לוחמות, משתמטים, חרדלים והבת של סמוטריץ': מי מפחד מסא"ל אור בן יהודה - ולמה דווקא עכשיו?

עם למעלה מ-8,500 לוחמות בצה"ל ועם גבורה והקרבה במלחמת השבעה באוקטובר, אפשר היה לקוות שהשיח על נשים קרביות יהיה מאחורינו. אבל לא, הצבא עושה הכול מנת להעלות את מספר הלוחמים (כולל חרדים), ומי שלא מחמיצים את ההזדמנות להפעיל לחץ הפוך ולצמצם גיוס נשים הם החרדלים. מה עומד מאחורי "דיוני החירום" של הרבנים והקמפיינים הארסיים ברשת: "מנסים למכור דיון שהוא כאילו ביטחוני, זו מניפולציה. מה שמפריע להם זה שהבנות הדתיות מתחילות להתגייס, גם ליחידות קרביות". דוח מיוחד של שומרים. הכתבה גם באתר Mako

חיילות על טנק (המצולמות אינן קשורות לכתבה) והשר סמוטריץ'. צילומי ארכיון: שאטרסטוק, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

עם למעלה מ-8,500 לוחמות בצה"ל ועם גבורה והקרבה במלחמת השבעה באוקטובר, אפשר היה לקוות שהשיח על נשים קרביות יהיה מאחורינו. אבל לא, הצבא עושה הכול מנת להעלות את מספר הלוחמים (כולל חרדים), ומי שלא מחמיצים את ההזדמנות להפעיל לחץ הפוך ולצמצם גיוס נשים הם החרדלים. מה עומד מאחורי "דיוני החירום" של הרבנים והקמפיינים הארסיים ברשת: "מנסים למכור דיון שהוא כאילו ביטחוני, זו מניפולציה. מה שמפריע להם זה שהבנות הדתיות מתחילות להתגייס, גם ליחידות קרביות". דוח מיוחד של שומרים. הכתבה גם באתר Mako

חיילות על טנק (המצולמות אינן קשורות לכתבה) והשר סמוטריץ'. צילומי ארכיון: שאטרסטוק, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
חיילות על טנק (המצולמות אינן קשורות לכתבה) והשר סמוטריץ'. צילומי ארכיון: שאטרסטוק, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

עם למעלה מ-8,500 לוחמות בצה"ל ועם גבורה והקרבה במלחמת השבעה באוקטובר, אפשר היה לקוות שהשיח על נשים קרביות יהיה מאחורינו. אבל לא, הצבא עושה הכול מנת להעלות את מספר הלוחמים (כולל חרדים), ומי שלא מחמיצים את ההזדמנות להפעיל לחץ הפוך ולצמצם גיוס נשים הם החרדלים. מה עומד מאחורי "דיוני החירום" של הרבנים והקמפיינים הארסיים ברשת: "מנסים למכור דיון שהוא כאילו ביטחוני, זו מניפולציה. מה שמפריע להם זה שהבנות הדתיות מתחילות להתגייס, גם ליחידות קרביות". דוח מיוחד של שומרים. הכתבה גם באתר Mako

לוחמות, משתמטים, חרדלים והבת של סמוטריץ': מי מפחד מסא"ל אור בן יהודה - ולמה דווקא עכשיו?

עם למעלה מ-8,500 לוחמות בצה"ל ועם גבורה והקרבה במלחמת השבעה באוקטובר, אפשר היה לקוות שהשיח על נשים קרביות יהיה מאחורינו. אבל לא, הצבא עושה הכול מנת להעלות את מספר הלוחמים (כולל חרדים), ומי שלא מחמיצים את ההזדמנות להפעיל לחץ הפוך ולצמצם גיוס נשים הם החרדלים. מה עומד מאחורי "דיוני החירום" של הרבנים והקמפיינים הארסיים ברשת: "מנסים למכור דיון שהוא כאילו ביטחוני, זו מניפולציה. מה שמפריע להם זה שהבנות הדתיות מתחילות להתגייס, גם ליחידות קרביות". דוח מיוחד של שומרים. הכתבה גם באתר Mako

חיילות על טנק (המצולמות אינן קשורות לכתבה) והשר סמוטריץ'. צילומי ארכיון: שאטרסטוק, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

עם למעלה מ-8,500 לוחמות בצה"ל ועם גבורה והקרבה במלחמת השבעה באוקטובר, אפשר היה לקוות שהשיח על נשים קרביות יהיה מאחורינו. אבל לא, הצבא עושה הכול מנת להעלות את מספר הלוחמים (כולל חרדים), ומי שלא מחמיצים את ההזדמנות להפעיל לחץ הפוך ולצמצם גיוס נשים הם החרדלים. מה עומד מאחורי "דיוני החירום" של הרבנים והקמפיינים הארסיים ברשת: "מנסים למכור דיון שהוא כאילו ביטחוני, זו מניפולציה. מה שמפריע להם זה שהבנות הדתיות מתחילות להתגייס, גם ליחידות קרביות". דוח מיוחד של שומרים. הכתבה גם באתר Mako

חיילות על טנק (המצולמות אינן קשורות לכתבה) והשר סמוטריץ'. צילומי ארכיון: שאטרסטוק, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

שוקי שדה

18.2.2026

תקציר הכתבה

האזינו לתקציר דינמי של הכתבה

הניוזלטר של שומרים:

בתחילת החודש, הפכה סא"ל אור בן יהודה, גיבורת מלחמה ומג"דית נערצת בצה"ל, שהצילה יחד עם הלוחמות שלה עשרות חיילים מטבח וחטיפה בשבעה באוקטובר, למוקד התורן של מכונת הרעל ברשתות החברתיות. זה קרה אחרי כתבה בשם "שוויון או נטל", שפורסמה בערוץ 14 ויצאה בחריפות כנגד שירות נשים ביחידות קרביות בצה"ל, ובה אחת המרואיינות העלתה טענות (מבלי להביא תימוכין) בנוגע לקרב אחר שניהלה בן יהודה בגבול מצרים ב-2015, כאשר הייתה מפקדת פלוגה ועל תפקודה בו קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד דרום. בכתבה רואיינו שורה של אישים מארגונים שונים המזוהים כארגונים חרדלים (חרדי-לאומי) ובהם "תורת לחימה", "חותם" ו"בוחרים במשפחה". האחרון פרסם כמה שבועות קודם לכן סרטון בגנות ה"ערבוב בין המינים" בשם "פרמדיקית בנמ"ר". הסרטון מציג אשת לוחם מילואים נוזפת בו בזעזוע על כך שלצדו בנגמ"ש יש פרמדיקית. "זה כבר לא רק לשמור נגיעה, מה שקורה פה בנמ"ר פשוט לא נסבל", מתלונן החייל בשיחת וידאו משדה הקרב. 

התזמון למה שנראה ונשמע כמו קמפיין, לא נראה מקרי, ובא במקביל להתרחשות של שני תהליכים דרמטיים ומנוגדים זה לזה מבחינה ערכית, בסוגיית השירות והנשיאה בנטל. מחד, ניסיון הקואליציה לחוקק את חוק השתמטות לשביעות רצון המפלגות החרדיות, מאידך, הפיילוט לשילוב נשים כלוחמות בחיל השריון (נרחיב בהמשך). 

בין לבין אירע השבוע (יום א') ניסיון הלינץ' האלים של המון חרדי ברחובות בני ברק בשתי חיילות צה"ל, וכן דיון בכנסת (יום ב') בו השתתפה סא"ל בן יהודה ושיתפה בשיחה שקיימה עם בנותיה, כאשר יצאה מעזה בפעם הראשונה במלחמה: "הבנות שלי יודעות היום שהן יכולות לעשות מה שהן ירצו, אם רק יכוונו גבוה, הן יגיעו לאן שהן רוצות". באותו הדיון חשפה תא"ל רוזיטל אביב, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (היוהל"ם), כי למעלה מ-8,500 נשים משרתות בתפקידי לוחמה, וכן כי אחת מכל ארבע חיילות בצבא חותמת על "דין אישה כדין גבר". עוד באותו היום השבוע, 180 מעלות משם, אמר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר במשרד הביטחון, כי "אם הבת שלי תשאל, אני אשתדל לחנך אותה לא ללכת לצבא. עוד אמר האיש העומד בראש מפלגת הציונות הדתית: "אני חושב שיחידות מעורבות הן רעות מסיבות מקצועיות - מייצרות אווירה לא טובה ופוגעות במקצועיות של צה"ל. על זה אין מחלוקת לדעתי. ללכת ולהכניס עכשיו לתוך טנקים, לערב בין המינים נראה הזיה".

לצד התזמון שעושה רושם בא להסיט את תשומת הלב מחוק ההשתמטות, המחלוקת על שירות נשים ביחידות קרביות אינה חדשה. היא אמורה הייתה לבוא על פתרונה באמצעות פקודת השירות המשותף מ-2017, שעדכנה פקודה אחרת מ-2007 בדבר "שילוב ראוי". פקודת השירות המשותף נחשבה כמי שהולכת צעד לקראת הציבור הדתי, אבל לא הניחה את הדעת של הגורמים הקיצוניים בקרב הציונות הדתית - כלומר הצד החרדלי הנוהה אחרי משנתו של הרב צבי טאו. בין היתר, הפקודה קבעה שאין להכריח חייל דתי בסדיר לשרת ביחידה מעורבת ואילו במקרה של איש קבע המבקש לשרת ביחידה עם הפרדה מגדרית, הדבר יצריך אישור מיוחד של ראש אכ"א. כמו כן נקבע כי חיילים יהיו חייבים להיות נוכחים בטקסים צבאיים, כלומר אי-אפשר להיעדר בנימוק של שירת נשים בטקס. בפקודה גם מוסדרות הסוגיות הטכניות של מגורים בהפרדה וכיו"ב. 

העימותים האלימים ברחובות בני ברק השבוע. צילום: רויטרס

כיום, כעשור לאחר הדיון הציבורי הסוער על פקודת השירות המשותף, היא עומדת כאמור במוקד הדיון הציבורי שאלת גיוס החרדים. צה"ל, כך מתברר, מוכן לעשות ויתורים גדולים למען גיוס חרדים בכל הנוגע להדרת נשים מיחידות שבהם עשויים לשרת חרדים. לאחרונה, חתם הרמטכ"ל אייל זמיר על פקודת שילוב מיוחדת לחרדים המבטיחה בין השאר, כשרות מהדרין, שיעורי תורה ומניעת אינטראקציה עם נשים. 

מבחינת הארגונים החרדליים נוצרה הזדמנות להעלות את הטיעון, "אם הם מקבלים הקלות, למה לא אנחנו?" ואכן, בנובמבר האחרון פנו עשרות חיילים חרדליים, באמצעות ארגון חותם, לרמטכ"ל בדרישה להשוות את תנאיהם לחיילים החרדים. "מדובר באפליה חמורה", כתבו. 

דוגמה אחרת לניצול הזדמנות אפשר לראות בדבריו של הרב יהושע מגנס, רב-מחנך בישיבת מרכז הרב בירושלים, שאמר בדיון על חוק הגיוס בחודש שעבר בוועדת החוץ והביטחון בכנסת: "אנחנו מבקשים שיהיה מעוגן בתוך החוק בצורה ברורה שכל אדם שומר תורה ומצוות, ישמור על אורח חייו. אני לא בא להגיד לאף אחד איך לחיות, אבל תן לנו את האפשרות לחיות כמו שאנחנו רגילים. נכון, עכשיו הבעיה הגדולה היא שיתוף הנשים, אני מודה, אני לא מסתיר את זה" . 

"זאת מניפולציה", אומר החוקר אריאל דוד. "עוטפים את ההתנגדות הדתית לשירות נשים בסיבות 'אובייקטיביות', ומנסים למכור לציבור את הקו של הרבנים המתחרדים הכי מחמירים, בדיון שהוא כאילו ביטחוני"

סמוטריץ', זוכרים? "מצילים את צה"ל - לא מתגייסים"

הקולב לדיון המחודש בשירות קרבי לנשים, הוא כאמור פיילוט שילוב נשים לוחמות בחיל השריון. הוא נקרא "שריון מתמרן", כדי להבדילו מהמצב שכבר קיים כיום, שבו נשים לוחמות בטנקים משרתות בחיל הגנת הגבולות. הפיילוט אמור היה להתחיל בנובמבר האחרון אך נדחה בשנה לנובמבר 2026, כך שהוא ממילא אינו נמצא על סדר היום הצבאי כעת. מעבר לכך, עצם קיומו של הפיילוט לא מבטיח שהדבר יבשיל למדיניות. כשמו כן הוא - פיילוט. במאי האחרון למשל, הורה הרמטכ"ל זמיר לעצור פיילוט להכשרת לוחמות חי"ר ניוד עקב ממצאים שהתגלו ונוגעים בעיקר לכושר גופני וסיכונים בריאותיים לחיילות.

כל זה לא הפריע לעשרות רבנים להתכנס החודש, למה שהוגדר "דיון חירום" הנוגע לסוגיית השירות המשותף ובאופן ספציפי לפיילוט בחיל השריון. האישים, ראשי ישיבות ובכירים בישיבות, דנו בעדויות שונות שנגעו למקרים כמו שינה של בנים ובנות במבנים או בנגמשים בעת המלחמה, וטענו שמדובר בהפרת של פקודת השירות המשותף. כאן המקום לציין שהפקודה נוגעת לימי שגרה בצבא הסדיר והקבע ואין בה הוראות ברורות בנוגע למערך מילואים בזמני קיצון של מלחמה. 

כמה ימים לאחר מכן התקיים מפגש של צעירים דתיים לפני צבא, שבפניהם הרצו רבנים והתריעו ביו היתר על הסכנה שבפיילוט. בתוך כך, השתלבו זה בזה הטענות על חוסר המקצועיות לכאורה של נשים לוחמות וסוגיות של צניעות והפרדה מגדרית בימי מלחמה. והשבוע (יום ג') הוציאו שורה של רבנים מכתב אל ראש הממשלה. בין היתר נכתב בו, כי "הכניעה לאג'נדות חברתיות זרות שאינן מעניינו של צה"ל ואינן חלק מערכי הניצחון, פוגעת בביטחון המדינה ובפרט בתקופה זו", עם הרבנים החתומים שמואל אליהו, דוב ליאור ויעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. 

"הטענות כלפי הלוחמות נשמעות כבר שנים", אומרת ד"ר עידית גיטלמן-שפרן, חוקרת יחסי צבא-חברה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "מבחינה אובייקטיבית יש פה אירוע של סיפור השירות המשותף, שאיתו הצבא צריך להתמודד. זה לא קשור לשאלה האם נשים יכולות להילחם, אבל באופן מסורתי זה מה שהם עושים. הם רוצים להלחיץ את הצבא וצריך לזכור שבשריון יש הרבה מאוד דתיים. דתיים זה לא משיחת מכחול אחת, יש מספיק דתיים שלא אכפת להם לשרת עם נשים".

בכל אופן, היא ממשיכה, "אלו שתי טענות נפרדות, זה שנשים לא יכולות להיות לוחמות, מה זה קשור לפרמדיקית בנמ"ר? מה שמפריע להם זו לא הבעיה של החיילים הדתיים, אלא זה שהבנות הדתיות מתחילות להתגייס לצבא, גם ליחידות קרביות. יש כאן קרב מאסף אל מול קריסת ההסדרים המסורתיים שבהן בנות דתיות הולכות לשירות לאומי ולא לצבא. המגמות החדשות לא מסתדרות עם תפיסת העולם החרדלית". 

"יש כאן כאילו ויכוח אובייקטיבי על שירות נשים בצה"ל, אבל זאת מניפולציה", מסכים אריאל דוד, חוקר פוליטיקה ישראלית ודוקטורנט באוניברסיטה העברית. "המיינסטרים הימני והליכודניקי בעד שירות נשים בצה"ל, אבל הממסד החרדלי מתנגד לזה מאוד, מסיבות דתיות. אפילו לשירות נשים בתפקידים לא-קרביים. אז עוטפים את ההתנגדות הדתית לשירות נשים בסיבות 'אובייקטיביות', ומנסים למכור לציבור את הקו של הרבנים המתחרדים הכי מחמירים, בדיון שהוא כאילו ביטחוני".

המסרים כאמור אינם חדשים. בשנים 2016-2017 , אז התנהל דיון ציבורי סוער בנוגע לשירות המשותף, והועלו טענות דומות. מהצד הליברלי של ארגוני נשים טענו להדתה בצה"ל על רקע חשש להדרת נשים, ואילו הארגונים החרדליים הביעו דאגה מיחידות קרביות חדשות שנפתחות בפני נשים לוחמות. מחקר שפרסמה גיטלמן-שפרן ב-2020 הראה, שבאותה תקופה נפגשו רבנים עם הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט ועם ראש אכ"א דאז מוטי אלמוז, יותר מאשר פגישות של ארגוני נשים. בסופו של דבר הפקודה רוככה לטובת הצד הדתי. כך למשל, ניתנה האפשרות שראש אכ"'א ידון בבקשה של איש קבע שלא לשרת עם נשים, דבר שלא היה קיים בפקודה המקורית. 

אלא שמלבד פגישות היו גם איומים בסרבנות. במרץ 2017, לפני שהפקודה רוככה, פרסם סמוטריץ', מאמר בעיתון "שבע" תחת הכותרת "מצילים את צה"ל - לא מתגייסים". במאמר קרא לנוער הדתי לא להתגייס במשך מחזור גיוס אחד, כדי ליצור לחץ בסוגיית פקודות השירות המשותף. "אם הישיבות והמכינות ישאירו את תלמידיהן עוד כמה חודשים כדי לחזק את לימוד התורה, וידלגו על מחזור גיוס אחד, הצבא ישאל את עצמו מה עדיף לו - לוחמים איכותיים ובעלי מוטיבציה או שירותים משותפים בבה"ד 1", כתב מי שהיום מכהן כשר במשרד הביטחון. 

סמוטריץ' בישיבת ממשלה. צילום: רויטרס
"אם הישיבות והמכינות ישאירו את תלמידיהן עוד כמה חודשים כדי לחזק את לימוד התורה, וידלגו על מחזור גיוס אחד, הצבא ישאל את עצמו מה עדיף לו - לוחמים איכותיים ובעלי מוטיבציה או שירותים משותפים בבה"ד 1", כתב סמוטריץ'

גברים ונשים באותו הטנק? פשוט לא נכון

איומים נשמעים גם כיום, בהתבסס על ההנחה שנשים וגברים ישרתו יחד באותו הטנק, למרות שהדבר אינו נכון עובדתית. מבירור שערך שומרים עולה כי הפיילוט יהיה בהפרדה מגדרית, כלומר חיילות בלבד בתוך הטנק, בדיוק כפי שהדברים מתנהלים כעת בחיל הגנת הגבולות. 

כך, למשל, התבטא בשבוע שעבר הרב אלי סדן, מראשי המכינה הקדם צבאית בני-עלי, שמאז הקמתה בסוף שנות השמונים בוגריה ממלאים את יחידות השדה הקרביות. "אין שום אפשרות להכניס לטנק, לנגמ"ש, בנים-בנות ביחד (…) אני לא חושב שמפקדי הצבא כאלו טיפשים שהם ינסו לממש את זה. מפקדי צה"ל מבינים שהדתיים לא ישתפו פעולה עם הדבר הזה. אני לא חושב שמישהו ירצה לבחון את הדתיים על האפשרות שחיל השריון יהיה בלי דתיים", אמר בראיון לעלון השבת 'עולם קטן", שעבר לאחרונה לבעלות יצחק מירילשווילי, שהוא גם הבעלים של ערוץ 14.

כאשר סדן נשאל האם יורה לתלמידיו שלא להתגייס לשריון, במידה והפיילוט יחל, השיב: "אני לא אוהב ללכת לאיומים. אסור, מבחינה הלכתית שבן ובת יהיו ביחד בתוך טנק. ברור שהתלמידים שלנו לא רוצים לעבור על ההלכה, אז למה להיכנס לשלב של איומים, אני בטוח שראשי הצבא מבינים את זה ויפעלו בהתאם". 

באותו הראיון המליץ סדן לבני הציונות הדתית שלא להתגייס לתותחנים, מכיוון ששם משרתות נשים. "כל מי שיראת השם בלבבו, שלא ילך לתותחנים", אמר, כאשר גם ב"כנס החירום" שהוזכר קודם לכן דובר על המצב בתותחנים. כמה שבועות קודם לכן פורסם באותו עלון, "עולם קטן", פרויקט שכותרתו, "כך הרס שילוב הנשים את מערך התותחנים" ובו עדויות של חיילי מילואים דתיים על מצבים שבהם הם נאלצו לשהות עם חיילות ללא הפרדה מגדרית, בניגוד לפקודת השירות המשותף. 

המציאות בחיל התותחנים שונה. ראשית, מאוגוסט 2019 אין גיוס של בני ישיבות הסדר בתותחנים, ככל הנראה בגלל כניסתן של נשים לשירות החיל. במלחמת השבעה באוקטובר גברים שהגיעו לשרת בתותחנים היו בני ישיבות הסדר במילואים. מעבר לעובדה שהכתבה התייחסה גם לחיילות-מדריכות - תפקיד שקיים בצה"ל עוד משנות התשעים - לא צוין בה האופן שבו נעשה השירות בתותחנים. אז בקצרה, פלוגת תותחנים בנויה משישה צוותים רגילים ועוד צוות שנקרא מפי"ק, שבו נעשית עבודת הפיקוד והשליטה. החיילות משרתות רק במפי"ק בגלל המשקל הכבד של הפגזים בסוללות. בעת לחימה, הצוותים מרוחקים זה מזה, כך ייתכן שחיילים דתיים ולא דתיים בכלל לא יראו את החיילות שמשרתות לצדם לכאורה, על כף שהם חלק מאותה פלוגה. 

"בדינמיקה של מלחמה", אומר לשומרים לוחם תותחנים במילואים שנלחם בשנתיים האחרונות. "צוותי תותחנים באותה פלוגה יכולים לא להיפגש גם חודשיים. לא חיים ביחד, לא ישנים ביחד, כל אחד ישן ליד הצוות שלו. בפלוגה שבה שירתתי היו שתי לוחמות במפי"ק והייתה להן תרומה חיובית משמעותית". 

רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים