סבב הלחימה מול איראן תפס את המפלגות החרדיות בעיצומם של דיונים ממושכים על חוק הגיוס, כשבמקביל הלחץ הפנימי הולך וגובר. עם תחילת המלחמה הוקפאו הדיונים בוועדת החוץ והביטחון ובהמשך נדמה היה שחוק הגיוס נקבר רשמית, או במילותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "שמים בצד סוגיות שבמחלוקת, שאינן מתאימות לזמן מלחמה". אך ההחלטה "לשים בצד" לא רק שלא שירתה את הציבור החרדי, אלא אף הגבירה את הלחצים הפנימיים. אחרי שנתיים אל תוך משבר הגיוס כנראה שכל ילד חרדי כבר יודע שהיעדר ההסדרה משאיר עשרות אלפי בחורי ישיבה במעמד של עריקים, מונע סבסוד למעונות יום ועוצר חלקים גדולים מהתקציבים לישיבות – חור שנסתם בין היתר באמצעות גבייה מוגברת מההורים. אולי על הרקע הזה מיהר ראש הממשלה בנימין נתניהו להבהיר שחוק הפטור מגיוס יחזור לשולחן בקרוב וזאת למרות אזהרת "הדגלים האדומים" וקריסת צה"ל שהניף הרמטכ"ל.

משבר הגיוס הוא ביטוי למשבר רחב יותר. בשנים האחרונות מתקשה ההנהגה החרדית, פוליטית ורבנית כאחד, להציג פתרונות גם לשאלות יסוד הנוגעות לחברה החרדית. בראשן ניצב נושא לימודי הליבה, שלאחר שנים של העלמת עין מצד משרד החינוך, ובדחיפת שורת עתירות לבג"ץ, חזר לכותרות ונשאר שם. במקביל, גם החברה החרדית עוברת שינויים, עם יותר חשיפה לחברה הישראלית וגיוון מתרחב בציבור עצמו.

כל אלה מציבים את ההנהגה החרדית בפני מה שהיא כנראה התקופה המאתגרת ביותר שלה מאז הקמת המדינה. על פי התחושות ברחוב החרדי והערכות מומחים, ספק אם במתכונתה הנוכחית תוכל הנהגה זו לתת מענה למשברים הללו.

איך הפכה ההנהגה החרדית לגורם מפוצל וחסר הכרעה?

הציבור החרדי מצפה לפתרונות ברורים מהנהגה בראשות הרבנים ועושי דברם – הפוליטיקאים, אך בינתיים לפחות ללא תוצאות. ההדלפות מבתי הרבנים משקפות בעיקר חוסר הסכמה בין הזרמים השונים, כאוס פנימי או הצהרות ריקות מתוכן כמו איומים בפרישה מהממשלה או בעזיבת הארץ.

"יש בעיה של משבר מנהיגותי", אומר לשומרים חיים אמסלם, ח"כ מטעם ש"ס בעבר, "אז כשאין הנהגה אחת קשה לקבל הכרעות שמקובלות על ציבורים רחבים. למשל הרב עובדיה יוסף לא נמצא. הוא היה דמות שיכלה להכריע, הציבור היה יודע שהוא הכריע וזהו. הוא אמר כן או הוא אמר לא. היום הכול לא ברור".

"יש בעיה של משבר מנהיגותי, אז כשאין הנהגה אחת קשה לקבל הכרעות שמקובלות על ציבורים רחבים. היום הכול לא ברור"

אמסלם טוען שהיעדר הנהגה ראויה היא אחת הסיבות להתערערות "עמוד השדרה" בסוגיות כמו הגיוס, והיא שדחפה את החרדים הספרדיים לחקות את האשכנזים, הרדיקליים יותר. לדבריו, התבטאות כמו של הרב הראשי לשעבר וחבר מועצת חכמי התורה יצחק יוסף לפני כחודשיים, היא דוגמה לשינוי המגמה בקרב הנהגת החרדים הספרדים. יוסף סיפר בשיעור שנתן כי נכדו "קרע את צו הגיוס - ושם באסלה, כמו שאני אמרתי לו". 

אהרן רבינוביץ׳, עיתונאי הארץ לענייני חרדים, בוטה הרבה יותר. "הם (ההנהגה. ל"ס) מתנהגים כך לדעתי כי הם חבורה של פחדנים. בעבר היה להם יותר טווח פעולה. בעבר היה להנהגה יותר כוח לצאת למהלכים נועזים. 

"יש בעיית הנהגה קשה בחברה החרדית. מספיק להסתכל על הפיצולים בתוך החברה החרדית כדי להבין. אגודת ישראל, החלק החסידי של יהדות התורה לדוגמה. זה לא שכל השנים הייתה במפלגה אחדות נפלאה אבל כך אף פעם לא היה. אנחנו רואים אותם בכנסת מצביעים ממש אחד נגד השני, זה ממש בוטה, הם מתנהלים כישויות נפרדות לחלוטין וזה ביטוי מעשי ולא משהו שקורה מאחורי הקלעים", הוא אומר.

עוד טוען רבינוביץ', כי "גם בתוך דגל התורה הליטאית המאבקים הם חסרי תקדים. הם כבר לא טורחים להסתיר זאת – מדובר בעימותים גלויים שמשפיעים גם על קבלת ההחלטות בפועל. חלק מהעובדה שחוק הפטור מגיוס עדיין לא קודם נובע ממאבקי כוח והאגו בין הבתים". 

"הבתים" הינם בתי הרבנים הליטאים המובילים את דגל התורה – הרב הירש והרב לנדו, שמנסים לשמור כלפי חוץ על תדמית מאוחדת. כך, מספר רבינוביץ', באחת מצמתי ההכרעה על חוק הגיוס, מה שתואר כעיכוב בהחלטת הרבנים, היה בעצם משחק כוחות קטנוני: בית הרב הירש קיבל החלטה בנושא.בבית הרב לנדו נפגעו, ולא ענו לטלפונים מחברי כנסת במשך שבוע וחצי, עד שההחלטה איבדה את הרלוונטיות שלה.

"החרדים עשו טעות כשהמשיכו לתמוך בנתניהו. הם משלמים על כך מחיר כבד. אם הייתי במקומם, אני עובר לשמאל ואומר להם תביאו לי את מה שאני רוצה ואני אתן לכם את מה שאתם רוצים"

גם על ש"ס הבלגן לא פוסח. רבינוביץ' מאפיין אותו כתואם את המתרחש במפלגות האשכנזיות. "הייתה פעם הקלטה אחת מפורסמת של הרב עובדיה נגד דרעי ואיזה רעש זה עשה. היום, בתוך מועצת גדולי התורה, רואים סכינים נשלפות חופשי. יש בוקה ומבולקה בהנהגה. ברגע שאין את ההנהגה יציבה אז כל רב עושה דין לעצמו".

לדברי רבינוביץ', קיימים פתרונות פוליטיים אפשריים – אך ההנהגה נמנעת מליישם אותם. "החרדים עשו טעות כשהמשיכו לתמוך בנתניהו", הוא אומר. "הם משלמים על כך מחיר כבד. אם הייתי במקומם, אני עובר לשמאל ואומר להם תביאו לי את מה שאני רוצה ואני אתן לכם את מה שאתם רוצים. זו פוליטיקה וככה זה עובד. במשחק הפוליטי הם משחקים בצורה הכי גרועה שיכולה להיות".

יצויין כי הנפיצות הפנים חרדית של הסוגיות הללו באה לידי ביטוי גם בקושי להשיג התייחסות מהלגות החרדיות. כל הניסיונות לראיין חברי כנסת חרדים נתקלו בסירוב או בהתעלמות.

אז למה אף אחד לא אומר כלום?

לאור הסיטואציה לא מופרך לתהות מדוע הציבור החרדי עצמו אינו מוחה מול מנהיגיו. הלחץ אמנם גדול אבל החרדי מן היישוב ישמור על כבוד הרבנים ולא ידבר נגדם. נקודת שחרור הלחץ הם הפוליטיקאים – עליהם מותר לדבר, וכלפיהם אכן נשמעת ביקורת חריפה, בעיקר בשיחות פרטיות ולא בערוצים ציבוריים יותר. חלק מהמבקרים טוענים, כי הפוליטיקאים אינם מתווכים את המציאות לרבנים באופן נכון. אחרים טוענים כי הרבנים מודעים לכל, ומנצלים בציניות את הפוליטיקאים.

מנחם טוקר, שדרן רדיו מוכר בציבור החרדי, משיב לשאלה מדוע הביקורות נגד חלקים מההנהגה הפוליטית אינה נשמעת מספיק בגלוי ועונה כי "הציבור מבין את זה, אבל בחיים לא נגיד כלום כי 'ועשית ככל אשר יורוך'. גם אני עושה מה שאומרים לי, אבל הכישלון הגדול הוא של המפלגות החרדיות, אנילא מקבל את הטענה שזו היועמ"שית אשמה כי היה לפוליטיקאים מספיק זמן לטפל בזה לפני שהיא מונתה וגם אחרי."

"הם לא מציגים פתרונות כמו מסלולים מותאמים, התנדבות, או כל רעיון אחר – באישור גדולי ישראל - אבל זה לא קרה. צריך לומר את זה, אם בחור ישיבה שמבחינתו רוצה ללמוד תורה בארץ ישראל מסתכן במעצר אז בקדנציה הזו הם נכשלו. ואני לא אומר פה את הדעה שלי אלא את מה שאני שומע כל הזמן."

טוקר ערך בקבוצת ווטסאפ שאותה הוא מנהל סקר שבחן את תחושות החרדים. לא מדובר במדגם מייצג כמובן אבל הוא בהחלט נותן תחושה ביחס להלך הרוחות. 2,000 בני אדם בחרו להשתתף בסקר מהם 65% טענו כי הצביעו בעבר ליהדות התורה ולא יעשו זאת שוב. טוקר אגב מעריך כי מדובר בעיקר בחרדים מודרניים.

"גם אני עושה מה שאומרים לי. אבל בסוף-בסוף הכישלון הגדול הוא של המפלגות החרדיות. צריך לומר את זה. ואני לא אומר פה את הדעה שלי אלא את מה שאני שומע כל הזמן״

טוקר סבור, כי "צריך להחליף חלק מהנציגים. הם לא מייצגים את רוב המגזר החרדי. המון מהמגזר היום זה החרדי העובד והפתוח והמודרני והמעורה והמשתלב, ועדיין חרדי, ורוצה להישאר חרדים אבל יש המון סוגים שונים וז'אנרים במגזר החרדי״.

גם רבינוביץ' מסביר כי הפוליטיקאים החרדים נמצאים בנקודה בעייתית. "אני לא חושב שיש מישהו שחושב שהמצב פתיר". לטענתו, החרדים מעוניינים בכל חוק גיוס שהוא, כי "השנה ככה או ככה יש בחירות והם לא יכולים לצאת לבחירות כשאין משהו שהם הביאו לציבור שלהם. אחרת הציבור הזה יבוא ויגיד ׳מה עשיתם ארבע שנים בממשלה? בכנסת?׳ הציבור שלהם שבוי אבל זה משחק עדין, בסוף אתה מגיע לבית כנסת ושואל אותך חבר או שכן: 'מה עשית?' ומה הוא עונה לו? וגם אם הקהל שבוי יש הבדל אם יהיו לך 80 או 90 אחוזי הצבעה, הם נלחמים על כל קול. אתה צריך לעבוד איתם קשה, אתה צריך להבטיח הבטחות, להיות פוליטיקאי".

מה עשו השינויים בתוך החברה החרדית?

הוואקום המנהיגותי הזה הוא לא רק התפלפלות רעיונית - הוא נוגע בחיים עצמם. "בחור שרוצה ללכת לעבוד לא יכול, אין לו את הדרך הזו, יש לו את הצבא והוא מתקשה עם הלימודים", מתאר רבינוביץ'. "אין כיום מסלול ברור להשתלבות, אז עובדים בשחור, או לא עובדים, והחברה הולכת ונעשית יותר ויותר ענייה. הכול סביב מי שמנהל את העסק פוליטית."

דבריו של רבינוביץ׳ מתייחסים בעקיפין לשינויים הפנימיים שעוברת החברה החרדית. תקופות הקורונה והסגרים שהובילו לחדירה מסיבי. של האינטרנט האיצו את התרחבות השוליים המודרניים של החברה החרדית, ואלו בתורם גורמים גם לריכוך, גם אם איטי וכמעט בלתי נראה, של מעגלים פנימיים יותר. "יש את אלו שרוצים את החיים הטובים. מצביעים למפלגות החרדיות, ובמקביל בגדול מתנהגים כאנשים לא דתיים. לא מתלבשים כמו חרדים, רוצים לחיות בין כל העולמות", מסביר רבינוביץ'. "הציבור השתנה, המקורבים לרבנים השתנו, והמנהיגים השתנו. אנחנו היום נמצאים בדור אחר״.

לצידם ישנם גם החרדים המודרניים ה"אידיאולוגיים", שנותרים חרדים כדרך חיים, ולא רק כלפי חוץ. אלה, לפי ההסבר של רבינוביץ', מבקשים לשלב בין הלכה לבין השתלבות בחברה הישראלית. מבחינת העסקונה החרדית ורבניה – אלה המאיימים יותר, שכן הם לא רק מכניסים רעיונות זרים לקהילה החרדית, אלא גם מערערים על סמכות ההנהגה בנוגע לשאלה מיהו חרדי. הציות העיוור שהיה ברור מאליו לאורך עשורים, כבר אינו כזה.

"גם אלה וגם אלה", הוא אומר, "לא רואים בהשתלבות בחברה הישראלית דבר נורא. זה ציבור שקשה לכמת אותו במספרים אבל הוא הולך ומתרחב. זה שינוי מאוד דרמטי".

התהליכים הפנימיים בחברה החרדית שוחקים את סמכות ההנהגה שהייתה עד כה בלתי מעורערת. מה שעדיין נסתר מהעין בזירה הפוליטית עלול להתפרץ כעת, כשמשבר הגיוס ולימודי הליבה מציבים את ההנהגה במבחן שלא בטוח שתעמוד בו.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים‍