את אורלי ועקיבא חיים, זוג פנסיונרים, פגשנו לראשונה בבית מלון בירושלים, אליו הם פונו ב"עם כלביא" ביוני האחרון. בניין המגורים שלהם סמוך לצומת עלית ברמת גן ספג פגיעה, כאשר מתוך שלושים קומות הבניין, עד הקומה העשירית נרשם בו הרס רב, לרבות הלובי וחדר הכושר. באותה תקופה הם סיפרו באופטימיות, בהתבסס על שיחה עם מנהל הבניין, שההערכה היא שתוך חצי שנה בערך יסתיים הליך שיפוץ הבניין והם ישובו לביתם. כעת, משתפת אורלי שהצפי הוא לעוד שנתיים במקרה הטוב, וכי הם כבר שכרו דירה קטנה ברמת גן. לדבריה, "אמרו לנו בהתחלה מהוועד של הבניין, תשכרו לתקופה של עד שנה, לא יותר. אבל, בכל התקופה הזו, בכלל עוד לא התחילו את עבודות השיפוצים. רק עכשיו, ממש לפני שהתחילה המלחמה הזו, קיבלנו הודעה מהוועד שעוד מעט יתחילו העבודות. בינתיים פרצה המלחמה, אז אי-אפשר לדעת מתי זה יקרה". 

רננה ירדני, אדריכלית במקצועה שבעבר הייתה מתכננת מחוז מרכז במשרד הפנים, אף היא בעלת דירה בבניין ומעורבות בהליכים לשיקומו. "כבר מתחילת הדרך מונתה מינהלת מטעם בעלי הדירות שלקחו את המושכות", היא אומרת. "המינהלת עוסקת בכל הפרטים לקראת תחילת שיקום המגדל בעזרתם של עורכי דין מומחים ומנהל פרויקט, העוסקים בכל הנדרש מול מס רכוש, כולל כתב כמויות מורכב מאוד והצעות מחיר לכל נושא. מדי פעם מתקיימות פגישות בזום עם כל הדיירים שבהם מעדכנים על ההתקדמות ומחליטים על נושאים שעל האג'נדה. העבודות עדיין לא החלו, כי להערכתי זה תהליך מסובך יותר מאשר בניית בניין מחדש. זה יהיה תהליך של לפחות שלוש שנים מיום הפגיעה, שצפוי להיות גם מאוד-מאוד יקר, אפילו רק בשטחים הציבוריים. מלבד זאת, כל אחד יצטרך להתחיל לתכנן את השיפוץ של הדירה שלו שנפגעה בנפרד". 

מאז הפגיעה בבניין המעליות אמנם מושבתות, אבל זה לא מונע מבוזזים להיכנס אליו ולעשות בו כרצונם. "פעמיים נכנסו לי בוזזים לדירה, אנשים שעלו וירדו כ-20 קומות כדי לגנוב", מספרת ירדני. "לקחו לי דברים עם משמעות רגשית, שלא לדבר על תחושה קשה של פלישה זדונית לחלל חיינו הפרטיים. לקחתי איתי פריטים חשובים, אבל היו כל כך הרבה אחרים חשובים, שרבים מהם גנבו לנו. קשה לעקוב כמה ומה בדיוק, עם כל הבלגן שנוצר והאופן שבו עזבנו בפתאומיות את הדירה ואת חיינו שם. משערים שנבזזו בין 15 ל-20 דירות בבניין. בושה".

"פעמיים נכנסו לי בוזזים לדירה, אנשים שעלו וירדו כ-20 קומות כדי לגנוב. לקחו לי דברים עם משמעות רגשית, שלא לדבר על תחושה קשה של פלישה זדונית לחלל חיינו הפרטיים"

אורלי, עקיבא ורננה הם רק שלושה מ-12 אלף ישראלים שביתם נפגע בצורה זו או אחרת בסבב הקודם עם איראן ביוני 2025 ופונו מבתיהם. בתחילת הדרך, הוגדרו הבניינים השונים בשלושה צבעי רמזור: הירוקים, אלו שבהם נדרש שיפוץ קל, בדרך-כלל של עבודות זגגות וחזרה לבתים תוך מספר שבועות. האדומים, אלו שנקבע כי הם מיועדים להריסה. בחלק ממקרים אלו, מדובר בבניינים ישנים שהיו באזורים המיועדים להליך פינוי-בינוי. ובאמצע הבניינים הצהובים, כמו המגדל ברמת גן, אותם הדיירים נדרשים לשקם את הבניין בעצמם ולהתחשבן על כך עם מס רכוש. המשמעות היא שהדיירים נאלצים בעל כורחם להפוך לקבלני משנה, מנהל עבודה ותוך כדי גם לנסות ולשמור על הבתים הפגועים שלהם מפני בוזזים, שכן אין כמעט בניין צהוב שלא נבזז. 

הצהובים הם במידה רבה מי שתקועים במצב הביניים המתסכל ביותר - לא כאן ולא שם. זה יכול לקחת שנה, שנתיים וגם הרבה יותר. אל האלפים שכבר במצב הזה נוספים כעת כ-3,500 איש שפונו מבתיהם בשבועיים האחרונים, מתוכם כ-2,800 בתל אביב, בית שמש ובאר שבע. לצד הפגיעות הקטלניות שגבו גם חיי אדם, נראה כי ברוב המקרים הדיירים ימצאו את עצמם בקטגוריה של בניינים ירוקים או צהובים.

"בחיים לא חשבתי שאהיה בסיטואציה כזו"

מה מחכה להם? הצצה אל הבירוקרטיה הצפויה מספקת נ', בעלת דירה בבניין שנפגע במרכז הארץ ומבקשת להישאר בעילום שם. ביוני האחרון פגע טיל בעץ בחצר בניין של תשע קומות, כאשר רוב הדיירים שהו במקלט בבניין שמעבר לכביש. ההרס היה רב - כמעט בכל דירה קירות פנימיים קרסו, חלונות נשברו, רהיטים נופצו. עם זאת, היסודות נשארו יציבים כפי שקבע קונסטרוקטור שלושה ימים אחרי הפגיעה. מאז, לצד ההסתגלות למעמד חדש של מפונה, נ' נאלצת להתמודד, יחד עם שכניה, עם האתגר של שיפוץ מחדש של הבית המשותף. 

מבחינתה, מדובר במסע סיזיפי כאשר בכל פעם מתגלית "הפתעה חדשה" ולא מהסוג שמיטיב עמה. כך למשל, לפני כמה שבועות, הגיעו אנשי מקצוע לבניין וגילו במקרה שיש הצפה. "לא הבנו איך זה קרה, הרי אין אספקת מים לבניין כבר כמה חודשים", אומרת נ'. "אבל אז בעל מקצוע שעוזר לנו אמר לנו שבגלל שהברזים נשברו ואחרים נגנבו, זה אפשר את ההצפה ממים שכבר היו שם". התוצאה לדבריה, היא ש"כיום קשה להיכנס לבניין. התפשט עובש וטחב בכל מקום. אמנם גרפו את המים, אבל כל המעלית התמלאה מים. זה גם גרם לארגזי העץ בתוך התקרות של הדירות להתמלא בבית". 

נ' מתוסכלת מכך שבזיזת הברזים גרמה לנזק נוסף שעמו הבניין נאלץ להתמודד כעת: "עקרו ברזים, לקחו מסכי מחשב ומסכי טלויזיה, לקחו גם מזגנים. היו גם אירועים של הרס לשם הרס, פשוט ונדליזם. יש שומרים, משלמים היטל שמירה וזה פשוט לא עוזר". 

נ' אינה אשת נדל"ן. היא עוסקת במקצוע טיפולי והיום-יום שלה רחוק מסוגיות של בנייה, הנדסה או הבירוקרטיה הקשורה לכך, אך בלית ברירה החליטה להיכנס לוועד הבית כדי להניע את השיקום מחדש של הבניין ובמידה רבה של חייה. "בחיים לא חשבתי שאהיה בסיטואציה כזו. רק לאחרונה, ערב המלחמה הנוכחית, נראה שהדברים מתקדמים לכיוון הנכון. אמנם בתחילת הדרך קונסטרוקטור קבע שזה לא בניין להריסה, אך רק לפני שבוע קיבלנו אישור שהבניין יציב. כל החודשים האלה שעברו התעסקנו עם פינוי הדרגתי של דירות, כשכל דירה צריכה להתקדם עם שיפוץ פנימי שלה במקביל לעיסוק בשיקום הבניין. זה אומר למצוא לעצמך קבלן, מפקח ולהגיש כתב כמויות (מפרט לקראת שיפוץ דירה) למס רכוש. לפעמים בכלל הדברים כרוכים זה בזה, כמו בדירה שלנו שמצאנו שיש סדקים בקירות החיצוניים, וזה כבר מתחיל להיות בעיה של הבניין. בקיצור, כאב ראש אחד גדול שנפל עלינו ככה באמצע החיים". 

גם רון אבישר, בעלים של דירה בחיפה, שנפגעה בסבב הקודם, תקוע בסטטוס צהוב. גם הוא מתאר דברים דומים. לדבריו, "שום דבר מהותי לא התקדם. התחילו לשפץ את הבניין רק לפני חודש בערך, אבל אי-אפשר לדעת מתי זה יהיה מוכן. הגשתי תביעה למס רכוש על אובדן שכר דירה, אבל עוד לא קיבלתי את הכסף. אני מתעסק בזה המון עם המון מסמכים ובירוקרטיה, וגם אצלי היו בוזזים - ובכל הבניין. מה שנשאר מהדירות - לקחו. פרצו לכאן כמה פעמים. בעיקר רצו את המזגנים, לדעתי בגלל הברזל". 

"הגשתי תביעה למס רכוש על אובדן שכר דירה, אבל עוד לא קיבלתי את הכסף. אני מתעסק בזה המון עם המון מסמכים ובירוקרטיה, וגם אצלי היו בוזזים - ובכל הבניין. מה שנשאר מהדירות - לקחו. פרצו לכאן כמה פעמים. בעיקר רצו את המזגנים"

"הפקידות היו נכנסות בנו על שמאל ועל ימין"

לבעלי הדירות יש כאב ראש רב יותר, בגלל הנכס שבבעלותם, אבל הקושי אינו פוסח גם על השוכרים, חודשים ארוכים אחרי הפגיעה בבניין שבו הם התגוררו. זה מה שקרה לעו"ד יעל פנקס, בעלים של משרד עורכי-דין בחיפה, שממש השבוע נחתכה בידה מרסיסי זכוכיות שנותרו בתוך תיקים שהובאו אליה מהמשרד הקודם שלה שנהרס. 

מהמשרד החדש ששכרה היא או עובדים מטעמה, מגיעים באופן תכוף למשרד ההרוס כדי להביא תיקים עבי-כרס לקראת דיונים משפטיים של לקוחות. לדבריה, על-אף הזמן שחלף, טרם קיבלה פיצוי ממס רכוש. "אני מעניינת את המדינה כקליפת השום", היא אומרת. "למדתי מהסיפור הזה שאין על מי לסמוך, חוץ ממשפחה, חברים וקולגות. עד היום איש לא פיצה אותי. מס רכוש אמר לי, תגישי קבלות. הגשתי במסלול מהיר של 30 אלף שקלים ואז הודיעו לי שהבקשה נסגרה ועברה לטיפול פרטני. אני שילמתי את הכל, כל העלוית המאוד גבוהות, של העתקת המשרד, ציוד משרדי חדש, ריהוט, תיקיות, הכל. אני לא רעבה ללחם, אבל יש השפעה ניכרת לכל המעבר הזה, על ההוצאות המטורפות. זו גם תחושה קשה. קשה להיכנס למשרד שבו הייתי למעלה משלושים שנה ולראות את ההרס הנוראי. למזלי, ארכיון התיקים היה בקצה השני של המשרד, זה שלא נפגע".

"עד היום איש לא פיצה אותי. מס רכוש אמר לי, תגישי קבלות. הגשתי במסלול מהיר של 30 אלף שקלים ואז הודיעו לי שהבקשה נסגרה ועברה לטיפול פרטני. שילמתי את הכל, כל העלוית המאוד גבוהות, של העתקת המשרד, ציוד משרדי חדש, ריהוט, תיקיות, הכל"

עו"ד חיה מנע, מעלה טענה מזווית אחרת כלפי מס רכוש. מנע היא בעלת דירה במגדל ברמת גן שתואר קודם לכן, אבל לטענתה, מס רכוש אינו משלם לה על שכר הדירה שהוא אמור לשלם לה לפי חוק מיוחד שנחקק לאחר הסבב הקודם עם איראן. הסיבה היא שלפי החוק, אם הדירה רשומה על שם עסק, הרי שהיא לא מקבלת פיצוי. במקרה של מנע, לטענתה, עצם היותה רשומה כעוסקת, על-אף שהדירה לא על-שם העסק, גרם לפקידי מס רכוש לקבוע שהיא לא זכאית לשכר דירה. "זה לא הגיוני שחלק מהאנשים מקבלים פיצוי על שכירות, וחלק לא", היא אומרת. "בינואר קיבלתי את ההודעה על דחיית הבקשה, יום אחרי הגשתי את הערעור, הוא נקלט אצלם אחרי שבועיים ומאז אני מחכה. בינתיים אני משלמת כל חודש סכום בומבסטי למשכנתא. אני פותחת חסכונות בשביל זה. בזמן מלחמה פחות לקוחות מגיעים, פחות תזרים. אני אישה חזקה, לא נשברת, ברור לי שבסוף אקבל מה שמגיע לי, אבל אני מרחמת על אנשים אחרים שנאלצים להתנהל מול מס רכוש". 

אחת כזאת היא יהודית זנזורי שפונתה מבניין שנהרס מפגיעת הטיל בבת ים ביוני שעבר. זנזורי, העובדת כסייעת בגן ילדים, פונתה מהדירה ונאלצה לגור חודשים ארוכים עם אמא שלה, עד שמצאה לאחרונה דירה במחיר של 4,200 שקל לחודש, גבוה באלף שקלים ממחיר הדירה שאותה שכרה קודם לכן. לדבריה, היא קיבלה יחס מחפיר מפקידות מס רכוש במלון שדחקו בה לצאת מהמלון שבו התגוררה חודשיים אחרי פגיעת הטיל. "הפקידות היו נכנסות בנו על שמאל ועל ימין, מאיימות שיזרקו אותנו מהמלון או שנצטרך לשלם בעצמנו על החדר", היא משחזרת. "הן היו מתקשרות לברר מה המצב, היו נוזפות בי שאני לא עושה כלום, ש'טוב לי במלון', כאילו אני בחרתי לעבור את האירוע המזעזע הזה. הסברתי להן שאין לי איך לשלם על דירה יקרה יותר, זה לא עזר. היו מתקשרות גם בזמן שאני עובדת עם הילדים בגן. הלחץ הזה, היה אחד הדברים הקשים שהיו לי אחרי הפגיעה. אני מאוד מקווה שעכשיו הם למדו את הלקח ולא מתנהגים ככה". 

"הפקידות היו נוזפות בי שאני לא עושה כלום, ש'טוב לי במלון', כאילו אני בחרתי לעבור את האירוע המזעזע הזה. הסברתי להן שאין לי איך לשלם על דירה יקרה יותר, זה לא עזר"

לדברי קטי פיאסצקי, חברת מועצת העיר בת ים, רבים מהשוכרים במתחם הזה היו שוכרים שמתמודדים עם אותה הבעיה - עליית מחירי השכירות לאחר הפינוי. "היו שם 2,600 שוכרים, שהם 70% מהמפונים", היא אומרת, "פתאום השכירויות קפצו מ-3,200 ל-5,000. מי שנגמר לו החוזה באוגוסט, המדינה הפסיקה לשלם. להערכתי, זו בעיה שהיא רק בראשיתה בשלב מסוים ,המדינה תהיה חייבת למצוא לזה פיתרון בחקיקה או בכל דרך אחרת. תיכף נתחיל לקבל את גל האנשים שלא יהיו מסוגלים לשלם את שכר הדירה החדש, אחרי שנגמר להם החוזה. את הנזק ההנדסי נתקן, נמצא את הדרך. את הנזק החברתי מכל הסיפור הזה ייקח הרבה שנים לתקן". 

ממס רכוש נמסרה התגובה הבאה: "הפינוי למלונות נועד להיות פתרון קצר טווח עד למציאת פתרון ארוך טווח בדמות חזרה למבנה המשוקם או מעבר למגורים בשכירות במימון קרן הפיצויים. קרן הפיצויים מסייעת ככל הנדרש לזקוקים לדיור חלופי למצוא דיור המתאים להם, בין היתר בהצעת סיוע של משרד הבינוי והשיכון במציאת דירה, מימון הוצאות תיווך והובלה ובמידת הצורך ואם מתרשמים שאין באפשרות המפונה למצוא דיור דומה לזה שנפגע במחיר שאותו שילם, מאשרים גם מימון לשכר דירה גבוה יותר".

עוד נמסר כי "הטענה בנוגע לאי-פיצוי בעל דירה במידה והוא רשום כעוסק - אינה נכונה. בנוגע לטענות של גברת מנע - התיק שלה נדחה, היא הגישה השגה, אנו בוחנים את השגתה בימים אלו ובקרוב ניתן לה תשובה סופית. 

"הטענה בנוגע לאי-פיצוי על תכולה או נזק לבעל דירה או בעל עסק אינה ברורה. ככל שיש מקרה ספציפי, נשמח לבדוק זאת". 

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים‍