עורכי דין מקורבים לשלטון - ומיליוני שקלים: הפרקליטות הפרטית של הממשלה

הממשלה, שלא מצליחה להדיח את היועמ"שית, ביקשה וקיבלה מאז הקמתה 32 פעמים ייצוג פרטי כדי להכשיר החלטות ופעולות שלפי בהרב מיארה סותרות את החוק. במקום לסגת מביצוען, נלחמת הממשלה ליישמן בעזרת עורכי דין "בראש שלנו", שמקבלים את הייצוג בפטור ממכרז ונהנים מפרסום ומשכר טרחה גבוה. אלה המרוויחים המרכזיים מהשיטה החדשה. תחקיר שומרים גם בעיתון TheMarker

שר המשפטים יריב לוין ועורכי הדין המוזכרים בכתבה, על רקע קיר בית המשפט העליון. צילומים: רויטרס, שאטרסטוק, ראובן קפוצ'ינסקי, ויקיפדיה, צילומי מסך מתוך ערוץ הכנסת ולע"מ

הממשלה, שלא מצליחה להדיח את היועמ"שית, ביקשה וקיבלה מאז הקמתה 32 פעמים ייצוג פרטי כדי להכשיר החלטות ופעולות שלפי בהרב מיארה סותרות את החוק. במקום לסגת מביצוען, נלחמת הממשלה ליישמן בעזרת עורכי דין "בראש שלנו", שמקבלים את הייצוג בפטור ממכרז ונהנים מפרסום ומשכר טרחה גבוה. אלה המרוויחים המרכזיים מהשיטה החדשה. תחקיר שומרים גם בעיתון TheMarker

שר המשפטים יריב לוין ועורכי הדין המוזכרים בכתבה, על רקע קיר בית המשפט העליון. צילומים: רויטרס, שאטרסטוק, ראובן קפוצ'ינסקי, ויקיפדיה, צילומי מסך מתוך ערוץ הכנסת ולע"מ
שר המשפטים יריב לוין ועורכי הדין המוזכרים בכתבה, על רקע קיר בית המשפט העליון. צילומים: רויטרס, שאטרסטוק, ראובן קפוצ'ינסקי, ויקיפדיה, צילומי מסך מתוך ערוץ הכנסת ולע"מ

הממשלה, שלא מצליחה להדיח את היועמ"שית, ביקשה וקיבלה מאז הקמתה 32 פעמים ייצוג פרטי כדי להכשיר החלטות ופעולות שלפי בהרב מיארה סותרות את החוק. במקום לסגת מביצוען, נלחמת הממשלה ליישמן בעזרת עורכי דין "בראש שלנו", שמקבלים את הייצוג בפטור ממכרז ונהנים מפרסום ומשכר טרחה גבוה. אלה המרוויחים המרכזיים מהשיטה החדשה. תחקיר שומרים גם בעיתון TheMarker

עורכי דין מקורבים לשלטון - ומיליוני שקלים: הפרקליטות הפרטית של הממשלה

הממשלה, שלא מצליחה להדיח את היועמ"שית, ביקשה וקיבלה מאז הקמתה 32 פעמים ייצוג פרטי כדי להכשיר החלטות ופעולות שלפי בהרב מיארה סותרות את החוק. במקום לסגת מביצוען, נלחמת הממשלה ליישמן בעזרת עורכי דין "בראש שלנו", שמקבלים את הייצוג בפטור ממכרז ונהנים מפרסום ומשכר טרחה גבוה. אלה המרוויחים המרכזיים מהשיטה החדשה. תחקיר שומרים גם בעיתון TheMarker

שר המשפטים יריב לוין ועורכי הדין המוזכרים בכתבה, על רקע קיר בית המשפט העליון. צילומים: רויטרס, שאטרסטוק, ראובן קפוצ'ינסקי, ויקיפדיה, צילומי מסך מתוך ערוץ הכנסת ולע"מ

הממשלה, שלא מצליחה להדיח את היועמ"שית, ביקשה וקיבלה מאז הקמתה 32 פעמים ייצוג פרטי כדי להכשיר החלטות ופעולות שלפי בהרב מיארה סותרות את החוק. במקום לסגת מביצוען, נלחמת הממשלה ליישמן בעזרת עורכי דין "בראש שלנו", שמקבלים את הייצוג בפטור ממכרז ונהנים מפרסום ומשכר טרחה גבוה. אלה המרוויחים המרכזיים מהשיטה החדשה. תחקיר שומרים גם בעיתון TheMarker

שר המשפטים יריב לוין ועורכי הדין המוזכרים בכתבה, על רקע קיר בית המשפט העליון. צילומים: רויטרס, שאטרסטוק, ראובן קפוצ'ינסקי, ויקיפדיה, צילומי מסך מתוך ערוץ הכנסת ולע"מ

חן שליטא

6.3.2026

תקציר הכתבה

האזינו לתקציר דינמי של הכתבה

הניוזלטר של שומרים:

היועצת המשפטית לממשלה היא הסמכות המפרשת את החוק עבור שרים ומשרדי ממשלה, וזו שאמורה לייצגם בבג"ץ. הממשלה לא מצליחה להחליף את בהרב מיארה, ולכן מבקשת ייצוג פרטי כדי להכשיר החלטות ופעולות שלפי היועמ"שית סותרות את החוק. במקום לסגת מביצוען, נלחמת הממשלה ליישמן בעזרת עורכי דין "בראש שלנו".

במהלך כהונתה של הממשלה הנוכחית אישרה עו"ד גלי בהרב מיארה 32 בקשות לייצוג משפטי נפרד של הממשלה. מבדיקת המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי בממשלת בנט־לפיד לא היו מקרים של ייצוג נפרד. בתקופת ממשלות נתניהו ב–2016–2022 נספרו רק שני מקרים שבהם נתן הייעוץ המשפטי אישור לייצוג נפרד. שלא במפתיע, מרבית ההיתרים שניתנו קשורים לסוגיות שבלב ההפיכה המשפטית, והדיון הציבורי בהם התמקד בשאלה אם הייצוג הנפרד משחק לידי הממשלה במאבק להחלשת היועצת.

מה המחיר הכלכלי של שכירת עורכי הדין הפרטיים, רובם מקורבים לשלטון? לצד הפרסום שהם זוכים לו, הם מקבלים את שכר הטרחה שלהם מכספי משלם המסים - עבור תיקים שלא היו נוצרים אילו הייתה הממשלה מקבלת את עמדת היועמ"שית, וחוסכת מעצמה גם פסיקות מפורשות נגדה, וגם בזבוז כספי מיותר. הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרד המשפטים אישרה 3.5 מיליון שקל עבור המקרים הללו.

כך זה עובד: ההיתר כפוף לשיקול דעתה של היועמ"שית, והיו מקרים שסירבה להעניקו. כשניתן היתר, השר הרלוונטי מגיש את שם עורך הדין והצעת השכר שלו לוועדה משרדית, ואחריה מאשרת את ההתקשרות בהליך של פטור ממכרז, הוועדה לשכירת יועצים משפטיים חיצוניים במשרד המשפטים.

בראש הוועדה עומד מנכ"ל המשרד איתמר דוננפלד, משרת אמון של שר המשפטים יריב לוין. לצדו יושבים חשב המשרד והיועמ"שית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, הנחשבת מקורבת ללוין. "הארץ" חשף בעבר כי אחיה, פעיל ליכוד, מקורב לשר, ובעלה הוא חבר ילדות שלו. באחרונה נחשף כי קוטיק סייעה ללוין בהגשת קובלנה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, חרף התנגדות היועמ"שית.

בפרוטוקולים שמפרסמת הוועדה מוזכר רק לעתים נדירות כי התקיים משא ומתן בסוגיית שכר הטרחה. לרוב מצוין רק כי זהו השכר המבוקש, בעוד שהנימוקים לשכירת עורך הדין חוזרים בנוסחים דומים: ההתקשרות "מבוססת על יחסי אמון מיוחדים… הנדרשים במיוחד בסוגיה נשוא העתירה".

עוד נכתב כי אותו עורך דין הוא גם "המתאים ביותר בשים לב לפרמטרים של זמינות, מקצועיות, עמידה במורכבות הנושא על כלל היבטיו והעמדת משאבי המשרד הנדרשים". התעריפים לא נמוכים:  לדברי עורך דין שמייצג עותרים לבג"ץ, "כשעתירה 'פשוטה' מתומחרת מעל 100 אלף שקל, זה מחיר שנמצא בצד הגבוה של הסקאלה".

כמה מקבלים עורכי דין המגישים עתירות כאלה, שעוסקים באותם חומרים מן הצד השני של המתרס?

"במרבית המקרים הם לא יגיעו ל–100 אלף שקל, וחלקם אפילו לא ל–50 אלף. גם שכר טרחה של 175 אלף שקל לעתירה חוקתית רגילה – שתוקפת חוק רגיל, ולא חוק יסוד – אינו מובן מאליו. זה סכום שמשרד גדול או משרד בוטיק עילית היה גובה. אין לי ספק שבמכרז היו מצליחים לסגור על פחות".

באחד המקרים ציינה הוועדה כי עורכי הדין "אינם מוכנים לייצג לפי תעריף שעתי", אלא בתעריף גלובלי בלבד. עם זאת, לא תמיד נדרשת המדינה לשלם את מלוא השכר, שכן התשלום נקבע לפי השלבים שאליהם הגיע הטיפול בתיק. רק מקרה אחד הסתיים בהורדת שכר הטרחה: כשעוה"ד אפרים דמרי והלל ברק ייצגו לפני כשנתיים את השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם בעתירה שביקשה לפסול את החלטתם להדיח את יו"ר רשות הדואר. הוועדה שאישרה את ההתקשרות הראשונית הייתה של משרד התקשורת, ואילו הוועדה שהציגה סימני שאלה הייתה של משרד המשפטים.

היועמש"ית בהרב מיארה. צילום: רויטרס

האם אפשר היה לחסוך את הכסף הזה? מתוך 19 ייצוגים שהגיעו לסיומם, ב–14 מקרים אימץ בג"ץ את עמדת היועמ"שית; במקרה נוסף עשה השר את המבוקש בעתירות כדי לא להגיע לפסק דין; בשלושה מקרים ביטא פסק הדין פשרה, כך שעמדת היועמ"שית התקבלה חלקית; ובמקרה אחד פסק בג"ץ בניגוד להחלטתה. 12 ייצוגים נפרדים טרם הוכרעו, אך בשמונה מתוכם הוצא צו שתאם את עמדת היועצת.

מקרים נוספים שאינם מפורטים פה מתייחסים לייצוג נפרד לממשלה ולוועדה בעתירות שהתייחסו לועדת הרוגלות (247 אלף שקל בסך הכל). ייצוג נפרד של עו"ד אוהד שלם בעתירות להפסקת סבסוד מעונות היום לילדי משתמטים  (113 אלף שקל), ולכינוס ראשון של הוועדה לבחירת שופטים, שהביא לכך שהוועדה כונסה, בטרם ניתן פסק דין (109 אלף שקל). ויש כמובן עתירות סביב חוק הגיוס, שזיכו את עו"ד דורון טאובמן, שייצג בהן את הממשלה ב–304 אלף שקל.

עו"ד דוד פטר

חמש עתירות, 649 אלף שקל

שימש חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת. ייצג את השר בן גביר בעתירה שהגישה רפ"ק רינת סבן נגד הפגיעה בקידומה. שמו הוזכר לאחרונה כמועמד הימין לתפקיד היועמ"ש.

עו"ד פטר. צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת

1. העתירה: חמש עתירות הוגשו בדרישה לבטל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, בטענה כי לממשלה אין סמכות לסגור את התחנה ללא חקיקה, וכי הרכב הוועדה שהמליצה על הסגירה נגוע בניגוד עניינים ומוטה פוליטית. היועמ"שית אישרה לממשלה לקבל ייצוג פרטי בשל המחלוקות ביניהן.

איפה זה עומד? בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את ההליכים לפירוק התחנה.

כמה כסף? 147,500 שקל.

2. העתירה: שתי עתירות הוגשו בדרישה לבטל את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו למפקח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ועל שיבושי החקירה בעקבות ההדלפה. בן חמו מונה על ידי לוין. כלפי בן חמו נטען כי יש לו שיוך פוליטי, וכי רוב שנותיו כשופט לא עסק בפלילים. כלפי השר נטען כי לא עשה מספיק כדי למצוא עובד מדינה שיענה על הדרישות. לוין טען כי מרבית המועמדים סירבו לקבל את התפקיד וכי הליך המינוי תקין. מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אישרה לשר ייצוג נפרד.

איפה זה עומד? פסק הדין ביטל את המינוי.

כמה כסף? 118 אלף שקל.

3. העתירה: לוין מסרב להכיר בשופט עמית כנשיא. העתירה, שהוגשה באוקטובר, דורשת לחייב את השר לפרסם את המינוי ברשומות. היועמ"שית התירה ללוין ייצוג נפרד, משום שהעתירה עוסקת בסוגייה שלגביה כבר ניתן בעבר אישור לייצוג עצמאי. בתשובתה לבית המשפט מסרה כי הימנעותו של לוין אינה חוקית, אך מאחר שחלפה שנה מאז נבחר עמית לנשיא, הציעה כפשרה את האפשרות שמנהל בתי המשפט יפרסם את ההודעה ברשומות.

פסק הדין: טרם ניתן.

כמה כסף? 100,300 שקל.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. צילום: רויטרס

4. העתירה: ביטול מינויו של רואי כחלון לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה. בעתירה נטען כי כחלון לא עומד בתנאי הכשירות הנדרשים. היועמ"שית, שהתנגדה למינוי מאותם טעמים, התירה ייצוג נפרד לראש הממשלה, שטען כי מעולם לא נדרשו תנאי סף כשמדובר במילוי מקום, ובכל מקרה כחלון כשיר לתפקיד.

פסק הדין: כהונת כחלון כממלא מקום תימשך לכל היותר שלושה חודשים, שבמהלכם תפעל הממשלה למציאת נציב קבוע. בית המשפט ציין כי ניסיונו של כחלון והיכרותו עם פעילות הנציבות מעוררים שאלות.

כמה כסף? 100,300 שקל

5. העתירה: דורשת שהליך מינוי נציב שירות המדינה יעשה באמצעות ועדת איתור. שלוש עתירות הוגשו נגד החלטת הממשלה למנות את נציב שירות המדינה באמצעות ועדה ייעודית, שבראשה יעמוד שופט בדימוס שבחרה הממשלה ולצדו שני נציגי ציבור. גם היועמ"שית התנגדה למינוי בדרך כזו וטענה שנדרשת התמודדות תחרותית מול ועדת איתור, ולכן התירה לממשלה ולראש הממשלה לקבל ייצוג נפרד בעתירה.

איפה זה עומד? תחילה פסק בג"ץ בהתאם לעמדת היועמ"שית, ביטל את הליך המינוי ודרש מנגנון תחרותי, כדי לשמור על אופיו העצמאי של התפקיד. בעקבות בקשת הממשלה לקיים דיון נוסף, התקיים דיון בהרכב של חמישה שופטים, שבדעת רוב הפך את הפסיקה וקבע כי אין צורך בהליך תחרותי.

כמה זה עלה? 183 אלף שקל.

עו"ד מיכאל ראבילו

שמונה עתירות, 568,600 שקל

שותף במשרדם של עוה"ד דוד שמרון ויצחק מולכו, המקורבים לנתניהו. ראבילו שימש כיועץ משפטי לליכוד וייצג את המפלגה במשאים ומתנים קואליציוניים. שמו הוזכר כמועמד לתפקיד מבקר המדינה, במקום מתניהו אנגלמן שיפרוש בקרוב.

עו"ד ראביליו. צילום מסך מתוך דיון בעליון, לע"מ

1.  העתירה: ארבע עתירות הוגשו בדרישה להורות לנתניהו לפטר את השר איתמר בן גביר, בטענה כי הוא מערב פוליטיקה בחקירות ובמינויים ואינו עומד בתנאי מסמך העקרונות שסוכם עימו. היועמ"שית תמכה בעמדת העותרים והעבירה לעיון נתניהו את טיוטת ההודעה שביקשה למסור לבית המשפט. היא ציינה בפניו כי אם בדעתו להגיש עמדה שונה, תאשר לו ייצוג נפרד.

בתשובתה לבג"ץ ציינה בהרב מיארה כי בן גביר "מנצל לרעה את תפקידו". בג"ץ ציין כי לא מצא בתשובת ראש הממשלה "התייחסות לגופו של עניין".

איפה זה עומד? בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה לנתניהו לנמק מדוע אינו מדיח את בן גביר.

כמה כסף? 118 אלף שקל.

השר בן גביר. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

2. העתירה: שלוש עתירות הוגשו בדרישה להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. היועמ"שית הודיעה לראש הממשלה כי הנסיבות הקיצוניות של האירוע מחייבות עצמאות מקצועית מלאה של ועדת חקירה ממלכתית. ראש הממשלה סבר אחרת, והיועמ"שית התירה לו, לשר המשפטים ולממשלה כגוף קבינטי ייצוג נפרד בעתירות.

איפה זה עומד? בנובמבר הוציא בג"ץ צו על תנאי שהורה לממשלה להשיב מדוע לא תורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הממשלה השיבה כי לבג"ץ אין סמכות להורות על הקמתה. עמית העביר את הטיפול בתיק למשנה שלו, נעם סולברג, כדי שלא ייתפס בניגוד עניינים אם יידרש לקבוע את הרכב ועדת החקירה.

כמה כסף? 118 אלף שקל.

משפחת סימן טוב שנרצחה בטבח - תמר ויונתן עם הילדים שחר, ארבל ועומר. צילום: רויטרס

3. העתירה: שתי עתירות הוגשו בעקבות חוות דעתה של היועמ"שית בנוגע למינוי ראש השב״כ, שיתמנה לאחר רונן בר. מאחר שנתניהו נתון בניגוד עניינים, בגלל חקירת שב"כ את פרשת קאטרגייט, קבעה בהרב מיארה כי החלטתו למנות את דוד זיני פסולה, ויש להעביר את סמכות המינוי לשר אחר ולמלא אחר שורת תנאים בטרם יאושר המינוי.

העתירה הראשונה ביקשה לאפשר לממשלה להמשיך בהליך המינוי, שכלל רק את אישור ועדת גרוניס. העתירה השנייה טענה שההליך שהציע הייעוץ המשפטי לא מנטרל בצורה מספקת את ניגוד העניינים. לעתירה השנייה אושר לראש הממשלה ולממשלה ייצוג נפרד, ולכך נבחר עו"ד ראבילו, שייצג את נתניהו באופן פרטי גם בעתירה הראשונה. לאחר שראבילו הבהיר כי אין לו מניעה לייצג בשתי העתירות, אושר מינויו.

איפה זה עומד? הייעוץ המשפטי לממשלה וראש הממשלה הגיעו להסכמה כי המינוי ידחה בחודשיים — פרק הזמן הדרוש לשב"כ לסיום החקירה – ובכך תיפתר סוגיית ניגוד העניינים של נתניהו.

כמה כסף? כמה זה עלה? 82,600 שקל.

ראש השב"כ לשעבר רונן בר. צילום: רויטרס

4. העתירה: שלוש עתירות עסקו בניגודי העניינים של נתניהו בעקבות משפטו הפלילי. הראשונה התייחסה להצהרתו של נתניהו במרץ 2023 כי הוא "נכנס לאירוע" ומתכוון לעסוק ברפורמה במערכת המשפט, בעוד שבהסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום, הוא מנוע מלעסוק בנושא בגלל משפטו. היועמ"שית טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף, משום שהסוגייה מטופלת היטב על ידי מערך הייעוץ המשפטי, אך איפשרה ייצוג נפרד – כמקובל בעתירות ניגוד עניינים, שבהן בעל התפקיד מייצג את עצמו.

איפה זה עומד? העתירה נמחקה מאחר שחוקי ההפיכה המשטרית הוקפאו באותה עת, בעקבות 7 באוקטובר.

כמה כסף? 50 אלף שקל. עתירה נוספת שעסקה בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו נדחתה על הסף, כיוון שהוגשה מוקדם מדי. ולגביה אושרו 50 אלף שקל נוספים.

5. העתירה: לעכב יוזמות חקיקה שעלולות לשרת את נתניהו במשפט הפלילי, עד סיום ניגוד העניינים.

איפה זה עומד? העתירה נדחתה על הסף, כיוון שביקורת שיפוטית נעשית רק בסיום החקיקה.

כמה כסף? עד 50 אלף שקל.

‍רה"מ נתניהו בבית המשפט. צילום: רויטרס

6. העתירות: שלוש עתירות שהוגשו מיד עם הקמת הממשלה דרשו לבטל את מינוי ח"כ אריה דרעי לשר. הן תקפו את התיקון לחוק שאושר בכנסת באותה עת, במטרה לאפשר את מינוי יו"ר ש"ס לשר למרות הרשעתו בעבירות מס. התיקון אסר רק על מי שנגזר עליו מאסר בפועל לכהן כשר. העתירות תקפו את סבירות המינוי, לאור הרשעתו של דרעי והתחייבותו בפני בית המשפט שלא לשוב לחיים הפוליטיים. היועמ"שית תמכה בטענת חוסר הסבירות ואישרה לנתניהו לקבל ייצוג נפרד.

איפה זה עומד? בוטל מינוי דרעי לשר. בהכרעת הדין נכתב כי "המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצונית".

כמה כסף? 50 אלף שקל.

יו"ר ש"ס אריה דרעי. צילום: רויטרס

7. העתירות: שתי עתירות הוגשו נגד תיקון מספר 12 לחוק יסוד הממשלה שהגביל את הוצאת ראש הממשלה לנבצרות, למקרים של אי־מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. בכך ביטל התיקון מצבים שהוכרו בעבר בפסיקה, ביניהם מצב שבו ראש ממשלה לא מתפקד בשל הליך פלילי שמתנהל נגדו. החקיקה גם העבירה את ההכרזה על הנבצרות מהיועמ"ש לממשלה ולכנסת. היועמ"שית סירבה להגן על התיקון לחוק ומסרה בתגובתה לבג"ץ כי מדובר בחקיקה פרסונלית.

איפה זה עומד? התיקון לא בוטל, אך נקבע שיחול רק מהכנסת הבאה.

כמה כסף? 50 אלף שקל.

עו"ד ציון אמיר

שלוש עתירות ודיון נוסף, 530 אלף שקל

עיקר פרסומו כעורך דין פלילי, שייצג את הנשיא לשעבר משה קצב, השר לשעבר גונן שגב וח"כ לשעבר מיכאל בן ארי. לפני הבחירות רמז מיקי זוהר כי נתניהו שוקל לשריין את אמיר ברשימת הליכוד. "מתבקש שכל מי שגילה נאמנות עם האמת והאידיאולוגיה ישוריין", אמר זהר, ומנה את שמו של אמיר ברשימה. כשנשאל אמיר על כוונותיו להיכנס לפוליטיקה, השיב: "זה לא מגרה אותי אבל יכול להיות שזה צו 8".

עו"ד אמיר. צילום: Arielinson, ויקיפדיה

1. העתירה: עתירה שהוגשה בנובמבר דרשה לבטל את מינויו של נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר קולה, לפקח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן והחשדות לשיבוש הליכי משפט בעקבותיה. נטען בה כי השר לוין — ולמעשה כל גורם פוליטי — אינו יכול להחליט על זהות המשפטן המלווה חקירה פלילית, וכי ניתן למצוא גורמים בפרקליטות שילוו את החקירה. לגבי מינויו של קולה נטען כי תפקידו אינו מאפשר לו עיסוק נוסף, וכי ממילא הוא עלול להימצא בניגוד עניינים מכיוון שבנו הוא הצנזור הצבאי הראשי, שעשוי להעיד בפרשה.

איפה זה עומד? מינוי קולה בוטל, סמכות המינוי נותרה בידי לוין. דיון נוסף ייערך בחודשים הקרובים.

כמה כסף? 177 אלף שקל.

2. העתירה: ביוני הוגשה עתירה בדרישה להורות ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. היועמ"שית שוחחה עם השר ומסרה כי לא תוכל להגן על סירובו לכנס את הוועדה. היא הציעה להציג את עמדתו במסגרת עמדת המדינה, שסברה כי חובה על השר לכנס את הוועדה במהירות. לוין דחה את ההצעה.

איפה זה עומד? העתירה התקבלה פה אחד. בג"ץ הורה לכנס את הוועדה, שכונסה כשלוין נעדר, ובחרה בעמית לנשיא. לוין מסרב עד היום להכיר במינויו של עמית לנשיא. הוגשה עתירה נוספת, ובעקבתיה הוצא צו על תנאי שדורש מלוין לנמק שוב מדוע אינו מכנס את הוועדה.

כמה כסף? 235 אלף שקל לשתי העתירות.

3. העתירה: שמונה עתירות הוגשו נגד החלטת הממשלה לפטר את רונן בר.

איפה זה עומד? חודש לאחר ההחלטה, נקב בר במועד לסיום כהונתו. בית המשפט החליט בכל זאת להידרש לחלק מהסוגיות בעתירות, בשל חשיבותן, וקבע כי החלטת הממשלה לפטר את בר הייתה פסולה.

כמה כסף? 118 אלף שקל.

עו"ד אילן בומבך

שתי עתירות, 293 אלף שקל

בבחירות האחרונות שימש כנציג הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית.

עו"ד בומבך. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי, ויקיפדיה

1. העתירות: שמונה עתירות הוגשו נגד תיקון מספר 3 לחוק יסוד השפיטה שקבע כי בתי המשפט אינם מוסמכים עוד לקיים ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות הממשלה. היועמ"שית אישרה לממשלה, לראש הממשלה ולשר המשפטים ייצוג נפרד "נוכח פערי העמדות" ביניהם. הממשלה פנתה לשלושה עורכי דין פוטנציאלים, "מתוכם רק בומבך הסכים לייצג בעתירה" והיה זמין למתן מענה מיידי". בהחלטת הוועדה שאישרה את ההתקשרות נכתב כי בומבך בעל ניסיון רב בתחום המשפט המנהלי ו"אף נמנה עם 17 המשרדים המובילים למשפט מנהלי בדירוג Dun's 100, לפי אתר ויקיפדיה".

איפה זה עומד? בג"ץ קיבל את עמדת היועצת. 12 מתוך 15 השופטים קבעו שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד, במקרי קיצון שבהם הכנסת חורגת מסמכותה. שמונה מתוך ה-15 תמכו בביטול התיקון.

כמה כסף? 175.5 אלף שקל. בהחלטת הוועדה נכתב כי שליש מהסכום אמנם ישולם סמוך לאישור ההסכם, אך "הובהר לעורך הדין כי התשלום יועבר רק לאחר הקדשת זמן משמעותי לצורך הייצוג".

2. העתירה: ביטול חוק דמי החבר, שנועד להחליש את מעמדה של לשכת עורכי הדין. מדובר בתיקון 45 לחוק לשכת עורכי הדין, שחייב את הלשכה להחזיר מיידית 20% מדמי החבר, וקבע כי דמי החבר ישמשו רק לפעולות כמו רישום מתמחים והסמכת עורכי דין, ולא יממנו, למשל, חוות דעת על הצעות חוק. הלשכה עתרה בדרישה לבטל את החוק או להחיל אותו רק אחרי הבחירות הבאות לראשות הלשכה. היועמ"שית אישרה לשר המשפטים ייצוג נפרד.

איפה זה עומד? בג"ץ הוציא צו שהקפיא את יישום החוק עד לדיון בעתירה בסוף מרץ.

כמה כסף? 118 אלף שקל.

ד"ר יעקב בן שמש: 177 אלף שקל

שימש כעוזרו המשפטי של נשיא העליון לשעבר אהרן ברק. מרצה בכיר למשפט ציבורי בקריה האקדמית אונו. בריאיונות סיפר על "מסע התפכחות" שעבר מאז ההכרזה על ההפיכה המשטרית, שלדבריו הוביל אותו למסקנה כי יש לרסן את מערכת המשפט ולפטר את היועצת המשפטית לממשלה.

ד"ר בן שמש. צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת

העתירות: עשר עתירות הוגשו נגד שתי חקיקות ששינו יחד את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגדילו את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה על חשבון כוחם של השופטים, וביטלו את מעורבות לשכת עורכי הדין בוועדה. היועמ"שית התנגדה לתיקון לחוק, וקבעה שהוא "פוגע פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות ולכן אינו חוקתי".

איפה זה עומד? הדיון יתקיים ב–16 ביוני בהרכב של כל שופטי העליון.

כמה כסף? 177 אלף, כשבן שמש אמור לערוך גם מחקר השוואתי ביחס לוועדות לבחירת שופטים בעולם.

רז נזרי: 165 אלף שקל

מנהל המחלקה למשפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד עוה"ד פירון. שימש כעשור כמשנה ליועמ"ש.

עו"ד נזרי. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי, ויקיפדיה

העתירות: חמש עתירות הוגשו בדרישה לבטל את השיטה החדשה לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים. עד אז נבחר הנציב בהסכמה בין שר המשפטים לנשיא העליון, שהובאה לאישור הוועדה לבחירת שופטים, ואילו לפי החקיקה החדשה תוקם ועדה שבה יש רוב לעמדות הקואליציה. היועמ"שית התנגדה לשינוי בנימוק שהוא יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובאמון הציבור בנציב, ואישרה לשר ייצוג נפרד.

איפה זה עומד? נקבע שהדיון יתמקד בשאלות העקרוניות, ולא יפגע בכהונתו של אשר קולה, שכבר מונה לתפקיד.

כמה כסף? 165 אלף שקל.

נדב העצני: 146,250 שקל

העתירות: חמש עתירות דרשו לבטל תיקון לפקודת המשטרה, שהעביר לשר לביטחון לאומי סמכויות שהיו בתחום סמכותו של המפכ"ל, ואיפשר הכנסת שיקולים פוליטיים להחלטות מקצועיות. היועמ"שית ייצגה בהתחלה את בן גביר, אולם זה הודיע כי אינו סומך עליה. היועצת המשפטית סברה כי "יש בסיס של ממש לעתירות", בפרט בדרישה לבטל את הסעיף שמאפשר לשר התווית מדיניות בחקירות.היא אישרה לבן גביר ייצוג נפרד.

עו"ד העצני. צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת

איפה זה עומד? העתירה התקבלה חלקית. בוטל הסעיף שמאפשר לשר להתוות מדיניות וסדרי עדיפויות בחקירות. נותר הסעיף הכללי שמקנה לשר סמכות לקבוע מדיניות, אך נקבע שהוא אינו מתיר התערבות בהחלטות מבצעיות ושהמדיניות תקבע לאחר היוועצות עם גורמי מקצוע ביניהם היועמ"שית.

כמה כסף? 146,250 אלף.

אפרים דמרי והלל ברק: 100 אלף שקל לשניהם יחד

בין לקוחותיו של דמרי, גיס של השרה גילה גמליאל: סגן השר אלמוג כהן כשטען לריגול בבסיסי הדרום, ח"כ דוד ביטן בתיק השוחד, מפקד ימ"ר ש"י אבישי מועלם החשוד במתן שוחד תמורת קידום וחיילי המילואים משדה תימן החשודים בהתעללות. הוא הגן בתקשורת על שרה נתניהו בפרשת המעונות.

העתירה: חברת הדואר ויו"ר הדירקטוריון שלה,  מישאל וקנין, עתרו בדרישה לבטל את החלטת שר התקשורת, שלמה קרעי והשר האחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם, להדיח את וקנין מתפקידו. הפסקת כהונת יו"ר חברה ממשלתית היא אירוע תקדימי, ווקנין טען כי ההדחה נעשתה מטעמים פוליטיים. את עמדתו גיבתה רשות החברות. היועמ"שית סירבה לייצג את שני השרים ואישרה להם ייצוג נפרד. ברק ייצג את קרעי ודמרי את אמסלם.

איפה זה עומד? בג"ץ ביטל את ההדחה פה אחד.

כמה כסף? 100 אלף שקל. הוועדה אישרה תחילה לשניים סכום גבוה הרבה יותר: 88 אלף שקל לברק ו-75 אלף שקל לדמרי. בעקבות שאלות הבהרה של הוועדה לאישור יועצים משפטיים חיצוניים במשרד המשפטים, הגישו השניים הצעת מחיר עדכנית של 50 אלף שקל לכל אחד.

יורם שפטל: 47,200 שקל

התפרסם כשייצג את איוון דמיאניוק שנאשם בפשעי מלחמה בשואה, והביא לזיכויו בעליון מחמת הספק. ייצג את הנשיא לשעבר משה קצב, את החייל אלאור אזריה שעירער לעליון על הרשעתו בהריגת מחבל ואת חגי עמיר, שהורשע בקשירת קשר לרצוח את רבין, יחד עם אחיו יגאל עמיר. בימים אלה הוא מייצג בהתנדבות את תומך נתניהו, מרדכי דוד. את בהרב מיארה הגדיר "מחבלת פוליטית ואויבת העם".

עו"ד שפטל. צילום מתוך ויקיפדיה

העתירה: העתירה דורשת להורות ללוין לשתף פעולה עם הנשיא עמית במינוי שופטים ורשמים. המחסור בשופטים ורשמים, טוענים העותרים, פוגע באיכות השירות המשפטי לציבור. לוין הודיע לפרקליטות כי "אינו מוכן להיות מיוצג על ידי מחלקת בג״צים", והיועמ"שית אישרה לו ייצוג נפרד. בתגובה לבג"ץ סקרה הפרקליטות את מצב התקנים החסרים, ש"לא ניתן היה לקדם".

איפה זה עומד? בג"ץ הוציא צו על תנאי שמבקש מלוין לנמק לנמק מדוע אינו משתף פעולה עם עמית במינוי שופטים.

כמה כסף? 47,200 שקל.

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים