האם ישראל אפשרה פריקה של מטען חיטה שמקורו בשטחים אוקראינים שנכבשו על ידי רוסיה, למרות שקיבלה על כך התראה מבעוד מועד, ובניגוד לחוק הבינלאומי? לפי טענות שמעלה משרד החוץ האוקראיני, זה בדיוק מה שאירע כאשר האונייה ABINSK, הנושאת את דגל רוסיה, פרקה בשבוע שעבר כ־7,500 טון גרעיני חיטה במסוף התבואות של נמל חיפה.

"אוקראינה עשתה כל מה שצריך לעשות, וברמה גבוהה של אנשי ממשל", אומרת לשומרים העיתונאית האוקראינית, קטרינה ירסקו. "המודיעין העביר מידע, השגריר פעל, שר החוץ התקשר אל עמיתו ישראל. התובע הכללי מסר באופן אישי את החומרים לשגריר ישראל באוקראינה. מה עוד אוקראינה צריכה לעשות כדי לגרום לישראל להקשיב?".

הנה הפרטים: ביום שלישי שעבר פנה שר החוץ האוקראיני, אנדרי סיביהה למקבילו גדעון סער במחאה על כך שישראל לא פעלה בנושא. בין היתר טען סיביהה בפני סער, כי "המסחר בתוצרת חקלאות אוקראינית גנובה הוא חלק מאסטרטגיית המלחמה של רוסיה". 

יומיים לאחר מכן, ביום חמישי ה-16 באפריל, פרסם משרד החוץ האוקראיני את השתלשלות האירועים בהודעה רשמית מצדו. על פי ההודעה הרשויות באוקראינה דיווחו לישראל על כך שהספינה מתכוונת להגיע לחופי הארץ כבר ב-23 במרץ - כלומר שלושה שבועות לפני הגעתה - וקיבלו הבטחה שישראל תגיב לכך. 

"זה מדאיג", נכתב בה, "שלמרות המידע שניתן והקשר שהיה בין הצדדים, הספינה הורשתה לעגון ולפרוק סחורה בנמל". במקביל לכך, על פי דיווח של עיתונאי חדשות 12 ברק רביד, כבר ב-20 במרץ זוהה על ידי גורמי מודיעין אוקראיניים מסלול ההפלגה של האונייה, והועבר מידע בנושא לתביעת הכללית באוקראינה. 

"זה מדאיג שלמרות המידע שניתן והקשר שהיה בין הצדדים, הספינה הורשתה לעגון ולפרוק סחורה בנמל", כך משרד החוץ האוקראיני

לפי גרסת משרד החוץ האוקראיני, הוא פנה לישראל בבקשה לסיוע משפטי בינלאומי, תוך הסתמכות על החלטה של בית-משפט אוקראיני לעצור את הספינה. בהודעה קוראת אוקראינה לעצור את הספינה ולמנוע את פריקת המטען. היא מציינת בנוסף גם שלרוסיה יש "צי צללים", הפועל בשירותה ובאמצעותה היא פועלת להברחת סחורה. יצויין כי למרות הבקשה הסחורה נפרקה כאמור והספינה עזבה מאז את חופי ישראל. 

החיטה מוחרגת מסנקציות, אבל לא חיטה "גנובה"

נעשה סדר: לפי החוק הבינלאומי מדינה אינה מורשית להשתמש ולנצל משאבים בשטחים שכבשה. החלטת ארגון הספנות הבינלאומי (IMO) מדצמבר 2023 מתארת את הפלישה הרוסית לאוקראינה כאירוע בעל השלכות עמוקות על השיט העולמי, ובין היתר מציינת את סוגיית יצוא התבואה מאזור הים השחור. ההחלטה קוראת למדינות להימנע מהכרה בפעולות רוסיות בשטחי אוקראינה ולפעול לשמירה על המשפט הימי הבינלאומי.

"צי הצללים" המתואר בהודעת משרד החוץ האוקראיני הוא מונח המתאר מערך של ספינות פרטיות המופעלות, לטענת קייב, לצורך עקיפת סנקציות והסתרת מקור סחורות, ובהן תבואה מאזורים כבושים. חיטה, יש לציין, מוחרגת מן הסנקציות הבינלאומיות המוטלות על רוסיה, כך שהנושא שעל הפרק כאן אינם גרעיני החיטה לגופה של סחורה, אלא עצם לקיחתם מאדמה אוקראינית כבושה. 

בתגובה לטענתו העולות מכיוונה של אוקראינה, טוענים גורמים מדיניים בישראל עמם שוחח שומרים, כי האוקראינים פעלו באופן שלא אפשר לישראל לפעול בנושא

לפי מסמכים ונתונים שהגיעו לידי שומרים, בתחילת פברואר הגיעה לנמל באזור הקווקז ספינה בשם LEONID PENSIKOV, בבעלות פרטית רוסית, כשהיא נושאת מטען תבואה המיועד לפריקה. יום לאחר מכן, לפי אותם מסמכים, בוצעה העברת מטען לספינה אחרת, ככל הנראה ל-ABINSK, שהמשיכה בהמשך ההפלגה ליעדה הסופי בחיפה.

בנוסף, לפי נתוני מעקב ימי שצוטטו במאגרי מידע אוקראיניים העוקבים אחר פעילות ימית באזור הים השחור, האונייה LEONID PENSIKOV הופיעה בשנים האחרונות בהקשרים של הובלת תבואה מאזורים באוקראינה הנמצאים תחת כיבוש רוסי.

בתגובה לטענתו העולות מכיוונה של אוקראינה, טוענים גורמים מדיניים בישראל עמם שוחח שומרים, כי האוקראינים פעלו באופן שלא אפשר לישראל לפעול בנושא. לדבריהם, האוקראינים פעלו במסגרת פרוצדורה מוכרת של בקשת סיוע משפטי במקרה של סחורה גנובה - דבר שלא קשור לאזורי מלחמה ויכול להתרחש בכל מקום, כמו למשל, במקרה של גניבת מטען עם מוצרי חשמל מנמל במערב אירופה. 

כדי לפעול במקרה מסוג של סחר בחורה משטחים כבושים, אומרים הגורמים הישראליים, נדרש צו ברור מצד בית-משפט שמורה לישראל לפעול, דבר שלא התקבל.