הציניות שאופפת את סוגיית גיוס החרדים אינה חדשה, בפרט בקרב כמה מחברי הממשלה הנוכחית, ששולחים חיילים למלחמה הארוכה בתולדות ישראל, בזמן שילדיהם אינם נוטלים בה חלק. סקירה של התרגילים הפוליטיים מבית היוצר של ממשלת הימין מראה שהציניות מתבטאת גם כלפי הקהלים שלהם. זה קיים לא רק אצל הציונות הדתית והליכוד, שהמצביעים שלהם נושאים בנטל בסדיר ובמילואים, אלא גם אצל יהדות התורה וש"ס, שחלק מחברי הכנסת שלה שירתו בצבא. המתווה הנוקשה שמובילים הרבנים פוגע בקהל הבוחרים שלהן, בעיקר בכיס אבל לא רק בו. אמנם בכל הנוגע למעצרי עריקים, הם זוכים בממשלה הזו ליחס סלחני על גבול ההתעלמות, אבל הם מבינים היטב שתחת ממשלה אחרת זה עתיד להיות סיפור אחר לגמרי. 

חברי הכנסת החרדים שומרים בימים אלה על שתיקה. הפניות לראיין אותם בסוגיית הגיוס מסורבות בזה אחר זה. הרבנים כך נראה, דוחפים להגיע להסכמות לגבי חוק נוח, ועדיף לפוליטיקאים לא להסתכן בהתבטאויות מיותרות. 

בשבוע שעבר דן בג"ץ בבקשות להכריז על בזיון בית משפט לנוכח התעלמות הממשלה מחובתה לגייס חרדים. באותו דיון אישר מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שהממשלה אינה מתכוונת להפעיל את הסנקציות כנגד חייבי גיוס, כיוון שהחוק אמור לפתור את הסוגיה הזו. אלא שהחוק, שלפי ההסכמים הקואליציונים אמור היה לעבור עם תקציב 2023, עדיין תקוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

"אם נתניהו באמת היה רוצה להעביר את חוק הגיוס, החוק היה עובר. זה הדיבור שמסתובב עכשיו בכנסת", אומרים גורמים שמסתובבים במסדרונות. "ראית איזשהו חוק שהוא רצה להעביר ולא הצליח?". 

"הוא משחק עם החרדים בתיכף ועוד רגע. ונכון שאין חוק, אבל בפועל אתם גם לא מתגייסים, ונמצא דרך לפצות אתכם על הסנקציות"

אין לו מספיק אצבעות. עשרה ח"כים בקואליציה אומרים שלא יתמכו בחוק הזה.

"ראית פעם אנשים שיצאו נגדו ונשארו בליכוד? את באמת חושבת שהוא חושש מיושבי הספסלים האחוריים שמצהירים שיתנגדו לחוק, ולא ימצא דרך ליישר אותם ברגע האמת? יולי אדלשטיין כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, יואב גלנט כשהיה שר ביטחון, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, כל האנשים שכביכול הפריעו לו להעביר את החוק, הם כולם רעשי רקע שנוח לו להיתלות בהם". 

ההתנגדות שלהם תיחשב משמעותית כשהחוק העתידי יעמוד למבחן בג"ץ.

"הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת אמרו על הרבה חוקים שהם לא חוקתיים, ולא יעברו את מבחן בג"ץ. האם זה מנע ממנו להעביר אותם? אם היה אכפת לנתניהו מקשיים משפטים, הוא לא היה מחוקק את ביטול עילת הסבירות, חוק הנבצרות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים". 

כאן הוא מסתבך עם הסוגיה שתפגע בו הכי קשה בקלפי.

"ולכן הוא משחק עם החרדים בתיכף ועוד רגע. ונכון שאין חוק, אבל בפועל אתם גם לא מתגייסים, ונמצא דרך לפצות אתכם על הסנקציות". 

זו לא הממשלה הראשונה שמתפתלת סביב חוק הגיוס, אבל זו הממשלה שהתכוונה לקחת את ההשתמטות הכי רחוק. התוכנית הייתה פטור גורף באמצעות חוק יסוד לימוד התורה, הפיכה משפטית שלא תאפשר לבטל אותו בבג"ץ, ובלוק מפלגות שכבר הוכיח שהוא יודע לעבוד ביחד. ובכל זאת היא מסיימת שלוש וחצי שנים ללא חוק שיסדיר פטור מגיוס לחרדים, ועם שלושה מאפיינים בולטים: גרירת רגליים, עריפת ראשים והתנהלות של בעל הבית השתגע, ולבסוף התמקדות בפיצויים, בעיקר כספיים. 

במסמך מיוחד מציג שומרים את כל השתלשלות האירועים מ-2023 ל-2026, שנה אחר שנה:‍

23' 

‍

‍

בין הדיל להשתמטות תמורת רפורמה, לבין אסון ה-7 באוקטובר

אירועים בולטים ב-2023:

• ‍הליכוד מתחייב לחוקק חוק יסוד לימוד תורה.
• המפלגות החרדיות מתחייבות לתמוך בהפיכה המשפטית. 
• הממשלה קונה זמן עם הסדר זמני שממשיך את אי גיוס החרדים.
• מוגשות עתירות לבג"ץ בדרישה לגייס חרדים ולמנוע הטבות כספיות מהמשתמטים.
• טבח השבעה באוקטובר משנה לחלוטין את צרכי הביטחון של מדינת ישראל.

בהסכמים הקואליציוניים שחתם נתניהו עם יהדות התורה וש"ס בדצמבר 2022, שמו החרדים על השולחן את הדרישה להשתמטות מוחלטת. בפרק "דת ומדינה" שהוטמע עמוק בשני ההסכמים, הרבה אחרי הפרק שבו מתחייבות הסיעות לדאוג לרווחתם של חיילי צה"ל, נכתב: "תושלם חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה הקובע שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי, עד להעברת תקציב 2023". עד למועד זה "יושלם תיקון לחוק שירות ביטחון להסדרת מעמדם של בני הישיבות בהסכמת כל סיעות הקואליציה". ובמילים אחרות: לימוד תורה יחשב כערך עליון, ויוכר כשירות משמעותי המקנה פטור או דחיית שירות מגיוס.

נתניהו שכנע את החרדים להמתין עד שתושלם חקיקת פסקת ההתגברות (שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ) ויבוטל השימוש בעילת הסבירות. וכמו שניסחו זאת שתי הסיעות: "עניין זה הנוגע בנפשנו, אמור היה להיות מוסדר כתנאי עוד קודם הקמת הממשלה, אך מתוך מודעות להליכים המתבקשים נקבע כי החקיקה תושלם עד העברת התקציב". הוא גם חייב את כל סיעות הקואליציה לתמוך בכל הצעות החוק שיעסקו בהפיכה המשפטית ש"תקבלנה עדיפות מוחלטת ומלאה, בכל מקרה ונסיבות, על פני כל חקיקה אחרת". 

לימים, בינואר 2024 יפסול בג"ץ את התיקון לחוק שביטל את עילת הסבירות, וגם פסקת ההתגברות לא נחקקה עד היום. אבל עוד קודם, ביוני 2023, מחליטה הממשלה לקנות זמן. תזכורת: החקיקה שאפשרה פטור לחרדים נפסלה בבג"ץ כבר ב-2017, אבל הממשלות ביקשו וקיבלו לאורך השנים אורכות לשם חקיקת חוק חדש עד שבסוף יוני פקעה מעצמה תקופת ההסדר מאותה חקיקה. כך שהחל מיולי 2023, אין שום חוק הפוטר חרדים מגיוס. חוק שירות הביטחון החל על כל אזרח יהודי, חל גם עליהם. 

ב-25 ביוני, חמישה ימים לפני שפג ההסדר, מתקבלת בממשלה החלטה שקבעה כי הצבא לא ינקוט הליכים לגיוס בחורי ישיבות במשך תשעה חודשים, עד סוף מרץ 2024, ובתקופה זו תושלם חקיקתו של חוק חדש. לימים יקבע בג"ץ, כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות, ונדרשה במקרה זה, חקיקה ראשית של הכנסת. 

כך או כך, את תקופת הרגיעה היחסית הזו קטע האסון הכי גדול שקרה לישראל מאז השואה: טבח השבעה באוקטובר. חמאס טובח ביישובי עוטף עזה וחוטף 251 אזרחים וחיילים, הזירה הצפונית מתלקחת בהמשך, פורצת מלחמה רב זירתית, שנמשכת שנתיים, וממשיכה מאז גם בשנה האחרונה באיראן ובלבנון. צרכי הביטחון של ישראל משתנים, חיילי מילואים יוצאים לסבב אחר סבב, חיילים ללא הכשרה נשלחים בלית ברירה לקרבות. 940 חיילים נהרגו מאז השבעה באוקטובר ועד היום, ולמעלה מ-22 אלף נפצעו. כבר לא די ב"צבא קטן וחכם". יש צורך במסות גדולות יותר של לוחמים. 

יחד עם הלחימה המתמשכת, משתנה גם הסלחנות היחסית שהפגין עד אז חלק מהציבור כלפי השתמטות החרדים. סדרת עתירות לבג"ץ שהוגשו בקיץ 2023 בדרישה שיורה לגייס חרדים ולמנוע מהמשתמטים הטבות כספיות מקבלת משנה תוקף לאור המלחמה. 

24' 

‍

‍

הממשלה מנסה למרוח, בג"ץ לא מאפשר

אירועים בולטים ב-2024:

• הקואליציה מנסה לעשות תרגיל ולקדם הצעת חוק שיזמה ממשלת בנט-לפיד. 
• באין חוק גיוס חדש, בג"ץ מפרסם פסק דין המורה למדינה לאכוף את חוק שירות הביטחון גם על הציבור החרדי.
• בג"ץ אוסר להעביר לישיבות ולכוללים כספים עבור תלמידים חייבי גיוס. 
• שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) מעכב פרסום מבחני תמיכה לסבסוד מעונות יום, בעקבות הסנקציה שמנעה סבסוד ממשפחות אברכים.
• נתניהו מפטר את שר הביטחון יואב גלנט, בין השאר בשל התנגדותו לחוק ההשתמטות. 

ב-27 במרץ 2024, ארבעה ימים לפני שפקעה הארכה שהתירה לעצמה הממשלה, מבקש נתניהו מבג"ץ ארכה של חודש נוסף לקידום הסדר הגיוס, אבל לא מצרף למכתבו שום אסמכתאות שיעידו על עבודת המטה המקצועית עליה הצהיר. 

לדיונים בבג"ץ קשר הדוק להתפתחויות במערכת הפוליטית. לקראת הדיון ביוני 2024, המערכת הפוליטית נמצאת בדריכות לקראת הפתרון שייחלץ את הקואליציה מהסבך. בחודש מאי מתחכם נתניהו ומודיע שיקדם את הצעת חוק הגיוס שהגיש בני גנץ, כשהיה שר ביטחון בממשלת בנט-לפיד - הרי סיעות האופוזיציה לא יוכלו להתנגד להצעת חוק שהן עצמן יזמו. אלא שמדובר בהצעה שהתפשרה על יעדי גיוס נמוכים והורדת גיל הפטור, במטרה להאיץ את שילובם של החרדים בשוק העבודה ולמנוע מהם להישאר בישיבות רק בגלל התמיכה הכספית. 

לאחר השבעה באוקטובר ובעיצומה של מלחמה מדממת, השיקולים הללו אינם מתאימים לצרכים המבצעיים, אבל הם סייעו לקואליציה להציג בבג"ץ מראית עין של חקיקה על הפרק, ולהצהיר שתושלם עד סוף יוני (שנה מיום פקיעת החוק הקודם). הקואליציה אף ביקשה לא לכפות עליה דברים שיעמידו אותה בפני עובדה מוגמרת, כי הפטור בדרך וחבל שהצבא ישקיע משאבים בהיערכות לגיוס החרדים. 

באותו חודש מצביעה הכנסת על החלת דין רציפות להצעת החוק של גנץ, כדי לקדם אותה מהמקום שבו הופסקו הדיונים בכנסת הקודמת. האופוזיציה מתנגדת וכך גם היועצת המשפטית לממשלה, שטוענת כי "מדובר בנושא שנתון במחלוקת ציבורית חריפה והנסיבות בעניינו השתנו מאז עלה לקריאה ראשונה בכנסת הקודמת". 

הצעת החוק מוגשת להצבעה, ללא עמדות מעודכנות של מערכת הביטחון. גם היועצת המשפטית של הכנסת מצביעה על פגמים בהליך. שבועיים אחרי, יתן בג"ץ פסק דין המורה למדינה לעבוד לפי החוק הקיים, כי זה מה יש. כלומר, לגייס את בחורי הישיבות ולא להעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור משירות.

אם נדמה שהדחיינות הכרונית שהפגין נתניהו התהפכה עליו, הרי שהמציאות המדשדשת עדיין משרתת אותו, במחצית השניה של 2024. הדיונים בוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אדלשטיין נערכים מבלי שמונחת טיוטה ברורה על השולחן. משרדי הממשלה מתנהלים בעצלתיים בכל הנוגע להפעלת הסנקציות. המשטרה נמנעת מלבצע מעצרים ולאשר למשטרה הצבאית לפעול בריכוזי מגורים חרדיים. וגם הצבא מפגין איטיות, ולא שולח צווים לתשעים אלף חייבי הגיוס דאז, בנימוק שבשלב זה הוא מסוגל לקלוט לשורותיו רק 4,800 בחורי ישיבות. בהמשך יודיע הצבא, כי החל מאמצע 2026 הוא כבר יהיה מסוגל לקלוט את כולם. 

הנמנום הזה מופר סביב סבסוד מעונות היום, שמשמעותי מאוד עבור המשפחות החרדיות מרובות הילדים. שר העבודה דאז יואב בן-צור (ש"ס) מעכב בספטמבר 2024 את פרסום מבחני התמיכה לסבסוד המעונות. בבחינת, אם לנו לא יהיה סבסוד, אף משפחה לא תוכל להגיש בקשה להנחה. בעקבות פשרה שסוכמה בבג"ץ מתפרסמים מבחני התמיכה באיחור של שלושה חודשים והסבסוד לאברכים מוארך עד פברואר 2025. 

בנובמבר מפטר נתניהו את שר הביטחון גלנט, שסירב להתפשר בסוגיית הגיוס. 

25' 

‍

‍

אחרי פיטורי גלנט, מגיע תורם של בהרב-מיארה ואדלשטיין 

אירועים בולטים ב-2025:

• את השנה מתחילה הממשלה בהליך הדחת היועמ"שית. 
• המפלגות החרדיות מחרימות הצבעות על הצעות חוק פרטיות של הקואליציה כמחאה על אי קידום החוק.
• מתפרסמת הקלטת שיחה בין נתניהו לרב הירש שבה מתוארת החלפת שר הביטחון והרמטכ"ל כהסרת מכשולים בדרך לקידום החוק. 
• השר יצחק גולדקנופף מתפטר מהממשלה, ואחריו גם שרי ש"ס ויושבי הראש של ועדות הכנסת מטעם ש"ס ויהדות התורה.
• הליכוד מדיח את יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ומחליף אותו בבועז ביסמוט, שמציג מתווה שמקל עם החרדים. 
• אדלשטיין מודח גם מחברות "רגילה" בועדת חוץ וביטחון. 
• מגיע לעשרה, מספר חברי הקואליציה שמצהירים כי יתנגדו לחוק שיימסד השתמטות. 

פיטורי גלנט בסוף 2024 היו האירוע הראשון בשרשרת אירועים כוחניים שילוו את משבר הגיוס ב-2025. ב-23 במרץ מתחילה הממשלה בהליך הדחת היועמ"שית, בין השאר בשל התנגדותה למהלכי הממשלה בסוגיית הגיוס. באותו היום, מיד לאחר שביקר בבקו"ם והצטלם עם מתגייסים לשריון, שוחח נתניהו עם מנהיג הציבור הליטאי, הרב משה הלל הירש, והבטיח לו שהחוק יקודם. 

אלא שבחג השבועות רבים מבחורי הישיבות כבר יוגדרו כעריקים והמפלגות החרדיות מגבירות את הלחץ. באפריל הן מתחילות להחרים הצבעות על הצעות חוק פרטיות של הקואליציה, מה שגרם לקואליציה להסיר מסדר היום הצעות שחשובות לה. ביוני, כשעדיין אין התקדמות, הן מאיימות על נתניהו בפיזור הכנסת. באותו החודש מתפרסמת הקלטת השיחה של נתניהו עם הרב הירש. נתניהו מתייחס לפיטורי גלנט ולסיום תפקידו של הרמטכ"ל הרצי הלוי במרץ 2025, ואמר "כששר הביטחון נגדך והרמטכ"ל נגדך - אתה לא יכול להתקדם. עכשיו אנחנו יכולים להתקדם כי החלפנו אותם. היו לנו מכשולים עצומים שהסרנו".

כמה ימים אח"כ, ערב המלחמה עם איראן (סבב יוני 2025), אדלשטיין מציג לנציגי החרדים את נוסח הצעת החוק שלו, שלא הוצג עד אז לציבור. המתווה היה רחוק מיעדי הצבא, והציע יעד גיוס של חמישים אחוז מהשנתון תוך חמש שנים. אדלשטיין, פוליטיקאי מיומן, לא צפה את עוצמת ההתנגדות של החרדים אליה. ואולי צפה, וחשב שבעתיד הפוזיציה הלעומתית לחרדים תשרת אותו. 

השר יצחק גולדקנופף מתפטר מהממשלה. "רק בימים האחרונים נכנסו הגורמים הרלוונטים לעובי הקורה", הוא כתב במכתב ההתפטרות שלו. חודש אחריו, ב-17 ביולי, מתפטרים גם שרי ש"ס ובאוקטובר מוכרזת פרישה מהקואליציה ומתפטרים חברי כנסת ששימשו ראשי ועדות מטעם המפלגות החרדיות. 

בפועל מדובר בצעד טכני. נתניהו לא ממנה שרים קבועים לאותם משרדים, אלא ממלאי מקום בלבד. והמפלגות החרדיות מתנהלות כחלק מהקואליציה ושותפות להתייעצויות. דרעי עדיין מוזמן לקבינט. אלא שבאותו החודש, נתניהו היה לחוץ להראות דמי רצינות. שבוע לאחר ההתפטרות, הדיח הליכוד את אדלשטיין מראשות הוועדה. לאדלשטיין, כך פורסם, הוצע להישאר בתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון ולהעביר את חוק הגיוס לוועדה אחרת. הוא סירב. 

שבועיים אחרי אדלשטיין, ב-4 באוגוסט, מדיחה הממשלה גם את היועמ"שית (בהמשך יפסול בג"ץ את ההדחה). באותו היום מאשרת ועדת הכנסת את הדחתו של אדלשטיין, שמפרסם לראשונה את המתווה שהציע, במסגרתו יבוטל השירות הלאומי והאזרחי לחרדים, ויקבעו יעדי גיוס מינימליים של כמה אלפים בכל שנה. תלמידי ישיבות ידרשו להזדהות באמצעים ביומטריים כדי להוכיח שהם לומדים, וינקטו סנקציות אישיות כלפי חייבי גיוס שלא יתייצבו.

ביסמוט מתמנה רשמית לראשות ועדת חוץ וביטחון. המתווה שהוא יציע נחשב נוח יותר עבור החרדים. יעדי הגיוס נמוכים, הגדרת מיהו חרדי נותרה רחבה, מתאפשר שירות אזרחי-ביטחוני בגופים כמו זק"א ומד"א, והמתגייסים יוכלו להיות גם בעלי משפחות מה שיבטיח שלא ישרתו כלוחמים אלא קרוב לבית. גם ההנחות במעונות היום ובביטוח הלאומי יחזרו וצו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל. היועצת המשפטית של הוועדה מסרבת לאשר את המתווה, וללא תמיכה מקצועית משפטית, תתקשה הקואליציה להגן על החוק בבג"ץ. 

שבוע לאחר פתיחת המושב הודח אדלשטיין גם מחברות "רגילה" בועדת חוץ וביטחון, אחרי שהצביע בעד החלת ריבונות ביו"ש, בניגוד לדרישת נתניהו שביקש להימנע מתקריות מביכות בעת ביקור סגן נשיא ארה"ב בישראל. ברקע ההדחה, החשש שאדלשטיין יפגין עמדה עצמאית גם נגד מתווה ביסמוט. אדלשטיין אינו היחיד שהביע ביקורת על המתווה של מחליפו. תשעה חברי קואליציה נוספים הביעו התנגדות לחקיקת ההשתמטות: אופיר סופר, משה סולומון, מיכל וולדיגר (מהציונות הדתית) ושרן השכל, דן אילוז, משה סעדה, אליהו רביבו, יולי אדלשטיין ואלי דלל מהליכוד. 

השנה מסתיימת בכך שבנובמבר 2025 פוסק בג"ץ שעל הממשלה לגבש תוך 45 יום מדיניות ברורה לאכיפת הסנקציות. 

26' 

‍

‍

המלחמה מתחדשת, הרמטכ"ל מניף "עשרה דגלים אדומים"

אירועים בולטים ב-2026:

• במהלך הסבב האחרון עם איראן מכריזים נתניהו וסמוטריץ בהודעה משותפת שהם שמים בצד את חוק הגיוס בגלל המלחמה. ביסמוט מצדו, מבהיר שמיד בסיומה הוא יושלם. 
• הרמטכ"ל אייל זמיר מתריע בישיבת הקבינט, כי "הצבא יקרוס לתוך עצמו ולא יהיה כשיר לבצע את משימותיו" אם לא יגדל משמעותית מספר הלוחמים שלרשותו.
• תקציב המדינה מאושר ללא חוק הגיוס. כספים קואליציוניים מועברים לחרדים בדרכים אחרות. כפיצוי נוסף מעבירה הכנסת את חוק הרחבת הסמכויות לבתי דין רבניים, כך שיוכלו לשבת גם בסכסוכים אזרחיים. 
• הכנסת יוצאת לפגרה ולא דנה בחוק במהלכה, כפי שהיא עושה עם הצעות חוק אחרות. לאחר הפסח מתקיים בבג"ץ דיון על בזיון בית משפט. 
• מזכיר הממשלה מצטט במגמתיות מישיבת הקבינט כדי להראות שהרמטכ"ל תומך כביכול בהצעת החוק של ביסמוט. דובר צה"ל מוציא הודעת הבהרה. 

ביום ה-45 לפסיקת בג"ץ, כלומר ב-3 בינואר 2026, מקיימת הממשלה דיון ראשון בנושא, שנתפס כדיון למראית עין. שום החלטה אופרטיבית לא מתקבלת בו. בהמשך, הממשלה הקימה אמנם ועדת שרים ייעודית, אך זו כמעט לא התכנסה בפועל ולא גיבשה שום מדיניות. 

בפברואר חוזר ח"כ יונתן מישרקי (ש"ס) לראשות ועדת הבריאות. בש"ס הצהירו, כי הם אינם חוזרים לקואליציה, לסיעה בגודל שלהם מגיעה גם ככה ראשות ועדה. בינתיים פורצת שוב מלחמה מול איראן, במהלכה ועל רקע הרחבת הלחימה בלבנון, מודיעים נתניהו וסמוטריץ בהצהרה משותפת, שהם "שמים בצד" את קידום החוק. ביסמוט מצדו מבהיר שמיד בסיומה של המלחמה החוק יושלם. שבועיים אחר כך, מתריע הרמטכ"ל בישיבת קבינט, כי "הצבא יקרוס לתוך עצמו ולא יהיה כשיר לבצע את משימותיו" אם לא יגדל משמעותית מספר הלוחמים שלרשותו. "אני מרים עשרה דגלים אדומים", כך רא"ל אייל זמיר. 

הממשלה כזכור, לא מאריכה את החוק שיסדיר את הארכת השירות הסדיר (שעומד כיום על 32 חודשים) לשלוש שנים בשל הזעם הציבורי שיתעורר לנוכח העמקת אי השוויון, והתנגדותה של היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון מאותן סיבות. בדיון בבג"ץ, ציטט פוקס מאותה ישיבת הקבינט, כדי להראות שהרמטכ"ל דורש לאשר את הצעת החוק של ביסמוט. דובר צה"ל נאלץ להוציא הודעת הבהרה לפיה, הרמטכ"ל לא התכוון לחוק ספציפי. 

שבוע לפני העברת תקציב 2026, מאשרת הכנסת את חוק הרחבת הסמכויות לבתי דין רבניים, כך שיוכלו לשבת גם בסכסוכים אזרחיים. בחודשים שקדמו להצבעה על התקציב, רמז נתניהו כי הנחה בתקציב הבא "לפצות כלכלית" את החרדים בגלל סוגיית הגיוס. 

ב-30 במרץ עובר תקציב המדינה ללא חוק הגיוס. הנשק שהיה למפלגות החרדיות שאיימו לא להצביע בעד התקציב ולמעשה להפיל את הממשלה, הוסר. מנגד ישנו חשש כי כספים קואליציוניים יועברו לאותם חייבי גיוס בדרכים אחרות, למשל באמצעות הגדלת תקציב הישיבות. 

מה עכשיו?

הכנסת תחזור מהפגרה ב-10 במאי. בעוד בליכוד ביקשו להאריך את הפגרה ככל האפשר, במטרה להעביר את המושב שלפני הבחירות עם כמה שפחות הטרלות מצד האופוזיציה, החרדים לחצו לשוב מהר, כדי להספיק לקדם את חוק הגיוס במושב הקיץ. עוד משחק ציני של כל הצדדים, "הרי דיונים בהצעות חוק שהקואליציה מעוניינת לקדם, כמו פיצול תפקיד היועמ"שית, מתקיימים גם בפגרה" אומר ד"ר טל אלוביץ, מומחה למדיניות ציבורית, שייעץ לעמותת "ישראל חופשית שעתרה לבג"ץ נגד השתמטות החרדים.

אז מה קורה פה? 

"הקואליציה אוהבת לתלות את הכישלון במערכת המשפט ובאופוזיציה, אבל בסוף היא לא מצליחה לחוקק חוק גיוס בגללה. הרי אם הייתה מצליחה להעביר חוק, בג"ץ לא היה ממהר לבטל אותו. עשר שנים עברו עד שחוק טל בוטל בבג"ץ. לחוק שלאחריו לקח שמונה שנים להתבטל. גם עכשיו בג"ץ היה מחכה לראות אם מתגייסים לאור החוק החדש או לא. גם עכשיו הם יכלו להרוויח זמן, אבל הם לא מסוגלים להגיע לנוסח שגם שגם החרדים יהיו מרוצים ממנו וגם חברי הכנסת מהציונות הדתית ומהליכוד שמתנגדים לחוק יסכימו להצביע בעדו".

"הקואליציה אוהבת לתלות את הכישלון במערכת המשפט ובאופוזיציה, אבל היא לא מצליחה לחוקק חוק גיוס בגללה. אם היא הייתה מצליחה להעביר חוק, בג"ץ לא היה ממהר לבטל אותו"

אם הצעת החוק לא תעבור בכנסת הנוכחית, היא תגנז, שכן דין רציפות אפשר להחיל רק פעם אחת. הבחירות עתידות להתקיים באוקטובר, ואולי אף יוקדמו. הבטן הרכה של נתניהו נותרה סוגיית הגיוס, אולי הסוגיה היחידה שמאחדת מצביעי ימין ושמאל. נתניהו מעדיף להגיע לבחירות, מבלי שיטענו נגדו שהעביר חוק גיוס. גם החרדים מבינים שחוק עם הנחות מופלגות, כבר לא יצא בנסיבות האלה, ואולי טוב שכך מבחינתם. אם ישמשו לשון המאזניים לממשלה הבאה, יוכלו כנראה להשיג יותר. 

מה שבטוח, אף ממשלה לא תרצה לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה בראשית דרכה. מבחינת ציבור המשרתים, החוק הנוכחי, שמכיל חובת גיוס על כולם הוא בדיוק מה שצריך, ועדיף שישאר ככה עם סייג אחד קטן שחסר: אכיפה. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים