ההתפרעות האלימה של נערי הגבעות לפני כשבועיים שברה שיאים חדשים. הצתת מתקן ביטחוני יקר שהגן על ההתנחלויות באזור בנימין, וניסיון פריצה לחטיבה המרחבית שכלל השחתת רכבי ביטחון. הרקע לכל זה: עימות עם גדוד מילואים שבא לפנות מאחז לא חוקי שהקימו, וספג לדברי המג"ד אגרופים, נסיונות חניקה ודריסה, ידוי אבנים ואיומים "שלא נצא בחיים". נוער הגבעות מצידו טען כי מהעימות נפגע נער בן 14 מירי חי, בעוד שלפי תחקיר צה"ל לא בוצע ירי חי באותו אירוע, והנער נפגע מכדור ספוג באירוע אחר.

בתגובה אמר המג"ד, ששלטים עם שמו ותמונתו בצירוף התארים 'בוגד ורוצח' הופצו ביו"ש בעקבות התקרית, כי "במקום להגן על ההתיישבות באזור, בתשעים אחוז מהזמן, אנחנו מונעים מנערי גבעות להצית מרחבים". 

האירועים הללו אומנם הביאו לשורת גינויים, גם משרים כמו בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן גביר. אם כי יותר משיו"ר "הציונות הדתית" גינה את עצם המעשה, הוא הדגיש את הפגיעה של אירועים כאלה במפעל ההתיישבות ואת האיסור המוחלט לירות לעבר יהודים. בן גביר לעומתו אמנם גינה, אבל חברת מפלגתו ח"כ לימור סון הר-מלך, סירבה בתוקף לגנות את המעשים והסבירה בערוץ 14, שמדובר "בילדים שלנו, שלפעמים עושים דברים לא טובים".

"עוד לפני הבחירות האחרונות, אמרתי שמשתמשים בחבר'ה של נוער הגבעות כמו שצפון קוריאה משתמשת בנשק גרעיני להרתעה", אומר לשומרים פרופ' מנחם לזר מאוניברסיטת בר אילן, שעוקב אחר הלכי אורח בציבור הדתי הלאומי. "גם כאן הגישה היא 'אל תתעסקו איתנו, אחרת נשחרר את הדוברמנים'. הממסד הסרוג לא מצא עדיין את העוז להתמודד איתם באמת, אם הוא מוסיף לכל גינוי את ה'כן, אבל צריך להבין".

למה אין הסתייגות מוחלטת אצל המיינסטרים הדתי-לאומי? 

"להערכתי הוא סובל מאותה פרנויה שהופיעה אחרי רצח רבין, כשהציבור הרחב ראה בו את בית הגידול של יגאל עמיר וחבריו. תחושת ההתקרבנות הקלאסית עדיין קיימת. הוא מפחד שהשמאל ינצל את הגינוי כדי לתקוף אותו, ושהקיצונים מימין יגידו 'למה אתם מתחנפים לשמאל עם הגינויים האלה'. אין גם ממסד דתי מקובל על כל הזרמים, אין גדול תורה דתי לאומי שכולם מקשיבים לו, שזו גם חלק מהבעיה, מפלגת 'הציונות הדתית' מייצגת רק פלח מהמגזר".

"הממסד הסרוג לא מצא עדיין את העוז להתמודד איתם באמת, אם הוא מוסיף לכל גינוי את ה'כן, אבל צריך להבין"", אומר פרופ' מנחם לזר מאונ' בר אילן

למה המרכז הסרוג, שמהווה את רובו הגדול של הציבור הדתי לאומי, לא פועל נחרצות נגד ההתפרעויות של אותם צעירים, שלפי כמה עדויות כבר מזמן אינם קומץ? מדוע הוא מעדיף למסגר אותם כנוער בסיכון שמצריך טיפול של הרווחה, במקום להתמודד עם העובדה שמדובר באירוע מתגלגל ופשיע. לאומנית שמחייבים פעולה תקיפה? תשובות נחרצות לשאלות הללו קשה למצוא בין הנהגת המתנחלים, ח"כים, רבנים ומובילי דעת קהל סרוגים. בהמשך הכתבה יובאו כמה מהם אך גם הסירוב לעסוק בנושא מלמד לא פחות, והנה מדגם מדמויות שאליהם פנה שומרים. כך למשל, מזכ"ל בני עקיבא יגאל קליין שמסר, כי "הנושא חשוב וראוי לדיון אך הוא מעדיף שלא להתראיין בנושא". לשאלה איזו דוגמה חינוכית הוא מציב בסירובו להשמיע קול ברור בסוגיה, הוא כבר לא השיב.

הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון ודמות רבנית משמעותית, מסר שהוא מעדיף לכתוב בנושא מאמר. גם הרב יובל שרלו, מראשי ישיבת אורות שאול וראש תחום המרכז לאתיקה בארגון רבני צוהר, מוותר מראש על האפשרות להשפיע. "אל תתבלבלי, הילדים האלה לא שומעים לאף אחד ועושים מה בראש שלהם", הוא אומר ועל הדרך גם מקטין את הפורעים לכדי ילדים. "אין להם שום אוטוריטה. לא רבנית ולא חינוכית, הם לא שומעים להנהגה של יו"ש וגם סמוטריץ נתפס בעיניהם כבוגד, כי הוא שר במשרד הביטחון שאחראי על ההתיישבות, ובכל זאת איפשר פינוי מאחזים. אף אחד לא יכול עליהם וגם ההתבטאות שלי לא תעלה ולא תוריד". 

"אל תתבלבלי, הילדים האלה לא שומעים לאף אחד ועושים מה בראש שלהם", הוא אומר ועל הדרך גם מקטין את הפורעים לכדי ילדים. אף אחד לא יכול עליהם וגם ההתבטאות שלי לא תעלה ולא תוריד"

"פעם כל התקפה על פלסטינים חפים מפשע או על חיילים גררה גינוי חד משמעי", אומר ח"כ חילי טרופר (כחול לבן). "היום זה שונה, כשיש התקפות על פלסטינים, כמעט לא שומעים גינויים, כשתוקפים חיילים, אז קצת יותר. וגם אז, יש את האפולוגטיקה של "אנחנו מגנים אבל". תוסיפי לזה את התחושה של החבר'ה בציונות הדתית שמוסדות המדינה כולם נגדנו, 'החטיבה היהודית בשב"כ נגדנו', 'הצבא מאז יהודה פוקס כאלוף פיקוד מוטה שמאלה', ותמצאי עמדת מגננה, דומה לזו שרווחה אחרי רצח רבין". 

אבל היום הם המדינה, בפרט בשנתיים האחרונות. למה ההתקרבנות הזו? 

"כי הם מרגישים את ההכללה בכותרות כמו 'מתנחלים תקפו פלסטינים'. אם לא היו צובעים את כל ההתיישבות בצבע הזה, אולי היה להם יותר קל לעמוד נגדם". 

אתה עושה להם הנחות.

"אני יצאתי במאתיים קמ"ש נגד מה שהיה שם. הנהגה שלא עומדת מולם כשהם פורעים נגד פלסטינים, שלא תתפלא כשהם פורעים נגד חיילים. ואני לא חושב שראשי ההתיישבות תומכים באלימות הזו. הם מבינים שזה לא ראוי ואפילו מזיק להם, אבל הם נמצאים בתפר". 

"פעם כל התקפה על פלסטינים חפים מפשע או על חיילים גררה גינוי חד משמעי. היום זה שונה, כשיש התקפות על פלסטינים, כמעט לא שומעים גינויים, כשתוקפים חיילים, אז קצת יותר. וגם אז, יש את האפולוגטיקה של "אנחנו מגנים אבל"

קוראים לילד בשמו |

"הנוער הזה מפחיד את הערבים. זה נוח לכולם"

התפר שטרופר מזכיר הוא למעשה מה שתואר קודם לכן כ"עבודה השחורה" שנערי הגבעות עושים עבור תנועת ההתנחלות. לפי תפיסה זאת, הם שומרים על רצף התיישבות יהודית בתקופות של הקפאת בנייה ומייצרים את מה שנתפס בקרב ההנהגה המקומית כשליטה במרחב והרתעה מאיימת, שאותה הגופים הממוסדים של תנועת ההתנחלות אינם יכולים לספק. 

מי שקוראת לילד בשמו היא מלכה פיוטרקובסקי, פעילת ציבור, תושבת תקוע, ממייסדי פורום תקנה. "יכעסו עלי במגזר על הדברים שאומר פה, אבל הנהגת המתנחלים מרוויחה פעמיים כשהנוער הזה בגבעות. בפעם הראשונה, היא מצליחה לשמר את החינוך הדוגמטי שלה, כי אותו נוער נושר מבתי הספר ולא נשאר לקלקל את החינוך 'האליטיסטי'. ובפעם השניה כשהנערים האלה הופכים לאבירי ארץ ישראל, ומתעלים את הרגשות הקשים שלהם לטובת שמירת השטח. 

"אני לא אומרת את זה כדי להצדיק חלילה את התנהגותם, אבל יש תסכול ארוך שנים מכך שחיינו הם הפקר, שלנסוע בדרכים ביו"ש זה סיוט. והנוער הזה שמעצם גילו הצעיר, קיצוני יותר ולא מכיל מורכבות, מפחיד את הערבים. זה נוח לכולם, כשהערבים לא רועים בשטחים שקרובים להתנחלויות. אבל כמובן שזה לא נגמר בזה ומדרדר לאלימות נוספת".

התרעת על זה?

‍"בוודאי. אמרתי להנהגה, העלמת העין שלכם מהתנהגות אלימה כלפי ערבים ובהמשך חיילים, תתהפך עליכם בסוף. אז אפילו משיקול אגואיסטי, אפילו אם לא מעניין אתכם לחנך לערכים והדבר היחיד שחשוב לכם זו השמירה על ארץ ישראל, אתם חייבים לעצור את ההתנהגות הזו. זו שטות מוחלטת לחשוב שתצליחו לעצור אותה כשתרצו. שנים הם לא הקשיבו, והיום, כשהנערים האלה כבר רחוקים מלהיות קומץ, הם מבינים שזה גם מופנה אל תוך הבית פנימה. ואין שום רחמים". 

איך זה מופנה פנימה? 

"בתוך הקהילה, כל מי שלא עושה מה שצריך, מופנית כלפיו אלימות של החבר'ה האלה. כשאתה מאמץ מתודה ופועל בה, כבר לא מעניין אותך מי עומד מולך. אתה מפעיל אותה על כולם. אני גרה בתקוע, התנחלות שנחשבת הכי פלורליסטית וסובלנית. את יודעת כמה נערי גבעות יצאו מאיתנו? ועוד של דמויות מתונות מאוד. נכון שיש כאלה שלא צמחו ביו"ש, וחלק מהגינויים עכשיו מדגישים את זה, אז מה? הם חיים אצלנו, באים אלינו, אנחנו המים שמשקים את הערוגה הזו. אי אפשר להתעלם מזה". 

"אמרתי להנהגה, העלמת העין שלכם מהתנהגות אלימה כלפי ערבים ובהמשך חיילים, תתהפך עליכם בסוף. זו שטות מוחלטת לחשוב שתצליחו לעצור אותה כשתרצו. שנים הם לא הקשיבו, והיום הם מבינים שזה גם מופנה אל תוך הבית פנימה"

על הרבנים שנותנים גיבוי לאותו נוער כתב ידידיה לאו, רב הישוב אלון שבבנימין בהודעה שפרסם בישוב: "יש היום רבנים שמתירים פגיעה בערבים סתם, בלי מידע ספציפי, לא על ידי כוחות צבא, אלא פשוט טרור. רוב מוחלט של הרבנים, גם בבנימין ובשומרון, מתנגדים לזה לחלוטין, אבל כיום זה כבר לא קומץ עברייני אלא מאות צעירים ששותפים לזה. סיפר לי אחד מרבני השומרון שהם ארגנו ערב לימוד ושירה במקום הרצח של צאלה גז הי"ד, כשלפתע הגיע 'גדוד' של רעולי פנים, שהתחילו לייצר אלימות ובלאגן - לזרוק בקת"בים (בקבוקי תבערה) וכו'. התופעות הפסולות האלה לא זוכות לגינוי כמעט, כולל מרבנים שמתנגדים לזה מאוד". 

מה הן אותן סיבות שבגינן התופעות הללו לא זוכות לגינוי? בשיחה עם שומרים אומר לאו, כי "יש מי שיותר קרוב לתמיכה בהם, יש שמפחדים להתעמת איתם ויש שמנסים ללכת בין הטיפות, בין היתר כדי לשמור על קשר עם אותו נוער. כבר היה מי שכתב נגדם והאימהות שלהם כתבו בחזרה, 'אתה לא רואה את המצוקה שלהם ולא אכפת לך'. אז לשאלתך, לא ברור לנוער הזה שהם יקבלו כתף קרה מכל מי שמתנגד למעשיהם. הכתף אינה קרה מספיק". 

בשטח, לא רק שהכתף אינה קרה, יש גם גיבוי מלמעלה. כך למשל, מיד אחרי שהחליף את יואב גלנט במשרד הביטחון, ישראל כ"ץ ביטל את המעצרים המנהליים ליהודים ואילו סמוטריץ הצהיר כאמור לאחרונה, כי ירי של צה"ל כנגד יהודים הוא חציית קו אדום, והבהיר בכך שלשיטתו יש להנחיל הוראות פתיחה באש שונות כלפי יהודים וכלפי ערבים.

‍הציוץ של סמוטריץ

דוגמה נוספת היא החשד הנחקר במח"ש, שנצ"מ אבישי מועלם, מפקד הימ"ר במחוז ש"י של המשטרה, התעלם לכאורה ממידע מודיעיני הנוגע לפעילי ימין קיצוניים ונמנע מביצוע מעצרים כדי לרצות את השר לביטחון לאומי בן גביר. טענה המוכחשת בתוקף על ידי המשטרה: "משטרת ישראל בכלל ומשטרת מחוז ש"י בפרט, פועלות בנחישות, באחריות וללא משוא פנים לאכיפת החוק ולשמירה על ביטחון הציבור, יהא זה פלסטיני או ישראלי, תוך נקיטת אפס סובלנות לאלימות מכל סוג שהוא" (התגובה המלאה מובאת בהמשך). 

"חלק מהרבנים תמכו מאוד בכך שימ"ר ש"י הפסיקו לטפל בזה, כי תיארו התעמרות של הימ"ר בנוער הגבעות", מתאר לאו בשיחה עם שומרים ואומר שגם בין אותם רבנים יש מי שמבינים כעת שהייתה זו טעות. "אי אכיפת הפשיעה הלאומנית ע"י המשטרה וביטול המעצרים המנהליים - שהם כלי קיצוני, אבל זה הכלי שיש בידי שב"כ - מביאים לזה שאין דין ואין דיין, ומי שנותר לטפל באירועים החמורים הוא רק הצבא, שהופך שק חבטות של אותם פורעים". 

"אי אכיפת הפשיעה הלאומנית ע"י המשטרה וביטול המעצרים המנהליים, מביאים לזה שאין דין ואין דיין ומי שנותר לטפל באירועים החמורים הוא רק הצבא, שהופך שק חבטות של אותם פורעים", אומר ידידיה לאו, רב הישוב אלון שבבנימין

למילואימניק הסרוג נמאס |

אבנים, פנצ'רים וקריאות נאצי

שירות המילואים בו נוטל הציבור הדתי לאומי חלק משמעותי, מייצר קונפליקט בין המילואימניקים מהימין הסרוג לנוער הגבעות. זה מתבטא בדיונים ערים ברשתות החברתיות ובקבוצות ווטסאפ מגזריות. דוגמה לכך הוא ינון וייל, ששירת בגדוד המילואים שהותקף, והפוסט שכתב תחת הכותרת "דמנו הותר" על כפיות הטובה של אותו נוער אלים ואנשי הימין שהתייצבו באופן אוטומטי להגנתם. 

פוסט נוסף שעורר תגובות אמוציונליות והרבה הזדהות הוא של אלעד מלכא, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת. "‏אתה מגיע לגזרה", כתב מלכא על שירות המילואים שלו, "הולך להכיר את החוות במקומות הכי נידחים, פשוט כי יש לך אחריות על החיים שלהם. התגובה הראשונה בדרך כלל תהיה, מה לעזאזל הם עושים כאן ואיך בדיוק אני אמור לאבטח את זה.‏ התגובה השניה מגיעה אחרי שהפנמת את המצב בשטח ואז אתה מבין שאם לא הם, הפלסטינים יתפסו כל חלקת אדמה חצי ריקה פה. ‏בזמן הביקורים הללו, אתה מקבל מבטים חשדניים. זה לא כמו החוות הוותיקות שאתה אומר הם משוגעים אבל חברים שלנו, בחוות החדשות נוער הגבעות מסתכל עלינו במבט שונה. 

"‏ואז מתחילה התעסוקה, אחרי יומיים שלושה אתה מבין שהדבר שהכי מעסיק אותך זה 'חיכוך' בין יהודים לערבים. כשאתה מגיע זה בדרך כלל כשכבר לא ברור מי התחיל והאם הרעול פנים שלפניך הוא ערבי או יהודי. ‏אתה מפזר את האירוע, מקבל קללות 'נאצי' מנוער הגבעות, לא אחת גם זורקים עליך אבנים בטעות, מפנצ'רים גלגלים של רכבים ומשביתים אותם. ‏אתה אמור להפעיל כח נגדם כדי למנוע את זה אבל אומר לעצמך 'בשביל זה התגייסתי? בשביל זה באתי לפה?'. אין לך דרך להסביר לעצמך למה עזבת את החיים שלך כדי להתעסק בזה (…)

"‏שלא יהיה ספק, חברה אלימה כזו לא תישאר אלימה רק נגד ערבים. זה כבר גולש לאלימות מול הצבא ובהמשך זה יזלוג לעוד מקומות. הם גורמים נזק אדיר ברמה הבינלאומית שגורר סנקציות על אנשי ימין נורמטיביים. הם גם גורמים לשחיקת הכוחות בצבא".

עוד חייל מילואים ששירת בגדוד שהותקף ליד רמאללה הוא אלקנה פדרמן, בנו של נעם פדרמן שהיה מראשי תנועת כך, ונער גבעות בעצמו. בראיון בערוץ 14 סיפר פדרמן, "המג"ד הזה הוא תותח ופעל נכון. נוער הגבעות הם מלח הארץ והחבורה הזו לא מייצגת אותנו. מדובר בחבורה על סטרואידים שחיפשה קצת אלימות. והקמפיינים שערוצי התבהלה מנהלים על זה פוגע בי". 

"‏שלא יהיה ספק", כתב אלעד מלכא על שירות המילואים שלו. "חברה אלימה כזו לא תישאר אלימה רק נגד ערבים. הם גורמים נזק אדיר ברמה הבינלאומית שגורר סנקציות על אנשי ימין נורמטיביים. הם גם גורמים לשחיקת הכוחות בצבא"

ראשי המועצות מתנערים |

"גם מרון חולדאי את מבקשת לנתק את המים?"

לא במקרה זכו דבריו של פדרמן לחיזוקים מצד ינון מגל וחברי פאנל "הפטריוטים". הם מהווים חלק מהנרטיב המיתמם שרץ חזק בשטח. "יש נערי גבעות שקמים בחמש בבוקר לרעות את הצאן וליישב את ארץ ישראל ואין להם זמן לפעולות אלימות כאלה", מסביר בידענות עוזרו של אחד מראשי מועצה ביו"ש, "ויש נערי תג מחיר עבריינים שאף אחד לא יודע את שמם ומאין הם באים. זה יכול להיות מירושלים, בית שאן או צפת".

אם אין לכם מושג מי הם, איך אתם יודעים שהם לא מאצלכם?

"גם אם הם משלנו, זה הזוי שלא מבדילים בין שתי הקבוצות. אנחנו רואים בזה חלק מהקמפיין האלים שמופעל נגדנו, ביתר שאת אחרי השבעה באוקטובר, בנושא אלימות מתנחלים".

אנחנו מדברים פה על מקרים שתועדו במצלמות. וגם אם בתעודת הזהות שלהם רשום ישוב אחר, הרי שהם פועלים פה, אין לכם אחריות למגר את התופעה הזו?

"אתם מצפים מאיתנו לדאבל סטנדרט. שנתנהל כמו מדינת חוק אבל שראש הרשות יתפקד כאיזה קאובוי. גם אם הוא יודע מי הם. הוא לא יכול להעיף אותם או לומר להם איפה לגור". 

הוא יכול לא לספק להם משאבים.

"גם מרון חולדאי את מבקשת לנתק את המים בדירה של פדופיל שמסתובב בתל אביב? למה בכלל את פונה לראשי רשויות ולא למשטרה? זה לא קשור אלינו. לפנים משורת הדין הפעלנו תוכניות מיוחדות לטפל בהם, כי אנחנו רוצים שיהיה פה שקט". 

"אם רוזנטל היה חושש שלא יבחר שוב לראשות המועצה בגלל שהוא מעדיף לשתוק, הוא כבר היה מתראיין", אומרת פיוטרקובסקי

גם ראש המועצה האזורית גוש עציון, ירון רוזנטל, שבשטח המועצה שלו היו שתי חוות שמשכו אש, הצהיר בשיחה עם שומרים: "אין לי מה להגיד, אני מתעסק רק בדברים שקשורים לגוש עציון, ואצלנו בגוש זה לא קיים עכשיו". 

אתה חלק מהנהגת יו"ש, אין לך עמדה בנושא כל כך בוער על סדר היום? 

"נבחרתי בשביל לטפל בבעיות של הגוש, לא בשביל להיות דמות שמובילה סדר יום בציונות הדתית". 

ישראל גנץ יו"ר מועצת יש"ע ויו"ר המועצה האזורית בנימין שבשטחה התחוללו האירועים האחרונים, לא יכול להשתמש באותו טיעון, ולכן טען דוברו יהודה עמרני, שהוא עסוק וישיב רק על שאלות בכתב. גנץ התעלם משאלות שהופנו אליו משומרים שהתייחסו לאלימות נוער הגבעות כלפי הפלסטינים ולחיוניות עבודתה של החטיבה היהודית בשב"כ לטיפול באותם צעירים. לעומת זאת, הוא בחר להדגיש כי מעשי אלימות משויכים ל"קומץ אנשים שחלק גדול מהם אינם תושבי האזור (…) קומץ שלא לא מקבל עידוד, לא מוסרי ולא מעשי מאף גורם בהנהגה של המועצות או היישובים אלא להיפך. הרבה לפני האירועים האחרונים קראתי לתפוס את העבריינים ולהעמידם לדין ולהשקיע את כל המשאבים הנצרכים לשם כך". 

בסיום תגובתו (המופיעה במלואה בהמשך) הדגיש גנץ, כי "אסור לפתוח באש חיה כלפי עבריינים", ביקורת מרומזת על הקליע שפגע לבאותו נער. 

"לצבוע את ציבור המתיישבים ואת נוער הגבעות בצבעים האלו זו בורות שגובלת בעוול כלפי ציבור שלם ומסור, שאת מידת מסירותו למדינה ולצה"ל רואים חדשות לבקרים בהודעות של 'הותר לפרסום'"

פיוטרקובסקי כועסת על סירוב ראשי הרשויות להתראיין בנושא ועל האווירה הציבורית שמאפשרת את זה. "אם רוזנטל היה חושש שלא יבחר שוב לראשות המועצה בגלל שהוא מעדיף לשתוק, הוא כבר היה מתראיין. הבעיה הזו קיימת גם בגוש עציון, מה גם שאוי ואבוי לנו, אם נחנך רק כשזה נוגע לנו אישית. שתיקת ראשי הרשויות שמסתפקים בתשובות כתובות שלא יסבכו אותן, זוכה לגיבוי של הציבור שלהם שלא באמת דורש טיפול רציני לחבר'ה האלה. ומאחר שהם רוצים להתנחמד לקהל שלהם, הם לא מפגינים אומץ לב ציבורי". 

זה קיים גם אצל הרבנים.

"לפני כמה שנים, פרסם רב פסק הלכה שאיפשר למשפחה מסוימת להדליק אור בשבת. זה היה מוצדק, ובכל זאת עשו עליו עליהום מטורף. ועכשיו רבנים רואים את הטנדרים האלה של הפורעים נוסעים בערב שבת, פתאום אין להם מה להגיד על חילול שבת".

"שתיקת ראשי הרשויות שמסתפקים בתשובות כתובות שלא יסבכו אותן, זוכה לגיבוי של הציבור שלהם שלא באמת דורש טיפול רציני לחבר'ה האלה. ומאחר שהם רוצים להתנחמד לקהל שלהם, הם לא מפגינים אומץ לב ציבורי"

תחושת דחייה ומשבר הנהגה |

"מרגיש נבגד, והנוער הזה קל וחומר"

מי שקושר בין ההתנתקות, ההדתה וההפיכה המשפטית כדי להסביר את יחסו האמביוולנטי של המיינסטרים הסרוג הוא הרב אביה הכהן מאלון שבות. הכהן מרכז עשרות פעילים, ש"נמצאים בקשרי ישיר עם המח"ט והאוגדונר, כדי להתמודד עם תופעה מתרחבת שכבר אי אפשר להגיד עליה שזה כלום".

"תחושת הדחויים היא הרסנית. הרי 99 אחוז מהמתיישבים ביו"ש מתנגדים למעשים האלה, ואני מסכים איתך שהם לא מבטאים את ההתנגדות הזו בצורה מספיק ברורה", אומר הרב אביה הכהן מאלון שבות

להערכת הכהן, גם הנוער הזה, אפילו אם עוד לא נולד באותן שנים, מושפע ממשבר האמון שנוצר בהתנתקות בין הציבור הסרוג למדינה. "זה עדיין באוויר", הוא מסביר. "תוסיפי לזה את חוסר האמון במערכת המשפט. הרי לא יתכן שמני מזוז (היועמ"ש בתקופת ההתנתקות), יגיד שחסימת כביש זה 20 שנות מאסר ופתאום מגיע קפלן והכל משתנה ב-180 מעלות.

"אני ממש מרגיש נבגד, והנוער הזה קל וחומר", הכהן מתלהט. "מה זה הדבר הזה שאסור להתפלל ביום כיפור בת"א? איך לא זעקתם על חוסר הצדק הזה? מותר לעשות מצעד גאווה בירושלים ואסור להתפלל בת"א?".

המחאה הייתה על תפילה בהפרדה במרכז ת"א.

"וכל הדיבור הזה על הדתה בצבא כאילו יש בזה רוע, הרי אנחנו לא באמת מחזירים אנשים בתשובה".

וזה מצדיק את האלימות שהצעירים האלה נוקטים בה? 

"חלילה. אני הולך ממקום למקום ונלחם יותר מכולכם נגד האלימות הזו. אני רק מספר לך מה מזין את תחושת העוול וההשפלה שמייצרת את השתיקה בציבור הרחב. כמה תחושת הדחויים היא הרסנית. הרי 99 אחוז מהמתיישבים ביו"ש מתנגדים למעשים האלה, ואני מסכים איתך שהם לא מבטאים את ההתנגדות הזו בצורה מספיק ברורה". 

גם לא המנהיגים שלהם.

"המנהיג האחרון של הציבור הדתי לאומי היה הרב דרוקמן שנפטר לפני שלוש שנים. אני מסכים שחסר פה קול מוסרי חזק, אבל יש גם כאלה שעובדים בזה 24/7 ומעדיפים שהדברים יעשו בשקט. גם זה קיים".

אתה מסתובב בגבעות ומדבר עם הנוער הזה, מה אתה רואה? 

"תחושה חזקה, שהתעצמה אחרי השבעה באוקטובר, שהערבים מסביב רוצים לרצוח אותנו ואנחנו חייבים להילחם. הם בטוחים שאירוע כזה יקרה שוב, ומתוסכלים זה שהם הם היחידים שרואים את זה. התחושות האלה, יחד עם זה שהם נוער נפלט, מובילות לאנרכיזם מוחלט שיסודו לטעמי הוא בתורת הרב גינזבורג, וגם אני כמעט נפגעתי ממנו.

"לפני כמה שנים נסעתי בכביש צדדי באזור בנימין, פתאום חסמו את הכביש כשישים נערי גבעות. פתחו את דלתות האוטו ואמרו 'מזל שאתה יהודי, אחרת היינו גומרים אותך'. יצאתי מהאוטו והתחלנו לדבר. הם דיברו על הספר 'תורת המלך'. אין לי ספק שהם לא קראו את הספר, אבל הוא נותן להם גב רוחני". 

ומה עם ראשי המועצות שנותנים משאבים לחוות האלה? 

"בגוש עציון רוב החוות בשליטה, מלבד שתיים, מהן יצאו נערים ופגעו. עשינו רעש וחווה אחת הבינה שאם לא תקבל את כללי ההתנהגות היא עפה מפה ומפסיקה לקבל חשמל. באותו יום הכל השתנה שם. חווה אחרת כל הזמן מפנים, אבל יש מי שמממן כל פעם מחדש את החזרה שלהם. התקשרתי לזמביש (זאב חבר, מראשי מועצת יש"ע ומזכ"ל אמנה), שאמר לי, 'אני לא נותן להם אגורה, והם גם לא שומעים לי'. (זמביש בתגובה: איני מתראיין גם בנושא חשוב זה). גם רוזנטל אמר אותו הדבר. וכשאני מדבר עם הרב יוסף צבי רימון, הרב הראשי של גוש עציון, הוא אומר, אני הולך והם בזים לי. אני מבין את כולם ועדיין חושב שחייבים לעשות יותר".