בשקט-בשקט פרסם בתחילת השבוע שר המשפטים יריב לוין, את שמות המועמדים לשני סוגי תפקידים, רשמים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ ושופטי שלום במחוז דרום. מועד לכינוס הוועדה לבחירת שופטים שתדון באותם מועמדים, הוא טרם מסר לבג"ץ, על אף החלטת בית המשפט שחייבה אותו להציג עד 17 במאי, לוחות זמנים לכינוס הועדה לצורך בחירת שופטים לשלום ולמחוזי. במקום זה, לוין מוסר את תשובתו בחלקים ובמקביל מבקש מבג"ץ לדחות את העתירה, בטענה שהוא ממילא "פועל במהירות העליונה האפשרית". 

לוין הודיע השבוע על מועמדות הרשמים ושופטי השלום בדרום, לפני שבוע הוסיף לרשימת המועמדים לשיפוט בבתי המשפט לנוער, משפחה ותעבורה, גם מועמדים לבתי משפט שלום בפריפריה הצפונית, לגביהם כבר היו בעבר הסכמות בוועדה. על פניו, הפשרה במערכת היחסים הלא קיימת בין השר לבתי המשפט, גם אם לא "במהירות העליונה האפשרית". אבל לא באמת. בתי המשפט הייחודיים לנוער, משפחה ותעבורה, שלוין טרח לגביהם, לא נמצאים בראש סדר העדיפוית של המערכת כרגע מבחינת איוש תקנים. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה נעם סולברג והשופטת דפנה ברק ארז, הגדירו אותם כ"מנותקים לחלוטין מצרכי המערכת והשטח".

לפי נתוני דוברות בתי המשפט שנמסרו לשומרים, חסרים כיום 18 שופטים בבתי המשפט המחוזיים ו-15 שופטים בבתי משפט השלום במחוזות מרכז, ת"א וירושלים (עד סוף 2026 יעלה מספרם ל-24 ול-20 בהתאמה), בנוסף חסרים שלושה שופטים בבית הדין הארצי לעבודה וארבעה שופטים בבית המשפט העליון. לכל אלה לוין לא מפרסם מועמדים ומועדים לכינוס הוועדה. הנה הפירוט המלא.

"אין סיבה שהשופטים יכנעו דווקא עכשיו" 

שופטי בג"ץ שדנו בעתירת התנועה לאיכות השלטון שדרשה מלוין לכנס את הוועדה, אינם נאיביים. גם בדרישתם מלוין לנמק מדוע אינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הם לא באמת מצפים שעד הבחירות תאייש הוועדה את ארבעת התקנים הפנויים לצדם בבית המשפט העליון. בדיון שהתקיים לפני כשבועיים, בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, שאל השופט עופר גרוסקופף את פרקליטו של לוין, עו"ד ציון אמיר, מתי בכוונתו לכנס את הוועדה. "למה זה מטריד את אדוני?" הקשה אמיר. גרוסקופף והשופט אלכס שטיין נתנו כדוגמה את בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ש-25 אחוז ממשרות השיפוט בו, לא מאוישות. 

על מצבת השופטים בעליון שאמורה לאייש 15 שופטים ופועלת כיום עם 11 בלבד, אמנם העיר גרוסקופף, כי "אשתי הכי מודעת לזה שחסרים שופטים בעליון, תאמין לי", אבל לא במקרה התמקד השופט ב"מחוז באר שבע מוכה הפשיעה". 

המבוי הסתום אליו הגיע המאבק למינוי שופטים לעליון, גרם לכל הצדדים להבין, שאם סירבו להתפשר עד כה, חבל לוותר דווקא עכשיו כשהבחירות בפתח. וכמו שניסח זאת גורם שמכיר את אחורי הקלעים של המאבק, "אם השופטים סחבו עד עכשיו עם תקנים חסרים, הם לא יוותרו. אין סיבה שהם יכנעו דווקא עכשיו ללחצים של לוין למנות את ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת וד"ר רפי ביטון, ממנסחי תוכנית ההפיכה של לוין, כשיש סבירות גבוהה שלוין לא יהיה שר המשפטים בממשלה הבאה. האיש ברווז צולע גם במפלגתו שלו". 

אותו גורם התייחס לכותרות שסיפקה ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), בראיון לרדיו צפון, כי "אם לא הייתה מלחמה, ראש הממשלה היה מחליף שר משפטים (…) אם אקבל מקום גבוה ברשימת הליכוד, אדרוש את התפקיד". אלא שגם גם אם תקום שוב ממשלת "ימין על מלא" וגוטליב תקבל את התיק, היא ודאי לא תביא רוחות פיוס לתפקיד, כך שגם השופטים מעלים כאן את "סכום ההימור". 

"שופטי העליון חושבים שאחרי הבחירות, מצבם יהיה יותר טוב, כי זו הבועה שהם חיים בה", סבור פרופ' יובל אלבשן, שתיווך בשיחות סביב ההפיכה המשפטית ונחשב כמקורב לשר לוין. "הבועה הזו מאמינה שביבי ילך או יוכה ואם לא יהיה שר משפטים שהוא בשר מבשרם, אז לפחות יהיה אחד מהסגנון הישן כמו צחי הנגבי, שאין בעיה להסתדר איתו. לוין, לעומת זאת, מאמין שאחרי הבחירות יהיה להם יותר כוח, והציבור ידרוש אפילו את טלי גוטליב כשרת משפטים, ואז השינויים יהיו יותר מסיביים וקיצוניים. במובן הזה את צודקת שכולם מחכים, ולא בטוח שדווקא לוין הוא זה שמסתכן בהעלאת סכום ההימור". 

בראיון לפודקאסט "120 ואחת" של ynet אמר לוין: "לא אכנס את הוועדה לדיון בעליון, כל עוד לא יוסר הווטו מהמינויים של ד"ר בקשי וד"ר ביטון. הציבור הימני לא צריך להתייאש. אנחנו ננצח בבחירות האלה ולאחריהן המהלך הזה יגיע לסיומו". 

"שופטי העליון חושבים שאחרי הבחירות, מצבם יהיה יותר טוב, כי זו הבועה שהם חיים בה", סבור פרופ' יובל אלבשן. "לוין, לעומת זאת, מאמין שאחרי הבחירות יהיה להם יותר כוח, והציבור ידרוש אפילו את טלי גוטליב כשרת משפטים" 

המלכודת הכפולה של החוק החדש

ההחלטה של הצדדים להמר על הממשלה הבאה, עלולה להסתיים במפלה כואבת לאג'נדה של המפסיד. בשנים 2027-2031 צפויים לפרוש מבית המשפט העליון בהגיעם לגיל 70, שישה שופטים: אלכס שטיין (באוקטובר 2027), חאלד כבוב וגילה כנפי שטייניץ (מרץ ואוקטובר 2028 בהתאמה) דוד מינץ ויעל וילנר (מאי וספטמבר 2029 בהתאמה) והנשיא יצחק עמית (אוקטובר 2028). כך שהרביעיה החסרה עכשיו תהפוך לעשיריה. לשר המשפטים הבא, אם ישלים קדנציה מלאה, יתאפשר לעצב את בית המשפט בצורה חסרת תקדים ולמנות שני-שליש משופטי העליון. מהלך כזה יעצב את מערכת המשפט, ודאי במישור החוקתי-ציבורי, לשנים רבות קדימה. 

התקנים הפנויים יאפשרו יותר אפשרויות של תקן וקח, אבל בעיקר, בראיית לוין, יגבירו את הלחץ על המערכת לאייש את המשרות הפנויות. כפי שאמר לפודקאסט, "אם לא נגיע להסכמה על מינויים, בית המשפט ילך ויכחד מאליו (…) מי שיושב שם יצטרך לבחור בין מחיקת המוסד באופן שהוא מתנהל כרגע לבין הגעה לפשרה היסטורית ונכונה". האם שווה לשני הצדדים להמתין? 

לפני שמנתחים את משמעות ההימור של כל צד, צריך לזכור שבמסגרת חוקי ההפיכה המשטרית שכבר אושרו, מנגנון בחירת השופטים ישתנה החל מהכנסת הבאה כך שלמעט שלושת השופטים, כל החברים בה יהיו מזוהים פוליטית. זה מתחיל מהרכב הוועדה. אמנם ישארו בה תשעה חברים, אבל את שני נציגי לשכת עורכי הדין שמוגדרים כמינוי מקצועי, יחליפו שני נציגי ציבור שייבחרו ע"י הקואליציה והאופוזיציה. כך שלקואליציה יהיו ארבע אצבעות מתוך תשע (שני שרים, ח"כ ונציג ציבור), לאופוזיציה שתיים (ח"כ ונציג ציבור) ולשופטים שלוש. הרוב שיידרש לבחירת שופט עליון, לפי החוק החדש יהיה של חמישה חברים במקום שבעה הנדרש כיום, כך שהקואליציה צריכה להעביר אליה רק אצבע אחת של נציג אופוזיציה. והנה אנחנו במלכודת הראשונה שפיזרו תומכי ההפיכה המשטרית בחקיקה הזו. 

כדי לבחור שופט עליון, חובה שיצביעו עבורו לפחות נציג אחד מהקואליציה ונציג אחד של האופוזיציה, אבל בניגוד למשרות שיפוט אחרות, אין צורך לזכות בתמיכתו של שופט. מה זה אומר? שלכל אחד מהצדדים, קואליציה ואופוזיציה, יש זכות וטו, כי צריך לפחות נציג אחד שלה, כדי למנות שופטים לעליון. לעומת זאת דעתם של שלושת השופטים, נשיא בית המשפט העליון, המשנה שלו והשופט השלישי, היא חסרת משמעות. 

"השופטים הפכו לסרח עודף והתהליך הפך לפוליטי לגמרי", אומר שופט שהיה חבר בוועדה, "אף מינוי לעליון לא יכול לעבור אם הקואליציה או האופוזיציה מתנגדות, ולכן הדברים יסגרו בהסכמות בין המחנות הפוליטיים".

"אם הקואליציה תביא את בקשי, ביטון ולשם הדיון גם את בן גביר, האופוזיציה תהיה חייבת להסכים לאחד מהם"

ומה אם כל צד ישתמש בזכות הווטו שלו והמינויים יהיו תקועים כמו עכשיו? כאן מגיעה המלכודת השניה. לפי החוק החדש, אם חלפה לפחות שנה מאז כינון הכנסת וארבעת המינויים לעליון עדיין לא יאויישו, תפציע מה שפרופ' יניב רוזנאי, סגן הדיקן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, מכנה "גלולת הרעל". לדבריו, "הקואליציה תציג שלושה מועמדים לעליון שהיא מעוניינת בהם, מתוכם תאלץ האופוזיציה להסכים לאחד, והאופוזיציה תציג שלישיה משלה, לפי אותו עקרון. כך שאם הקואליציה תביא את בקשי, ביטון ולשם הדיון גם את בן גביר, האופוזיציה תהיה חייבת להסכים לאחד מהם, וכל ההתנגדות שהיא החזיקה בממשלה הזו לבקשי וביטון תקרוס".

אפשר לאייש כך את כל התקנים החסרים?

"לא, מנגנון הדד-לוק עובד רק פעם אחת בכל כנסת, כך ששני שופטים יוכלו להתמנות בשיטה הזו - אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. לגבי יתר התקנים, יצטרכו להגיע להסכמות, כשכל צד יכול להטיל וטו ולשתק את ההליכים, עד שבאמת לא ישארו שופטים. לכן המהלך הכי הגיוני של הממשלה הבאה יהיה לבטל כמה שיותר מהר את תיקון מספר 4 לחוק השפיטה ולמנות שופטים לפי הרכב הוועדה הקיים היום". 

"אם תוצאות הבחירות יביאו לאותו הרכב קואליציוני, הדמוקרטיה הישראלית ומערכת המשפט ממילא יחוסלו, בלי קשר לאיזה שופטים ימונו. כרגע אין סיבה להתפשר, רק בגלל שבעתיד עלול להיות יותר גרוע", סבור יו"ר הלשכה עמית בכר

"פוליטית, השופטים עשו טעות גדולה"

לא בטוח שזה יקרה כל כך מהר. יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר מפוכח: "חלק מהמפלגות כבר הצהירו שיבטלו את החקיקה הזו בכנסת הבאה. אנחנו, בלשכה, לא הסתפקנו בזה ועתרנו יחד עם גופים נוספים לבג"ץ, בדרישה לבטל את התיקון לחוק. אני מקווה שהשופטים לא יחכו שהכנסת תבטל אותו, כי כל קואליציה רוצה כוח, ולכן כל קואליציה יכולה להתפתות להשאיר את החוק הקיים".

אבל גם הקואליציה נפגעת ממאזן האימה שהחוק הזה מייצר.

"אמנם יש זכות וטו הדדית, אבל הקואליציה יכולה להעביר את נציג האופוזיציה לצדה, בעזרת הבטחות לתפקידים ותקציבים או תמיכה בחוקים שהוא רוצה לקדם. וגם אין לדעת מי ישב מטעם כל צד. אולי הם דווקא ימצאו אינטרסים משותפים, שאינם בהכרח לטובת עצמאות מערכת המשפט". 

גם השר לשעבר יזהר שי, שתיווך בין הצדדים כדי שיחוקק הרכב ועדה שיהיה מקובל על כולם, סקפטי לגבי האפשרות שהחוק יבוטל. "אני מהמר שגם אם תקום ממשלה ליברלית, היא לא תזרוק את החוק החדש, אלא תסתפק בתיקונים שלו. השופטים אולי צדקו כמשפטנים כשסירבו לקבל את בקשי וביטון, אבל מבחינה פוליטית הם עשו טעות גדולה. כשהייתי מעורב במשא ומתן, לוין היה מוכן להסתפק באחד משני מועמדיו. אני מניח שבקשי היה המועדף עליו. אם היה לזה רוב בוועדה, יתכן שהחוק הזה לא היה בא לעולם במתכונתו הנוכחית, והשופטים עדיין היו מהווים צד שצריך להתחשב בו כשממנים שופטים לעליון. עכשיו, לא רק שהם עלולים לקבל לפחות אחד מהשניים הללו בקדנציה הבאה, הם גם מאבדים את זכות הווטו שהייתה להם".

דוברות בתי המשפט מסרה בעבר בנוגע לבקשי, כי "המועמד נשלח למרכז הערכה לערכאת ביהמ"ש שלום ובחר לא ללכת, כי רצה להתמנות לביהמ"ש מחוזי". גם למחוזי הם סירבו לקבל אותו, אז לעליון?

"בשחמט צריך לפעמים להקריב את המלכה כדי לנצח. ההיסטוריה תשפוט אם ההתעקשות הזו הייתה נכונה. אני רוצה לקוות שלו הם היו יודעים מה יהיה הנזק שייגרם למערכת המשפט מהסירוב שלהם למנות את בקשי, אולי אם היו נוהגים אחרת ומונעים את מסע הנקמה שלוין שרוי בו היום. למרבה הצער זה גם ישרת אותו בפריימריז". 

"בשחמט צריך לפעמים להקריב את המלכה כדי לנצח. אני רוצה לקוות שלו הם היו יודעים מה יהיה הנזק שייגרם למערכת המשפט מהסירוב שלהם למנות את בקשי, אולי אם היו נוהגים אחרת ומונעים את מסע הנקמה שלוין שרוי בו היום"

"ברצותם היו מקבלים גם חנווני"

בקשי וביטון סירבו להשיב לפניית שומרים לגבי מועמדותם, ובכל זאת הספינים סביב המאבק למנותם, שווים התייחסות נפרדת. לא רק בגלל מה שהיה, אלא גם בגלל התפקיד שהם משחקים כעת בחימום הגיזרה ובאיומים על שעתיד לבוא. באותו ראיון לפודקאסט ב-ynet הצהיר לוין, כי "בעליון יודעים טוב מאוד שאם בקשי וביטון ישבו שם, כל פסק דין שהשניים האלה יתנו, יקרע את התזות המופרכות שעליהם נסמכים פסקי הדין האולטרה מטורפים של העליון". כשבקשי, לפי החישובים שנעשו, יהיה בעתיד גם נשיא העליון, אם תמשך שיטת הסניוריטי. 

מבחינת מערכת המשפט, עצם ההצלחה למנוע את מינויים של בקשי וביטון היא ניצחון קטן. מבחינת לוין: ההתשה העקבית של המערכת תשתלם בעתיד, כשיפרשו שופטים נוספים והחוק החדש יכנס לתוקף. 

כיום, נראה שלוין מתעקש על שניהם. אולם גם תא"ל (במיל') דדי שמחי, שותפו של יזהר שי למגעים לגבי מתווה מוסכם לוועדה, מספר שהוא הפגין יותר גמישות בעבר. "היה די ברור שלוין יתפשר על אחד מהשניים, אבל השופטים הטילו וטו - אפילו לא אחד מהם", אומר שמחי. "אהרן ברק שהיה מעורב גם הוא במגעים אמר ששניהם לא יכולים להיות. אמרנו לו 'עת צרה היא לישראל, בוא נגלה איזה אלמנט של פשרה. הוא לא היה מוכן לשמוע ויתר השופטים נתלו בו". ברק בתגובה: "אין לי מה לחדש, ואני לא רוצה להתראיין. העניין עדין מדי עכשיו".

"כשאת לא רוצה מישהו, תמיד תמצאי סיבות ולהפך. אף צד לא חשב שיצליח להכניס את כל מי שרצה. גם לא לוין"

שמחי לא מתרגש מנימוקי השופטים שלא התרשמו שהרקורד האקדמי של השניים מכשיר אותם להתמנות לעליון. "תעשי לי טובה. ברצותם היו מקבלים גם חנווני", הוא אומר, "כשאת לא רוצה מישהו, תמיד תמצאי סיבות ולהפך. אף צד לא חשב שיצליח להכניס את כל מי שרצה. גם לא לוין. היה ברור לכולם שזה יהיה אחד מהשניים ועוד שלושה מועמדים שהייתה עליהם הסכמה די מגובשת, והם איזנו זה את זה. לא זוכר את שמותיהם. נדמה לי שהייתה שופטת אחת דתיה. בקשי וביטון הם לא קוטלי קנים. וחוץ מזה, חכם השביל מההולך בו. הם יכנסו לעליון, ינשמו אוויר פסגות, יבינו מה קורה ויתנהגו בהתאם. אף אחד לא נולד שופט בעליון". 

בכר, לעומת זאת, טוען כי "לוין מעולם לא אמר שיסתפק במינוי אחד. זה אף פעם לא היה על השולחן מבחינתו, כי אז היה מתקיים כנראה משא ומתן רציני יותר. אם היה מציע חמישה-שישה מועמדים שהיה רוצה לראות כשופטים, ואומר אם לא מתאים X, נסו את Y, היה סיכוי לקדם מינויים, אבל הוא חיפש אנשים שיהיו נאמנים לו פוליטית ויעזרו לעקר את בג"ץ מיכולת ביקורת על השלטון. לכן הוא התעקש על בקשי וביטון, שלפי רוב חברי הוועדה, לא מתאימים מבחינה מקצועית לעליון. לכן אין אפילו ראשית דיון בנושא. אנחנו בדד-אנד".

"חלק מהמפלגות כבר הצהירו שיבטלו את החקיקה הזו בכנסת הבאה", אומר יו"ר הלשכה בכר. "אני מקווה שהשופטים לא יחכו שהכנסת תבטל אותו, כי כל קואליציה רוצה כוח, ולכן כל קואליציה יכולה להתפתות להשאיר את החוק הקיים"

"ההתעקשות של לוין נועדה להרוויח זמן"

קשה לקיים דיונים בנושא, כששר המשפטים לא מכיר כנשיא העליון. לוין מסרב לכנס את הוועדה מאז מונה עמית לנשיא בינואר 2025, וגם אז הוא הודיע על כינוס הישיבה רק בגלל צו בג"ץ - ונעדר ממנה, כדי לא להכיר במינוי. כיום הוא מסתפק בהעברת מסרים למערכת באמצעות מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל וראיונות לתקשורת. "אילו רצה באמת למנות את בקשי וביטון", אומרים מקורבים לחברי הוועדה, "הוא יכול היה לקבוע דיון עקרוני בסוגיית המינויים לעליון, ולנסות לשכנע שהמועמדים שלו ראויים, גם את זה הוא לא עושה".

למה?

"בגלל שהוא מבין היטב למה המועמדות של בקשי וביטון נדחית. ההתעקשות שלו נועדה להרוויח זמן ולהגיע למצב שבו עשרה שופטים יהיו חסרים, ואז המערכת תסכים לכל מה שהוא ירצה, כדי להציל את עצמה מהתמוטטות". 

ואם הוא לא ישאר שר משפטים כדי להנות מהאפשרות הזו של עשרה תקנים פנויים?

"זה סיכון שלהערכתנו, הוא מוכן לקנות. להגדיל את סכום ההימור כדי ללכת על כל הקופה". 

בעבר פורסם, כי השופטים הראו נכונות למנות משפטנים שנחשבים ימנים או שמרנים, כמו עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו הפרטי של ראש הממשלה נתניהו (ששמו עלה לאחרונה כמועמד גם לתפקיד מבקר המדינה), ופרופ' מרים ביטון-מרקוביץ מאוניברסיטת בר-אילן, שהמשנה לנשיא העליון השופט סולברג, הציע את מינויה. אולם לוין סירב להחליף את מועמדיו באחרים. 

"את יודעת מה ההבדל בין ראבילו לבקשי?", שואל אלבשן, "ראבילו הוא איש ימין, ביביסט, שמייצג את הליכוד כל השנים, אבל בא מאזור החיוג של העליון. אבא שלו פרופסור למשפטים, זו אותה קבוצה ואותה מפת ערכים. בקשי ויוסף אלרון, שהתמודד על נשיאות העליון והפסיד, באים מאזור חיוג אחר. איזה עוד שופט הקדיש ספר לחטיבת גולני כמו שאלרון עשה. זו שפה אחרת". 

ראבילו היה מתמנה על תקן עורך דין פרטי, בקשי וביטון על תקן אנשי אקדמיה. הדרישות הן אחרות. ובכל מקרה, אתה רומז שההתנגדות היא עדתית? 

"לא רק. זו תפיסת עולם אחרת. מני מזוז הוא גם מזרחי אבל הוא לא הביא משהו אחר. בקשי יביא, כי הוא לא צמח בצילו של אהרן ברק ולכן הם מתנגדים לו".

"את יודעת מה ההבדל בין ראבילו לבקשי?", שואל אלבשן, "ראבילו הוא איש ימין, ביביסט, שמייצג את הליכוד כל השנים, אבל בא מאזור החיוג של העליון. בקשי ויוסף אלרון, שהתמודד על נשיאות העליון והפסיד, באים מאזור חיוג אחר"

"שר המשפטים הבא הוא כבר לא יהיה"

ב-7 ביוני יבקש לוין למנות בצורה גורפת את שבעת נשיאי בתי משפט השלום למחוזי. הרעיון נועד לשריין את קידומם, כבר בתקופת הממשלה הנוכחית, על אף שטרם השלימו קדנציה. זהו מהלך שנתפס כפרגון לנשיא בית משפט השלום מרכז מנחם מזרחי, שריכז תיקים שעסקו בחשדות פליליים כנגד אנשי לשכת נתניהו בפרשות הבילד והקשרים עם קטאר. 13 מהחלטותיו בתיקים האלו נהפכו על ידי הערכאות שמעליו. כיום דן מזרחי בתביעה שהגיש נתניהו נגד העיתונאים אורי משגב ובן כספית והפעיל החברתי גונן בן יצחק שעוסקת בתיקו הרפואי. 

הרעיון עורר ביקורת כיוון שיכולות ניהול טובות של נשיא בית משפט, לא בהכרח מכשירות אותו לשפוט בערכאה שמעליו. אלא שדווקא בסוגיית מינוי נשיאי השלום, לוין ימצא בשופטי בית המשפט העליון פרטנר. תקופת הנשיאות קצובה לשבע שנים, ואינה ניתנת להארכה, כך שאם לא ימונו אותם נשיאים למחוזי, הם למעשה יחזרו לכהן כשופטים מן השורה בבית המשפט אותו ניהלו. מערכת המשפט רוצה לתת להם את האופק של קידום למחוזי, ולעודד על הדרך שופטים אחרים לקחת עליהם את תפקיד הנשיא עמוס הלוגיסטיקות. אם כי גם היא מבינה את הבעייתיות במינוי גורף, מבלי שתדון התאמתו של כל אחד מהנשיאים לשיפוט בערכאה גבוהה יותר.

בניגוד להערכה הרווחת, כי חובה לסיים את מינוי השופטים שלושה חודשים לפני הבחירות, כלומר עד 27 ביולי, אם הבחירת הקרובות יתקיימו במועדן. אין מגבלה חוקית על מינוי שופטים בתקופה הזו. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה דורשות לנהוג זהירות יתרה, אך מאפשרות מינויים לתפקידים מקצועיים שאיושם חיוני לשירות הניתן לציבור. מה שלא אמור להפריע למינויים, ודאי בערכאות הנמוכות. 

"לוין מסיים קדנציה בלי למנות אף שופט לעליון", אומר יו"ר לשכת עורכי הדין בכר. "הוא מתהדר שמינה כמאתיים שופטים לערכאות הנמוכות, אבל זה ריק מתוכן, כי הוועדה לבחירת שופטים בקדנציה של ארבע שנים צריכה למנות הרבה יותר. זה כמו ששר ביטחון יתגאה שהוא גייס חיילים לצבא. תמיד יתגייסו חיילים לצבא, השאלה כמה היה עוד אפשר. הוא לא הביא את ההישגים שהמחנה שלו ציפה להם בגזרת המינויים, כי אין לו רוב בוועדה, ושר המשפטים הבא הוא כבר לא יהיה, אני מוכן לחתום על זה".

ונניח שלוין ספציפית לא יהיה, יכולה עדיין לקום ממשלת ימין על מלא עם שר קיצוני לא פחות, שתמנה שופטים לפי החוק החדש.

"אם תוצאות הבחירות יביאו לאותו הרכב קואליציוני, הדמוקרטיה הישראלית ומערכת המשפט ממילא יחוסלו, בלי קשר לאיזה שופטים ימונו. כרגע אין סיבה להתפשר, רק בגלל שבעתיד עלול להיות יותר גרוע". 

מדוברו של יריב לוין לא התקבלה התייחסות לפניית שומרים.