ביום חמישי שעבר הודיעה עיריית ראש העין בעמוד הפייסבוק שלה, כי בהתאם להחלטת התביעה העירונית, הוחלט על ביטול גורף של כל הודעות תשלום הקנס שהונפקו באמצעות מצלמת האכיפה הנייחת ברחוב אלברט איינשטיין בעיר. ההחלטה, שהתקבלה על ידי התביעה העירונית, כוללת לא רק את ביטול הקנסות שטרם שולמו, אלא גם השבה כספית מלאה של קנסות שכבר נפרעו על ידי התושבים.

סגן ראש עיריית ראש העין, איתי ונה, קידם את הנושא ואת פניות התושבים במועצת העיר, ובעקבות הצטברות של פניות תושבים זועמים ולחץ ציבורי הוחלט על ביטול הקנסות. בהודעה עצמה בחרה העירייה לנסח את הדברים בזהירות משפטית, וטענה כי "לא נפל כל פגם בהפעלת המצלמה", וכי הביטול נעשה "לפנים משורת הדין" כדי לאפשר לציבור תקופת הסתגלות נוספת. 

המהלך מגיע לאחר סדרת תחקירים של שומרים ו-N12 שחשפה, כי רשויות מקומיות רבות בישראל מפעילות מערכות צילום וזיהוי לוחיות רישוי (LPR) לצורכי אכיפת תנועה, וזאת בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, שקבע כי אכיפת חניה באמצעות מצלמות LPR אינה חוקית. לאחר פסק הדין חשף שומרים גם חוות דעת משפטית של איגוד הגזברים המאותת לראשי הרשויות, כי המשך הגביה הוא מוקש משפטי וכלכלי. במכתב המצורף לחוות הדעת נאמר באופן חד משמעי, כי "אם אתם אוכפים חניית כחול לבן באמצעות מצלמות - יש להפסיק לאור פסק הדין". 

השבוע (יום א') הוציאה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הבהרה מופרשת, לפיה חל איסור על שימוש במצלמות הכוללות טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי (LPR) לצרכי אכיפת עבירות חניה על ידי רשויות מקומיות בהיעדר הסמכה מפורשת לכך בחקיקה, לנוכח הפגיעה בפרטיות הכרוכה בשימוש במצלמות מסוג זה לצרכי אכיפה. בהודעת הרשות להגנת הפרטיות נכתב, כי עצם השימוש של רשויות מקומיות במצלמות הללו מגלם פגיעה בפרטיות, שכן למצלמות אלו יכולת לזהות באופן אוטומטי מספרי רישוי של רכבים, לאגור את מספרי הרישוי שייקלטו ולהשוותם למאגרי מידע אחרים שנמצאים בידי הרשויות. כמו כן, למערכות הללו יכולת עיבוד נתונים אוטומטית בהיקף משמעותי, תוך יכולת הסקת מסקנות לגבי מיקומו של רכב מסוים וכתוצאה מכך אף לגבי נתוני מיקומו ופועלו של אדם. 

עוד נכתב בהודעת הרשות, כי הרשות להגנת הפרטיות תשקול לעשות שימוש בסמכויות המוקנות לה לצורך אכיפת הפרות אלו, במקרים המתאימים.

"עצם השימוש של רשויות מקומיות במצלמות הללו מגלם פגיעה בפרטיות, שכן למצלמות אלו יכולת לזהות באופן אוטומטי מספרי רישוי של רכבים, לאגור את מספרי הרישוי שייקלטו ולהשוותם למאגרי מידע אחרים שנמצאים בידי הרשויות"

למרות הפסיקה, האכיפה נמשכת

בעוד המשטרה פועלת תחת רגולציה מחמירה, כפי שנדרש למשל בנוגע למערכת המצלמות "עין הנץ", הרשויות המקומיות פעלו למעשה בוואקום משפטי. הן הסתמכו על פרשנות יצירתית לחוזרי מנכ"ל משרד הפנים בלבד, הסמכה שאינה מספקת בנסיבות העניין. הלכה למעשה, הרשויות המקומיות עשו שימוש בטכנולוגיה חכמה ומתקדמת, אף שלא קיבלו את ההסמכה החוקית הנדרשת - במיוחד לאור הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות שעלולה להיגרם מטכנולוגיה זו.

במסגרת סדרת התחקירים בנושא, הגיש שומרים בקשות חופש מידע לעשרות רשויות מקומיות במטרה לאמוד את היקף ההכנסות שמניבות המצלמות הללו. למרות המציאות בשטח, רשויות רבות השיבו לבקשות המידע בטענה, כי אינן עושות שימוש בטכנולוגיה זו - תשובות העומדות בסתירה לעדויות ותיעודים שהגיעו למערכת שומרים. 

מאז פרסום התחקיר וחשיפת פסק הדין המחוזי, שפסל את השימוש בטכנולוגיה ללא הסמכה, אנו ממשיכים לקבל פניות רבות מתושבים בערים כמו תל-אביב, הוד השרון, כפר-סבא, קריית אונו ורמת השרון, הסובלים מאכיפה המבוססת על מערכות שחוקיותן מוטלת בספק. כך למשל, אל מול עיריית כפר סבא הוגש רק בשבוע שעבר ערעור לבית המשפט המחוזי בעקבות דוח חניה שניתן על ידי אותה המערכת. 

הרשות הגדולה ביותר המפעילה את מערכות האכיפה הטכנולוגיות הללו היא עיריית תל אביב. לאחר פסיקת בית המשפט המחוזי שאסרה על שימוש במצלמות LPR לאכיפת חניה טענה העירייה כי היא משתמשת בטכנולוגיה "שונה מהותית". אך ניתוח שערך שומרים למסמכים פנימיים העלה, כי בניגוד לטענה הזאת העירייה דרשה להציב בשטחה בדיוק את המצלמות האסורות והנפיקה באמצעותן מאות אלפי דוחות.  

כעת פועל שומרים לחשיפת חוזה ההתקשרות של העירייה עם חברת סייפר פלייס (SaferPlace), המפעילה אותן בעיר. בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש שומרים, החליטה עיריית תל אביב להיענות לה ולמסור את חוזה ההתקשרות, אלא שבשלב זה, סייפר פלייס מתנגדת למסירת המידע. 

שומרים ימשיך לפעול למען השקיפות בנושא ולעדכן.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים

‍