ישראל תקל בהליך החרמת ספינות, במטרה להתמודד עם המשט הגדול המתקרב לחופי עזה. המהלך נועד לתת מענה לקשיים שנחשפו במשטים קודמים, ואמור לקצר את פרק הזמן שבו מוחזקות האניות עד למכירתן. אלא שמומחים בתחום סבורים שהשינוי המוצע לא באמת יפתור את הבעיות. 

נכון לעכשיו, שטות בים התיכון 52 סירות במשט יוצא דופן בהיקפו, שמטרתו המוצהרת היא לשבור את המצור הישראלי על הרצועה. לפי האתר המלווה את המשט, מרבית הסירות עוגנות סמוך לכרתים, ונראה כי יגיעו לאזור ישראל בימים הקרובים. במשט משתתפים פעילים רבים, בהם גם גרטה טונברג. ישראל הציעה לאנשי המשט לפרוק את תכולת הסירות באשדוד לצורך בחינתו והעברתו לרצועת עזה, אך כמו במשטים קודמים, ההצעה לא התקבלה. לפיכך חיל הים צפוי לעצור את המשט, כפי שעשה מול משטים קודמים. אלא שהיקף המשט הנוכחי מעמיד בפני צה"ל קושי משמעותי גם בשל הצורך הצפוי לאחסן ולתחזק עשרות כלי שיט. 

מקור התקנות להחרמת כלי שיט בחקיקה מתקופת המנדט הבריטי, אך הן יושמו לראשונה ב-2013, מול האנייה "אסטל", שיצאה מפינלנד לעזה כשבבטנה שקי מלט וצעצועים. חיל הים עצר את הספינה, הצוות גורש והמטען הועבר לרשות הפלסטינית. אלא שהמגעים לשחרור האונייה נקלעו למבוי סתום, והמדינה פנתה לבית המשפט המחוזי בחיפה, המשמש כבית משפט לימאות, בבקשה לאשר את החרמתה.

השופט רון סוקול דחה את הבקשה, כיוון שהמדינה פנתה לבית המשפט רק כעשרה חודשים לאחר תפיסת הספינה ולא במהירות המתבקשת. ערעור לבית המשפט העליון נדחה אף הוא, אך שתי הערכאות קבעו כי קיימת לבית המשפט סמכות לאשר החרמת ספינות המנסות לפרוץ את המצור הימי על עזה. מאז נתפסו אוניות נוספות, והמדינה למדה להגיש בקשות במהירות, מה שאפשר את החרמתן, מכירתן והעברת התמורה לאוצר המדינה. אך ההליך נותר מורכב, בעיקר בשל החובה לאתר את בעלי האוניות.

עיון בתיקים משפטיים מהשנה החולפת, כמו גם תזכיר של הוראת שעה שהפיץ לאחרונה משרד המשפטים, מגלה כי מעבר לקשיים במישור הדיפלומטי והצבאי שמציבים המשטים לעזה, הם הטילו על צה"ל "נטל כבד מבחינת המשאבים הדרושים להחזקה בכלי השיט ומבחינת מקום העגינה שלהם."

כך למשל, ביוני השנה עצר חיל הים את האונייה "מדלין" שניסתה להגיע לחופי הרצועה כחלק ממה שהוגדר כ"משט החירות" שגם בו השתתפה טונברג. בפנייתה לבית המשפט הציגה המדינה את הקושי שלה באיתור בעלי הספינות, שלב הכרחי בדרך להחרמתן. עם תפיסת מדלין, הסביר נציג המדינה לבית המשפט, "נעצר קפטן כלי השיט, מארק ואן רנס, יחד עם מפליגים נוספים, עד לגירושו ממדינת ישראל. במהלך שהותו נעשה ניסיון למסור לו את הודעת ההחרמה, אך הוא סירב לחתום ואף הצהיר כי לא ימסור את האונייה".

המדינה פירטה בפני המשפט את הניסיונות לאתר את בעלי הספינה ולהודיע להם על הכוונה להחרים אותה. נציג המדינה אף הגיש לבית המשפט עמודים ארוכים של התכתבות עם חברת השילוח DHL שמעידים על הניסיון - שלא צלח - להעביר לאחת מבעלות הספינה את ההודעה.

חודש לאחר מכן נתפסה הספינה "חנדלה", וגם בעניינה ביקשה המדינה להחרים את כלי השיט. "בחינת המסמכים והמידע שנאסף בזמן ההיערכות למשט זה העלו כי פרנק ג'וזף רומאנו הוא הבעלים הרשום של כלי השיט", נמסר לבית המשפט. אלא שרומאנו סירב לשתף פעולה עם השימוע שנערך לו, ולא נענה לפניות ישראל. לכל אורך ההליכים הללו נדרש צה"ל להחזיק בספינות, והדבר כרוך בעלויות ניכרות.

התקנות החדשות: הודעה על ההחרמה תודבק על תורן הספינה

כעת, על רקע המשט הנרחב המתקרב לישראל, מבקשת המדינה לצמצם את העול הזה. על פי התקנות החדשות שגיבש משרד המשפטים, הליך ההחרמה כולו לא יימשך יותר מ-180 יום. כחלק מהתקנות, שאם יאושרו בכנסת אמורות להיכנס לתוקף כבר החודש, מוסבר שהודעה על כוונת ההחרמה תודבק על תורן הספינה, ושאם לא תצליח המדינה לאתר את בעלי הספינה או כתובת מגורים שלהם היא תוכל להסתפק בשליחת אימייל. לבעלים תיתנן זכות ערעור בתוך 30 ימים, והדיון המשפטי בסוגיה, על פי התקנות, יימשך יום אחד.

עו"ד יואב הריס, מומחה לדיני ימאות, טען בהערות לטיוטת תקנות כי המהלך לא יפתור את הבעיה. "קביעת מסגרת זמנים של 180 ימים לא תפתור את הקושי של הצבא באחזקת כלי השייט בנאמנות, באשר היא לכשעצמה ממושכת וממילא לאחריה יצטרף להתבצע הליך חילוט (מכירה פומבית תחת בית המשפט לימאות והעברת הכספים לאוצר המדינה- במקרה של אישור התפיסה וההחרמה)", כתב.

בשיחה עמו הבהיר עו"ד הריס כי לשיטתו, פתרון יעיל יותר יהיה מכירת כלי השיט באופן מיידי והפקדת התמורה בקופת בית המשפט, או לחלופין שחרור כלי השיט בתמורה לפיקדון שיופקד בבית המשפט, עד לסיום ההליך המשפטי. אלא שבהקשר למשט המתקרב לחופי ישראל גם הפתרון הזה רחוק מלהיות מושלם. הריס מסביר שיהיה קושי למצוא מקום עגינה לכמות כה גדולה של סירות, ובכל מקרה לא סביר שימצאו לרוב הסירות קונים. לדבריו, בישראל אין את מתקנים לגריטה של הסירות, והעברה שלהם לנמלים בחו"ל תהיה כרוכה בעלויות נוספות. הריס סבור שעל ישראל לשקול לאפשר למשט להגיע לחופי עזה, ולעצור את הסירות עם הגעתן לחוף.