1.

‍

‍

למה הוויכוח על קלפיות בבתי אבות הפך לקרב פוליטי?

ועדת החוקה של הכנסת דנה לפני כשבועיים בתיקונים לחוק הבחירות, כשהסעיף המרכזי עסק בהצבת קלפיות בבתי אבות שאינם סיעודיים. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הודיע כי מאחר שמדובר בחוק הנוגע לבחירות, יכללו בו רק נושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. על פניו, כל המרכיבים לדיון מנומנם. בפועל, מדובר באחת הסוגיות הרגישות לקראת הבחירות הבאות.

2.

‍

‍

מהו ההסדר שקיים כיום, ולמה הוא בסכנת ביטול?

בבתי אבות הכוללים מחלקות סיעודיות מוצבות ממילא קלפיות, בדומה לבתי חולים. אלא שבשתי מערכות הבחירות האחרונות, מאז מגפת הקורונה, הוצבו קלפיות גם בבתי אבות שאינם סיעודיים, כל עוד התגוררו בהם יותר מ-75 דיירים. ההסדר הזה נקבע באמצעות הוראת שעה ולא בחקיקה קבועה. הקואליציה מתנגד לחידוש ההסדר, בניגוד להמלצת ועדת הבחירות וגורמי המקצוע.

בבתי האבות המדוברים מתגוררים כ-37 אלף בעלי זכות בחירה, ומתוכם הצביעו בבחירות האחרונות כ-27 אלף איש -שיעור הצבעה של כ-80%, הרבה מעל שיעור ההצבעה הכללי שעמד על 70.63%.

3.

‍

‍

מי תומך בהצבת הקלפיות ומהם הנימוקים?

"ההצעה חשובה לצורך אפשרות ההצבעה של הדיירים בדיור ומוגן ובתי אבות", אמר ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, עו"ד דין ליבנה. לדבריו, מדובר באוכלוסייה מוחלשת שלא משנה בדרך כלל את כתובתה לכתובת המוסד שבו היא שוהה, ולכן נאלצת להצביע בקלפי שאינה בהכרח נגישה או קרובה.

גם יו"ר עמותת הדיור המוגן בישראל, הקליניקה לקידום ניצולי שואה וזקנים באוניברסיטת ת"א, הרשות לזכויות ניצולי שואה וארגון "קדם", המאגד יותר מ-200 בתי אבות, תומכים בהצבת הקלפיות. חלקם אף ביקשו למצוא פתרונות שיקלו על הצבעת קשישים מוגבלי תנועה שלא מתגוררים בבתי אבות.

4.

‍

‍

למה הקואליציה מתנגדת?

הקואליציה, מנגד, מסרבת להאריך את ההסדר. ח"כ עמית הלוי (הליכוד) טען בדיון כי מדובר בהסדר מפלה כלפי קשישים מוגבלי תנועה המתגוררים בבתיהם. נציגת משרד הרווחה השיבה כי מדובר בהתאמה הנובעת ממאפייני המקום – ריכוז גדול של בוחרים מבוגרים המתמודדים עם קשיי ניידות ונגישות – וכי לא כל הבחנה שנועדה לאפשר מימוש אפקטיבי של זכות הבחירה היא אפליה.

למרות זאת, הלוי נותר בסירובו. ח"כים מהאופוזיציה הטיחו בהלוי כי הסיבה האמיתית לסירוב היא האמונה בקואליציה שרוב הקשישים יצביעו למפלגות האופוזיציה. "שקר!" ירה הלוי בחזרה.

5.

‍

‍

האם מאחורי הוויכוח עומד גם שיקול אלקטורלי?

לטענה הזו יש בסיס מסוים. מתוך כ-37,000 הדיירים, כ-25 אלף מתגוררים במוסדות שמפעילים משרד הקליטה ומשרד השיכון, והם בעצם דיור ציבורי לזקנים. "במקבצי הדיור, שהופעלו עד לאחרונה על ידי משרד הקליטה, כולם יוצאי בריה"מ לשעבר. ובבתי גיל זהב, ששל משרד השיכון, תשעים אחוז הם יוצאי בריה"מ לשעבר", אמר לשומרים עו"ד שמתמחה בעבודה עם האוכלוסייה המבוגרת. "זו אוכלוסייה שלמרביתה אין דירה ואין פנסיה, והם האוכלוסייה שצריכה את המענה הזה".

מבחינה פוליטית, ציבור זה מזוהה לאורך השנים עם מפלגת ישראל ביתנו. עוד לפני הבחירות הקודמות הדברים נאמרו בגלוי. בדיון דומה בוועדה טען ח"כ דוד ביטן (הליכוד) כי במקבצי הדיור שבהם מתגוררים יותר מ-11 אלף מצביעים "הם כולם ישראל ביתנו", והסביר שבמערכת פוליטית שבה כל מנדט עשוי להכריע, גם כמה אלפי קולות יכולים לשנות את התוצאה.

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) דוחה את הטענה. "הטענה שזה הכול קולות של ליברמן היא קשקוש", אמר פורר לשומרים. "תבדוק איך מתפלגת הצבעת העולים בישראל, ותראה שבערך שליש מהעולים מצביעים לליכוד. סמוך על מערכת הארגון שלי שהעולים שמצביעים לי, אני אדאג להביא אותם בקלפי. זה מה שאתה עושה ביום בחירות, ואני יודע להתארגן ולהוציא את התומכים שלי".

"יש לך אפשרות כמדינה להקל על אוכלוסייה כזו – אז למה לא? למה החבר'ה האלה צריכים להיטרטר, לעתים עם הליכונים?"

"אבל מה זה רלוונטי? אם מישהו מצביע לליכוד, לישראל ביתנו או לעבודה – אז אני אחליט אם לאפשר לו להצביע?". פורר הוסיף כי מדובר באוכלוסייה מבוגרת ומוחלשת המרוכזות במוסדות גדולים, ולכן יש היגיון בהצבת קלפיות במקום. "יש לך אפשרות כמדינה להקל על אוכלוסייה כזו – אז למה לא? למה החבר'ה האלה צריכים להיטרטר, לעתים עם הליכונים?".

בבחירות הקודמות הוויכוח נסב סביב מספר הדיירים שיצדיק הצבת קלפי – 30, 75 או מספר אחר. בסופו של דבר הוסכם על 75 דיירים, והקלפיות הוצבו. הפעם הקואליציה מסרבת כליל להצבת הקלפיות, וכרגע הן נותרו מחוץ לחוק. באופוזיציה מתכננים להגיש הסתייגות לקראת הקריאה השנייה והשלישית – אך לקואליציה עדיין יש רוב.