בזמן שצה"ל החל אמש להשתלט על המשט החדש לעזה ובו עשרות ספינות עם פעילים פרו-פלסטינים, המדינה עדיין מתקשה להתמודד עם השלכות המשט הקודם. גם כעת, יותר מחצי שנה לאחר עצירת משט "סומוד", שהיה הגדול ביותר עד כה, שניסה לפרוץ את הסגר הימי על רצועת עזה, לא התקבלה עדיין החלטה על גורל אף אחת מ-48 הספינות שנעצרו על ידי ישראל. המדינה, כפי שחשף שומרים, ממשיכה לטפל בהן ולשלם הון על אחזקתן. 

כזכור, משט "סומוד" יצא לדרכו בסוף אוגוסט 2025, ועשרות הספינות שהשתתפו בו נעצרו במבצע גדול של חיל הים ביום הכיפורים. הספינות נגררו לחופי ישראל, הפעילים שעליהן - ובהם גרטה טונברג - גורשו מהארץ והעניין התקשורתי דעך. אך ההתמודדות של ישראל עם המשט ממש לא הסתיימה באותו יום. מסמכים משפטיים וחומרים נוספים שפורסמו בשומרים בחודשים האחרונים, חשפו את הקושי של ישראל להחרים את הספינות ואת העלויות הגדלות של אחזקתן. 

ההתפתחות האחרונה, נכון לעכשיו, היא הניסיון של בעלי הספינות לשחרר אותן מידי ישראל. כך, בימים אלה קוראים אנשי המשט למדינות שתחת הדגל שלהן שטו הספינות (וביניהן בריטניה, צרפת, איטליה ופולין) לפעול לשחרור הספינות מידי ישראל. המאמץ הזה מתנהל גם בבית המשפט המחוזי בחיפה, הדן הנושא ביושבו כבית דין לענייני ימאות. מרבית הספינות שנעצרו מיוצגות על ידי ארגון "עדאלה", ובתגובה שהגישו לאחרונה עורכי דין מטעם הארגון לבית המשפט הם טענו, כי לישראל אין זכות חוקית לעקל את הספינות. לדבריהם, הסגר על עזה איננו חוקי ומטרת המשט היתה "להקל ולו במעט" על סבלה של האוכלוסייה העזתית. 

על טענת המדינה, כי בפועל כמות הציוד ההומניטרי שנתפס על הספינות היו זעום וכי ישראל תשמח להעבירו לעזה, אך לא קיבלה פנייה בנושא מבעלי הספינות, כתבו עורכי הדין שמדובר ב"ניסיון להסיט מן המהות ולהמעיט מחשיבותה של המשימה ההומניטרית". במסגרת תשובתם מסרו עורכי הדין, כי המשט וההכנות אליו התנהלו בשקיפות מלאה, וכי לצורך תפעולו גויסו במימון המונים כשלושה מיליון אירו. 

בימים אלה קוראים אנשי המשט למדינות שתחת הדגל שלהן שטו הספינות (וביניהן בריטניה, צרפת, איטליה ופולין) לפעול לשחרור הספינות מידי ישראל

"נטל כלכלי כבד על צה"ל"

מעבר לפן הדיפלומטי והתדמיתי, לאחזקת הספינות יש גם עלויות כלכליות לא מבוטלות על מדינת ישראל. מסמך של חיל הים, שהוגש לבית המשפט ומתפרסם כעת לראשונה, קובע כי לטיפולים בספינות הוקצו משאבים "והדבר מטיל נטל כלכלי כבד על צה"ל". בין היתר הוא כולל זימון אנשי מילואים ייעודים לנושא. לפיכך, ובעוד הדיון בנושא הספינות שמיוצגות על ידי עדאלה צפוי להימשך, פנתה המדינה לבית המשפט בבקשה שיכריע לפחות בגורלן של 11 הספינות שלא הגישו לבית המשפט התייחסות ואינן מיוצגות. גם בנושא זה טרם התקבלה החלטה. 

כאמור, במקביל למתרחש באולם בית המשפט בחיפה התקרב בימים האחרונים לחופי הארץ משט נוסף ואמש החל חיל הים בפעילות לעצירתו הרחק מחופי ישראל. גם משט זה פועל תחת המטריה של "סומוד", וגם הוא כולל עשרות רבות של ספינות. במשט משתתפים, על פי הפרסומים, כאלף איש, וביניהם מרגרט קונולי, אחותה של נשיאת אירלנד. כהכנה לקראת המשט חתם בחודש שעבר שר הביטחון ישראל כ"ץ, על צו תפיסה מנהלי כנגד הכספים שגויסו לטובתו. על פי הצו, כ"ץ "השתכנע" כי הכספים הינם רכוש של ארגון הטרור חמאס. אלא שעל פניו, הדברים עומדים בסתירה למה שהמדינה עצמה הודיעה לפני חודשים ספורים לבית המשפט בחיפה. אז, כפי שנחשף בשומרים, הודיעה ישראל כי היא "אינה (ההדגשה במקור) מחזיקה כלי שיט שיש מידע כי הם רשומים בבעלות 'תנועת חמאס' או ארגון הטרור".  

על פי הצו, כ"ץ "השתכנע" כי הכספים הינם רכוש של ארגון הטרור חמאס. אלא שעל פניו, הדברים עומדים בסתירה למה שהמדינה עצמה הודיעה לפני חודשים ספורים לבית המשפט

הכספים המממנים את המשט גויסו במקומות שונים ברחבי העולם ובכללם גם על ידי ארגון אמריקאי בשם Nonviolence International. מבדיקת מסמכי הארגון עולה שבשנת 2024 הוא גייס 137 אלף דולר לצורך "ארגון ותיאום רשת בינלאומית לאספקת סיוע הומניטרי לעזה". שומרים פנה לדובר שר הביטחון בשאלה לגבי המשמעות המעשית של צו התפיסה, אם בכלל יש כזו, ובשאלה האם הצו חל גם על הכספים שגויסו על ידי הארגון האמריקאי. מלשכת השר לא נמסרה התייחסות. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים