עיתון ה"בילד" הגרמני חשף בחודש שעבר את הווטו שהטילה קטאר על עסקה בין חברת רפאל הישראלית לפולקסווגן הגרמנית. קטאר, שמחזיקה ב-10.4% ממניות פולקסווגן, ניצלה את זכויות ההצבעה שלה וטרפדה עסקה שנועדה להסב אחד ממפעלי החברה בגרמניה לייצור רכיבים עבור מערכת כיפת ברזל.

איך הפכה קרן ההשקעות של קטאר למנוף כוח?

כדי להבין כיצד הצליחה קטאר להשפיע על העסקה, צריך להכיר את קרן ההשקעות הממשלתית Qatar Investment Authority – QIA, המנהלת נכסים בשווי עצום. אסטרטגיית הקרן מבוססת על פיזור השקעות גלובלי, עם אחזקות בתחומי התחבורה – בהן פולקסווגן, פורשה, חברות ספנות, נמל התעופה הית׳רו בלונדון וחברות תעופה – לצד בנקאות, נדל״ן יוקרתי, מלונאות, אנרגיה וטכנולוגיה.

בפולקסווגן מחזיקה קטאר, באמצעות הקרן הממשלתית, בנתח מניות משמעותי. מנכ"ל הקרן מוחמד סייף אל-סוואידי וד"ר חסה סולטאן אל-ג'אבר, לשעבר שרה בממשלת קטאר, מכהנים בדירקטוריון. כך הצליח גוף מדינתי המצוי בעימות עם ישראל לסכל עסקה שנועדה לתמוך בצרכיה הביטחוניים.

קטאר, שמחזיקה ב-10.4% ממניות פולקסווגן, ניצלה את זכויות ההצבעה שלה וטרפדה עסקה שנועדה להסב אחד ממפעלי החברה בגרמניה לייצור רכיבים עבור מערכת כיפת ברזל

האם ההשקעות הן גם כלי להפעלת לחץ?

במכון ISGAP (המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות), בראשות ד״ר צ׳ארלס סמול והמנהלת בפועל תא״ל (במיל׳) סימה וקנין-גיל, מזהירים ש"פרשת פולקסווגן" היא סנונית ראשונה לאסטרטגיית "ההשפעה הרכה" של קטאר, המבוססת על שימוש בהשקעות פיננסיות כמנופי לחץ אסטרטגיים.

המכון, הפועל מקיימברידג' ומוביל את פרויקט "נתיב הכסף", העוסק בחשיפת מימון קטארי ותשתיות האחים המוסלמים במערב, טוען כי קטאר אינה פועלת משיקולים כלכליים בלבד, אלא מבקשת לרכוש השפעה וכוח פוליטי. וקנין-גיל, שכיהנה בתפקידים בכירים באמ״ן ושימשה מנכ״לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, אומרת לשומרים כי מדובר בדפוס שעלול להתרחב ולפגוע באינטרסים של מדינות המערב.

מה הקשר בין קטאר לחברת החשמל?

באמצעות פירמת חקירות כלכליות בינלאומית, שירטטו חוקרי ISGAP  את מפת ההשפעה הקטארית, ומצאו שלקטאר יש השפעה גם על נכסים אסטרטגיים בעלי זיקה לישראל. חברת סימנס הגרמנית היא ספקית טכנולוגיה ותשתיות ליבה חיונית לחברת החשמל ולרכבת ישראל (קרונות וטורבינות גז). כמו בפולקסווגן, גם בסימנס, קטאר, דרך QIA, מחזיקה בבלוק מוסדי של 2.98% מהבעלות - מה שהופך אותה לבעלת המניות הגדולה מחוץ לגרמניה.

"במקרה של הסלמה״, אומרת וקנין-גיל, ״קטאר יכולה, תיאורטית, להפעיל את השפעתה כדי ללחוץ על סימנס להשעות חוזי תחזוקה, לעכב שדרוגי תשתית או להגביל עדכוני תוכנה קריטיים למערכים בישראל, כמו חברת החשמל או רכבת ישראל, תוך שימוש באמתלות של זכויות אדם או ממשל".

עד כמה מגיעה ההשפעה גם למשק האנרגיה?

מפת ההשפעה של ISGAP  מצביעה גם על נתיבים עקיפים למשק האנרגיה הישראלי. בהשקעת ענק של קטאר בקרן Apollo Global Management, הועבר מימון של כחצי מיליארד דולר לחברת האנרגיה המתחדשת Doral Renewables LLC הפועלת בארה״ב ונמצאת בשליטת חברת דוראל הישראלית.  בנוסף, התחייבה קטאר בעבר להשקיע 60 מיליון דולר בצינור גז בין מאגר "לוויתן" לעזה – מהלך שעלול לייצר תלות אזורית.

״השליטה בתחומי האנרגיה מטרידה לא פחות״, אומרת וקנין-גיל, ״לצד שדות הגז העצומים שבבעלותה, זרוע האנרגיה של קטאר משקיעה בחברות אנרגיה ברחבי העולם, ועל פי הערכות שולטת בכרבע מייצור האנרגיה באירופה. המשמעות האסטרטגית והגיאו-פוליטית של שליטה כזו ברורה".

מי שולט בנתיבי הסחר הימי?

בענקית הספנות הגרמנית Hapag-Lloyd, מחזיקה קטאר בכ-12.3% מהמניות. נציג ממשפחת המלוכה הקטארית, השייח' עלי בן ג'אסם אל-ת'אני, מכהן בדירקטוריון. בתחילת השנה ביקשה Hapag-Lloyd לרכוש את חברת צים בעסקה של 4.2 מיליארד דולר. אף שבצים אישרו את העסקה, ממשלת ישראל והודיעה כי תפעיל את ״מניית הזהב״ שברשותה כדי לבלום אותה.

״האיום הפוטנציאלי על הסחר הימי הוא איום אסטרטגי״, אומרת וקנין-גיל. ״שליטה בצים יכלה, תיאורטית, לאפשר אמברגו כלכלי שקט, מניפולציה של תעריפי הובלה או פגיעה בעורף הלוגיסטי ובכושר האספקה. ד"ר סמול מוסיף כי גם ללא רכישת צים, החברה מפעילה קווי סחר רבים לישראל וממנה.

האם גם נמל חיפה נמצא במעגל ההשפעה?

לפני שש שנים יצאה לדרך הפרטת נמל חיפה. בין ההצעות שהוגשו היו זו של המיליארדר ההודי גאוטם אדני, שזכה במכרז. הקבוצה של אדני מקיימת קשרים עסקיים הדוקים עם קטאר. לפי מכון ISGAP, הקטארים נחלצו שוב ושוב לסייע לעסקיו של אדני באמצעות הלוואות והשקעות משותפות בחברות הקבוצה.

לטענת חוקרי ISGAP, ההשפעה הקטארית על הקבוצה מהווה איום פוטנציאלי על אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר בישראל. עם זאת, נמל חיפה המופרט פועל תחת ״צו אינטרסים חיוניים״, המאפשר למדינה לפקח על הנעשה בו ולהטיל וטו או מגבלות במקרה של חשש לפגיעה באינטרסים.

״לצד שדות הגז העצומים שבבעלותה, זרוע האנרגיה של קטאר משקיעה בחברות אנרגיה ברחבי העולם, ועל פי הערכות שולטת בכרבע מייצור האנרגיה באירופה. המשמעות האסטרטגית והגיאו-פוליטית של שליטה כזו ברורה"

מה קורה אם הלחץ עובר לשמיים?

חברת התעופה קטאר איירווייז היא בעלת המניות הגדולה ביותר – 21.5% - בקבוצת התעופה IAG, המחזיקה בבריטיש איירווייז ואיבריה. החברה מיוצגת בדירקטוריון באמצעות שני חברים. ״סכנה דומה עלולה להתפתח גם בתחום התעופה האזרחית והמסחרית״, אומרים ראשי ISGAP. לדבריהם, קטאר מחזיקה, במישרין ובעקיפין, בחברות תעופה רבות באפריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה ואסיה.

המכון מזהיר גם מפני שיתוף הפעולה שהוכרז בתחום המטענים בין חברות התעופה, ש"מעניק לקטאר שליטה פוטנציאלית על נתיבי תובלה אוויריים של רכיבים קריטיים״, אומרת וקנין-גיל. ״לקטר איירווייז יש אחזקות מהותיות בחברות תעופה בכל יבשת", היא מוסיפה. "גם כאן, היא עשויה לנקוט צעדים נגד ישראל - כפי שראינו בשנים האחרונות, כאשר חברות תעופה השעו את טיסותיהן".

״לקטר איירווייז יש אחזקות מהותיות בחברות תעופה בכל יבשת. גם כאן, היא עשויה לנקוט צעדים נגד ישראל - כפי שראינו בשנים האחרונות, כאשר חברות תעופה השעו את טיסותיהן"

האם גם ההייטק הישראלי נמצא על המפה?

באמצעות השקעה כשותף מוגבל בקרן Affinity Partners של ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ, שבסיסה במיאמי, מגיע הון קטארי גם לחברות הפועלות בישראל, ובהן הפניקס ביטוח (4.95%) ושלמה החזקות (15%). ״קיים כאן פוטנציאל לאיסוף מודיעין פיננסי״, אומרים ב-ISGAP.

גם בתחום הסייבר והטכנולוגיה מזהים במכון מוקדי השפעה. קרן QIA הובילה השקעה של 196.5 מיליון דולר בחברת הסייבר Snyk, שנוסדה בידי יוצאי יחידה 8200. קטאר השקיעה גם ב-Freightos הישראלית, המפתחת אלגוריתמים לניהול שילוח גלובלי . ב-ISGAP מזהירים כי ״השקעות מסוג זה עלולות לשמש 'סוס טרויאני'".

לא רק עסקים: איך מגיע הכסף גם לחינוך ולחברה האזרחית?

בתחקיר שפרסמנו בשומרים לפני כשנה חשפנו כיצד אסטרטגיית "ההשפעה הרכה" של דוחא חדרה גם למערכת החינוך היסודית והעל-יסודית (K-12) בארצות הברית. הקרן הקטארית הבינלאומית (QFI), הפועלת תחת Qatar Foundation, שהקימה שייח'ה מוזא, אמו של אמיר קטאר, מימנה לאורך שנים תוכנית שסיפקה מערכי שיעור והכשרות למורים בכ-8,000 בתי ספר ולמיליוני תלמידים בארה"ב.

"תוכנית שהחלה כמאוזנת אימצה בהדרגה נרטיב אנטי-ישראלי ברור, תוך מחיקת ירושלים כבירת ישראל, השמטת הסכמי אברהם ושלילת זכות קיומה של המדינה", אמרה וקנין-גיל. עוד חשף התחקיר שהקרן שינתה את מעמדה המשפטי לחברה פרטית הרשומה במדינת דלאוור, מהלך שאפשר לה לפעול הרחק מעין הציבור וליהנות ממעטה של סודיות פיננסית, שהקשה על מעקב אחר נתיב הכסף.

בנוסף, העבירה בעבר קטאר מימון מצטבר של כ-11.6 מיליון דולר לגופים בחברה האזרחית הערבית בישראל, ובהם קרן הגליל ומועדון בני סכנין, כולל מימון הקמת אצטדיון דוחה. "מדובר בניסיון לעקוף את מוסדות המדינה ולבנות רשתות השפעה ישירות, יחסי פטרונות והון פוליטי, שעלולים לשמש בעת משבר אתנו-לאומי להעמקת קווי השבר בחברה הישראלית ולהפעלת לחץ מבפנים", אומרים במכון.

תגובות

‍תגובת נמל חיפה: "הנמל פועל תחת רגולציה מחמירה, המבטיחה את שמירת האינטרסים החיוניים".

תגובת סימנס גרמניה: "מאחר שהחברה היא חברה ציבורית, כל אדם או גוף ששיעור זכויות ההצבעה שלו מגיע, עולה או יורד מתחת לסף הדיווח הקבוע בחוק (החל מ-3%), מחויב לדווח על כך לחברה בהתאם לחוק ניירות הערך הגרמני. ב-29 במרץ 2023 ירדה קטאר מתחת לסף ה-3%. מעבר לדרישות הגילוי הקבועות בחוק, סימנס אינה מתייחסת לספקולציות באשר להשפעה אפשרית של בעלי מניות".

מדוראל, Hapag-Lloyd, הפניקס, שלמה החזקות, Snyk ו-Freightos לא התקבלה תגובה לפניית שומרים. ככל שתתקבל, היא תתווסף לכתבה.