במרץ 2025, בזמן שהרחובות סערו סביב הקריאה לעסקת חטופים וברצועת עזה התנהל מבצע "עוז וחרב", התכנסה ועדת הכספים של הכנסת לדיון טעון. על סדר היום עמדו גילויים מעוררי מחלוקת על תקציב המדינה. מחישוב שערכה נציגת משרד האוצר לבקשת ח"כ אורית פרקש-הכהן, עלה כי משרד ההתיישבות, בראשות השרה אורית סטרוק, תוקצב בכ-485 מיליון שקל, רובם מכספים קואליציוניים, מתוכם 87 מיליון למנהלת לזהות יהודית.

חברי האופוזיציה דרשו לדעת לאילו מטרות מיועד הכסף, ובפרט ביקשו מראש מנהלת הזהות היהודית במשרד, אלי לבנון, להסביר מדוע מוקצים עשרות מיליוני שקלים לחיזוק הזהות היהודית דווקא בתקופת מלחמה כשהציבור נאנק תחת הנטל. לבנון הסביר, "אני לא רואה את הזהות היהודית כמילת גנאי… זה נשמע אולי קצת מוזר, אבל אנחנו מאמינים שהזהות היהודית זה גם המרפא לכל המשברים".

לדבריו, המנהלת פועלת לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית: "אני מזמין אתכם לראות בעיניים, לשמוע את הצעירים היום במדינה באים ואומרים שצו השעה הוא חיבור בין אנשים שונים". כשנשאל אם גם בני הציבור הדרוזי והערבי משתתפים בפרויקטים של המנהלת, השיב כי "כולם מוזמנים, הפעילות פתוחה לקהל הרחב".

כשנדרש לספק פרטים על המיזם היקר ביותר של המנהלת – תכניות הסטודנטים – לבנון הסביר כי במכרז להפעלתן זכו ארבעה גופים: "לגעת ברוח", "הדור הבא", "קדמה" ו"פנים אל פנים", וכי מדובר בארגונים דתיים, חילוניים וחרדים, המבטיחים ייצוג של מגזרים שונים. את תרומת התכניות למאמץ המלחמתי נימק בכך ש"הסטודנטים האלה הולכים למילואים. זה מגדיל את השייכות והמחויבות שלהם לחברה הישראלית".

חברי האופוזיציה לא השתכנעו, והדיון הלך והתלהט. "במלחמה ובהיקפים כאלה… זה לא מוסרי", אמרה ח"כ אורית פרקש-הכהן, וח"כ ולדימיר בליאק האשים: "זה מגזרי לגמרי. מאות מיליוני שקלים אתם לוקחים מהמיסים שלנו עבור המגזר שלכם, וזה נראה לכם סבבה". לבנון דחה את ההאשמות וטען כי "חלק גדול מהארגונים הם ארגונים חילוניים שאף אחד מהם לא קשור למגזר הדתי…". כדוגמה, הזכיר את ארגון "בינ"ה" שלדבריו "מקדם אג'נדה של יהדות חילונית", והוסיף כי המנהלת משתפת פעולה עם ארגונים נוספים ברוח דומה. 

רוב הכסף זורם לאותן עמותות

ההבטחות לחלוקה מאוזנת של התקציב נשמעות משכנעות, אלא שבדיקת שומרים חושפת מציאות הפוכה לחלוטין. ניתוח דוח ההתקשרויות של משרד ההתיישבות לשנת 2025 מעלה כי מתוך התקשרויות בהיקף של כ-176 מיליון שקל, כ-62% מופנים לעמותות בעלות אופי דתי או חרדי מובהק. יתר התקציב מתחלק בין עמותות בעלות אופי מעורב, חברות ממשלתיות כמו החברה למתנ"סים וספקי שירותים.

הנתונים מלמדים גם כי בעוד עשרות גופים קטנים נאבקים על נתחים קטנים מהתקציב, רוב הכסף זורם למספר מצומצם של עמותות ותיקות ודומיננטיות. בוועידת הכספים מנה לבנון ארבע עמותות שזכו במכרז להפעלת תכניות סטודנטים, וציין כי "יש ארגונים דתיים, חילוניים וחרדים". בפועל, שלוש מתוך הארבע הן עמותות המשתייכות לציונות הדתית, והן גם השלוש שמתוקצבות בסכומים הגבוהים ביותר.

שיאנית ההתקשרויות היא עמותת "לגעת ברוח", המפעילה פרויקט המעניק מלגות לסטודנטים בתמורה להשתתפות בשיעורי תורה והלכה. בשלוש השנים האחרונות נחתמו עם העמותה שני חוזים בסך כולל של כ-44 מיליון שקל. אחריה, ניצבת עמותת "הדור הבא - צעירים בישראל", המפעילה את פרויקט הסטודנטים של חב"ד, עם התקשרויות בסך של כ-28.5 מיליון שקל, ואחריה, עמותת "פנים אל פנים - נועם ישראל", עם התקשרויות בשווי כ-16.5 מיליון שקל. שלוש העמותות הללו, שעומדות בראש הפירמידה, עוסקות בהנחלת תכנים דתיים לסטודנטים חילוניים, ומחזיקות בכמחצית מכלל ההתקשרויות של המנהלת. לעומתן, עמותת "בינ"ה", שהוצגה כדוגמה לשיתוף פעולה עם גוף חילוני, אינה מופיעה כלל בדוח. בתגובה לפניית שומרים, מסר הארגון כי לא קיבל תקציב מהמנהלת בשנתיים האחרונות. 

בבינ"ה לא פועלים בחלל ריק. בניגוד לתפיסה שלפיה עיסוק בזהות, מסורת ותרבות יהודית הוא נחלתו הבלעדית של הציבור האורתודוקסי, בישראל התפתח בעשורים האחרונים שדה רחב של ארגוני התחדשות יהודית ליברליים. ארגונים אלה מציעים גישה המשלבת בין ארון הספרים היהודי לערכים דמוקרטיים והומניסטיים, ומושכים אליהם מי שמבקשים חיבור לזהות היהודית מבלי לאמץ אורח חיים דתי. על אף נוכחות הארגונים בשטח, במפת האינטרסים של משרד ההתיישבות, השדה הליברלי כמעט ואינו מיוצג. סוגיה זו עלתה גם בדיון בוועדת הכספים, כשראש המנהלת התבקש להציג התקשרויות עם ארגונים פלורליסטיים. לבנון השיב כי בשנה החולפת הועברו 3.5 מיליון שקלים לארגונים מהזרם הליברלי – סכום זניח ביחס לעשרות מיליוני השקלים המנותבים לארגונים המזוהים עם הציונות הדתית.

המנהלת לזהות יהודית הוקמה ב-2013 ביוזמת נפתלי בנט, אז שר הכלכלה והשר לשירותי דת מטעם "הבית היהודי", לדבריו, במטרה להנגיש תכני מורשת ומסורת לציבור ולשמש משקל נגד לתנועות פוסט-ציוניות. כבר מראשית דרכה שימשה המנהלת אפיק לתקצוב עמותות מהזרם הדתי-לאומי. בעקבות הדרת הזרמים הליברליים, עתרו התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית לבג"ץ בדרישה לשלבן בפעילות. המהלך אמנם אילץ את המדינה להרחיב את מעגל חלוקת המשאבים, אך במבחן התוצאה, ארגונים ליברליים עדיין זוכים לפירורים מהתקציב.

ב-2023, במסגרת ההסכמים להקמת הממשלה, הועברה המנהלת מהמשרד לשירותי דת למשרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק. תחתיה זינק התקציב לסכום של כ-98 מיליון שקל. במקביל, הוקמה במשרד ראש הממשלה, "הרשות לזהות לאומית-יהודית" עבור סגן השר אבי מעוז ממפלגת נועם.

התקציבים המוקצים לחיזוק הזהות היהודית במשרד ההתיישבות הם רק קצה הקרחון. בדיון בוועדת הכספים העיד לבנון כי נציגי המנהלת משתתפים ב"שולחן עגול" הכולל שמונה גופים ממשלתיים העוסקים בנושא. אגפים דומים פועלים במשרד ירושלים, ובמשרדי החינוך, התרבות, התפוצות והמורשת. כל אחד מהגופים נהנה מתקציב עצמאי, וביחד נרקם מערך המלווה את הישראלי החילוני לאורך חייו, ומבטיח נוכחות של נציגי הזרמים האורתודוכסיים בכל שלב, בדגש על השנים בהן מתעצבת תפיסת עולמו. משרד ההתיישבות נכנס לתמונה החל מגיל הנעורים. הוא מתקצב בעשרות מיליוני שקלים פעילויות לנוער בפריפריה ובמרכזים הקהילתיים, תכניות ליווי בין התיכון לצבא, פעילויות לחיילים משוחררים, וגולת הכותרת - הרצאות ושיעורים תורניים תמורת מלגות לסטודנטים.

כדי לא לזנוח גם את מי שסיימו את לימודיהם האקדמיים, השיקה המנהלת לאחרונה מיזם ייעודי לבני 30-45. במסגרת המיזם, יוקמו 15 מוקדי פעילות בתחום הזהות היהודית בפריסה ארצית בעלות של 14 מיליון שקל, שמחציתה יממן המשרד. גם בהתקשרות הזו זכו ארגונים המזוהים עם הציונות הדתית - עמותת "לגעת ברוח" ועמותת "סולמות" בראשות יוסף צבי רימון, רב המועצה האזורית גוש עציון.

למרות הנסיונות להוסיף מוקדי השפעה גם בגילאים מבוגרים יותר, המספרים מעידים שזירת המאבק המרכזית על התודעה נותרה באוניברסיטאות ובמכללות. בדיון בוועדת הכספים, השתמש ח"כ ולדימיר בליאק בביטוי חריף כשטען "יש כאן רשות שעוסקת בחינוך מחדש". מבט מקרוב על פעילות העמותות השולטות בתכניות הסטודנטים מסביר, אולי, למה התכוון.

מלגות, שיעורי תורה וניסיונות לקרב לדת 

עמותת "לגעת ברוח" מפעילה את תכנית המלגות "נפש יהודי" מ-2004. כיום היא קולטת תלמידים מכ-50 מוסדות אקדמיים. באתר התכנית מוצהר כי היא הוקמה "מתוך מטרה לבנות מקום שמאפשר לכל אחד ואחת את האפשרות לדעת, להכיר ולחוות את המפגש עם הצופן הגנטי שלנו – ההגות והחוכמה היהודית". עוד נכתב כי על כל יהודי החובה להכיר את הבסיס התרבותי והערכי ממנו צמח.

אף על פי שמדובר בכספי ציבור, ובניגוד להצהרותיו של ראש המנהלת לפיהן "כולם מוזמנים", תכנית "נפש יהודי" – כמו רוב המיזמים העוסקים בזהות יהודית – פתוחה לסטודנטים יהודים בלבד. הדבר גורם ללא מעט תסכול בקרב מי שלא עומדים בקריטריון. בפוסט שעלה בקבוצת הפייסבוק "מלגות לסטודנטים" סיפר המפרסם כי פנה ל"נפש יהודי" ולתכניות דומות אחרות ונדחה כיוון שאינו יהודי. "עליתי לבד כקטין, למדתי עברית לבד, התנדבתי לשירות הצבאי, נלחמתי בצוק איתן וגם בחרבות ברזל, עשיתי תואר ראשון בפריפריה והתנדבתי המון... עכשיו בתואר שני אני מרגיש מופלה, לא רק על ענין הדת (שלעניות דעתי היא שטות במיץ כדי להפריד בין אנשים) אלא גם ביחס שאני מקבל מהאנשים שאכפת לי כלפיהם ומקריב כל כך הרבה עבורם", כתב הסטודנט.

בנוסף, מעדויות שהגיעו לידי שומרים עולה כי ברוב העמותות העוסקות בתחום קיימת מדיניות, לא תמיד מוצהרת, של דחיית סטודנטים בוגרי החינוך הדתי והחרדי. תלמידי הקריה האקדמית אונו שהתעניינו במלגת "המקום" של עמותת "חברותא", גילו כבר באתר המלגות של המכללה, שהיא מיועדת "לסטודנטים מהמגזר היהודי אשר למדו בתיכון ממלכתי חילוני". מתעניינת דתיה שביקשה לקבל מידע לגבי מלגה מעמותת "לגעת ברוח" נענתה כי "לדתיים זה פחות מתאים".

גם סטודנטים שכן מתקבלים לתכנית, חווים לעתים מפח נפש. אביגיל (כל השמות בכתבה בדויים, השמות האמיתיים שמורים במערכת), סטודנטית מאזור המרכז שהשתתפה במלגת "נפש יהודי" של עמותת "לגעת ברוח" לפני כשנתיים, סיפרה לשומרים: "הרגשתי שאני הולכת לשם בכוח. החברותא, שהתקיימה בהפרדה בין גברים ונשים, עסקה רק במה שהמרצה רצתה לדבר עליו. היא דיברה שטויות בסגנון משיחי, וכשהתווכחתי איתה, היא פשוט עצרה את הדיון בלי הסברים". אביגיל ביקשה להדגיש שהיא מגיעה מרקע מסורתי ואין לה רגשות שליליים כלפי הדת: "הגעתי בתקווה שאתחבר יותר, אבל אני מרגישה שיותר התרחקתי מהדת מאשר התחברתי. מבטיחים לך שתלמדי על עצמך ועל העצמה אישית ונושאים לחיים, אבל זה לא קשור למה שהיה שם בשום צורה".

לשאלה אם הרגישה ניסיון להשפיע על אורח חייה, השיבה אביגיל בחיוב: "התחושה היא שלא רואים אותך. רואים את החזרה בתשובה שלך, ואת מקבלת פחות יחס מהמנחים אם את לא בדיוק מתחברת למה שקורה שם, בהשוואה למי שזה גורם להם להתחזק. הם שואלים אותך שאלות, ואז עונים לך בדרך שהם מאמינים בה. הם לא פותחים את הנושא לשיחה כי צריך לעבור על המצגת ולא יותר מזה. המרצה ממש מנסה לחבר אותך לחומר שהיא מעבירה לפי התכנית שרשומה לה. מנסה לשכנע אותך למה את צריכה להיות צנועה, לשמור שבת ולהאמין".

רשמים דומים מעלה נטע, מלגאית נוספת של "נפש יהודי" שהשתתפה בתכנית באזור הצפון. נטע סיפרה כי המפגשים התקיימו במחסן מאולתר, והתכנים שהועברו כיוונו לחזרה בתשובה, עם דגש על שמירת שבת ולבוש צנוע. גם נטע ציינה כי היא נוהגת להשתתף באירועים בעלי גוון דתי ולרוב נהנית. לדבריה, סטודנטים הצטרפו בשביל הכסף וההזדמנות להכיר אנשים, אבל ההרצאות היו ברמה נמוכה מאוד, ומי שהשתעמם והציץ בטלפון הנייד, נענש בהפחתה של כספי המלגה.

תקצוב התכניות משפיע גם על נכונות הסטודנטים להגיש מועמדות למלגות אחרות, בייחוד אלה שדורשות מעורבות חברתית. עלמה, ששימשה רכזת של תכנית החונכות פר"ח, סיפרה ש"כל עוד יש מקומות במלגות האלה, קשה להתחרות בהן. השיווק אגרסיבי, והכותרת היא 'מלגה ללא התנדבות'. סטודנטים שהזמן הפנוי שלהם מוגבל יעדיפו להגיע פעם בשבוע להקשיב להרצאה במקום להתמודד עם אתגרים שכרוכים בליווי ילד עם קשיים לימודיים או רגשיים". בנוסף, הרשת מוצפת בפרסומים של העמותות שמבטיחות למשתתפים כיבוד עשיר במפגשים, סופי שבוע במלונות ואפילו טיסות למשלחות בחו"ל. "נוצרת כאן תחרות לא הוגנת. הזוי בעיני שזה קורה במימון המדינה" מסכמת עלמה.

הזיקות הפוליטיות שמאחורי העמותות

מעבר לבעיות עליהן מעידים סטודנטים, מבדיקת שומרים במסמכי רשם העמותות עולה תמונה של רשת זיקות בין מנהלי העמותות לבין גורמים שונים במפלגות החברות בסיעת "הציונות הדתית". 

אסתר שרייבר, מנכ"לית ארגון "הדור הבא" שמקיים אירועים בקמפוסים באמצעות שליחי חב"ד, נבחרה לאחרונה לנהל את רשות העתיקות על ידי השר עמיחי אליהו. בחודש שעבר פסלה הוועדה לבחינת מינויים את מועמדתה לאחר חשיפת "הארץ" כי ניפחה את קורות חייה. גם איתי גרנק, מי שמכהן כיום כמנכ"ל משרד המורשת תחת השר אליהו, הגיע לתפקיד מרקע דומה. גרנק עמד בעבר בראש ארגון "זהות" – עמותת-גג שזכתה לאחרונה בתקציב של 11 מיליון שקל מהמנהלת במסגרת מיזם לפיתוח תכנים בתחום הזהות היהודית. קשריו הפוליטיים של גרנק לא חדשים: בעבר התמודד פעמיים לכנסת ברשימת "הבית היהודי", אך לא שובץ במקומות ריאליים. לפי פרסום ב"הארץ", בתקופתו כמנכ"ל "זהות", התגאה בקשריו עם ראשי המפלגה, וביקש מעובדי העמותה להודות להם על חלקם בהגדלת תקציבי האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך.

נציג מפלגה אחרת הוא אל"מ גבע ראפ, יו"ר ומייסד עמותת "פנים אל פנים". ראפ הוא פעיל מפלגת "נועם", המזוהה עם הרב צבי טאו וישיבת הר המור. ראפ התפקד ל"נועם" לפני כחמש שנים, וקריאתו להצטרף לשורות המפלגה פורסמה ברשתות החברתיות שלה. בפרסום נוסף שעלה בעמוד הפייסבוק של המפלגה, מופיע ראפ בסרטון שכותרתו "אל"מ גבע ראפ, מייסד ומנכ"ל פנים אל פנים, במסר מיוחד לפעילים". בסרטון הוא אומר: "איפה שאני מסתובב, אנשים עוברים מיידית להצבעה למען קדושת ויהדות המדינה". בעבר עלה שמו לכותרות בעקבות תיעוד שלו עולה על שאטלים צבאיים ומטיף לטירונים בנושאי צניעות.

סימני שאלה עולים גם כשבוחנים את הקשרים בין העמותות השונות, שאמורות, לכאורה, להתחרות זו בזו: נועם קליין, מנכ"ל עמותת "חברותא", רשום גם כחבר ועד ומורשה חתימה בעמותת "אתנחתא". גם הרב יורם טרנר, יו"ר עמותת "פנים אל פנים", משמש כחבר ועד ומורשה חתימה ב"אתנחתא". בנוסף, תקנון האתר של "אתנחתא" מגלה שהגולשים בו מאשרים קבלת חומר פרסומי גם מעמותת "לגעת ברוח". באתר מצוין כי סטודנט המבקש להשתתף בתכניות של שתי העמותות יידרשו לחתום על טופס מיוחד. לשאלת שומרים מדוע – השיבו ב"אתנחתא" כי "הגורם שמעניק את המלגה הוא אותו גורם". זאת למרות ש"אתנחתא" ו"לגעת ברוח" הן שתי עמותות עצמאיות הזוכות לתקציבים נפרדים מהמנהלת. 

התמונה נעשית מטרידה עוד יותר כשבוחנים את הדוחות הכספיים של עמותת "לגעת ברוח". בעוד שבאתר התכנית מצוין שסטודנט המשתתף במלגת "נפש יהודי" זכאי למלגה של עד 10,000 שקל בשנה, הדוחות מגלים כי עובדי העמותה וקרובי משפחותיהם מקבלים מדי שנה מלגות בסכומים גבוהים משמעותית.

ב-2024 נמנו על מקבלי המלגות 11 עובדים בעמותה ושלושה קרובי משפחה של עובדים. בין היתר, עובד אחד קיבל כ-33 אלף שקל, ובן זוג של עובדת קיבל יותר מ-35 אלף שקל – לאחר שגם בשנה שקדמה לה קיבל "בן זוג של עובדת" סכום דומה. גם "אח של המנכ"ל" מופיע בין מקבלי המלגות במשך שנתיים ברצף. הדוחות לא מנסים להסתיר את חלוקת המלגות למקורבים, זאת לצד התפארות אנשי העמותה במערך סינון קפדני, שבמסגרתו מתקבלים לתכנית רק כחמישית מהמועמדים.

עוד עולה מהדוחות כי העמותה מסבסדת "מסעות שורשים" למלגאים. מלבד טיולים ליעדים שאינם מזוהים עם חיפוש שורשים יהודיים, כמו קפריסין, נראה כי חלק מהמסעות מוקדש לאטרקציות תיירותיות. באחת ממודעות הפרסום שעלו בעמוד הפייסבוק של הארגון שווקה תכנית "נפש יהודי אקסטרים – תכנית בוטיק לסטודנטים נבחרים, בנים בלבד" – שבסיומה יצאו המשתתפים לשישה ימי "מסע אתגרי, מטורף ואקזוטי בחו"ל" בתשלום סמלי של 700 שקל. מסע שורשים אחר, שנערך בגיאורגיה, כלל לדבריה של אחת המשתתפות, "פעילויות אקסטרים מדהימות", לצד לימוד על שבת ופרשת השבוע.

מאבק על זהות – במימון המדינה

למרות התקצוב והתנאים המפתים שמושכים לא מעט סטודנטים, גורם בכיר בארגוני ההתחדשות היהודית אומר לשומרים כי הישגי העמותות האורתודוקסיות דלים, וכי יעילותן בחיבור הציבור הרחב לזהות היהודית נמוכה, כפי שניתן ללמוד גם מהפערים בין סכומי ההתקשרויות לשיעורי הביצוע בפועל.

לדבריו, אותן עמותות אינן מסוגלות לעמוד בהתחייבויות שהן נוטלות על עצמן, בין היתר, בשל הפערים האידיאולוגים בינן לבין חלקים נרחבים מקהל היעד שלהן. ברבות מהקהילות החילוניות שבהן העמותות מנסות לפעול, הן נתקלות בהתנגדות מצד התושבים. לדבריו, מקבלי ההחלטות במנהלת מתחילים להבין שאם השאיפה היא להגיע להישגים בקרב כלל הציבור, לא תהיה להם ברירה, אלא להרחיב את שיתוף הפעולה עם הארגונים הליברליים. עם זאת, הוא מדגיש כי הצבת אלטרנטיבה ראויה תלויה במידה רבה בנכונות של הארגונים האלה להתגבר על חשדנות מובנת כלפי גורמים ממשלתיים, וכן על חוסר הניסיון שלהם בהליכים הביורוקרטיים שהעמותות האורתודוקסיות מורגלות ושולטות בהם.

למרות הטון האופטימי, המספרים היבשים עדיין מצביעים על פערי תקצוב עצומים לטובת המנגנון האורתודוקסי. כל עוד מאזן הכוחות הפוליטי לא ישתנה, קשה לראות כיצד התמונה תתאזן בעתיד הנראה לעין. 

התפיסה הרווחת היא שעתיד המדינה ותוצאות הבחירות יוכרעו בעיקר על ידי הדמוגרפיה, וכי מול שיעורי הילודה במגזר הדתי והחרדי, לציבור החילוני אין סיכוי במערכה האלקטורלית. אלא שהנתונים מלמדים שהתהליך רחוק מלהיות טבעי. בפועל, הממשלה מפעילה "מבצע השפעה" מתמשך, מתוכנן ומתוקצב, המכוון אל הציבור החילוני וממומן מכספי הציבור עצמו. דווקא בזמן שהחברה הישראלית מתמודדת עם השלכות המלחמה הממושכת, מזנקים תקציבי העתק המוזרמים לעמותות החזרה בתשובה בעלות זיקה פוליטית – ומה ששווק כמפעל לריפוי, מתברר כסדנה להנדסת תודעה.

ממשרד ההתיישבות ומעמותת "אתנחתא" לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הכתבה. בעמותת "לגעת ברוח" בחרו שלא להגיב לפרסום.