"כפועל יוצא המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין". המשפט הטכני והיבש הזה שנכתב על ידי שופטי בג"ץ בהכרעתם מיוני 2024 ביחס לגיוס צעירים חרדים, היה המערכה הראשונה בדרמה הגדולה והמשמעותית שעובר הציבור החרדי בימים אלה: עצירת תקציבים והאיום הפוטנציאלי הנגזר מכך לתפיסתו על "חברת הלומדים".

בחודשים הראשונים לאחר מתן ההחלטה עוד ניסו עסקנים חרדים לטעון בהתרסה כי מוסדותיהם יצליחו להתקיים ללא כספי מדינה וכי תלמידי ישיבה ידבקו בלימודיהם גם ללא הטבות כלכליות כמו סבסוד מעונות היום. מיזמים כמו קרן 'עולם התורה' הבטיחו לכסות את הפערים התקציביים בישיבות ולצידם הושקו קמפיינים של יחסי ציבור שהיו אמורים לקדם גיוסי כספים בארץ ובחו"ל. אך ככל שנקפו החודשים החלה לחלחל המשמעות של המציאות הכלכלית החדשה ונעדרת תקציבי העתק הממשלתיים. 

בזהירות רבה ניתן לומר' כי התרחשויות מהחודשיים האחרונים כמו הפגנת הענק בירושלים לפני כשבועיים, הפרישה מהממשלה - אמיתית או מדומה והתבטאויות הולכות ומחריפות של רבנים, ממחישות היטב את הלחצים הפנימיים הכבדים שהולכים ומתגברים. 

השכבה הראשונה והמשמעותית, שכלל אינה מדוברת ברמה הציבורית בישראל, נוגעת לתשלומי שכר הלימוד בישיבות. מדובר בהוצאה חודשית כבדה בכל משפחה חרדית עם בנים. בעקבות החלטת בג"צ ההוצאה הזאת גדלה משמעותית, במקרים מסוימים אף הכפילה את עצמה. מדובר במעמסה שעימה משפחות חרדיות, שמלכתחילה רבות מהן מעוטות הכנסה ומרובות ילדים, מתקשות מאוד להתמודד.

"רוב הישיבות העלו שכר לימוד. בישיבה של הבן שלי זה היה 700 וקפץ ל-1400 שקל לחודש", מספר אברהם, אב לשישה מבני ברק. "יש לי עוד בן שהיה בישיבה לנוער נושר כי הוא לא הסתדר במסגרת הרגילה. בזמנו שילמתי עליו 1800 שקל לחודש. היום, בגלל שסגרו להם את התקציבים, התשלום החודשי שם הוא בין 3400 ל-4000 שקל".

תשלומי ההורים הם כאמור רק נדבך אחד בקושי החרדי להתמודד עם קיצוץ התקציבים. בעיה לא פחות משמעותית קיימת בישיבות עצמן. המבנה, שכר אנשי הסגל, התחזוקה, הארנונה ויתר ההוצאות, מחייבים מחזור כספים משמעותי שחלק לא מבוטל ממנו הגיע מהמדינה. הישיבות עצמן אינן מקשה אחת בהתמודדות עם הקיצוץ. כך ישיבות העילית יכולות להתמודד עם הקיצוץ וזאת בזכות רכוש וכספים, בחלק מהמקרים בהיקפי עתק, שנצברו אצלן במשך שנים וכן באמצעות גיוס תרומות בקלות יחסית. ישיבות ה"אמצע" כבר יתקשו בהתמודדות אך כנראה יצליחו לשרוד בזכות תרומות ותשלומי הורים מוגדלים. הבטן הרכה תהיה בישיבות הנושרים, המכונות בציניות "הקייטנות", שבהן אחוזי התקצוב הממשלתי הם רוב התקציב, תשלומי ההורים גבוהים כבר עתה וגיוס תרומות קשה מאוד. לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה כ-18 אחוזים מתלמידי הישיבות רשומים בישיבות מסוג זה ולפי הערכות של כמה פרשנים תלמידיהן יהיו הראשונים שהחברה החרדית תשלח ללשכות הגיוס בניסיון לשמור על כל האחרים.

כך או אחרת שומרים צלל אל הדוחות הכספיים של חלק מהישיבות החרדיות במטרה להבין איך ומי יושפע משינויים בתקציבי הישיבות. כך זה נראה. 

1.

‍

‍

‍‍ישיבות העלית |

בני הצמרת החרדית ונכסים במאות מיליונים

ישיבות העלית מבוקשות מאוד בציבור החרדי ומושכות אליהן תמהיל של תלמידים מצטיינים ובני רבנים, פוליטיקאים ועסקנים. לימודים בישיבת עלית מבטיחים לצעירים הללו שידוך טוב, מעמד בחברה החרדית ובמידה וירצו בכך גם עבודה עתידית במקצוע נגזר הלכה. בין ישיבות העלית ניתן למנות ישיבות ליטאיות כמו מיר, סלבודקה ואורחות התורה, ישיבות חסידיות כמו וויז'ניץ וספרדיות כמו כיסא רחמים ופורת יוסף. וזאת חשוב להדגיש רשימה חלקית מאוד. 

"כמו שאנשים הורישו מיליארדים לאוניברסיטאות הם הורישו מיליונים לישיבות הנחשבות", מסביר עסקן חרדי

ישיבות העלית, אומרים עסקנים שונים, לא מאוד יושפעו מקיצוץ תקציבי המדינה משלוש סיבות שונות: הנכסים שחלקן צברו, נכונות הורים חרדיים לשלם סכומים משמעותיים על לימודי במוסד נחשב והיכולת לגייס תרומות בהיקפים גדולים ובקלות יחסית.

קריאת הדוחות הכספיים של העמותות שמפעילות את ישיבות העלית מאששת את הניתוח הזה. כך למשל אחת הישיבות שמחזיקה נכסים בהיקף משמעותי היא ישיבת אורחות התורה שנוסדה על ידי הרב שטיינמן ונחשבת לאחת מישיבות הדגל של הציבור הליטאי. מדוחות רשם העמותות עולה כי הישיבה מחזיקה נכסים (שחלקם משמשים לפעילותה וחלקם לא) בשווי של יותר מ-220 מיליון שקלים, וזאת לצד מזומנים והתחייבות חיצוניות כלפיה של כמעט 20 מיליון שקלים נוספים. מולם ישנן התחייבויות בהיקף של כ-80 מיליון שקלים. עודף המחזור השנתי של הישיבה ב-2024 עמד על יותר מ-51 מיליון שקלים, קפיצה משמעותית בהשוואה לשנה שקדמה לה בזכות הכנסות ממכירת מקרקעין. הסכומים הללו לא מנעו מהמדינה לתקצב את אורחות התורה בסכום נאה של כ-17 מיליון שקלים (23 מיליון שקלים ב-2023) והישיבה עצמה הצליחה לגייס סכום של 25 מיליון שקלים נוספים בתרומות. 

תמונת מצב שונה מתקבלת מסלבודקה, ישיבת עלית אחרת וקטנה יותר שערך נכסיה - נדל"ן ומזומנים - עמד לפי דוח הרשם על יותר מ-40 מיליון שקלים. התקצוב מהמדינה הסתכם ב-7.6 מיליון שקלים והתרומות שגויסו על כ-17 מיליון שקלים. עוד ישיבה עם מבנה תקציבי דומה הייתה כיסא רחמים, מישיבות הציבור הספרדי, שדיווחה ב-2023 על מחזור פעילות של כ-40 מיליון שקלים בשנה, מהם יותר מ-11 מיליון מתיקצוב ממשלתי ו-25 מיליון מתרומות. סכומים נוספים הגיעו מתשלומי הורים. 

ערך נכסיה עמד לפי דוח הרשם על יותר מ-40 מיליון שקלים. התקצוב מהמדינה הסתכם ב-7.6 מיליון שקלים והתרומות שגויסו על כ-17 מיליון שקלים

"כמו שאנשים הורישו מיליארדים לאוניברסיטאות הם הורישו מיליונים לישיבות הנחשבות", מסביר עסקן חרדי את מקור הכספים ומוסיף כי לרבות מישיבות העלית יש נכסים בדרך זו. "לישיבת מיר יש למשל הרבה נכסים והרבה תורמים, לפוניבז' יש דירות להשכרה, דיור מוגן וקרקעות בדרום והן לא היחידות (בדוח הרשם עולה כי ב-2023 הכניסה פוניבז' 8.1 מיליון שקלים משכר דירה בלבד - ל"ר). אורחות תורה זו אחד הישיבות הכי עשירות, ויז'ניץ זו חסידות שיש לה מספיק נכסים, לחברון יש שטחים והם בונים עליהם בתים גדולים להשכרה ויש עוד הרבה". 

2.

‍

‍

ישיבות הביניים |

האם המשפחות יוכלו לממן את מלוא שכר הלימוד

אך לא לכל הישיבות יש את המעמד הכסף ויכולת הגיוס של ישיבות הצמרת. "הישיבות שניזוקו מעצירת התקציבים הן ישיבות יותר קטנות, יותר חלשות וגם כאלה שהן יותר חדשות. אין להן את את הנכסים, יותר קשה להן לגייס תרומות לכן הן נאלצו לסגור את הבור באמצעות העלאה של שכר הלימוד באופן משמעותי", אומר אותו עסקן.

ישיבות האמצע הן נתח משמעותי מעולם הישיבות. הן לא נוצצות או מוכרות במיוחד אך הן נתפסות ברחוב החרדי כמקומות לימוד לגיטימיים וראויים. לא הבחירה הראשונה לשידוך, מדגים העסקן, אבל עדיין בסדר גמור. 

ניתוח דוחות של כמה מהעמותות שמפעילות ישיבות כאלה מראה שעצירת התקציבים לחצה עליהן כבר ב-2024 שבחלקה עוד הגיעו כספים ממשלתיים. זאת ועוד: ב-2024 נעזרו ישיבות האמצע בכספים שגייסו קרן עולם התורה שהוזכרה קודם לכן, כמו גם קרנות נוספות אך ככל הידוע ב-2025 הצטמצם היקף הכספים שגויסו. 

ניתוח הדוחות של ארבע ישיבות - קרן אורה, נתיבות חכמה, אור אלחנן ובית מאיר, מעלה כי הסכומים שהגיעו מתקציב המדינה נעו בין 40% ל-60% מהכנסותיהן ב-2023

עד כמה לחץ נוצר? ניתוח הדוחות של ארבע ישיבות - קרן אורה, ישיבת נתיבות חכמה, ישיבת אור אלחנן וישיבת בית מאיר, מעלה כי הסכומים שהגיעו מתקציב המדינה נעו בין 40% ל-60% מהכנסותיהן ב-2023 (שהייתה שנת תקצוב מלאה). התרומות שהצליחו הישיבות הללו לגייס ב-2024 כיסו רק 13% עד 29% מהכנסותיהן. ב-2025 שעבורה עדיין לא פורסמו הדוחות נחתך התקציב הממשלתי וכאמור ככל הנראה הייתה ירידה בתרומות. 

דרכן של ישיבות הביניים להתמודד עם הצניחה בהכנסות הייתה כאמור להעלות את שכר הלימוד. האם הציבור החרדי יצליח לממן שכר לימוד מלא שאינו מסובסד על ידי המדינה? אין לכך תשובה ברורה אך כל המעורבים מסכימים כי למשפחה חרדית מדובר באתגר לא פשוט.

3.

‍

‍

הבטן הרכה |

מי יממן את הנושרים?

'ישיבות הנושרים' הוא מושג שאינו מתייחס לסוג אחיד של ישיבות אלא לרצף שנע בין "ישיבות מאפשרות" (שלרוב משלבות לימוד ועבודה) לישיבות שכל תכליתן להשאיר את הבחורים במסגרת חרדית בכל מחיר גם אם חלקם אינם לומדים כלל. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מיוני 2024, בחורים שלומדים בישיבות הללו מהווים כ-18% מתלמידי הישיבות החרדיות שמקבלים פטור מגיוס לצה"ל בגין "תורתו אומנותו" וזאת למרות ש-73% מתוכם יוצאים לעבוד ורק 17% מהם מקפידים על לימודי קודש.

גם טרום עידן הסנקציות שכר הלימוד בישיבות הנושרים היה גבוה בהשוואה לישיבות רגילות. מקורות חרדיים אומרים שהדבר נובע מאופן פעילותן: ראשית ישנם צרכים שונים כמו למשל מספר אנשי צוות גבוה יותר ותמרוץ מתמשך של הבחורים להישאר בישיבות, עניין שכולל לעיתים אפילו פעילויות כמו טיסות לחו"ל. בנוסף הישיבות הללו מתקשות בגיוסי תרומות. ההורים, הם מוסיפים, מוכנים לשלם סכומים גבוהים על מנת להשאיר את בניהם במסגרת חרדית. 

הסיבות הללו, בדחיפתן של המפלגות החרדיות, הביאו לכך שתקציבי המדינה משמעותיים במיוחד בישיבות הנושרים וכספים זורמים אליהם באמצעות כל סעיף תקציבי אפשרי. כך למשל יש ביניהן ישיבות רבות שתוקצבו על ידי משרד הרווחה בשל הגדרתם של הבחורים כ"נוער בסיכון" גם אם הסיכון היחיד בחייהם הוא הקושי שלהם ללמוד לימודי קודש. עתירה שהוגשה על ידי ישראל חופשית בעבר טענה כי הקיטלוג הזה מאפשר העברת סכומי עתק של עשרות אלפי שקלים לכל בחור בשנה, כאשר על פי העתירה לא מדובר בתקציב רווחה אמיתי אלא במסלול תקצוב עקיף.

בג"ץ הורה להפסיק את המימון עד להסדרת סוגיית הגיוס אל מול הרשויות. כך או אחרת, בדיקת הדוחות של כמה ישיבות כאלה מעלה כי רובם המכריע של תקציביהן -70% ויותר - מגיעים מתקציב המדינה, ורק חלקים קטנים מהם מתשלומי הורים או תרומות. המרואיינים לכתבה מביעים ספק שניתן יהיה למלא את הבור הזה לאורך זמן.

"אי אפשר להיות חרדי ולהיות בצבא. אני לאו דווקא מתכוון לחרדי מבחינה דתית, כי בישיבות שלנו יש שם חבר'ה שלא שומרים הרבה דברים", אומר תלמיד

האם בחורי ישיבות הנושרים יהיו אלה שישלחו ללשכות הגיוס? על פי שיחות שקיימו בחורים מכמה ישיבות מן הסוג הזה עם שומרים, הם לא חוששים. "הרבנים לא יתנו שיגייסו אף אחד", טענו כמה מהם בתוקף בשיחה בבני ברק, "זה פשוט לא יקרה". 

תלמיד אחר ניסה גם להסביר. "אי אפשר להיות חרדי ולהיות בצבא. אני לאו דווקא מתכוון לחרדי מבחינה דתית, כי בישיבות שלנו יש שם חבר'ה שלא שומרים הרבה דברים. אני מתכוון שאי אפשר להשתייך חברתית. המשוואה של חרדי וצבא היא משוואה שלא יכולה להיות". ומה עם הסנקציות, שלילת ההטבות והתקציבים לישיבות? תלמיד הישיבה משוכנע ששום דבר לא יגרום לו ולחבריו להתגייס וששום רב לא יתמוך במהלך. 

אך הביטחון הזה עלול גם להתנפץ מול מציאות שבה, בשיחות שלא לציטוט, חלק לא מבוטל מהעסקנים החרדים מבינים את הקשיים הנוכחיים. אחד מהם ביקש להזכיר בהקשר הזה את דבריו יו"ר דגל התורה משה גפני, שמשנותיו הרבות בראשות ועדת הכספים הכספים, יודע דבר או שניים על משמעות תקציבי ממשל. לפי דיווחים לאחר שבנימין נתניהו הזכיר גיוס של כעשרת אלפים בחורי ישיבות פנה גפני אל דוברו וביקש שיתקן מ'גיוס בחורי ישיבות' ל-'גיוס חרדים'. נתניהו, לפי הדיווח, אכן תיקן.

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים