לפני מספר שבועות פורסם כי חיילים מחטיבת גבעתי סירבו פקודה בפעילות מבצעית ברצועת עזה, במסגרתה נדרשו לשהות בנגמ"ש מרכבה (נמ"ר) עם חיילת פרמדיקית. הרב של החטיבה אישר את הפעולה, אולם החיילים פנו לרבנים מחוץ לצבא ועשו דין לעצמם. אם זה מצלצל מוכר זה לא במקרה, צירוף המילים "פרמדיקית בנמ"ר" כבר עמד לאחרונה במוקד של קמפיין ציבורי נגד שירות משותף, אז תוך שימוש בדמויות AI, וכעת זו גרסת המציאות. הפעילות המבצעית בוטלה, החיילים נשפטו ונגזרו עליהם עונשי מאסר של בין 5 ל-10 ימים. אחד מהם היה קודם לגיוסו לצה"ל, תלמיד בישיבה התיכונית נווה שנמצאת במועצה האזורית אשכול שבעוטף עזה ובראשה עומד הרב אסף נאומבורג, שמעלה שיחות ושיעורים רבים לרשת. 

באחת מהן, ביום שבו החיילים נכנסו למחבוש, נשא נאומבורג הרצאה שהנושא שלה היה גיוס החרדים לצה"ל, אך בתוכה התייחס גם לאירוע זה. הוא אמנם הבהיר שהציבור הציוני-דתי הוא ציבור נאמן לצבא ולמדינה ושאינו רוצה לסרב פקודה, אך בד-בבד גונן על החיילים. "אנחנו (הציונות הדתית, ש"ש) לא אסקופה נדרסת", אמר. "זה לא שהחרדים מייצגים את הדת ואנחנו מייצגים את הפשרות. שם יש תורה ואיתנו אפשר לשחק. אז יש אמירה, נלך לכלא ב'על אמונתנו', על כשרות, על שבת, על תערובות המינים", דרש בפני תלמידיו, ובהמשך הוסיף: "יש אנשים שהכריזו מלחמה והם מנסים לתקוע אצבע בעין וליצור מציאות שהציונות הדתית כל היום תהיה בדילמה, ובנקודת הדילמה הזו נאמרה האמירה. ברוך השם שהיא נאמרה והלוואי שזו סנונית ראשונה".

זאת לא הייתה הסנונית הראשונה של נאומבורג בנושא. לפני כעשור, כשברקע עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד מינוי של אייל קרים לרב הצבאי הראשי בשל התבטאויותיו, התייחס נאומבורג לסוגיות שירות נשים בצה"ל ואיזכר לא אחר מאשר הסיפור המקראי של בנות מואב שפיתו את בני ישראל לחטוא בעבודה זרה ובזנות. "ממה אתם מתעלמים", אמר נאומבורג לתלמידיו הצעירים, "כאילו כל מה שקורה היום בתוך מחנות צה"ל זה לא כנגד יצר הרע? זה להאדיר את העריות בתוך המחנות, שישימו את הדברים על השולחן. זה לא דיברה התורה כנגד יצר הרע? זו המציאות הזו של החגיגות האלו, של הפקודות המעורבות שמטמאות את הצבא של בנות מואב שנמצאות לא מבחוץ אלא מבפנים".

במופע אחר, לפני כחמש שנים הוא עסק בקושי של הפרט למלא פקודות שמייצרות לו קושי אידיאולוגי. הוא הדגיש את החשיבות שהוא רואה בצבא, את העובדה שאינו קורא לסירוב פקודה ואז אמר את הדברים הבאים. "אני לא חושב שצריך לארגן עצומות של סירוב פקודה כדי לכופף את המדינה", הוא אמר, "אבל אני כן רוצה שבן-אדם, יבואו ויגידו לו פקודה, להרוס את עמונה, הוא יגיד - אני? אני אעקור יישוב מארץ ישראל? אתם השתגעתם? ויתעלף. אני לא יכול לעשות את זה. בפועל, הוא יסרב כי הוא אדם עם עקרונות". נאומבורג המשיך: "אם יגידו לו, אדוני, אתה בפקודה תאכל במטבח לא כשר. הוא יגיד, אני לא אוכל. השם אסר עלי לאכול אוכל לא כשר. אם יגידו לו, אתה תיסע בשבת. הוא יגיד להם, אני בשבת לא נוסע להביא את המשפחה של המג"ד (…) זה לא מבצעי, מסרב פקודה (...) אני לא יכול להשתתף בגירוש יהודי מארץ-ישראל, אני לא יכול להיות עם בנות בטנק". 

"הפקודות המעורבות שמטמאות את הצבא של בנות מואב שנמצאות לא מבחוץ אלא מבפנים"

מעבר לחיילות הקרביות, בחינת משנתו של נאומבורג כפי שבאה לידי ביטוי בהרצאותיו השונות, שופכת אור על האופן שבו הזרם החרדי-לאומי (חרד"לי) תופס את סוגיות המפתח בציבוריות הישראלית - וכן, את האופן שבו הוא תופס את המלחמה לשיטתו על "המפתחות של המדינה". 

הנה כך דרש נאומבורג לתלמידיו ביוני האחרון: "זו פעם ראשונה מאז שעם ישראל חוזר לארצו שיש ראש שב"כ (דוד זיני), ראש מל"ל (שמואל בן עזרא) וראש אחראי על הקרקעות של כל ארץ ישראל (יהודה אליהו) - מבית המדרש. אתם לא מבינים מה זה המהפכה הזו. אין לכם מושג. המפתחות של המדינה - אני רועד כשאני אומר את זה - מתחילים להימסר. אם לא נכין היום את הדור הבא, מי יעשה את זה? מי יעשה את זה? לא יודע אם ראש המל"ל הבא יושב פה אבל כשאלף נכנסים ואחד יוצא - אז אנחנו צריכים להגדיל את בתי-המדרש שאלף ייכנסו ואחד שלמד בישיבת חורב יהיה מל"ל ואחד שלמד בישיבת חיספין יהיה שב"כ, ואחד בקרני שומרון יהיה ראש רמ"י, וישלצ"ניק (ישיבת ירושלים לצעירים, ש"ש) יהיה שר האוצר. בקרוב אצלנו".

"זו פעם ראשונה מאז שעם ישראל חוזר לארצו שיש ראש שב"כ (דוד זיני), ראש מל"ל (שמואל בן עזרא) וראש אחראי על הקרקעות של כל ארץ ישראל (יהודה אליהו) - מבית המדרש. אתם לא מבינים מה זה המהפכה הזו"

"תתכונן לעוד עשרים, שלושים, חמישים שנה"

המפתחות של המדינה עלו בדבריו של נאומבורג כבר לפני כעשור, והרבה קודם שיריב לוין שחרר לאוויר את ההפיכה המשפטית-משטרית שלו. "יש לנו פה מערכה גדולה של להעמיד דיינים…..אנשים גדולים שיוכלו בבוא היום שהמפתחות יימסרו, והם יימסרו", אמר לתלמידיו בנובמבר 2015. "הגאולה הזו לא תפסיק, המהלך הזה לא ייפסק. בינתיים אנחנו כפופים לבג"ץ, לא כי אנחנו חושבים שהם צודקים, אלא כי אין לנו ברירה. אונסים אותנו על המצוות (…) אבל תתכונן לעוד עשרים שנה, שלושים שנה, חמישים שנה (...) שתהיה פה מערכת שופטים של אלפי שופטים שתחליף את מערכת המשפט של מדינת ישראל (...) בינתיים אנחנו בעד הצבא (...) משתדלים לפעול בחיוב (...) יבוא הזמן שהתורה תקבל את מקומה הראוי בתוך מערכת המשפט של הגאולה השלישית". 

"בינתיים אנחנו כפופים לבג"ץ, לא כי אנחנו חושבים שהם צודקים, אלא כי אין לנו ברירה"

באותה הרצאה שנשא על רקע החלטות בג"ץ להרוס את בתי דריינוף בבית-אל ובית-כנסת בהתנחלות גבעת-זאב, ייחס נאומבורג לשופטים "רשעות של להרים יד בתורה משה". כפי שכינה זאת אותם: "חבורת השיכורים - שיכורים ולא מיין - שמשתלטת פה על מערכת האמונות והדעות". נאומבורג אמר גם באותה הרצאה: "מה שאמר מוטי יוגב (ח"כ לשעבר מטעם הבית היהודי, ש"ש) שצריך לעלות כף D9 על בית-המשפט - אני חולק עליו. צריך שבית-המשפט יישאר ככה, עד שהם יפנו אותו לשופטי האמת ודייני ישראל, ובראשם הרב הראשי, יכנסו לשבת על כיסא המשפט הרם והנישא, והעוצמה של מדינת ישראל נותנת היום לחוק ולמשפט - יורישו את זה למשפטי האמת של התורה". 

שנה לאחר מכן אמר על נשיאת בית המשפט העליון דאז: "מרים נאור ושכמותה, כל ליצני הבג"ץ של מדינת ישראל יעברו מן העולם והתורה הזו שיש בה את אשת יפת תואר ויש בה קביעות מוסריות מוחלטות שלא ישתנו, לא משתנות ולא השתנו מפני שהן נצחיות (…) הם יישארו לעולמי עד".

"אמרתי בבית שלי שאני חושב שהיא צריכה להישפט לעונש מוות. ככה אני חושב"

מאז חלפו השנים, אבל החריפות נותרה בעינה. בנובמבר 2025, ביום שבו נעלמה לכמה שעות הפקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, אמר נאומבורג לתלמידיו: "ביום שישי, כשהתפרסמו ממדי הפרשה, אמרתי בבית שלי שאני חושב שהיא צריכה להישפט לעונש מוות. ככה אני חושב. במדינה מתקונת אולי אין לנו דבר כזה". בהמשך ההרצאה אמר: "לעם מגיע מערכת חינוכית-מוסרית-ערכית ומערכת משפטית שקשורה לתורה (…) שום דבר לא יעצור את הגאולה. לא אויבים מבחוץ ולא בוגדים מבפנים". 

כמה ימים לפני כן, נשא דרשה בנושא גיוס חרדים. ההקשר היה האם להצטרף להפגנה שמארגנים חוגים חרדים בעקבות מעצרו של עריק מישיבת סורוצקין. נאומבורג לא נכנס לעומק השאלה הזו (ובאופן אישי אמר שיתקשה ללכת להפגנה הזו), אך הסביר איך הוא רואה את הקשר בין הציונות הדתית לבין החרדים. "יש במדינת ישראל מאבק איתנים שהולך ומחריף בשנים האחרונות על שאלת דמותה של מדינת ישראל - האם היא מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה", אמר. "במאבק הזה שהוא הרבה יותר כולל וגדול אנחנו בצד של החרדים, אומר זאת הפוך - החרדים בצד שלנו (…) זה זכות הקיום שלנו, זה המשמעות שלנו". 

ובהמשך הדברים אמר נאומבורג: "האסון הכי גדול בעומק של מדינת ישראל, יותר גדול מאשר החיסרון החרדים בצבא, זה האסון שהתורה תהיה כפופה לבג"ץ", אמר לתלמידיו. "אוי ואבוי לנו. שאף אחד לא יחשוב שזה ייגמר בשאלת העריק מסורוצקין. שיגמרו את זה יעברו לעלי, יעברו לישיבות ההסדר. זה מאבק הרבה יותר עמוק. אנחנו לא כפופים לשום בג"ץ. התורה מעל הכל". 

"יש במדינת ישראל מאבק איתנים שהולך ומחריף בשנים האחרונות על שאלת דמותה של מדינת ישראל - האם היא מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. במאבק הזה שהוא הרבה יותר כולל וגדול אנחנו בצד של החרדים"

"הרב, אתה אומר לחנך את הילדים על שנאת חילונים?"

נאומבורג, יליד 1972, נולד וגדל בירושלים, הוא בוגר ישיבת נתיב מאיר. הוא למד גם בישיבת מרכז הרב, ובסוף שנות התשעים, בעת הפילוג, עבר לישיבת הר המור אותה הקים הרב צבי טאו. ישיבה זו, שממנה יצאו עוד כמה ישיבת המכונות ישיבות הקו, היא זו שייסדה את הזרם החרד"לי בקרב הציבור הדתי-לאומי. בשנת 2008 הקים נאומבורג ישיבה תיכונית ביישוב נווה, שהוקם עבור מפוני היישוב עצמונה מגוש קטיף. במקביל, מעביר נאומבורג מעת לעת שיעורים גם במכינה הקדם-צבאית עוצם, שאף היא הייתה פעם בעצמונה. "אין ספק שהשיעורים שניתנו בזמן המעבר ממרכז הרב להר המור, יצרו אצלי מהפך שלם בתפיסת העולם", אמר בראיון לביטאון בוגרי הר המור ב-2020. "החידוד של מרכזיותה של התורה בתהליך הגאולה קיבל אצלי מקום אחר לחלוטין". 

מי שמקשיב למכלול הרצאותיו של נאומבורג יכול לזהות גם שניות - מצד אחד דברים חריפים מאוד על קהלים נרחבים כפי שהובא ויובא בהמשך. מצד שני, נאומבורג מבקר גם את המחנה שלו ויוצא נגד תופעות של חומרנות, אנרכיזם, שתיית אלכוהול, וסגידה מוגזמת לשיטתו לתרבות האוכל. באחת ההרצאות אף מתח ביקורת בפני תלמידיו לאחר קטטה שפרצה ביניהם ובין תלמידים של ישיבה סמוכה בשם 'חלוצי דרור', וקישר זאת לאלימות בגבעות בשטחים. "תיזהרו לכם מהשנאה, תיזהרו לכם מהאלימות. היא לא נעצרת איפה שאתם חושבים שהיא תיעצר. אתה מתרגל לראות בעולם של שחור-לבן, מי איתנו, מי נגדנו. בגבעות זה אנחנו מול הערבים, בישיבות זה אנחנו מול חלוציי (חלוצי דרור, ש"ש)". ובהמשך: "אלימות המתנחלים - יש קמפיין כזה וגם יש מציאות כזו, היא הייתה פה ביום חמישי. אל תתבלבלו, הקמפיין מנפח, הוא רק מנפח תופעה שהיא יותר קטנה. אסור להתעלם מהתופעה ולהגיד אין כלום". 

מידה מסוימת של שניות אפשר גם למצוא בשאלת היחס שלו לחברה החילונית, שהעלתה אותו לכותרות באוגוסט 2019 לאחר שבחדשות 13 פורסמו אמירות שייחסו לו אמירה כאילו חילונים הם רשעים שאליהם אסור להתקרב ומסיבה זו גם לא להיכנס לצבא שיש בו חילונים. סערה ציבורית התעוררה, גם בשל כך שהדברים נאמרו במכינה הקדם-צבאית עוצם שביישוב נווה. לאחר הפרסום טען איש התקשורת חנן עמיאור שהאמירות האלו נאמרו כ"איפכא מסתברא", כלומר נאומבורג הציג את העמדה החרדית כלפי חילונים. חדשות 13 התנצלו וההליך מולם נסגר בפשרה משפטית חסויה כבר ב-2021, אולם ספיחים שלה נמשכו עד לאחרונה, כאשר תביעה שהגישו נאומבורג ומכינת עוצם נגד יאיר נהוראי, עורך דין ופעיל חברתי נגד משיחיות דתית, נדחתה לאחרונה והם חויבו בהוצאות. 

לשומרים אומר נהוראי, כי הניסיון לטעון כאילו העביר קטעים "מבושלים" לכתב חדשות 13 (טענה שממנה חזרו בסוף ההליך, ש"ש) הוא עלילת דם. "זו דת פוליטית, שהמטרה שלה היא לחולל הפיכה דתית", הוא מוסיף. "הם שואפים למדינת הלכה כאן ועכשיו. כדי לקדם את חזונם הם מנצלים את הכלים שמאפשרת הדמוקרטיה הליברלית, חודרים למוסדותיה, מרוקנים אותן מתוכנן, וכך מחוללים במדינה הפיכה דתית שקטה מלמטה. לכאן בדיוק נכנס החינוך של נאומבורג - הוא רואה שהנוער מוריד את הכיפה ובצבא בפרט, ולכן כדי ל'חסן' אותו מפני פיתויי העולם הליברלי חילוני הוא קורא לחנך את כל בני הנוער עד גיל 14 לפחות לשנוא גם את האדם החילוני וגם את תפיסת עולמו".

הרבה לפני אותה סערה תקשורתית, בתחילת 2012 נשא נאומבורג סדרה של הרצאות במכינה תחת הכותרת "שנאת ישראל". נאומבורג העלה את השאלה כיצד להתמודד עם כך שבגמרא כתוב שיש לשנוא את אלו שחוטאים, כלומר החילונים, ואילו הרב קוק ציווה לאהבת ישראל. נאומבורג הסביר לתלמידיו את הסתירה בכך שאדם צריך לשנוא את החילוני שבתוכו. "אדם שלומד את הסוגיה באמת נהיה כזה ששונא את הרע. איפה? בתוכו (…) הנפקא מינה היא עליך, אל החילוני שבך, שבי, אל הצד הזה שנמצא בתוכי שאומר כל הזמן עזוב, תחליק, תעשה, תסתדר", הסביר. 

ואולם, המסרים החריפים כלפי החילוניות, הביאו חניך לשאול אותו, "הרב, אתה אומר לחנך את הילדים על שנאת חילונים?"

נאומבורג השיב: "לא, זה יותר מורכב. הבן שלי מעודו לא שמע בבית הערצה לבן-גוריון כמו שאני שמעתי הערצה לבן-גוריון בבית של ההורים שלי. כשעלה השם בן-גוריון אני הייתי אומר, הוציא לשמד את כל המרוקאים, גזז לתימנים את הפאות. אשתי אומרת לי, הוא הקים את הנגב, את המדינה. אמרתי לה, את זה נגיד לו בגיל 15, בגיל 5 - הוא היה אפיקורס. קודם כל תיצור יחס של גועל נפש לבן-אדם, אחר-כך תבוא תגיד את הזכויות שלו וזה יהיה נקי. אני לא אומר לך שאני יושב עם הבן שלי כל היום ואומר את מי צריך לשנוא - את החילונים. לא. אבל זה שבר בבית. אתה לא מחנך לשנאה, הוא קורא דרכך את השבר שלך אל המציאות". 

חניך אחר: "זה לא מסוכן?"

נאומברג: "מסוכן, מסוכן. והצד השני הוא לא מסוכן? יש לנו קרובי משפחה, חילונים תל-אביבים, מקסימים, אנחנו בקשרים נפלאים איתם, אבל הילדים יודעים שהיחס של אבא לחילוניות הוא יחס קשה". 

מסרים דומים בנוגע לבן-גוריון השמיע גם בהרצאה "משנת הציונות הדתית", שנשא כעבור שלוש שנים במכינת עוצם. בין היתר אמר בה נאומברג: "כמה שאנחנו מעוותים. זה לא יאומן. על חילולי שבת ויתרנו, על חמץ בפסח ויתרנו, על נידה ויתרנו, על הכול, כשרות ויתרנו (...) אתם יודעים למה? כי אנחנו מעולם לא החדירו לנו שנאה אמיתית. אני גם גדלתי כמוכם. לא החדירו לנו שנאה אמיתית למעשים האלה". 

"יש לנו קרובי משפחה, חילונים תל-אביבים, מקסימים, אנחנו בקשרים נפלאים איתם, אבל הילדים יודעים שהיחס של אבא לחילוניות הוא יחס קשה"

"עשיתי חוג בית של מפלגת נעם"

נאומבורג, כך לפי דבריו, מכיר ומיודד שנים רבות עם שר הדתות לשעבר מתן כהנא, כיום מועמד מטעם מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט. בהרצאה שנשא בישיבת נווה אחרי הקמת ממשלת השינוי סיפר על סרטון שקיבל, שבו קראו לכהנא בוגד. נאומבורג יצא נגד האמירה הזו ואמר לתלמידיו שהוא התקשר לכהנא והתנצל בפניו.

מצד שני, ח"כ אבי מעוז הקריא מעל בימת הכנסת בינואר 2022 קטעים ממאמר של נאומבורג, שבו הוא משווה את הקמת ממשלת השינוי לשיתוף הפעולה עם המשטר הרומאי בימי בית שני. נאומבורג אינו זר למעוז, הוא היה פעיל במערכת הבחירות של מפלגת נעם לפני בחירות 2022, ונשא דברים בכנס היסוד של "נוער נעם". כמו-כן, יום לפני הבחירות הקודמות אמר בהרצאה בישיבת שדרות: "עשיתי חוג בית של מפלגת נעם לפני כמה חודשים". באותה ההרצאה יצא באופן תקיף נגד להט"בים. הוא סיפר על מכרה שלו לדבריו, אם חד-הורית בתל-אביב, שאמרה לו שהוריהם של רוב ילדי הגן הם או משפחות גאות או משפחות חד-הוריות. 

"אתם מבינים מה זה אומר על מדינת ישראל של עוד שלושים שנה? כשהילדים האלו יגדלו אחרי ששטפו להם את המוח והרסו להם את הנורמליות, בתקשורת, בחקיקה, במחשבה. אז מה יהיה? אתם, החבורה שפה יושבת, תהיו חבורה כל-כך מוזרה (…) מאמינים בתפיסת עולם שאבד עליה הכלח שמשפחה זה אבא ואמא", אמר לשומעיו בהרצאה שבה ההקשר היה הבחירות ביום שלמחרת. 

ארבעה חודשים לפני כן יצא באמירה חריפה אחרת נגד להט"בים. היה זה במהלך חודש הגאווה, לאחר אירוע שבו נתלשו ונקרעו דגלי גאווה שנתלו ברחבי המועצה האזורית אשכול, לא רחוק מהיישוב נווה. בהרצאה בפני תלמידים טען שזה חסר תועלת מעשית להשחית דגלים, אך על קהילת הלהט"ב אמר בין היתר: "אדם שעובר ליד הדגלים האלה ולא מתפלצת נפשו הוא לא נורמלי. זה תועבה". בהמשך הסביר שהוא עצמו שותף מזה שנתיים במתן טיפולי המרה, שלדבריו מועילים לרוב האנשים בדבר שהוא "בר-טיפול", כדבריו. "התרבות הזו שמשודרת כלפי חוץ כססגונית וצבעי הקשת והכול יפה, היא תרבות של אומללות, כוחנות וכפייה זה משהו של פריצות וזוהמה (...) שום ריסון, פראות, גסות, בזה אנחנו נלחמים (...) אנחנו לא אנשים בהמיים, אנחנו האנשים".

"אדם שעובר ליד הדגלים האלה ולא מתפלצת נפשו הוא לא נורמלי. זה תועבה". בהמשך הסביר שהוא עצמו שותף מזה שנתיים במתן טיפולי המרה, שלדבריו מועילים לרוב האנשים בדבר שהוא "בר-טיפול", כדבריו

"מישהו פה צריך לשלם בכיס שלו. תקנו מיהודים"

קהילה אחרת שאליה מתייחס נאומבורג בהרצאותיו הוא החברה הערבית. כך, למשל, סימן בהרצאה בנובמבר 2025 את הערבים אזרחי ישראל כאויבים: "אולי הדבר הכי חשוב שקרה לנו מאסון השביעי באוקטובר, הוא שמדינת ישראל חזרה להבין שהיא במלחמה (...) זה נפקא מינה לזה שאתה לא מעסיק עובדים ערבים ביישובים. אתה מבין שהאויב הערבי לא נמצא מעבר לגדרות יהודה ושומרון, הוא נמצא בנצרת, נמצא בלוד, נמצא באום אל-פאחם". 

בינואר 2023, בהרצאה שניתנה אחרי הפיגוע הרצחני בשכונת נווה יעקב בירושלים שבו מחבל מאבו-טור רצח שבעה ישראלים, צידד בחרם כלכלי על ערבים. "אני רוצה לחזק פה את העניין של חי אחיך עמך (פסוק מקראי על כך שצריך לתת לזולת להתקיים בכבוד, ש"ש)", אמר לתלמידיו. "לזרוק עוד אבן על חלון של מישהו זה לא מוסרי, זה לא אמיתי, זה לא נכון. אבל אם יש פה מאבק כללי, מישהו פה צריך לשלם בכיס שלו. תקנו מיהודים, תפרנסו יהודים. ההורים שלכם מזמינים בעלי מלאכה, תגידו להם, תזמינו יהודי, אינסטלטור, חשמלאי. אם היה אפשר בעבודה של שיפוצים - כל מה שאפשר (…) אנחנו לא נהיה פראיירים שיהרגו אותו בלילות ונקנה מהם בימים, לא בשוק הערבי, ולא בשוק הבדואי, לא דרבוקה ולא פחית שתייה. כלום".

"האם אנחנו נאבקים על המוסר, על השלמת הייעוד שלנו, להשלים את הלך-לך, כדי שיתברכו בנו משפחות האדמה או שהחזקה בארץ-ישראל זו גזענות?", דרש לתלמידיו שנה קודם לכן, באוקטובר 2022, סמוך לבחירות הקודמות. "מי שמפחד מגזענות ביהודה ושומרון, יקבל נישואי תערובת בקניון בבאר-שבע, בקניון בירושלים". ובהמשך : "זה המאבק. איפה? באביתר? צומת תפוח? לא. על החוף בגדרה, בקניון בירושלים. ברחובות של נתניה. זה כבר מזמן לא יהודה ושומרון, זה על כל הקופה (...) זה המאבק. ברהט. ומעל הכול (…) המאבק על התורה (...) על שמירת ההלכה, על המרחב הציבורי, על כשרות המוצרים, על החמץ בפסח, על קדושת השבת, על זה המאבק. קדושת המשפחה. יש לנו ימים מכריעים מאוד, אנחנו לא יוצאים לרחובות בשביל ביבי, ולא יוצאים לרחובות בשביל אבי מעוז, לא בשביל סמוטריץ' ואפילו לא בשביל בן-גביר, אנחנו יוצאים לרחובות בשביל רעיון".

מהרב אסף נאומבורג לא התקבלה תגובה לפניית שומרים. 

ממשרד החינוך נמסר: "הטענות שהועלו בפנייה יועברו לבחינת הפיקוח במחוז מול המוסד. ככל שיעלה צורך, הנושא יטופל בהתאם לנהלים ולהנחיות המשרד".