המשטרה מפעילה מערכת עם גישה בזמן אמת ליותר מ-6,600 מצלמות ברחבי הארץ ומתכוונת להוסיף לרשת כ-5,000 מצלמות. למערכת יכולות זיהוי אוטומטי של כלי רכב, וממסמכים שהגיעו לידי שומרים עולה כי המשטרה אף רוכשת מצלמות בעלות יכולות זיהוי פנים, אף שהדבר אינו מוסדר בחוק.

כפי שנחשף לאחרונה בשומרים, בזמן המתקפה על תחנת שדרות ב-7 באוקטובר לא הייתה למשטרה גישה מרחוק למצלמות שתיעדו את המתרחש בתחנה. בעקבות זאת הוחלט לחבר את מערך האבטחה והמצלמות של מתקני המשטרה למערכת אחת, שתאפשר גישה מרחוק. במכרז שפרסמה המשטרה היא דרשה שרכיבי ניהול הווידאו יהיו מתוצרת חברה ספציפית, באופן שיאפשר חיבור למערכת הקיימת.

נגד המכרז הוגשו עתירות, ובדיונים שהתנהלו בבית המשפט נחשפו פרטים רבים על מערך המצלמות. בין החומרים שהוגשו לבית המשפט תצהירים ועדויות מטעמו של רב-פקד שי אוחנה, ראש חוליית "עין הנץ" ומצלמות במרחב הציבורי, ומסמך מאוקטובר 2023, שבו מפורט חזון אגף הטכנולוגיה במשטרה בנושא.

עד היום סירבה המשטרה לחשוף לכמה מצלמות יש לה גישה. בדיונים בכנסת על מצלמות "עין הנץ" – מערכת שעוקבת ומתעדת תנועת אזרחים בכבישים באמצעות פענוח לוחית זיהוי הרכב וצילום הנוסעים – טענו נציגי המשטרה כי חשיפת המספר עלולה לפגוע בהרתעה. "העמימות או היעדר מסירת הפרטים, יש בה כדי לקיים הרתעה", אמרה ביולי 2023 ליאת לב, מהייעוץ המשפטי של חטיבת המודיעין במשטרה.

סנ"צ גלעד בהט, אף הוא מחטיבת המודיעין, הוסיף: "גם במספר המצלמות, בעיקר באופן של הגדלה או הקטנה, יש כדי ללמד על פריסה ועל היקף ההרתעה של המשטרה... יש בזה בעייתיות". אלא שבעתירה נגד המכרז חשפה המשטרה כי בסוף 2024 היו מחוברות למערכת 6,641 מצלמות, והכוונה לחבר עוד כ-5,000.

"מי שהקים את המערכת הוא בעצם אגף הטכנולוגיות במשטרה," אמר רפ"ק אוחנה באחד הדיונים בבית המשפט. "מה שעשינו הוא לקחת מערכות מקומיות... וחיברנו את הכול למערכת ארצית." בסך הכול, אמר אוחנה, חוברו 26 רשתות מצלמות למערכת מרכזית אחת.

במסמך משטרתי נוסף, שנכתב בשבוע שעבר, צוין כי המערכת אכן מחוברת לכ-6,500 מצלמות, והוסבר בו כי "המערכת מאפשרת לרכז את תוצרי המצלמות המשטרתיות וכן תוצרים נוספים...תחת מערכת צפייה אחת. המערכת מאפשרת לדרגי הפיקוד הבכיר ולמרכזי השליטה במשטרת ישראל לקבל תמונת מצב הן ביחס לאירוע 'מקומי' המתרחש בתחנה מרוחקת , והן תמונת מצב ארצית באירועים רב-זירתיים." כ-2,500 מצלמות מוצבות בירושלים, 500 הן ארציות, והיתר ככל הנראה שייכות לעיריות ולרשויות.

בשנים האחרונות הסדירה הכנסת את השימוש ב"עין הנץ", וזאת רק לאחר שנחשפה בתחקיר עיתונאי. בתחילה ביקש משרד המשפטים שהחוק יעניק למשטרה סמכות להשתמש במצלמות לזיהוי פנים, אך בשל הגנת הפרטיות, הוחלט להימנע מכך ולהסתפק במצלמות המסוגלות לזהות חפצים. למרות זאת, ממסמכי המכרז והעתירה עולה כי המשטרה, לכל הפחות נערכת להשתמש במצלמות לזיהוי פנים.

כך, כתבה המשטרה כי אחת הסיבות להעדפת המערכת הנוכחית היא העובדה שהיא "מספקת אינטגרציה עם מאות יצרני אפליקציות צד שלישי (זיהוי פנים, זיהוי מספרי רכב, תחקור חכם ועוד)". נוסף על כך, בין רכיבי האבטחה שביקשה המשטרה לרכוש נכללות מצלמות ייעודיות לזיהוי פנים.

לפי המפרט שדרשה המשטרה, המצלמה חייבת להיות מסוגלת לזהות לפחות 30 בני אדם בתמונה, וכן נדרשת יכולת ל"זיהוי ורישום פנים כולל יצירת רשימות (לבנות/שחורות)". אלו, לכאורה, השימושים שהוחרגו מהחוק, ולכן אין למשטרה סמכות לבצע אותם.

"המידע מלמד שהמשטרה רואה ברישות המרחב הציבורי במצלמות כמטרה מרכזית, ונראה שהיעד הסופי הוא שימוש במערך מסיבי של מצלמות מעקב לזיהוי פנים. זו המגמה בקרב משטרות בעולם", אומר עו"ד גיל גן מור, שעסק בהטמעת מערכות בינה מלאכותית לצורכי שיטור במסגרת האגודה לזכויות האזרח, וכיום מנהל פרויקט להגנה על הדמוקרטיה במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן.

"כמות המידע שניתן לצבור במערכות זיהוי פנים היא עצומה. אם לא יוצבו בלמים על השימוש המשטרתי במערכות אלה, אנו עלולים לאבד בעתיד הלא רחוק לחלוטין את האנונימיות במרחב הציבורי ואת החופש לפעול מחוץ לעין הבוחנת של השלטון"

"אנו עלולים לאבד את האנונימיות במרחב הציבורי"

"אף שלמשטרה אין סמכות להפעיל מערכות צילום לזיהוי אנשים, אלא רק לזיהוי כלי רכב, נראה שהיא מניחה כי תורשה בעתיד לעשות שימוש בזיהוי פנים, וכבר מצטיידת במערכת ובמצלמות", אומר גן מור. "היקף המצלמות שהמשטרה מבקשת לחבר למערכת עשוי ללמד כי מעקב המוני באמצעות מצלמות מסוגים שונים – ובעיקר זיהוי פנים – יהפוך לאסטרטגיה מרכזית בפעילות העתידית של המשטרה".

"כמות המידע שניתן לצבור במערכות זיהוי פנים היא עצומה", הוא מוסיף. "הטכנולוגיה מאפשרת לאגור כמויות אדירות של נתונים ולעבד אותם באמצעות מערכות מחשב. אם לא יוצבו בלמים על השימוש המשטרתי במערכות אלה, אנו עלולים לאבד בעתיד הלא רחוק לחלוטין את האנונימיות במרחב הציבורי ואת החופש לפעול מחוץ לעין הבוחנת של השלטון, מה שישפיע לרעה על המרחב הדמוקרטי".

גן מור מזהיר כי "הנכונות להשתתף בהפגנות או אירועים פוליטיים עלולה לפחות אם ידעו שהמשטרה מסוגלת לדעת מי השתתף בהם. שילוב טכנולוגיות מסוג זה עם פוליטיזציה של המשטרה יהווה סכנה לתקינות המשטר הדמוקרטי, ויאפשר דיכוי של מתנגדי השלטון. הסדרה בחקיקה היא קריטית".

ממשטרת ישראל נמסר: "איננו מתייחסים לשיטות ואמצעים".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים