בתחילת החודש שעבר הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להחרמת עשרות כלי השיט שנתפסו ונגררו לישראל באוקטובר, במבצע ההשתלטות של חיל הים על משט "סומוד" שתכנן להגיע לרצועת עזה. כפי שנחשף בשומרים, ערב הגעתו לישראל של המשט, התקינה המדינה תקנות שאמורות היו להקל את הליך ההחרמה, אבל בפועל זה לא קרה. בהודעה שהגישה לבית המשפט, טענה המדינה כי עשתה "מאמץ לאיתור בעלי כלי השיט ורבי החובל", אך אותרו רק חלק מהבעלים. פרקליטות המדינה ציינה, כי בין היתר נסרקו כלי השיט לאיתור מסמכי הספינות, והיא אף פנתה לעורכי דין של בעלי ספינות ממשטים אחרים, אך הובהר לה כי אינם מייצגים את בעלי כלי השיט של משט הסומוד. 

לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה, הדן בנושא בשבתו כבית משפט לענייני ימאות, המשט התנהל באופן מאורגן וכמעט צבאי. הכלים השתמשו במערכות תקשורת מסונכרנות, כאשר הכלים הגדולים הכווינו את הכלים הקטנים יותר ונתנו להם הנחיות והוראות. בתוך כך, אחד הטיעונים המרכזיים בבקשת ההחרמה נוגע למעורבותו של חמאס במשט. על פי המסמכים, שחלקם פורסמו על ידי משרד החוץ עוד טרם ההשתלטות על הסירות, חמאס נטל חלק ישיר ומשמעותי בקידום הוצאת המשט אל הפועל, והתקיים קשר ישיר בין גורמים בארגון הטרור לבין חלק ממארגני המשט. 

ישראל טוענת כי חמאס פעל למימון המשט, לסנכרון בין הארגונים הבינלאומיים השונים שהשתתפו בו, והכל תוך ניסיון להסתיר את מעורבותו. על פי המסמכים, 16 מתוך 50 הספינות שהשתתפו במשט הם בבעלותה של חברה בשם Cyber Neptune. החברה הזו נמצאת בבעלותו של סאיף אבו קשק, פעיל בארגון בשם PCPA, שהוקם בשנת 2018 ובאופן רשמי מייצג את "הפלסטינים הגולים" - ארגון אותו סיווגה ישראל כארגון טרור בנובמבר 2021. ראו צילום מסך.

"החרמת כלי השיט נדרשת בנסיבות אלה גם לשם העברת מסר נחרץ לגורמים המבקשים לפעול כנגד מדינת ישראל", נכתב בפניית המדינה לבית המשפט. 

אך השופט רון סוקול, הדן בבקשה, לא מיהר "להעביר מסר" והתמקד בתקינות ההליך המשפטי. הוא מתח ביקורת על התנהלות המדינה, ובין השאר על העובדה שתלתה את בקשות החרמת הספינות פיזית על הספינות עצמן, בזמן שברור שבעליהן אינם נמצאים כאן, וגם הפעילים שהיו עליהן גורשו זה מכבר. "המבקשת לא צירפה לבקשתה תצהיר בדבר הפעולות שנעשו לאיתור בעלי הספינה", כתב השופט. "לא הובהר האם נמצאו ספרי כל הספינות, או לפחות של חלקן, שהרי ככל שנמצאו הספרים צפוי היה כי ימצאו בהם פרטים של בעלי הספינות". 

השופט הוסיף, כי "ככל הידוע, ספינות המשייטות בים רשומות במרשמי המדינות השונות, ועל כן צפוי היה כי תעשה פניה למאגרי המידע או לרשויות במדינות השונות לצורך קבלת פרטי הבעלים. ודוק, ככל הידוע לבית משפט זה, חלק מהמרשמים ברחבי העולם מפורסמים באתרים השונים וניתן לברר את זהות הבעלים על פי המרשמים".

השופט גם ציין כי כאשר נתפסו הספינות היו עליהן צוותים שהפעילו אותן, וככל שמי מהנוסעים או מאנשי הצוות נחקרו ומסרו פרטים, יש להניח כי נעשה גם בירור של זהות הבעלים. המדינה "לא צירפה לבקשה את מסמכי החקירות שמהם ניתן ללמוד האם נמסרו הפרטים אם לאו", קבע השופט. הוא הורה למדינה להמשיך לפעול לאיתור בעלי הספינות ולהמציא לידיהם את תביעת ההחרמה ואת החלטות בית המשפט. לדבריו, ככל שלא יאותרו, תוכל המדינה להגיש בקשה מעודכנת שבה יפורטו כל המאמצים הסבירים שנעשו לאיתור הבעלים.

48 ספינות, בלאי של חורף ועלויות אחזקה

תזכורת קצרה. משט "סומוד" היה הגדול ביותר שניסה לפרוץ את הסגר הימי על רצועת עזה. הוא יצא לדרכו בשלהי אוגוסט 2025, עם כ-50 כלי שיט ממספר נמלים באירופה, ובהם עשרה כלים מנמל פורטופאלו שבאיטליה, כ-16 כלים מברצלונה שהפליגו לתוניס, ושם הצטרפו עוד חמש סירות מתוניס. במשט הפליגו 479 משתתפים, ביניהם פעילים ידועים כמו גרטה טונברג, כאשר רבים מהמשתתפים לקחו חלק גם במשטים קודמים. 

בלילה שבין ה-1 ל-2 באוקטובר 2025, במהלך יום כיפור ובמרחק של עשרות קילומטרים מקו תחום הסגר על עזה, השתלטו כוחות חיל הים על 39 מתוך 41 הכלים של הגל הראשון, והביאו אותם לנמל אשדוד. למחרת השתלט חיל הים על שני הכלים הנותרים. המבצע כלל עשרות כלי שיט צבאיים והתנהל תחת פיקודו של מפקד חיל הים. כשבוע לאחר מכן, בגל השני של המשט, נתפסו תשע ספינות נוספות. שתיים מהספינות, אגב, טבעו בדרכן לישראל לאחר שנתפסו על ידי חיל הים. 

אחד הממצאים המפתיעים בתפיסת המשט היה הכמות המזערית של סיוע הומניטרי שנמצאה על הכלים: חמישה טון של ציוד הומניטרי במצטבר - כמות המהווה כרבע מכמות הסיוע שמובילה משאית בודדת לרצועת עזה. הציוד כלל מים, מוצרי מזון יבשים, תרכובות מזון לתינוקות (מטרנה), חיתולים וכן תרופות ואמצעים רפואיים בסיסיים. אחד הפרדוקסים של משט הסיוע הוא שאפילו הציוד הזה לא הגיע לעזה והוא מאוחסן כיום בהמתנה לכך שבעלי הספינות יודיעו מה ברצותם לעשות איתו. לטענת המדינה, הפרטים הללו מחדדים את כוונותיהם האמיתיות של מארגני המשט, שהיו עצם פריצת הסגר הימי ויצירת פרובוקציה תקשורתית כחלק מהמערכה התדמיתית נגד מדינת ישראל בעולם - ולא סיוע הומניטרי לאנשי רצועת עזה. 

אחת הסוגיות שעלו כעת בבית המשפט היא העלות הכרוכה בהחזקת 48 כלי שיט שנגררו לנמל אשדוד. על פי המדינה, כל הסירות, למעט אחת, עוגנות בנמל האזרחי וחלקן מצוי במצב רעוע המחייב טיפול שוטף ותחזוקה. העלות היומית לעגינת כלי שיט עומדת על מאות שקלים לכלי, תלוי בגודלו ובסוג העגינה. במצטבר, עבור עשרות כלי השיט, העלות החודשית יכולה להגיע למאות אלפי שקלים. לכך יש להוסיף את עלויות המשמר, התחזוקה השוטפת, הבדיקות הטכניות ואחסון הציוד שהורד מהספינות. 

בית המשפט מצדו, ציין במפורש כי על המדינה לשמור על הספינות במצב תקין, "כפי שנתפסו". דבר המחייב השקעת משאבים משמעותיים. בשל החורף ומצבן הרעוע של הספינות הודיעה המדינה, כי היא פועלת להעלות את כלי השיט לחוף, אולם השופט הורה לה להגיש פרטים לגבי מצבו של כל כלי שיט, בצירוף צילומים וחוות דעת של מומחה, בטרם תעשה כן. אם אכן ייצא לפועל המעבר המתוכנן לאחסנה יבשתית, הוא צפוי להיות כרוך בעלויות נוספות משמעותיות: יש צורך במשיית כלי השיט מהמים, בהובלתם למתקן אחסנה מתאים, ובהתקנת תשתיות לאחסון לאורך כל ההליך המשפטי, שצפוי להימשך זמן רב.

והדברים מסתבכים עוד יותר. בד בבד עם הליך ההחרמה, הוגשה לבית המשפט בקשה של ארבעה נפגעי טרור להצטרף כצד מעוניין להליך. המבקשים זכו בפסקי דין שניתנו כנגד ארגון הטרור חמאס בתביעות של נפגעי איבה, ובידיהם צווי עיקול על זכויות חמאס, לרבות על כלי שיט של הארגון. סך העיקולים בתיקים הללו מגיע לכ-170 מיליון שקל, והמבקשים טוענים כי כלי השיט שנתפסו הם בפועל בבעלות חמאס. השופט טרם הכריע בעניין וביקש לפי שעה מהפונים להבהיר את טענתם.

הבסיס למשט הבא מתחיל בארה"ב

בעוד הליך ההחרמה של משט "סומוד" מתנהל לאיטו בבית המשפט בישראל, הפעילים שגורשו מישראל מתכננים את המשט הבא, שצפוי לצאת לדרכו באביב הבא. גיוס הכספים כבר מתנהל, כולל בתרומות המוכרות לצורכי מס בארצות הברית. ראו צילום מסך. 

כמו כן, מתברר כי בסוף אוגוסט 2025, כאשר יצא המשט לדרך, הוקמה בקונטיקט שבארצות הברית חברה חדשה הקשורה למשט. חברת "Thousand Madleens to Gaza LLC" (אלף מדלינות לעזה, על שם ספינת מדלן שהשתתפה במשט קודם), הוקמה על ידי פעילים ספרדים שהשתתפו בסומוד, ועל ידי אזרחית אמריקאית תושבת ברידג'פורט, קונטיקט. החברה הגדירה את עצמה כ"ארגון לזכויות אדם" והיא משתמשת בחשבון מייל מוצפן בשירות ProtonMail השוויצרי, המוכר כשירות המבטיח אנונימיות מרבית. המשך, אין ספק, עוד יבוא. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים