עמותת "יד עזר לחבר" והעומד בראשה, שמעון סבג, הגישו תביעת לשון הרע על סך 600 אלף שקל נגד מערכת שומרים, מערכת דה מרקר והכתבים אורי בלאו ושי פוגלמן, בעקבות תחקיר משנת 2021. במקביל, פנו סבג והעמותה לבית המשפט בבקשה חריגה לאסור את פרסום המשפט ולנהלו בדלתיים סגורות. סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופט טל חבקין, שם קץ לניסיון ההסתרה, דחה את הבקשה, וקבע כי עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד חוקתי, וכי ההליך יתנהל באופן פומבי.

בבסיס התביעה עומד תחקיר רחב היקף שפורסם ביוני 2021. התחקיר חשף תמונה מורכבת וסימני שאלה כבדים סביב "הבית החם" לניצולי שואה בחיפה ועברו של מנהלו. בין הממצאים הבולטים שנחשפו היו חובות עבר כבדים של סבג והליכי פשיטת רגל, בעוד מעמדו בעמותה נותר עמום עד למינויו הרשמי כמנכ"ל ב-2015, מיד לאחר קבלת צו ההפטר ומחיקת חובותיו.

התחקיר חשף עסקאות נדל"ן תמוהות ורווחיות בין העמותה למקורבים ולקרובי משפחה של סבג. לצד קשרים פוליטיים ענפים שטיפח סבג, גיוס תרומות ענק מאוונגליסטים בארה"ב, היעדר פיקוח של הרשויות על דירות העמותה, חשיפת התאבדות של דייר בעמותה בשריפה ב-2014 ועוד.

סבג ביקש להסתיר את עברו – בית המשפט לא השתכנע

עם הגשת התביעה, ביקש סבג לנהל את הדיונים בדלתיים סגורות ותחת איסור פרסום גורף, כדי למנוע חשיפת מידע על עברו הרפואי והמשפטי. סבג טען כי בעקבות תאונת דרכים שעבר ב-1993, הוא הוכרז בעבר כ"חסוי" ומונה לו אפוטרופוס – סטטוס שבוטל ב-2014. לשיטתו, חשיפת מידע זה כעת תסב לו נזק שיקומי, אישי ותדמיתי חסר תקנה, ותפגע אנושות באמון התורמים בעמותה המזוהה עמו לחלוטין.

עורכי הדין של שומרים, עופר דורון וענבר יוסף, התנגדו לבקשה בטענה שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר של חמש שנים שבהן התחקיר היה גלוי, וכי סבג אינו חסוי ולא עומד בתנאים בחוק לסגירת דלתות. עורכי הדין חשפו כי סבג עצמו כבר פרסם בעבר בפומבי את עברו הרפואי. כתבה ב"ידיעות חיפה" מ-2019 תחת הכותרת "שמעון סבג. הסיפור המלא", שפורסמה גם באתר העמותה, חשפה בפירוט את הפרטים. הכתבה, שאליה התראיין סבג בהרחבה, הוצג מינוי האפוטרופוס כחלק מנרטיב "סיפור התקומה" שלו.

"התובעים מבקשים לאחוז בחבל משני קצותיו", טענו עורכי הדין: מציגים את העבר לצורכי יחסי ציבור, אך דורשים חיסיון כשאותו עבר עומד לביקורת. בנוסף, נחשף כי התובעים הדליפו את דבר הגשת התביעה לאתר "חדשות חברתיות" ביום הגשתה, ושמטו את הקרקע תחת טענת הנזק שבפרסום עצם התביעה.

השופט חבקין דחה את בקשת סבג וביטל את צו איסור הפרסום הזמני, בקביעה שיש לשמור על פומביות הדיון. הוא ציין כי התובעים עצמם פרסמו את דבר הגשת התביעה, ובכך פג הצידוק להסתרתה. מעבר לכך, הדגיש השופט את העניין הציבורי המובהק בתחקיר העוסק בעמותה שמגייסת כספים מהציבור. חבקין קבע כי "לא מצא הסבר מניח את הדעת" על השיהוי הממושך בהגשת התביעה.

השופט קבע כי אין לייחס משקל לעובדה שסבג היה חסוי עד שנת 2014, וזאת נוכח חלוף הזמן והעובדה שכיום הוא אינו חסוי. לפיכך בוטל איסור הפרסום הגורף, למעט הגנה על מסמכים רפואיים בלבד.