יותר משנה וחצי חלפו מאז המשרד לביטחון לאומי העביר כנדרש בחוק, את הנתונים לגבי מערכת מצלמות המעקב המשטרתית "עין הנץ" לפיקוח פרלמנטרי של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת. כך עולה מבדיקת שומרים. 

"עין הנץ" היא מערכת מצלמות הפרוסה בכבישים ברחבי הארץ, וביכולתה לזהות לוחיות זיהוי ובני-אדם שנוסעים בתוך הרכב. המשטרה מפעילה אותה לצרכי מודיעין כבר משנת 2013, אולם פעילותה הוסדרה בחקיקה רק בשנת 2024 וזאת לאחר תחקירים, כמו גם בשומרים, עתירה שהוגשה על-ידי האגודה לזכויות האזרח וביקורת ציבורית על פגיעה בפרטיות של אזרחים שומרי חוק שאין לגביהם שום אינדיקציה על מעורבות בפשיעה. הביקורת על מערכות מסוג זה אינה ייחודית בישראל יש לציין. בארה"ב למשל קיימת לאחרונה תופעה של השחתת מצלמות לוחיות זיהוי של חברה שנטען כלפיה, כי היא מעבירה את המידע המצולם לרשות ההגירה השנויה במחלוקת ICE. כמו כן מעלים המתנגדים למצלמות המעקב טענות על שימוש פרטי שעושים שוטרים בכל הנוגע לסכסוכים אישיים עם בני\בנות זוג וכיו"ב. 

בישראל, "עין הנץ" הוסדרה כאמור בחקיקה רק לפני שנתיים, אולם גם אז לא נקבע שיש צורך בצו בית-משפט, כדי לאסוף מידע ולהשתמש בו. בתיקון 40 לפקודת המשטרה מינואר 2024, נקבע שיש להשתמש במערכת באופן ספציפי, בין היתר לסיכול פשיעה המסכנת את שלום הציבור. כמו-כן, נקבע שעל השר לביטחון לאומי לדווח פעם בשנה לוועדה לביטחון לאומי בכנסת על נתונים שונים הנוגעים לאופן פעילות המערכת. בין היתר, כך לשון החוק, על מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגשו בהם כתב אישום; על מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיחדות, בפילוח לפי תפקידם; מספר הגופים הציבוריים שהועבר להם מידע, מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו, וכן הלאה. 

עד כה, זה קרה פעם אחת בלבד במרץ 2025, כאשר המשרד העביר את הדיווח לגבי שנת 2024. מאז לא היה דיווח נוסף, כך ששנת 2026 לקראת סיום ועדיין לא התקבל דין וחשבון על שנת 2025. באותו דיווח יחיד עלו מספר ממצאים המעוררים סימני שאלה. כך למשל התברר כי המידע במערכת נגיש ללמעלה מ-7,000 שוטרים, כרבע מכוח האדם במשטרה. או למשל, שרק ב-6% ממספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה הוגש גם כתב אישום (ב-1,678 מתוך 26,421 תיקי חקירה). עוד התברר כי מספר הרכבים שזוהו במערכת עמד על כ-8.4 מיליון, ושברוב המקרים (93%) השימוש בתיעודים נעשה בפרק זמן של עד שלושה חודשים מהרגע שבו נעשו. 

לדברי עו"ד לילך מאיר-וולף, מנהלת היחידה הפורנזית-דיגיטלית בסנגוריה הציבורית, מדובר בחוק ייחודי מכיוון שזו מערכת המנטרת אזרחים ולא חשודים, ומאפשרת לאסוף מידע גם כאשר אין חשד סביר לביצוע עבירה

במקביל נמשכים הדיונים בבג"ץ. העתירה התחילה כאשר לא הייתה כלל חקיקה המסדירה את השימוש במערכת. כמה חודשים לאחר שעברה חקיקה, העתירה הוגשה מחדש בדרישה לבטל את החוק. זאת בטענה, כי הוא פוגע באופן לא מידתי בזכויות חוקתיות - הזכות לפרטיות, הזכות לחירות וזכויות חשודים ונאשמים. לפני כחודשיים נתנו שופטי בג"ץ צו ביניים המורה למשטרה להשיב על מספר שאלות הנוגעות לאופן יישום החוק. בין היתר לשאלות, מדוע לא יקוצר זמן החזקת מידע על-ידי המשטרה ומדוע חיפוש המידע והשימוש בו לא יותנו בקבלת צו משופט. על המדינה להגיש תשובה עד ה-3 בינואר 2027. 

לדברי עו"ד לילך מאיר-וולף, מנהלת היחידה הפורנזית-דיגיטלית בסנגוריה הציבורית, מדובר בחוק ייחודי מכיוון שזו מערכת המנטרת אזרחים ולא חשודים, ומאפשרת לאסוף מידע גם כאשר אין חשד סביר לביצוע עבירה. לדבריה, הדבר שבלט בנתונים שהוגשו לגבי 2024 היה היקף השימושים הגדול לעומת ההיקף הנמוך של כתבי האישום - 6% בלבד (מספר כתבי אישום שהוגשו לעומת מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה) לעומת כמו-כן, בלט השימוש בסעיף המאפשר לעשות שימוש במערכת לצורך מחקר. בסעיף זה המכונה "חקירת דפוסים של ביצוע עבירות", בוצע שימוש כ-300 אלף פעם מתוך 516 אלף פעמים, כלומר ב-58% מהמקרים. 

"לפי הדיווח", אומרת מאיר-וולף, "זה היה השימוש הכי משמעותי שהם עשו במערכת. זה גורם לך לתהות האם לא מדובר בסעיף סל, כלומר מה שלא מתאים לסעיפים אחרים מכניסים לכאן. אמרתי לעצמי שאחכה לדיווח הבא ואראה את הנתונים, הרי בדיוק בשביל זה נועד הדיווח". 

מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "ביוזמת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוסדרה מערכת 'עין הנץ' בנובמבר 2024 בחוק ובתקנות, במטרה לאפשר למשטרה כלים נוספים להילחם בטרור ובפשיעה החמורה. בימים אלה עובד המשרד לביטחון לאומי על הנגשת וסידור הנתונים מהמערכת, וימסורם בקרוב לוועדה לביטחון לאומי בכנסת ישראל".