"

יש בלבי חשש ואיני יודע עם מי להיוועץ", כתב מאריק (שם בדוי) למוקדנית בצ'ט של ער"ן בחג השני של פסח. "חשש שנדבקתי מקורונה ואני לא בטוח מה עלי לעשות. אני חי בבית הורים, מקום מאוד יפה. כבר לקחו מכאן שלושה קשישים כמוני לבית החולים ואין לדעת אם יחזרו, כי לא מעדכנים אותנו במצבם. אני חושש שאולי נדבקתי כי אני לא מרגיש טוב, כפי הנראה יש לי חום אבל לא גבוה. בבוקר מדדתי 37.8 ואין זה רגיל אצלי להעלות חום. ויש לי שיעול כבר כמה ימים. אם אזמין את האחות לחדרי הבוקר, ייתכן ויקחו אותי לבית החולים. אני כל כך לא רוצה ללכת לבית חולים, כי אדבק שם בקורונה אם עדיין לא נדבקתי".

"הדילמה קשה", מסביר מאריק למוקדנית שמעודדת אותו להביע את רגשותיו, "רק חזרתי מבית חולים לפני חודשים אחרי אשפוז ארוך, וזה היה קשה מאד. השהות בבית החולים אינה פשוטה. יש לי רק ילד אחד שגר בקיבוץ, והוא לא בא כדי לא להדביק אותי, אז אני בגפי. אני חושש לחיי. זה על כף המאזניים, מצבי הנפשי והפיזי".

המוקדנית מעודדת את מאריק לפנות לאחות לקבלת ייעוץ רפואי. "אני לא מסוגל להעלות על דמיוני לנסוע לבית חולים, אני אגמור רע שם", הוא כותב לה. "אבל יש המון סיפורים על אנשים, צעירים ומבוגרים, שהתאשפזו ואחרי שבועיים השתחררו והחלימו", היא משיבה לו, בניסיון להפחית את החרדה ומציינת שגם אנשים מבוגרים מחלימים.

"החשש גדול", כותב לה מאריק. "אני מבינה את החשש שלך", היא עונה לו. "תסלחי לי הרגשות מציפים אותי", הוא ממשיך והיא מנחמת: "הכל בסדר מאריק יקירי, אני כאן איתך. מותר לרגשות להציף ואתה יכול להרגיש בנוח לכעוס או להיות עצוב ומתוסכל". "אני לא יודע מה לעשות, אלך רגע לשטוף את פני", הוא מבקש כמה דקות והיא ממתינה בצד השני. הוא חוזר: "קשה לי מאוד בימים האלה. איני כועס על אדם. רק עצוב, וכואב".

גם רונן (שם בדוי) פנה למוקד ער"ן. הוא קיבל הודעה ממשרד הבריאות ששהה ליד חולה מאומת ושיתף את המתנדבת בחשש שנדבק ובדאגה להוריו הקשישים שלא יוכל לסייע להם עם כניסתו לבידוד. רינה (שם בדוי) סיפרה שהיא נשואה ואם לילדים, מרגישה לבד עם עומס רגשי כבד. השהות בבית מרוקנת אותה מאנרגיה. היא סיפרה על מתח עם בעלה, על בכי בלי הפסקה ועל קושי להתמודד מול הילדים. עודד (שם בדוי) פוטר וכל החלומות "התפוצצו לו בפרצוף". טל (שם בדוי) פנתה וסיפרה שהיא חיילת שעומדת בפני סגר בבסיס. היא לא יודעת איך תשרוד את התקופה בייחוד שמתמודדת כרגע גם עם לב שבור ופרידה.

4,000 פניות כאלה התקבלו למוקדי ער"ן המקוונים והטלפונים רק בסוף השבוע האחרון. ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן, מדווחת כי בערוצי התקשורת עם העמותה: טלפון, צ'ט מקוון, פורום קבוצתי או במייל התקבלו בחודש וחצי האחרון מאז פרוץ המשבר 60,276 פניות מהציבור בישראל, מהם 545 בעלי תוכן אובדני. "יש ימים בהם אנחנו מפעילים נוהל חירום אובדני 4–5 פעמים ביום, נתון חריג שלא מאפיין מצבי חירום בו אנשים עסוקים בהישרדות. אלא שבמשבר הקורונה נוסף נדבך והוא הבדידות. אם לא היה לציבור בישראל את המענה של ער"ן אז היו לזה השלכות בנפש, אין פה בכלל ספק".

הסיוע תקוע, ההוצאות רק גדלות

לצד המצוקות הנפשיות שעולות בזמן משבר הקורונה, כפי שתיארנו באריכות בכתבתה של רוני זינגר בשומרים לפני כשבועיים, מתמודדים בער"ן, ארגון ללא מטרות רווח שנוסד בשנת 1971, עם מצוקה משלהם, המשותפת לארגונים רבים נוספים במגזר השלישי: מצוקה כלכלית.

כפי שתיארנו בשומרים בסקירה נרחבת בתחילת החודש, מאז פרוץ המשבר, המגזר השלישי על אלפי העמותות הפעולות בו, נמצא בהתרסקות כלכלית בצל הקורונה, כאשר למעלה מ–3,000 עמותות כבר דוממו פעילות והוציאו אלפי עובדים לחל"ת.

הממשלה פרסמה כי הקציבה 200 מיליון שקל מתוך חבילות הסיוע הכלכלי למשק, למטרת סיוע לעמותות וארגונים ללא מטרות רווח. אמנם סכום הנמוך דרמטית מזה שאותו מסמנות העמותות ככזה שישאיר אותן מעל המים – מיליארד שקל – אולם ממילא גם שקל מה–200 מיליון הללו הן טרם קיבלו. "במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלית גובשו צעדי סיוע רבים לארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית, בהם קרן סיוע ייעודית בהיקף של 200 מיליון שקל לטובת שימור רצף הפעילות והתשתית הארגונית, הקריטריונים בה יפורסמו בקרוב", נמסר לשומרים ממשרד האוצר (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

יש לקוות שעד שיהיו קריטריונים, יישארו גם עמותות, היות ששורת ההוצאות שלהן לא עצרה לרגע, ההפך – ההוצאות אצל רבות מהן רק גברו והלכו, כמו במקרה של ער"ן, שהפך לכתובת הכמעט בלעדית לסיוע רגשי בימים אלה לציבור.

מדי בוקר מדווח דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, לחדר המצב של משרד הבריאות על היקף ואופי הפניות שהתקבלו במוקד, ממש כמו שעושים בתי החולים וכל הגורמים האחרים במאבק. עד כה, נרשמה עליה של 300% בהיקפי הפעילות של העמותה שעובדת 24/7 והרחיבה את מערך המתנדבים שלה, תוך השקעה בתשתית הסיוע מרחוק של המתנדבים – עלות שאותה מעריך דוד בכמעט מיליון שקלים שנדרשו רק לצורך הכנת התשתית ולהתאמת הסיוע גם לשפות כמו רוסית, ערבית, אמהרית – ובימים אלו יוצא לדרך קו סיוע שמותאם לציבור החרדי.

"כשהתחיל האירוע היה ברור גם לנו וגם למשרד הבריאות שאנחנו מרחיבים את השותפות בינינו. בשבוע הראשון דובר על סכומים שיעביר משרד הבריאות לער"ן שיתמכו בפעילות. אבל ככל שהתקדמנו התברר שצריך להוציא קול קורא או לעשות מכרזים ובשורה התחתונה, כמו לא מעט אנשים אחרים במשק – עוד לא קיבלנו כלום, אפילו לא שקל אחד".

"למדינה יש אחריות על המצב הנפשי של אזרחיה", אומר קורן. "אנחנו לא משחקים במגרש משחקים פרטי שלנו, וכך גם כל שאר העמותות. בער"ן רק 20% מהתקציב השנתי הוא תקצוב של המדינה. במקומות אחרים בעולם, התקצוב של המדינה עומד על לפחות מחצית מהתקציב של הארגון"

מאיפה עמותה ללא מטרות רווח מביאה פתאום מיליון שקל?

"אני, כמנהל ער"ן, מתחיל את הבוקר עם שני דברים: מעדכן את משרד הבריאות על מה שהיה בלילה ובודק אם זז משהו בבנק. מיליון שקל זה סכום ענק עבור העמותה וזה אתגר לא פשוט. לא הוצאנו אף אחד לחל"ת כי העומס על הצוות מטורף והם עובדים בצורה מדהימה למרות הקשיים".

בסקירה שעשינו בשומרים בתחילת החודש טענו עמותות שהן נמצאות במשבר כפול ומכופל, משום שאפילו ללא קשר לקורונה התקציבים שאמורים היו להגיע בתחילת 2020 לא הגיעו בגלל הפקק התקציבי שגרמו שלוש מערכות בחירות. את הכסף הזה לפחות קיבלתם מאז?

"קצת אחרי פרוץ המשבר משרד הבריאות העביר לנו את החוב של 2019, אמרו לנו שלפחות את זה הם יעשו מיד. זה נכון שמדובר באיחור של ארבעה חודשים ואלה כמובן לא סכומים מספיקים, אבל לפחות החוב הוסדר".

מה לגבי תרומות?

"חלק מהגופים שעוסקים בפילנתרופיה מבינים את הפוזיציה שאנחנו נמצאים בה ונתנו לנו להבין שהם יתרמו, אבל הכסף עוד לא הגיע, כי זה גם תהליך. כך שהכסף עוד לא הגיע משום מקור".

בעולם יש הרבה פתרונות יצירתיים

משבר הארגונים והמגזר השלישי אינו ייחודי לישראל. בסוף השבוע האחרון, למשל, שותף ברשתות קליפ יוצא דופן בהשתתפות אמנים רבים, ביניהם כריס מרטין, דואה ליפה ואחרים, שביצעו גרסת כיסוי לשיר של להקת פו פייטרס – Times Like These, כשהם מצולמים בביתם הפרטי במצבים שונים המאפיינים את סגר הקורונה. הביצוע הופק ביוזמת BBC, כאשר ההכנסות מההורדות שלו יתרמו לעמותות הנלחמות בקורונה בבריטניה.

כדי להבין אילו אפשרויות של תמיכה עומדות בפני העמותות בישראל במשבר הנוכחי, כדאי להביט אל מעבר לים. הבולטת לטובה מבחינת הסיוע הכלכלי לארגונים ללא מטרות רווח, היא למרבה ההפתעה דווקא הקפיטליסטית הגדולה ארה"ב, שם העמותות זכאיות לתמיכה כספית ולתנאי הלוואות וסיוע בדומה לעסקים קטנים־בינוניים, מתוך קרן עצומה בהיקפה של שני טריליון דולר, שהקצה הממשל הפדרלי לחילוץ מהמשבר. את ההלוואות ניתן לקבל ישירות מהמדינה ללא צורך במעבר דרך הבנק, כשגובה ההלוואות עומד עד 2 מיליון דולר לעמותה, ובריבית מועדפת (2.75% להלוואה ל–30 שנה, ללא עמלות, תוספות או קנסות על תשלום מראש של ההלוואה).

דוד קורן: "אני, כמנהל ער"ן, מתחיל את הבוקר עם שני דברים: מעדכן את משרד הבריאות על מה שהיה בלילה ובודק אם זז משהו בבנק. מיליון שקל זה סכום ענק עבור העמותה וזה אתגר לא פשוט. לא הוצאנו אף אחד לחל"ת כי העומס על הצוות מטורף והם עובדים בצורה מדהימה למרות הקשיים"

צינור חמצן נוסף בארה"ב – כפי שמצביעים גם במנהיגות אזרחית בתקווה שמשרד האוצר מאזין – הוא מענקים לשעת חירום שמאפשרים מענק מהיר לעמותות בזמן שהן מחכות לקבלת ההלוואה. כך, למשל, מענק עד עשרת אלפים דולרים יכול להינתן עד שלושה ימים לאחר אישורה. ניתן להשתמש בכספי המענק למימון ימי מחלה, עלויות שכר, שכירות או תשלומי משכנתה או תשלומי חובות שלא ניתן להחזירם עקב המשבר. בכל הקשור למסי מעביד, בארה"ב ניתנת דחייה של תשלומי מיסי מעביד לארגונים ללא מטרות רווח לשנת 2020. אותם ישלמו הארגונים בהמשך בשני תשלומים שווים בסוף שנת 2021 ו–2022.

ארה"ב בולטת לטובה, אבל היא אינה היחידה. ממשלת אוסטרליה למשל, פרסמה תוכנית סיוע לעסקים קטנים ובינוניים הכוללת הלוואות בסך 40 מיליארד דולר אוסטרלי (כ–90 מיליארד שקל), כאשר מלכ"רים זכאים לתמיכה בתנאי שיש להם מחזור של פחות מ–50 מיליון דולר. כמו כן אוסטרליה מעניקה לכ–30 אלף עמותות פטור ממס של עד 100 אלף דולר כדי לעזור להם להמשיך בפעילות בזמן המשבר ולהמשיך להעסיק עובדים (סקטור הארגונים ללא מטרות רווח באוסטרליה מעסיק כמיליון עובדים, רובן נשים). הממשלה האוסטרלית התחייבה להזרמה מיידית של 100 מיליון דולר למימון של יותר מ- 300 עמותות והיא מתחייבת להעביר תוספת של עוד 100 מיליון דולר במהלך שישה חודשים הבאים.

הטבה אוסטרלית נוספת תאפשר תמיכה בהעסקת העובדים בארגונים הללו – 1,500 דולר עבור כל עובד למשך שבועיים, על מנת שיוכלו להמשיך לעבוד במשבר הקורונה. ארגונים יוכלו לקבל גישה לתשלום הזה, אם יוכיחו כי תהיה להם ירידה של 15% בהכנסות העמותה במהלך משבר הקורונה.

גם אחוז התרומות מהציבור צנח

בישראל, כמו באוסטרליה ובארה"ב, כרכו בצעד חיובי את המלכ"רים יחד עם העסקים הקטנים־בינונים בכל הקשור להטבות בזמן המשבר. ביום שישי האחרון פורסמה, למשל, תוכנית הסיוע הממשלתית לעצמאים ועסקים קטנים בסך של שמונה מיליארד שקל. ברמה העקרון, תוכנית זו חלה גם על מלכ"רים שהוגדרו כ"מוסד ציבורי זכאי". אלא שגם הסדר זה, טוענים במגזר השלישי, נותן מענה חלקי בלבד. ובכלל, על פי מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המגזר השלישי, הקריאה להשוואת תנאים של העמותות לתנאים שלו זכאים במגזר העסקי אינה מתממשת.

סיוע לו מצפים במגזר השלישי הוא דחייה במס על השכר (המקבילה של המע"מ במגזר השלישי). כך, בעוד שהמגזר העסקי קיבל אישור לדחיית תשלומי מע"מ לתקופה הנוכחית, רשות המסים לא אישרה דחיית תשלומי מס שכר בטענה שזוהי הטבה למגזר השלישי שלא ניתנת למגזר העסקי. בימים האחרונים נמסר כי הושגה הסכמה לפטור מתשלומי ארנונה לשלושה חודשים.

על פי קורן, ער"ן שותפים בארגון עולמי שמאגד ארגונים ללא מטרות רווח שעוסקים בסיוע רגשי לציבור ב–190 מדינות. "זה שירות שקיים בכל העולם ומתקיים על ידי מתנדבים, במדינות אחרות השותפות של הממשלה גדולה יותר מאשר אצלנו. בער"ן רק 20% מהתקציב השנתי הוא תקצוב של המדינה, שאגב עלה בקדנציה של שר הבריאות היוצא ליצמן מ–10%. 80% מפילנתרופיה מהציבור הרחב ומהמגזר העסקי. אבל יש מדינות, כמו למשל במדינות הקומוניסטיות לשעבר, שהשירות הזה כולו מתוקצב על ידי המדינה".

"במקומות אחרים בעולם שיותר דומים לנו", ממשיך קורן, "התקצוב של המדינה לשירות עומד בדרך כלל על לפחות מחצית מהתקציב של הארגון, זאת גם השאיפה שלנו וזה מה שאנחנו דורשים מהמדינה כבר שנים. למדינה יש אחריות על המצב הנפשי של אזרחיה, אנחנו לא משחקים במגרש משחקים פרטי שלנו, וכך גם כל שאר העמותות".

על פי דוח שפורסם בסופ"ש האחרון על ידי חגי כץ, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן־גוריון בנגב בשיתוף גליה פיט, מהמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, משבר הקורונה פגע בהתנהגות הפילנתרופית של הציבור בישראל ואחוזי התרומות של הציבור ירדו משמעותית. "המשמעות הכלכלית של צמצום של כ–18% בתרומות משקי הבית לארגונים היא ירידה של מאות מיליוני שקלים בהכנסות הכוללות של ארגוני המגזר השלישי", נכתב. כאשר גם לירידה הדרמטית (של 35%) בהיקף המתנדבים יש משמעות כלכלית כבדה על העמותות שעלולות לאבד, על פי המחקר, כ–166 אלף משרות.

"אלו הן השלכות כלכליות חמורות", נכתב, "שעל הממשלה לתת עליהן את הדעת, במיוחד כאשר זוכרים את חשיבותם של ארגוני המגזר השלישי בהספקת שירותים חברתיים לצד או במקום המדינה".

נמשיך לעקוב.