לפני קצת יותר מחודש, האפשרות שיאיר נתניהו יקבל תפקיד בכיר בהסתדרות הציונית העולמית, עם משכורת שר ושאר התנאים הנלווים, הציתה אש במערכת הפוליטית ומיקדה את העניין הציבורי במוסדות הלאומיים, שבדרך כלל מתנהלים הרחק מהעין. המינוי לא יצא אל הפועל אבל למעשה, מלבד שם המועמד מעורר סימני השאלה, לא היה שום דבר חדש בהתנהלות שבה מפלגות מכל גווני הקשת הפוליטית (מלבד הערביות) מחלקות ביניהם ג'ובים עתירי משכורות וכיבודים. בסוף נובמבר כבר נחתם הסכם קואליציוני חדש עם 35 משרות בכירות, מתוכן עשר בשכר המקביל לזה של שר. סוג של 'הסדר שב על כנו' שבו לקחו חלק המפלגות זולת יש עתיד שהיו"ר שלה, יאיר לפיד, החליט לפרוש מהמוסדות הלאומיים. "הניסיון לסדר עבודה ליאיר נתניהו, לבני משפחת דרעי, ולקבוצה ענקית של עסקנים, הוא רק קצה הקרחון של מה שהולך שם", נימק לפיד.

לפיד התייחס אל משפחת דרעי ולא במקרה. אם יש תהליך חדש יחסית במוסדות הלאומיים, שמתרחש הרחק מאור הזרקורים, הרי שהוא נוגע למעורבות הגוברת והולכת של המפלגות החרדיות בארגונים הללו בשנים האחרונות. ש"ס הייתה הסנונית הראשונה והחלה את פעילותה במוסדות הלאומיים בשנת 2015 ומאז רק העמיקה את אחיזתה. יענקי, בנו של אריה דרעי, הוא ראש מחלקה בהסתדרות הציונית העולמית. שלמה (מומו) דרעי, אחיו של יו"ר ש"ס, כיהן עד מרץ 2021 כסגן יו"ר קק"ל ולאחר מכן היה במשך שנה יו"ר עמית של קק"ל- תפקידים שהם התנדבותיים אבל בעלי השפעה פוטנציאלית בתחום הנדל"ן, תחום שבו פעיל דרעי האח. אגב, לפי הערכות צפוי האח להתמנות ליו"ר עמית של קק"ל, תפקיד שכבר מילא בעבר. 

לצד ש"ס, משנת 2020 ניתן גם לראות אישים הקשורים אל מפלגה בדלנית יותר בחברה החרדית - "דגל התורה" בראשות ח"כ משה גפני, זאת למרות ביקורת קשה חרדית פנימית נגד המהלך והקשר אל גופים שהציונות חקוקה על דגלם (ועל כך בהמשך). זה קורה דרך קשרים שונים עם המפלגה החרדית, "ארץ הקודש", שהוקמה בארה"ב ב-2020 ושם גם מתגוררים המייסד שלה הרב פסח לרנר וציבור בוחריה. בפועל, כרגע הגוף הפוליטי החרדי היחיד שנמצא מחוץ למוסדות הלאומיים היא אגודת ישראל - הצלע השנייה שמרכיבה את סיעת יהדות התורה בכנסת לצד דגל התורה. 

"הצטרפותו של הציבור החרדי למוסדות הלאומיים הוא צעד בעל משמעות היסטורית", אמר יו"ר קק"ל דאז אברהם דובדבני, בדיון בדירקטוריון הארגון בנובמבר 2020, לאחר כניסת "ארץ הקודש". "עם הצטרפות החרדים ובנוכחות כל הזרמים, זה הזמן לכונן מחדש את המחלקה הדתית, כדי ליצור קשר עם בתי הכנסת מכל הזרמים, הציבור הרבני, גיוס תרומות ועוד".

אלא שכאן העניינים מסתבכים. אם בפוליטיקה "הרגילה", מפלגות חרדיות אינן מגדירות את עצמן ציוניות וכפועל יוצא מזה, למשל, לא רואות את הציבור שלהן מחויב לשירות בצה"ל, במוסדות הלאומיים-הציוניים, הציונות היא בעצם מהות ההגדרה. איך מתיישבת הסתירה? תלוי את מי שואלים. הפוליטיקאים של דגל התורה, שהיו מעורבים בדרך זו או אחרת ב"ארץ הקודש", בורחים כעת כמו מאש מהזיהוי עם המוסדות הציוניים. זאת למרות שבתחילת דרכה של "ארץ הקודש", ב-2020, מנהיג הציבור הליטאי דאז, הרב קנייבסקי המנוח, התיר את ההשתתפות בבחירות למוסדות הלאומיים. 

"התשובה הפשוטה היא שבחו"ל לא חיים את הקונפליקט והמתח שיש פה בישראל, כמו בסוגיית השירות הצבאי", מתייחס לסתירה ישראל שוויבל, חרדי מהזרם הליטאי ומי שנבחר לאחרונה לדירקטור בקק"ל, אחרי חמש שנים בהן שימש ראש מחלקה בהסתדרות הציונית העולמית. "בסוף, כולנו ציונים. גם החרדים בארץ וגם בחו"ל. גם המתנחלים, וגם המפגינים בקפלן. המושג ציוני פה בארץ הוא מאוד טעון לעומת חו"ל. אבל אנשים אוהבים את הארץ ורוצים להיות מעורבים במה שקורה פה. ההסתדרות הציונית זו פלטפורמה שבה הם מרגישים שהם מביעים את ההזדהות והשתתפות שלהם, זו אחלה דרך. באמת". 

גורם אחר, חבר הנהלה בהסתדרות הציונית העולמית, לא ממש קונה את ה"כולנו ציוניים" של שוויבל. "זה לא שהם פתאום נהיו ציוניים", הוא מתייחס אל החרדים שהצטרפו. "הם שם בגלל הכסף והג'ובים".

"בחו"ל לא חיים את הקונפליקט והמתח שיש פה בישראל, כמו בסוגיית השירות הצבאי", אומר ישראל שוויבל, שנבחר לאחרונה לדירקטור בקק"ל. "בסוף, כולנו ציונים. גם החרדים בארץ וגם בחו"ל. גם המתנחלים, וגם המפגינים בקפלן"

17% מהקונגרס הציוני הם חרדים

קצת רקע לפני שממשיכים. המוסדות הלאומיים כוללים ארבעה גופים - קרן היסוד, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל (קק"ל) וההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע). הם נמצאים תחת המעטפת של הקונגרס הציוני העולמי המתכנס אחת לחמש שנים ובוחר את הצירים. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה באוקטובר האחרון, בקונגרס ה-39. 

הצירים מתחלקים לשלושה סוגים: האחד, נציגים של ארגונים ציוניים לא-מפלגתיים כגון הדסה, ויצ"ו, נעמת, מכבי וכו'. השני, נציגים של מפלגות בישראל, לפי כוחן בכנסת (על כל ח"כ שני נציגים). והשלישי הוא נציגים שנבחרים בחו"ל ומשויכים פוליטית. לדוגמה, נציגי הליכוד או מרצ הנבחרים בבחירות בקהילות היהודיות בחו"ל, מצטרפים לנציגים הישראליים ומהווים סיעה בקונגרס העולמי. מספר הצירים בקונגרס עומד על 543, כאשר לסיעות החרדיות יש כיום 96 צירים. נתון המציב אותן על כ-17% מהקונגרס - שיעור שתואם באופן יחסי את שיעור החרדים בחברה היהודית בישראל, וקצת גדול מזה המוערך (כ-14%) כאשר מביאים בחשבון את כלל האוכלוסייה היהודית בעולם. 

שני הגופים שבהם מחולקים מרבית הג'ובים הפוליטיים הם קק"ל והצ"ע. כפי שפורסם לאחרונה בכלכליסט, בשני הארגונים יש 146 משרות פוליטיות, מהם 35 משרות בכירות בתנאים דומים לאלו של שר או חבר כנסת, כאשר קק"ל, שמחזיקה ב-13% מקרקעות מדינת ישראל ומשכירה אותם לטווח ארוך בדמי חכירה, היא המממנת המרכזית. השנה היא צפויה קק"ל להעביר להצ"ע כ-60 מיליון דולרים בעקבות ההסכם הקואליציוני החדש, במקום 40 מיליון דולר עד כה. 

עוד מונח שיש להכיר במוסדות הלאומיים הוא של "זרמים". הזרם החרדי קם ב-2020 כאמור, והחל לקבל  1.5 מיליון דולרים מקק"ל והצ"ע. כעת סכום זה צפוי לגדול לשני מיליון דולרים לכל זרם - ובהם הזרמים החרדי, האורתודוקסי (הציונות הדתית), הרפורמי, הקונסרבטיבי וגם זרם היהודית החילונית החדש, שקם ביוזמת סיעת יש עתיד-מרצ. 

בין אם הן יושבות בארץ ובין בתפוצות, הכספים המוקצים לזרמים מתגלגלים בסופו של דבר אל עמותות הקשורות אליהן בישראל. במקרה של "ארץ הקודש" החרדית-אמריקאית, מדובר בעמותת "התנועה החרדית - למען תורה ומסורה" שהוקמה בישראל בדצמבר 2020, מיד אחרי כניסת "ארץ הקודש" למוסדות הלאומיים. שוויבל ועוזרו אבי גרינוולד, הם בעלי תפקיד בעמותה, כאשר בעמותה-אחות ששמה "ארץ הקודש - תורה ומסורה", אחד מבעלי זכות החתימה הוא דרעי הבן, יענקי. 

תקציבים לעמותה הראשונה "למען תורה ומסורה", החלו להגיע כמעט מיד. בשנת 2021 היא קיבלה 2.3 מיליון שקלים, בשנה שלאחר מכן 9.2 מיליון שקלים ולאחר מכן 5.1 מיליון שקלים. העמותה אינה מפרטת בדוחות שלה מה מקור הכספים, אלא רק מציינת "הקצבות מאחרים". ואולם, לפחות חלק מהכסף מקורו במוסדות הלאומיים, כפי שמאשר שוויבל. לדבריו, מדי שנה קיבלה העמותה 475 אלף דולר מהצ"ע ו-975 אלף שקל מקק"ל. מקור אחר בהצ"ע אישר גם הוא לשומרים את המידע באשר להעברת הכספים מהצ"ע וקק"ל לעמותה זו. 

בשנים 2021 ו-2022 העסיקה "התנועה החרדית - למען תורה ומסורה"  שלושה עובדים בשכר. אחת מהן הייתה שרה פינדרוס, אשתו של יצחק פינדרוס, עד חודש יולי האחרון חבר כנסת מטעם דגל התורה (התפטר בשל נסיבות פוליטיות הקשורות לפרישת החרדים מהממשלה). החל משנת 2023 העמותה לא מעסיקה עובדים בשכר, כאשר מנכ"ל העמותה, אותו גרינוולד, מקבל את שכרו מההסתדרות הציונית, שם הוא משמש עוזרו של שוויבל כאמור. כספים משני המוסדות הלאומיים - הצ"ע וקק"ל - קיבלה גם העמותה המקושרת לש"ס, הנקראת "העמותה לקידום ערכי היהדות החרדית בישראל". ב-2021 קיבלה 385 אלף שקלים, ב-2022 קיבלה 702 אלף שקלים, וב-2023 הסכום כבר זינק משמעותית לחמישה מיליון שקלים. 

מה עושות העמותות החרדיות עם המיליונים? הרוב אינו גלוי. ב-2022 הזרימה "תורה ומסורה" כ-6.5 מיליון שקלים לסיוע ליהודי אוקראינה - שליש מסכום זה הועבר לעמותות אחרות. 600 אלף שקל השקיעה העמותה בלימודי יהדות, ועוד 1.2 מיליון שקלים בסעיף שנקרא קשרי קהילות חו"ל. בשנה שלאחר מכן, 2023, מימנה העמותה 1.7 מיליון שקל פעילויות הקשורות למלחמת חרבות ברזל, בעיקר בכל הנוגע לסיוע למפונים. 1.5 מיליון שקלים הועברו לקשרים עם קהילות בחו"ל וכחצי מיליון שקל על הפצת תוכן. 

בעמותה המקושרת לש"ס, גם פירוט כללי אין באשר לאן הולך הכסף. לפי דוחות העמותה, בשנים 2022 ו-2023 היא הוציאה כמעט את כל תקציבה, כ-2.6 ו-2.4 מיליון שקלים (בהתאמה), על "אירועים". ב-2023, לפי הדוח, נשארו בקופת העמותה שני מיליון שקלים, אף שעמותות ללא כוונות רווח לא אמורות להשאיר כספים בקופה. 

"באנו כדי לפעול ולעשות דברים מתוך חשיבה מקצועית, ושני הנציגים הבכירים של 'ארץ הקודש', ליטוב ואני - אנחנו אנשי מקצוע ולא שחקנים פוליטיים. אין כאן סידורי עבודה וג'ובים", אומר שוויבל בשיחה עם שומרים

הסעיף לעידוד הגיוס לצבא

בעוד ש"ס פועלת במוסדות הלאומיים באופן פומבי זה כעשור, אצל דגל התורה הדברים מורכבים הרבה יותר. ב-2023, למשל, עברה באסיפה הכללית של קק"ל החלטה שעל פיה נושאי משרה חדשים יהיו חייבים לחתום על "תכנית ירושלים" של ההסתדרות הציונית העולמית שבה, בין היתר, סעיף הנוגע לעידוד הגיוס לצבא ולטיפוח הרב-גוניות בעם היהודי. אחד משני הנציגים של "ארץ הקודש", שמואל ליטוב המכהן כסגן יו"ר קק"ל (בהתנדבות) ויו"ר ועדת החינוך, טרם חתם על התוכנית. 

בקונגרס הציוני שננעל לאחרונה, עבר ביוזמת הגוש הליברלי והארגונים הציוניים תיקון לחוקת הצ"ע שמחייב כל חבר בהנהלת הארגון או בקק"ל לחתום על התוכנית. כעת, כאשר זה תנאי כניסה לתפקיד, שואלים במסדרונות המוסדות הלאומיים האם ליטוב, הצפוי להמשיך לכהן כסגן יו"ר קק"ל, יחתום על ההצהרה. בעל התפקיד השני מטעם "ארץ הקודש', נחמיה מלינוביץ', שעתיד להחליף את שוויבל ולכהן כראש המחלקה לפריפריה ומעורבות בתפוצות בהצ"ע, חתם על התוכנית. אולי כי הוא מזוהה יותר עם יהדות ארה"ב. 

בשיחה עם שומרים, דוחה שוויבל את הביקורת על כך שהחרדים נכנסו למוסדות הלאומיים רק לשם הכסף והג'ובים. לדבריו, "יש כסף של חרדים במוסדות הלאומיים, אבל זה דבר שהוא מובנה במוסדות הלאומיים עשרות שנים. נכנסו חרדים, אז פשוט זה תוקן. זה לא שזה פגע בזרמים אחרים במוסדות הלאומיים וכל אחד מקבל פחות. פשוט הוסיפו עוד כסף ועכשיו כל זרם מקבל אותו הדבר". 

עם זאת, שוויבל מסכים שיש משהו מעוות באופן שבו כספים של רוכשי דירות מממנים בפועל את המוסדות הלאומיים. "מדינת ישראל צריכה להסדיר את הנושא הזה. אין סיבה שיש מחלקה לתפוצות במחלקה להסתדרות העולמית ויש משרד התפוצות במדינת ישראל, והכסף מגיע ממכירת קרקעות של קק"ל. זה לא הגיוני. נכון, אני לא טהרן, זה המשחק, ואנחנו במשחק. אבל, באנו כדי לפעול ולעשות דברים מתוך חשיבה מקצועית, ושני הנציגים הבכירים של 'ארץ הקודש', ליטוב ואני - אנחנו אנשי מקצוע ולא שחקנים פוליטיים. אין כאן סידורי עבודה וג'ובים". 

שוויבל הוא רואה-חשבון במקצועו שהיה בעבר גזבר מחלקת החינוך החרדי בעיריית ירושלים, שם הכיר את ראש מחלקת החינוך החרדי, הח"כ היוצא פינדרוס. לפני שמונה לראש מחלקה בהצ"ע, היה שוויבל סמנכ"ל בתנועת "עולמי" שהתורם הגדול שלה הוא יהודי חרדי בשם אהרון וולפסון. גם היום במסמכי עמותת "מורשה עולמי" השלוחה של ארגון עולמי בישראל, שוויבל מופיע כ"רו"ח נוסף". 

אשר לליטוב - הוא היה בעבר יועצו של ח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה והיו"ר הכמעט נצחי של ועדת הכספים בכנסת - ונחשב מקורבו. לפני הבחירות האחרונות לעיריית בית-שמש דווח בעיתונות החרדית, כי שמו עלה כמי שעשוי להיות מועמד המפלגה לראשות העיר. זה לא קרה כמובן. כמו כן הוא מכהן כדירקטור בקופ"ח מאוחדת ועד אמצע 2024 שימש מנכ"ל עיריית בני ברק. בנו של גפני, אליהו, שדווח בעבר כי היה פעיל בענייני מפלגה, הוא עובד קק"ל ומשמש עוזרו של ליטוב במשרת אמון - חלק מהמשרות הפוליטיות המחולקות במוסדות הלאומיים. 

ביוני 2022, ביטאון חרדי תקף את העובדה שנציגי "ארץ הקודש", הצליחו להשיג תקציבים מקק"ל עבור נוער חרדי בערים חרדיות מחשש, ש"מאות אלפי בני הנוער החרדיים בכל רחבי הארץ יהיו חשופים לרעל ולכפירה הציונית ש"הקק''ל מפיץ"

בין ההיתר ל"חילול השם"

נחזור אל "הקונפליקט הציוני" של המפלגות החרדיות. בתחילת דרכה של "ארץ הקודש", ב-2020, הרב קנייבסקי התיר כאמור את ההשתתפות במוסדות הלאומיים. אולם מאז נשמעו קולות בציבור החרדי האשכנזי שמבקרים את ההחלטה בחריפות, וניכר שמגמה זו מתעצמת והולכת. כך לדוגמה, ביוני 2022, ביטאון חרדי בשם 'קול החינוך' תקף את העובדה שנציגי "ארץ הקודש", הצליחו להשיג תקציבים מקק"ל עבור נוער חרדי בערים חרדיות מחשש, ש"מאות אלפי בני הנוער החרדיים בכל רחבי הארץ יהיו חשופים לרעל ולכפירה הציונית ש"הקק''ל מפיץ". הרב דויטש המנוח, ממנהיגי הפלג הירושלמי, תקף אף הוא ב-2022 את ההשתתפות החרדית במוסדות הלאומיים. 

מחלוקת זו התחדדה לקראת הבחירות שהתקיימו לאחרונה למוסדות הלאומיים, כאשר בפברואר השנה פרסם הרב דב לנדו, מנהיג הזרם הליטאי ומי שקובע את הטון בעולם החרדי בנוגע לאי-גיוס בני הישיבות, מנשר בביטאון דגל התורה "יתד נאמן", שבו קרא לחרדים לפרוש מהמוסדות הלאומיים בנימוק של לא אחר מ"חילול השם". בין היתר כתב לנדו, כי "הציונות היא תנועה שמטרתה להעמיד את עם ישראל על בסיס חילוני מובהק, שתוכנו כפירה ומרידה במלכות שמיים וכל המוסדות הלאומיים בנויים על תוכן זה. אין שום היתר להשתתף עמם או לכהן בשום תפקיד אצלם או להצביע למוסדות בבחירות למוסדות הלאומיים בשום אופן שהוא". 

כנראה בשל מתחים אלו, הפוליטיקאים של מפלגת דגל התורה מתקוממים בתוקף כאשר מעלים טענות שהם מעורבים ב"ארץ הקודש" או במוסדות הלאומיים - וגם לכתבה זו הם הכחישו בפני שומרים כל מעורבות שלהם כעת ובעבר. "לא היה 'ארץ הקודש' אם לא הייתה", מתייחס לכך שוויבל ומבהיר כי לאחר תמיכת הרב קנייבסקי, הייתה מעורבות ישראלית בהקמת מפלגת "ארץ הקודש". לדבריו, "בלי רבנים במגזר שום דבר לא זז. ברור שזה התחיל בתמיכה רבנית בארץ ובעולם".

עדויות למעורבות יש גם לאורך חמש השנים האחרונות. כך לדוגמה, כאשר "ארץ הקודש" חתמה על ההסכמים הקואליציוניים באוקטובר 2020, אחרי הבחירות הראשונות שבהן השתתפה, נראה פינדרוס בבניין המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. "אני ראיתי אותו במו עיני", אומר גורם במוסדות הלאומיים, "גוהר מעל ההסכמים. אחרי כן ראיתי אותו עוד שלוש-ארבע פעמים מגיע לפגישות במוסדות הלאומיים, עם יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית". חגואל אישר לשומרים שנפגש עם פינדרוס מספר פעמים בקדנציה האחרונה, לדבריו, כמו גם עם חברי כנסת ממפלגות אחרות. 

כשהוקמה "ארץ הקודש" היה זה פינדרוס שפנה לשוויבל, כדי שזה ישמש כראש המחלקה לקידום הפריפריה ומעורבות התפוצות, דבר ששוויבל אישר לשומרים. שנה לאחר מכן, בנובמבר 2021, היה הח"כ דאז מדגל התורה בערב גאלה של "ארץ הקודש" בארה"ב.

ובהזדמנות אחרת, ינואר 2024, פינדרוס תועד מחוץ לבניין המוסדות הלאומיים יחד עם ליטוב. 

רמז עבה אחר למעורבות פינדרוס וגפני עלה במאי 2023 בדברים של דרור מורג, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית מטעם מרצ, ששיבח את פעילות השניים בהקשר של שיתוף הפעולה בין "ארץ הקודש" לסיעות אחרות במוסדות הלאומיים, באישור החלטות שונות, בהם התומכות בפעילות קהילת הלהט"ב, מתנגדות למהפכה המשפטית, ותומכות בהגדלת ייצוג נשי. "אני מודה לחברינו בקואליציה המשותפת מהאגף הימני ובפרט לסיעת ארץ הקודש החרדית ולחברי הכנסת מדגל התורה - משה גפני ויצחק פינדרוס - אשר מעורבים בעצמם או באמצעות בני משפחתם באופן אינטנסיבי בפעילותה וימשיכו לפעול איתנו בקואליציה להצלחת הארגון", מסר מורג למעריב. פינדרוס וגפני לא התייחסו לדברים הללו, שבאותו הזמן גם לא זכו להד ציבורי. 

אגב, מי שתופס את המפלגות החרדיות כחלק מהקונגרס הציוני הוא יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן. בראיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 לאחרונה, שיתף ליברמן את האנקדוטה הבאה בהקשר של שיח על חוק הגיוס: "היה עכשיו הקונגרס הציוני בירושלים. בתקנון של הקונגרס הציוני כתוב שאתה מגיש רשימה וחייב 40% נשים. מה אתה חושב, גם ש"ס, גם יהדות התורה הגישו 40% נשים בלי שום בעיה". 

מח"כ גפני נמסר בתגובה לשומרים: "דגל התורה איננה קשורה ל'ארץ הקודש'. לגבי הבן שלי - הוא עובד שם בתור פקיד. ליטוב ביקש ממנו, הוא לא שאל אותי לפני זה. בדברים שאני קשור אליהם, אני עומד בחזית". 

הח"כ לשעבר פינדרוס מכחיש אף הוא את הדברים. "האם ההשתתפות שלי בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה משמעותה שאני בעל הבית של המכון? מה זה השטויות האלה", מסר בתגובה. "אני מבין שהשתפות שלי בכנס של 'ארץ הקודש' והעובדה שנכחתי בבניין ההסתדרות הציונית ביום שבו נחתם ההסכם הקואליציוני הקודם, והעובדה שכמה שנים לאחר מכן נצפיתי משוחח עם שמואל ליטוב ברחוב מחוץ לבניין, הן שלוש עבירות פליליות שעונשן מוות בתלייה".

מפסח לרנר, יו"ר ארץ הקודש נמסר בתגובה: "ארץ הקודש הוקמה על ידי יהודים מארה"ב במטרה לייצג את יהודי התפוצות בצורה הולמת, ואין לה קשר ושייכות לשום גוף פוליטי בישראל. כנגד כל ניסיון נלוז לכתוב עלינו דברי שקר שמקורם בהשמצות חסרות בסיס, תוגש תביעת דיבה באופן מיידי".

משמואל ליטוב נמסר בתגובה: "מאותו מקום שאתה שומר על פרטיות הבחירה הפוליטית שלך וסירבת לחשוף למי הצבעת אין לך זכות להניח עם מי אני מזוהה פוליטית, זה חוצה את האתיקה העיתונאית. בקשר להסתמכות שלך על פרסומים עיתונאים כדי לייצר שאלות המשך, אני מפנה אותך לגמרא מסכת שבת דף לד עמוד א".