היחיד, לפי פרסומים בתקשורת, שהעדיף לקחת עורכת דין, שלא דרך הסנגוריה הצבאית ולקבל החזר כספי מהמדינה על שכר הטרחה. 

"נקודת המוצא היא שהמערכת כולה כשלה, אבל אין בגידה מבפנים, נכון? אם כך, צריך לבדוק את הכשלים ולהסיק מסקנות בראייה 'צופה פני עתיד"

בין עורכי הדין יש כאלה שמייצגים איש שב"כ וקצין צה"ל, מה שהצריך בדיקה של ניגודי אינטרסים פוטנציאלים בין שני המיוצגים, בטרם ניתן אישור למהלך הזה. אבל מה שנראה כאינטרס משותף לכולם הוא ההתנגדות הגורפת למסקנות והמלצות אישיות. אמנם הממשלה (ויתכן שבמקרה הזה, תהיה זו הוועדה המיוחדת מטעם הכנסת), תקבע בכתב המינוי את גבולות הגזרה של החקירה, אבל את ההחלטה אם לגזור מסקנות אישיות קובעת הוועדה עצמה, וכאן אנו צפויים לקמפיין חוצה נחקרים, שעיקרו - אם טובת המדינה, היא להפיק לקחים מהר ככל הניתן, כדי למנוע אסון כזה שוב, הוועדה צריכה להודיע מראש שלא תהיינה מסקנות אישיות. אחרת כמו שאמר אחד מעורכי הדין במילים פחות עדינות, "נתקע את עבודת הוועדה". 

"אם הוועדה תשקול לקבוע אחריות אישיות, זה יכפיל את זמן עבודתה", טען בפני שומרים פרקליט נוסף, "אנחנו נצטרך ללמוד את החומרים, לחקור חקירות נגדיות, לזמן עוד עדים מטעמנו, שלא לדבר על עתירות שנגיש לבג"ץ. בזמן הזה אנשים פחות ופחות יזכרו מה קרה, כי כבר עכשיו אנחנו יותר משלוש שנים אחרי האירוע. אז בעוד חמש שנים, לכי תזכרי". 

אתם לא סוחטים פה את המערכת, בתמורה לשיתוף פעולה שלכם? 

"נקודת המוצא היא שהמערכת כולה כשלה, אבל אין בגידה מבפנים, נכון? אם כך, צריך לבדוק את הכשלים ולהסיק מסקנות מערכתיות בראייה 'צופה פני עתיד' כדי שזה לא יקרה שוב אצל אנשים אחרים. מה הטעם לתלות אנשים בכיכר העיר, כשמי שהיו בשבעה באוקטובר בצבא ובשב"כ ממילא התפטרו ולא יושבים יותר בצמתים של קבלת החלטות? אפילו נתניהו לא יהיה בשום תפקיד ציבורי, כשיכתבו המסקנות בעוד כמה שנים". 

אנשים נרצחו ונחטפו, ומי שיכלו למנוע את זה יוצאים בלא כלום. נראה לך הגיוני?

"אז שיקרעו אותם בדוח, אבל בלי מסקנות אישיות. ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השניה, נמנעה מקביעת מסקנות והמלצות אישיות וזכתה לתמיכת בג"ץ. הוועדה תהיה הרבה יותר יעילה ותזכה להרבה יותר שיתוף פעולה אם היא תחשוב מערכתית ולא אישית. תהיי בטוחה שזה מסר שעוד יהדהד רבות". 

לוחות זמנים |

"הימין יטען שצריך ללכת עד אוסלו - זו גישה שנועדה לא לסיים את הוועדה לעולם"

מבט אחורה על ועדות שחקרו מלחמות. מרגע שהתקבלה ההחלטה על הקמתן, עברו ימים ספורים עד שקמו. ועדת אגרנט לבחינת מלחמת יום כיפור הוקמה ב-21 בנובמבר 1973, שלושה ימים אחרי שהחליטה הממשלה על הקמתה. היא החלה את עבודתה ב-26 בנובמבר. את מלחמת לבנון השניה חקרה ועדת וינוגרד הממשלתית. היא הוקמה באותו היום בו הוחלט על הקמתה ב-17 בספטמבר 2006, וישיבתה הראשונה התקיימה למחרת. גם עורכי הדין שחששו מ"זיהום" הוועדה העריכו שלא יקח יותר משבועות ספורים עד שימצאו האנשים והיא תוכל להתחיל לעבוד. השאלה מה יקרה אחרי שתקום ועדת החקירה. 

בניגוד לוועדות שהוקמו בסמוך לאירוע, כאן הוועדה תידרש להתמודד עם מרחק הזמן ועם רוחב יריעה שעלול למתוח את עבודת הוועדה לכמה שנים טובות. "הימין יטען שצריך ללכת עד אוסלו, שחקירה מאוחרת יותר משולה לחקירת בריאת העולם מהיום השלישי", אומר פרקליט של נחקר פוטנציאלי. "זו גישה שנועדה לא לסיים את הוועדה לעולם. מי שרוצה להאשים את אוסלו, שיטען להגנתו שהיה כבול בשיקול הדעת להסכמים בינלאומיים ונמשיך הלאה. חייבים יהיה לתחום את המנדט כדי לא ללכת לאיבוד".

בפרט שנתניהו, כמו שכבר הראה במשפטו ובועדת החקירה לפרשת הצוללות, מתמחה במשיכת זמן. בוועדת הצוללות זה התבטא בעתירה לבג"ץ יחד עם מוזהרים נוספים. העתירה נדחתה, אבל גרמה להפסקת הדיונים למשך חצי שנה. בניגוד למוזהרים האחרים, נתניהו הוא היחיד שלא שלח את פרקליטו לעיין בחומרי החקירה שהעמידה הוועדה לרשות המוזהרים לשם הכנת הגנתם, ולא מסר את רשימת העדים מטעמו. נסיונותיו לבקש ארכה נדחו לאחרונה בטענה שהיה לו יותר משנה לעשות זאת. 

בנובמבר חזרה הוועדה לפעול, כשאת השופט בדימוס אשר גרוניס שפרש מראשות הוועדה בשל מצבו הרפואי, החליף השופט בדימוס צבי זילברטל שכיהן עד אז כחבר מן המניין. נזכיר כי בועדת אסון מירון החליפה השופטת דבורה ברלינר את הנשיאה מרים נאור שנפטרה בזמן שכיהנה בראשות הוועדה. גם בוועדה הנוכחית, שתמשך בוודאי כמה שנים, יהיה צורך לקחת בחשבון מצבים כאלה. 

נכון לעכשיו, מי שהצטיידו בעורך דין ממתינים על הקווים. הם נפגשו עם עורכי דין בזמן שמבקר המדינה פתח בחקירה, ומשזו הוקפאה בצו בג"ץ שאסר על המשך חקירת המבקר את נושאי הליבה, הכל נמצא בהמתנה. "סביר להניח שהוועדה תתחיל באיסוף חומרים, לפני שתתחיל לזמן עדים, כך שבכל מקרה יש לנו זמן", אומר עורך דין של אחד המיוצגים, "ובכל מקרה, אני לא עוצר את נשימתי, בואי נראה שמחליפים בשבוע הבא יו"ר כנסת ומאשרים הקמת ועדה כזו בשלוש קריאות".