בעוד כשבועיים תתכנס הכנסת הנבחרת לישיבתה הראשונה ולפי כל ההערכות אחד הנושאים הראשונים שאליהם תדרש יהיו שורה של חוקים שהעבירה ממשלת נתניהו. הכוונה היא לחוקים שנמנים על ליבת ההפיכה המשטרית וחלקם אמורים להיות מיושמים כבר בחודשים הקרובים. כמחצית מהחוקים הללו נחקקו עם אפקט השהיה, שמכונה בשפה המשפטית "תחולה מאוחרת", והם נועדו להיכנס לתוקף בכנסת הבאה, שתחל את עבודתה ב-10 בנובמבר. 

בחוקים אחרים הסעיפים בעלי התחולה המיידית הוקפאו, והם ממתינים לדיון או להכרעה של בג"ץ. זה מצידו, ממתין לראות איך תנהג בהם הכנסת ה-26. האם תבטל אותם ובכך תייתר את הדיון בהם או שתאלץ אותו לומר את דברו. כך או אחרת, לאור תוצאות הבחירות בלתי אפשרי להעריך בשלב זה לאן זורמים הדברים. 

‍החוקים שיישומם נדחה עד לכינוס הכנסת החדשה:

1.

‍

‍

חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח) 

מוכר בכינוי: החוק להחלשת היועמ"שית

החוק קובע, שחוות דעתה של היועמ"שית יהיו בגדר המלצה בלבד, והממשלה אינה מחויבת לקבלן (למעט בתחום הפלילי). הוא מאפשר לממשלה לקבל ייצוג של עורכי דין פרטיים בבג"ץ, מה שקורה גם היום כשיש מחלוקת בין היועמ"שית לממשלה, אלא שלפי החוק החדש, עמדת היועמ"שית באותן עתירות לא תוכל אפילו להישמע ללא אישור הממשלה. בנוסף היועמ"שית גם תהיה תחת פיקוח שר המשפטים, מה שמבטל את מעמדה כשומרת-סף עצמאית. 

החוק יכנס לתוקף בינואר 2027, ומסתתר בו סעיף הדחה "נחבא" הקובע כי בתוך 30 יום מכניסת החוק לתוקף (כלומר עד סוף ינואר), תקבע הממשלה את הכללים להליך מינוי היועמ"ש ולפיטוריו. 

השאלה מה יקרה, אם לא תוקם עד ינואר ממשלה חדשה. ממשלת מעבר מחויבת באיפוק וריסון בתחום המינויים הבכירים, וספק אם בג"ץ יאפשר לממשלה הנוכחית, בתפקידה כממשלת מעבר, לקבל החלטה דרמטית כזו. 

מספר עתירות כבר הוגשו נגד החוק ובג"ץ הורה לקבוע את הדיון בהן עד אמצע דצמבר, מתוך הנחה שדיון דחוף אינו הכרחי ודיון לאחר הבחירות, יאפשר לכנסת ולממשלה הבאות, להשיב לפי השקפתן. נכון לעכשיו טרם נקבע מועד לדיון. בעבר התערב בג"ץ בצורה ברורה בנושא היועמ"שית וביטל פה אחד את הדחתה. 

2.

‍

‍

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

חוק יסוד השפיטה (תיקון מספר 4) וחוק בתי המשפט (תיקון 105) 

עוד חוק שהושהה עד לכינוס הכנסת שנבחרה השבוע. לפי התיקון הוועדה לבחירת שופטים תורכב לפי מפתח חדש כך שבמקום שני נציגי לשכת עורכי הדין, יכהנו כחברי הוועדה, שני נציגי ציבור שתבחר הכנסת, אחד מטעם הקואליציה והשני מטעם האופוזיציה. 

יחד עם שני השרים ושני חברי הכנסת החברים גם ככה בוועדה, יעבור מרכז הכובד מגורמי המקצוע - שיורכבו כעת רק משלושה שופטי העליון - לגורמים פוליטיים, שייוצגו ע"י שישה חברים. 

עד שתקום הועדה בהרכבה החדש תמשיך הוועדה בהרכבה הישן, אך לא תוכל לבחור שופטים, והחלטותיה, ככל שיהיו כאלה, יצטרכו להתקבל פה אחד. 

בג"ץ דן בהרכב של 11 שופטים בשורת עתירות שהוגשו נגד החוק, אבל טרם פרסם פסק דין. 

3.

‍

‍

נבצרות ראש הממשלה (חוק יסוד הממשלה, תיקון מספר 12) 

החוק נחקק בזמנו על רקע משפטו הפלילי של נתניהו וסימני השאלה לגבי יכולתו לכהן כראש ממשלה ובמקביל לעמוד לדין, לא רק בגלל הפניות הנדרשת לכל אחד מהמצבים, אלא בעיקר בגלל ניגודי האינטרסים שהם מייצרים. חקיקתו נועדה למנוע מהיועמ"שית ומבג"ץ להכריז על נבצרות ראש הממשלה משיקולים שאינם רפואיים או נפשיים. בנוסף נקבע שרק רוב מיוחס בממשלה ובכנסת יוכל להכריז על נבצרות. 

בעקבות עתירות שהוגשו נגד החוק קבע בג"ץ שמדובר בחוק פרסונלי ודחה את תחולתו לכנסת הבחרת. זהו החוק היחיד מבין השלושה בעלי התחולה המאוחרת שהדיון המשפטי בו הסתיים. 

‍4.

‍

‍

חוקים בתוקף או כאלה שהוקפאו עד לאחר הבחירות 

חוק מח"ש - החוק לתיקון פקודת המשטרה (מספר 45) 

החוק הופך את מח"ש ממחלקה בפרקליטות שכפופה לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, ליחידה עצמאית הכפופה ומתוקצבת ע"י שר המשפטים, מה שעלול להוביל לפוליטיזציה שלה או להגברת הפוליטיזציה שכבר קיימת במשטרה. כך, למשל, שוטרים יחששו לחקור שחיתות שלטונית, פן שר המשפטים באמצעות מח"ש יתנקם בהם. 

זו לא הערכה מופרכת, שכן בוועדת האיתור לתפקיד מנהל מח"ש, יש לפי החוק החדש, רוב מובהק לנציגים מטעם השר. הוועדה לפי החוק ממליצה לא רק על מינוי מנהל היחידה, אלא גם על הדחתו. 

בספטמבר הקפיא בג"ץ את הסעיפים המתייחסים למינויים של מנהל מח"ש וחברי ועדת האיתור, בשל ההשלכות המיידיות שייש לצעדים הללו, בפרט לפני בחירות. 

השופט אלכס שטייין החליט כי דיון לגבי החוק בכללותו יתקיים עד סוף 2026, כששלושה שבועות לפני המועד יעבירו הכנסת והממשלה את התייחסותן, אבל לא קבע בינתיים מועד לדיון. נראה שגם הוא מחכה לתוצאות הבחירות, כדי לדעת מאיזו מאיזו ממשלה ומאיזו כנסת לבקש התייחסות. 

5.

‍

‍

חוק התקשורת (השידורים) 

הרפורמה שהוביל שר התקשורת שלמה קרעי נועדה לבטל את הרשות השניה ואת המועצה לשידורי כבלים ולווין, ולהחליפן בגוף פיקוח מצומצם; החוק גם מאפשר רשיונות שידור לערוצי חדשות כמעט ללא רגולציה, מיטיב עם הערוצים 14 ו-i24 ומבטל את ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות, כך שאינטרסים פוליטיים ועסקיים עלולים להשפיע על המערכות. החוק אושר בצורה מזורזת והיועצת המשפטית של הכנסת התריעה על פגמים מהותיים רבים בהליך החקיקה. 

בעקבות שורת עתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ, הוקפאו בינתיים סעיפים שאמורים היו להיכנס לתוקף מיידי. למשל, הסעיף שמבטל את ההפרדה המבנית בין חברות החדשות לגופי השידור, והסעיף שמבטל את חובתן של מערכות החדשות 14 ו-i24 לעבור לירושלים. הוקפא גם האישור לצרף לכבלים וללווין את ערוץ i24, שהינו בעייתי מטעמי בעלות צולבת, וגם האישור לשדר בשתי הפלטפורמות הללו פרסומות. 

טרם נקבע מועד לדיון בחוק, שאמור להכנס לתוקף מלא ביולי 2028, שנתיים ממועד פרסומו. 

6.

‍

‍

חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)

החוק מרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים והשרעים, לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים ולא רק בענייני מעמד אישי. הבוררות היא כביכול בהסכמת שני הצדדים, אבל כפי ששומרים התריע בעבר, היא מייצרת מגוון סיטואציות שבהן הצד המוחלש, לא יכול להרשות לעצמו לסרב. 

הבוררות מתנהלת לפי הדין הדתי ומסתמכת רק על חלק מהחוקים שעוסקים בשוויון זכויות במשפט הישראלי, מה שמעלה את החשש לפגיעה בזכויות נשים, עובדים ומיעוטים. להחלטת בית הדין יוענק אוטומטית תוקף של פסק דין. 

זהו החוק היחיד מבין השישה שנסקרים כאן שנכנס לתוקפו באופן מלא. בג"ץ ידון ב-30 בדצמבר בעתירות שהוגשו נגדו. 

7.

‍

‍

עוד ממתינים לכנסת החדשה: הבחירות לתפקיד מבקר המדינה 

בג"ץ ביטל ביולי את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, לתפקיד מבקר המדינה, והורה על קיום בחירות חוזרות, אחרי שחברי כנסת צילמו עצמם מכניסים לקלפי מעטפה עם שמו של ראבילו, מועמדו של נתניהו. 

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סירב לקיימן, ובג"ץ, במה שנראה כמו ניסיון לחמוק ממשבר חוקתי, משך זמן ולבסוף אפשר את דחייתן לכנסת הבאה.
האם הכנסת הבאה תהיה חייבת לבחור בין שני המועמדים שהציעו חברי הכנסת היוצאת - השופט בדימוס יוסף אלרון ועו"ד ראבילו? לפי הפרשנות המשפטית של המומחים למשפט חוקתי פרופ' יניב רוזנאי ופרופ' ברק מדינה, הליך הבחירה יפתח מחדש והח"כים יוכלו להציע מועמדים אחרים. מה שירחיק את הבחירות לתפקיד המבקר, שאינו מאויש מאז יולי, לפחות עד דצמבר.