בנובמבר האחרון, פרסמנו בשומרים כתבה נרחבת על הליכי החקיקה של חוק ההנצחה לטבח השבעה באוקטובר, שכותרתו הרשמית היא "הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר". מהכתבה עלה, בין היתר, שהממשלה מנסה באמצעות החוק להשליט נרטיב המדגיש יותר סיפורי גבורה ואחדות, על-פני הטבח וכשלי המדינה במחדל השבעה באוקטובר. 

את החשש הכבד מפוליטיזציה של הזיכרון ההיסטורי הביעו בפני שומרים גורמים רבים. "חד משמעית - בדיונים היו ניסיונות השתלטות על נרטיב", אמרה אז לשומרים איילת סלע יונגרמן, שייצגה את התנועה הקיבוצית בדיונים בכנסת. "במהלך הדיונים היו ויכוחים גדולים מאוד על סמנטיקה, שהם בעצם על נרטיב. לדוגמה, נציגים של משרד החינוך הגיעו ודיברו על תוכניות לימודים שצריך להכניס, בסיורים שבתי ספר יערכו באתר ההנצחה המרכזי שיקום. הכל גבורה, גבורה, גבורה. לא הייתה כאן רק גבורה, היה כאן אסון".

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הביע בפני שומרים דאגה בנוגע לאופן שבו הממשלה תשלוט על זיכרון המלחמה. "יש חוסר אמון גדול כלפי הממשלה בנוגע לנרטיב", הוא אמר. "המסד העובדתי הוא שהקיבוצים נטבחו בשבעה באוקטובר ושילמו מחיר מאוד מאוד כבד. החשש הוא שינסו לטשטש את זה. הקרב שיהיה כאן על הנרטיב בהחלט מדאיג". 

במשך מושב החורף של הכנסת וכמעט לאורך כל מושב הקיץ הליכי החקיקה הוקפאו. בד-בבד, בשל פרישת ש"ס מהקואליציה, יו"ר ועדת החינוך והתרבות הקודם, יוסף טייב, פרש מתפקידו והוחלף על ידי צבי סוכות (הציונות הדתית). כעת, לקראת תום המושב בשבוע הבא - והאחרון של הקואליציה הנוכחית עד הבחירות - החוק חזר לשולחן הדיונים וטייב חזר באופן מיוחד לשבת בראש הוועדה בדיונים ולהשלים את חקיקת החוק. 

השבוע (יום ד') הצביעה ועדת החינוך על סעיפי החוק, כדי שיהיו מוכן להצבעה במליאה לקריאה שנייה ושלישית. זאת, על-אף מספר פגמים שנראה כי יש בחוק. כך למשל, מחאה חריפה של איגוד המוזיאונים שהתריע על כך שאתר ההנצחה המתוכנן לקום לא יהיה כפוף לחוק המוזיאונים - דבר שמעלה חשש כי אתר ההנצחה המרכזי שצפוי לקום באזור הנגב המערבי לא יעמוד בסטנדרטים מקצועיים. כמו-כן, תקציב תאגיד ההנצחה שיוקם במסגרת החוק יהיה כפוף לתקציב משרד ראש הממשלה, דבר היוצר פתח לפוליטיזציה של הזיכרון הלאומי. 

על סוגיית אי-הכפיפות לחוק המוזיאונים התריע בפני הכנסת גם ד"ר אסף לצר, ראש תוכנית אוצרות ומורשת במחלקה ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה. במכתב ששלח לוועדה, הזהיר כי מוזיאון המוגדר כלאומי ולא ממלכתי, יקשה על הגדרת התכנים המוצגים באתר ההנצחה המרכזי משום שההגדרה כממלכתית מכוונת למכונה משותף רחב יותר. זלצר גם הצביע על כך שהעבודה, כי התאגיד האחראי על הקמת המוזיאון אמור להקים אתרי משנה, גם בקרקע שהיא לא בבעלותו, עלול לייצר סיבוכים מעבר לעבודה שעדיף לרכז את פעולות ההנצחה במקום מרכזי אחד. 

לכתבה המקיפה שפורסמה בשומרים בנובמבר האחרון:

לא רק "מלחמת התקומה": כך משתלט נתניהו על הנצחת שבעה באוקטובר ועיצוב הזיכרון הלאומי