כתב ההגנה של שומרים בתביעת הדיבה שהגיש נגד הארגון שמעון סבג הוגש בחודש שעבר לבית המשפט השלום בתל אביב. בכתב ההגנה מבקשים הנתבעים מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף. עמותת "יד עזר לחבר" והעומד בראשה, שמעון סבג, הגישו תביעת לשון הרע על סך 600 אלף שקל נגד מערכת שומרים, דה מרקר והכתבים אורי בלאו ושי פוגלמן, בעקבות תחקיר משנת 2021. התחקיר חשף תמונה מורכבת וסימני שאלה כבדים סביב "הבית החם" לניצולי שואה בחיפה ועברו של מנהלו.

התחקיר חשף שסבג מונה למנכ"ל העמותה ב-2015, מיד לאחר מחיקת חובות עבר כבדים והפטר מפשיטת רגל. לצאת זאת, נחשפו עסקאות נדל"ן תמוהות בין העמותה למקורביו ולבני משפחתו. לצד זאת נחשפו קשרים פוליטיים ענפים שטיפח סבג, גיוס תרומות ענק מאוונגליסטים בארה"ב, היעדר פיקוח של הרשויות על דירות העמותה, חשיפת התאבדות של דייר בעמותה בשריפה ב-2014 ועוד.

בכתב ההגנה שהגישו עורכי הדין עופר דורון וענבר יוסף, הכחישו הנתבעים את טענות לשון הרע וטענו כי התחקיר עוסק בעניין ציבורי מובהק – ניהול נכסי העמותה הנתמכת מתרומות ופעילות העומד בראשה. כתב ההגנה נסמך, בין השאר, על שלוש הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע: ההגנה על דיווח נכון והוגן על הליכים משפטיים שהתנהלו בפומבי; הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב.

עורכי הדין הסבירו עוד שרכיב התביעה המבוסס על חוק הגנת הפרטיות התיישן. לשיטתם, במועד פרסום התחקיר חלה הוראה מיוחדת בחוק שקבעה תקופת התיישנות של שנתיים לתביעות מכוח החוק, כך שגם אם עומדת לתובעים עילה כזו, היא התיישנה ב-2023. תיקון לחוק שנכנס לתוקף באוגוסט 2025 והאריך את תקופת ההתיישנות לשבע שנים אינו חל למפרע ואינו מחייה עילות שכבר התיישנו.

הנתבעים דרשו לדחות את התביעה בשל שיהוי קיצוני, לאחר שהוגשה באפריל השנה, כמעט חמש שנים לאחר הפרסום. על פי כתב ההגנה, התובעים היו מודעים לתוכן התחקיר עוד בטרם פורסם: בדצמבר 2020 פנו אליהם הנתבעים לקבלת תגובה, סבג פעל להוצאת צווי איסור פרסום ביחס להליכים משפטיים שהתנהלו בעניינו, ובא כוחו אף שיגר לנתבעים מכתב התראה שדרש להימנע מהפרסום.

התביעה הוגשה כמעט חמש שנים אחרי התחקיר

לטענת הנתבעים, ההמתנה בת כחמש שנים עד להגשת התביעה מעידה כי התובעים לא ראו בפרסום פגיעה חמורה בזמן אמת, ובנוסף פוגעת ביכולת ההגנה ובשחזור עבודת התחקיר לאחר שנים כה רבות.

כתב ההגנה מכחיש את הטענה כי נעשה שימוש במסמכים רפואיים של סבג. עורכי הדין כתבו כי המידע התבסס על מקורות פומביים: פרסומים ברשת, הליכים משפטיים פתוחים לעיון הציבור, מאגרי מידע של רשויות המדינה, כגון רשם העמותות ורשם המקרקעין, וכן מידע שסבג והעמותה עצמם פרסמו. עוד הם מציינים כי פנו לתובעים בדצמבר 2020 לקבלת תגובתם, שהתקבלה ושולבה בהרחבה בתחקיר.

בכתב ההגנה מתנגד שומרים לדרישה להסרת התחקיר או לפרסום הכחשה, בטענה שהדבר פוגע בחופש העיתונות ואינו מתיישב עם שיהוי של כחמש שנים. עוד נטען כי לסבג "לא היה שם טוב מלכתחילה", ולכן נשלל לשיטתם התנאי הבסיסי לפגיעה בשם טוב. בסיכום כתב ההגנה מתבקש בית המשפט לדחות את התביעה על כל חלקיה ולחייב את התובעים בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין.

עם הגשת התביעה ביקשו סבג והעמותה מבית המשפט להורות כי ההליך כולו יתנהל בדלתיים סגורות, וכי יוטל צו איסור פרסום שימנע חשיפת פרטים על עברו הרפואי והכלכלי של סבג. סבג טען כי בעקבות תאונת דרכים ב-1993 מונה לו אפוטרופוס עד שנת 2014, וכי חשיפת המידע כעת עלולה לגרום לו נזק אישי, תדמיתי ותהליכי בלתי הפיך, ולפגוע באמון התורמים בעמותה המזוהה עמו באופן מלא.

סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט טל חבקין, דחה את בקשת החיסיון וקבע כי ההליך יתנהל בפומבי. השופט הדגיש את חשיבות פומביות הדיון, העניין הציבורי העמותה המגייסת כספים והיעדר הסבר משכנע לשיהוי בתביעה, וצמצם את צו איסור הפרסום למסמכים רפואיים בלבד. הדיונים בתיק צפויים להתחיל במהלך השנה הבאה.