יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, החליט להגביל את אפליקציות יום הבחירות של המפלגות, כדי להגן על פרטיות המצביעים. אם ההחלטה תיוותר על כנה, היא לא תאפשר למפלגות לעקוב בזמן אמת אחר מי מתומכיהן כבר הצביעו, אך עדיין תשאיר פתח לפגיעה קשה בפרטיות.

אפליקציות לניהול יום הבחירות (VRM) עוזרות למפלגות לרכז את מאמציהן בצורה היעילה ביותר, כדי לגרום למצביעים שלהן להגיע לקלפי. בשלב הראשון כל המפלגות מקבלות ממשרד הפנים, בהתאם לחוק, את פנקס הבוחרים, ובו פרטים אישיים על כל מי שזכאים להצביע בבחירות. הפרטים שנכללים בפנקס הם שם מלא, תעודת זהות, כתובת והקלפי שבו אותו אדם אמור להצביע.

מה בדיוק יודעות המפלגות על כל בוחר?

המפלגות מנהלות את המידע ומפלחות את הבוחרים לתומכים, מתנגדים ומתלבטים, כדי למקד את מאמצי ההמרצה ביום הבחירות בתומכים (ולעתים במתלבטים) בלבד. טיוב המידע נעשה דרך סקרים או מעקב אחרי עמודי פייסבוק – אך השיטה שנחשבת לאמינה ביותר היא באמצעות אנשים אחרים. בעבר הליכוד קראו לתומכים להוריד את אפליקציית אלקטור ולהזין לתוכה מידע לגבי אנשים שהם מכירים באופן אישי ונטיותיהם הפוליטיות. זאת, גם ללא ידיעתם.

איך הופכים שכנים, חברים וקרובי משפחה למקור מידע?

גם אפליקציות מתחרות לאלקטור, כמו Victory של חברת יאיא-סופט, מאפשרות לפעילים להוסיף לתוך המערכת קרובי משפחה או חברים המזוהים כתומכים. בחלק מהאפליקציות ניתן גם להזין תומכים ישירות מתוך ספר הטלפונים של תומכים אחרים, וכך הקמפיין מקבל גם מספרי טלפון או כתובות מייל – פרטים שלא מופיעים בפנקס הבוחרים ומאפשרים לפנות אליהם באופן ישיר.

יצחק יוגב, מנכ"ל ומייסד Ysolutions, שמספקת פתרונות דומים, אומר שזו פרקטיקה מקובלת. "גם לפני 30 שנה היית נכנס למטה בחירות עם כל פנקס הבוחרים מודפס, והיו אומרים לך לסמן מי האנשים שלך. זה אותו דבר. אתה נחשף למידע, ואתה יכול להעתיק ממנו כדי לייצר רשימה של תומכים, שאתה הופך להיות אחראי עליהם בכל הקמפיין, וביום הבחירות הם אלו שאתה צריך להמריץ לקלפי".

יכולות בינה מלאכותית (AI) מאפשרות לעבד את המידע שהוזן למערכת וליצור פרופיל של תומך או מתלבט, ובכך לשפר את הערכות צוות הקמפיין לגבי הסיכוי שמישהו תומך במפלגה וייצא להצביע. מכאן ניתן לאתר את קבוצות המצביעים שבהן כדאי למקד מאמצים, למשל באמצעות צ'אטבוטים ברשתות החברתיות – כשגם ביצירת תוכן השיחה ניתן להשתמש ב-AI ליצירת שיחה מותאמת אישית.

מה קורה למידע ביום הבחירות עצמו?

לבסוף, ביום הבחירות משקיפי המפלגות בקלפיות מסמנים מי כבר הצביע, וכך מטות השטח של המפלגות יכולים למקד את המאמצים במי שטרם הצביעו. אלו יכולים להיות מאמצים לשכנע אותו להגיע לקלפי, וכן מאמצים לוגיסטיים כמו ארגון הסעות. למפלגות הגדולות יש יתרון, שכן הן מסוגלות להציב משקיפים ביותר קלפיות, ובדרך כלל מסוגלות לגייס יותר משאבים לוגיסטיים לשינוע מצביעים. הפעילות ביום הבחירות היא זו שתיפגע מההחלטה של סולברג. הפעילות לפני תישאר ללא שינוי.

עד כמה המעקב אחרי מצביעים פוגע בפרטיות?

התהליך שהולך ונחשף לציבור בשנים האחרונות, בעצם מאפשר למפלגות לאסוף ולשמור מידע רגיש על מיליוני אזרחים. פרופ' ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, שחקרה את השימוש באלקטור במערכות הבחירות של 2020 ו-2021, מתמקדת בפרקטיקה של העברת מידע על אנשים ללא הסכמתם: "הבחירות אמורות להיות מונעות מתוך בחירה חופשית, עם כל ההגנות מלחצים פסולים. כשקיימת אפשרות שמישהו מרגל אחריי ביום הבחירות, ולא רק המפלגה שעושה את טיובי הנתונים, אני מדברת על השכנה שלי, על האקס שלי, על המעסיקה שלי, אנחנו מנרמלים תרבות של מעקב לתוך התהליך שאמור להיות הכי מוגן מהשפעות ולחצים חברתיים, ובעצם מנרמלים פיקוח חברתי הדדי לגבי שאלת ההצבעה. יכולות להיות לזה גם השפעות מדכאות הצבעה, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות".

פרופ' מיכאל בירנהק, מהקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב שהייתה שותפה להליך מול סולברג, מזהיר שעצם העברת פנקס הבוחרים מסוכנת לפרטיות כיוון שהוא מכיל כמעט את כל מרשם האוכלוסין ומידע רגיש שעלול לשמש גם לדברים אחרים: "זה מידע מטורף. ברור שהמעבר מאנלוגי לדיגיטלי הוא משמעותי, וגם בתוך הדיגיטלי המעבר לביג דאטה ואז ל-AI,  כל אחד מאלה זה קפיצת מדרגה מטורפת".

החשש מדליפת מידע אישי אינו תיאורטי. בבחירות 2020 דלפו מאפליקציית "אלקטור" פרטיהם של 6.5 מיליון בעלי זכות בחירה. מאגר המידע עדיין זמין בטלגרם. זאת ועוד, הרשות להגנת הפרטיות מצאה חולשת אבטחה באפליקציה, שאפשרה גישה גם למידע המטויב – כולל העדפות ונטיות פוליטיות של עשרות עד מאות אלפי אנשים – שנאספו ללא הסכמתם.

ההחלטה של סולברג, בעקבות פניית הפעיל החברתי עו"ד שחר בן מאיר, קבעה כי דיווח בזמן אמת על הגעת מצביעים מפר את דיני הפרטיות, ולכן הוא אסור. הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה התנגדו לאיסור. יש עתיד, העבודה וכחול-לבן הודיעו כי הן סומכות על שיקול דעתו של סולברג.

מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית משתמשות באפליקציות ובשיטות דומות להמרצת מצביעים. באתר של אלקטור מוזכרים כלקוחות מפלגת כחול-לבן והקמפיין של נפתלי בנט במרץ 2021, ואילו באתר של יאיא-סופט מוזכרות דגל התורה, מפלגת כחול-לבן ומפלגת העבודה (בבחירות המקומיות). למרות זאת, רק בקואליציה ניסו לעצור את האיסור, ופנו לאחר ההחלטה לסולברג וביקשו דיון מחודש.

גורם במפלגה שלא הביעה עמדה הסביר שהאפליקציות חשובות במיוחד לימין, ובעיקר למפלגות החרדיות, בשל היכולת להפעיל לחץ חברתי על בוחרים שטרם הגיעו לקלפי. "כל מפלגה עושה המרצה של בוחרים, אבל יש מפלגות כמו החרדים שזה מתבצע ברמה ממש 'צבאית'. אלו מפלגות שקהל הבוחרים שלהן נשען על צייתנות ברמה של רשימות נוכחות וביצוע. אצלנו זה עובד אחרת".

האם המפלגות ימצאו דרך לעקוף את האיסור?

גם אם ההחלטה תישאר בעינה, המפלגות יוכלו לעקוף אותה על ידי הצבת נציגים מחוץ לקלפי ולא בתוכו. אלא ששיטה זו פחות יעילה, שכן המצביעים לא חייבים להזדהות בפני הנציג, והיא תחייב את המצביע להזדהות מול כמה נציגים של מפלגות שונות. לפי יצחק יוגב מ-Ysolutions, דרכים חלופיות למעקב כוללות הפעלת מוקדים טלפוניים שישאלו תומכים אם הצביעו, או פנייה ישירה של פעילי שטח למכריהם ברשימות כדי לברר זאת.

פרופ' ערן טוך, חבר בבית הספר להנדסת תעשייה ומערכות נבונות באוניברסיטת תל אביב, מציין כי גם אם המפלגות יאספו את כל המידע ויטייבו אותו לפני יום הבחירות, העובדה שהן לא ידעו בוודאות מי הצביע בזמן אמת צפויה לצמצם מאד את היכולת שלהן ללחוץ על מצביעים.

פרופ' טוך טוען שהעיסוק ב-AI במערכת הבחירות מוגזם, וכי קשרים אנושיים אמיתיים, כמו שיחה מדמות סמכותית או הודעה בקבוצת ווטסאפ – אפקטיביים בהרבה מכל אלגוריתם בהמרצת מצביעים: "יש איזו אובססיה במערכת הבחירות הזו עם AI, עם תכנים שנוצרו בבינה מלאכותית ודברים כאלה, שאני סבור שהיא מעט מנותקת".

"הסימון בקלפי סוגר את המעגל", ממשיך טוך. "כשמצביעים יודעים שיודעים אם הם לא הצביעו, זה הופך את אותה שיחה ליותר אפקטיבית. ברגע שאותו מישהו מהשכונה, או מהמשפחה, או מהחסידות מתקשר אליך אומר 'אני רואה שעוד לא הצבעת', כל המנגנונים הופכים להיות הרבה יותר אפקטיביים. בלי זה אין איזו ציפייה של מי שמתקשרים אליו שמשהו רע יכול לקרות אם הוא לא יצביע".

האם המעקב אחרי המצביעים הוא גם עניין של טוהר הבחירות?

מנהל הקמפיינים שמעון בטאט סבור כי החלטת השופט סולברג שגויה ומחזירה את ישראל "לתקופת האבן, וזה לא מוצדק. אני מסכים שמה בן אדם הצביע, זה חשאי. אבל עצם זה שהוא הצביע, עם זה אני פחות מסכים. הרי בסוף ההצבעה ספר הקלפי, שממנו מוחקים ידנית כל מי שהצביע, הוא חשוף למפלגות".

לדבריו, איסור הדיווח באפליקציה יגרום לנציגים להטריד מצביעים מחוץ לקלפי, שישאלו כל אחד איך קוראים לו כדי לסמן אותו, דבר שיאט מאד את קצב ההצבעה. "יש לזה גם היבט כלכלי", הוא מוסיף. "אם המפלגות לא יוכלו לגרוע מספר הבוחרים את מי שכבר הצביעו, כל המפלגות ימשיכו לדבר עם כלל הבוחרים. שעה של טלפן ביום הבחירות עולה 70 שקלים. ואם המתנדבים לא ידעו את מי צריך לתמרץ, הם ימשיכו לדבר עם כלל הבוחרים, זה כסף ציבורי שיילך לפח. חוץ מזה יש היבט של טוהר הבחירות. בסוף ההצבעה משווים את הדיווחים במהלך היום לנתונים הסופיים, וזה עוזר לאתר קלפיות חשודות".

בטאט סבור שמפלגות האופוזיציה טעו בכך שלא התנגדו לאיסור, ובחרו שלא להביע עמדה לגופו של עניין. לדבריו, כל מנהלי מטות הבחירות היו צריכים לערער על ההחלטה ולבקש לאפשר להעביר למפלגות פעם בשעה דיווח בטופס ממוחשב, שיאפשר לגרוע מרשימות המפלגות את מי שכבר הצביעו. "הנושא הזה צריך להיות חשוב ליש עתיד כמו שהוא חשוב לש"ס", הוא אומר.