בספטמבר האחרון, כאשר משט סומוד עשה את דרכו לעזה, עם הפעילה המתוקשרת גרטה טונברג על הסיפון, הפיץ משרד החוץ הודעה לתקשורת על כך ש"מסמכים רשמיים של חמאס מוכיחים את המעורבות הישירה של חמאס במשט לעזה". זמן קצר לאחר מכן שר החוץ גדעון סער כינה אותו "משט חמאס-סומוד", ואילו משרד התפוצות פרסם באותו החודש בדוח מפורט, כי "המשט המתוכנן Global Sumud Flotilla מופעל על ידי רשת בינלאומית בעלת קשרים לארגון הטרור חמאס, לתנועת האחים המוסלמים ולארגוני קצה נוספים". אלא שכעת, כאשר 48 הספינות שנתפסו נמצאות בישראל והמדינה מבקשת להחרים אותן, הודיעה המדינה לבית המשפט המחוזי בחיפה, כי הספינות שהשתתפו במשטים האחרונים לעזה אינן בבעלות חמאס, וכי היא מתנגדת לצירופם של נפגעי טרור להליך משפטי העוסק בהחרמתן.

הודעת המדינה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית דין לענייני ימאות, היא הטוויסט האחרון בסאגת המשטים לעזה, שממשיכים להעסיק את הרשויות זמן רב אחרי עצירת הספינות וגירוש הפעילים מישראל. כזכור, משט סומוד היה הגדול ביותר שניסה אי-פעם לפרוץ את הסגר הימי על רצועת עזה. הוא יצא לדרכו בסוף אוגוסט 2025, ועשרות הספינות שהשתתפו בו נעצרו במבצע גדול של חיל הים ביום הכיפורים. הספינות נגררו לחופי ישראל, הפעילים שעליהן גורשו מהארץ והעניין התקשורתי דעך. אך כפי שנחשף בשומרים בחודש שעבר, ההתמודדות של ישראל עם המשט ממש לא הסתיימה באותו יום. מסמכים משפטיים וחומרים נוספים שפורסמו חשפו את הקושי של ישראל להחרים את הספינות ואת העלויות העצומות של אחזקתן. 

"למדינה אין מידע מבורר דיו ביחס לזהות הבעלים של חלק מכלי השיט ומכל מקום בנוגע לכל כלי השיט שנתפסו, אין בידה מידע בדבר בעלות קניינית של 'תנועת חמאס' על כלי השיט שנתפסו"

במסגרת אותו הליך המשפטי פנו לבית המשפט משפחות של ארבעה נפגעי טרור ישראלים שזכו בתביעת נזיקין נגד חמאס. בידי המשפחות צווי עיקול על זכויות החמאס, לרבות על כלי שיט של הארגון, בסך של כ-170 מיליון שקלים והן ביקשו להצטרף כצד מעוניין לתיק, וכן לתיקים שעוסקים בהחרמת ספינות שנעצרו על ידי ישראל במשטים קודמים. המשפחות טענו, כי "המשטים שעשו דרכם לרצועת עזה תוך הפרת הסגר הימי שהוטל היו ממומנים ומאורגנים על ידי פעילי ארגון הטרור חמאס לצורכי פרובוקציה בדרכים עקלקלות ומגוונות". השופט רון סוקול, שדן בתיק, ביקש את תגובת המדינה בטרם יכריע בבקשה. 

תגובת המדינה, שהוגשה באמצע ינואר, אינה עולה בהכרח בקנה אחד עם הנרטיב שהפיצה ישראל סמוך להגעת המשט. אם בתקשורת הצהירה ישראל כאמור, שמדובר היה ב"משט חמאס-סומוד", הרי שמול השופט סוקול ציירה הפרקליטות תגובה מורכבת יותר. המדינה הודיעה כי היא "אינה (ההדגשה במקור) מחזיקה כלי שיט שיש מידע כי הם רשומים בבעלות 'תנועת חמאס' או ארגון הטרור". 

הפרקליטות הוסיפה, כי "למדינה אין מידע מבורר דיו ביחס לזהות הבעלים של חלק מכלי השיט ומכל מקום בנוגע לכל כלי השיט שנתפסו, אין בידה מידע בדבר בעלות קניינית של 'תנועת חמאס' על כלי השיט שנתפסו". הפרקליטות מסרה לבית המשפט, כי עמדת המדינה היא ש"ארגון הטרור חמאס היה מעורב בהוצאתם לפועל של לפחות של חלק מהמשטים", אך "אין בכך כדי להקנות לארגון הטרור חמאס זכויות קנייניות בכלי השיט". 

אחד המעורבים בתיק הביע בפני שומרים תמיהה על השינוי בעמדת המדינה בפני בית המשפט. הוא גם אמר שככל הידוע עד כה לא הצליחו נפגעי טרור לקבל פיצוי נזיקי מידי החמאס בבתי משפט בארץ. השופט סוקול טרם הכריע בבקשת משפחות נפגעי הטרור אך בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הוא נשמע ספקן לגבי היכולת שלהם להוכיח בעצמם שהספינות שנתפסו שייכות לחמאס. למרות זאת הם מתכוונים להמשיך במאמציהם. 

בתוך כך, באותו דיון הופיעו לראשונה עורכי דין מטעמם של הספינות שנתפסו על ידי ישראל. בעלי הסירות מיוצגים על ידי ארגון עדאלה והם צפויים להגיש את התייחסותם לבקשת המדינה להחרים את הספינות ולבקשת נפגעי הטרור. המדינה מעוניינת לסיים את ההליכים בנושא מוקדם ככל האפשר וכפי שנחשף בשומרים אף התקינה תקנות מיוחדת לצורך כך, אך ההליכים צפויים להימשך עוד כמה חודשים לפחות. 

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "אין פער בין פרסום משרד החוץ לבין עמדת המדינה כפי שהוצגה בבית המשפט. באופן מניפולטיבי צוטט משפט אחד מתגובת המדינה, וממש בהמשך לאותה ציטטה, המדינה מבהירה כי 'ארגון הטרור חמאס היה מעורב בהוצאתם לפחות של חלק מהמשטים, לפועל' - כפי שפרסם משרד החוץ. בנוסף, רק בשבוע שעבר הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על מארגני המשט בשל קשריהם לארגון הטרור חמאס".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים