בעקבות פרסום הטיוטה, שלחו מנכ"לי משרדי הממשלה מכתבים נזעמים למזכיר הממשלה יוסי פוקס, לשרה גולן ולמנכ"ל המשרד לשוויון חברתי עמי כהן, שעומד בראש על "הוועדה המתמדת" שאמורה לקדם את תוכנית החומש ובפועל תוקעת אותה - ובו הם קובלים על כך שהם לא שותפו בהחלטה ומזהירים מפני השלכות הרסניות של המהלך על פעילות משרדיהם. "מה שמאי גולן עושה הוא לא לגיטימי", אומר לשומרים מנכ"ל משרד ממשלתי שביקש להישאר בעילום שם. "מיום שהיא נכנסה לתפקיד היא תקעה במכוון מקלות בגלגלים של תוכנית החומש, כדי שתוכל לקחת את היתרות התקציביות לטובת משהו אחר". 

ממכתבים פנימיים שהגיע לידי שומרים ומתפרסמים כאן לראשונה, ניכר שיש קונצנזוס במשרדי הממשלה, כי אישור התוכנית של גולן ובן גביר לא רק שלא יוריד את הפשיעה אלא עלול לגרום לעלייתה, פועל יוצא של מאות פרויקטים בחברה הערבית, מחינוך ועד תעסוקה - שיחוסלו. במכתב ששלחה אתי קיסוס, סמנכ"לית במשרד הרווחה לסופי כהן, המשנה למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, היא כתבה: "נכון להיום ניתנים כ-303 תוכניות ושירותים שונים ברשויות המקומיות (במימון המשרד, ח"ר). במידה ותעבור ההחלטה היא תביא לסגירתן המיידית ותפגע בעשיה ניכרת שהובילה לצמצום פערים וסייעה להתמודד עם האלימות והפשיעה. סגירת כלל התוכניות באופן מיידי תפגע באופן ניכר ביישום התוכנית לפיתוח החברה הערבית, תוביל לנסיגה ולמשבר אמון בין הממשלה, לרשויות ולאזרחים". קיסוס הוסיפה, כי משמעות ההחלטה תהיה הכנסה של הרשויות הערביות לגירעון שכן "המשרד ייאלץ למשוך בחזרה את כל התקציבים שהוקצו לרשויות המקומיות". 

ראשת החטיבה החברתית במשרד המשפטים, עו"ד מורן שניידר כתבה בשם גורמי המקצוע, כי "הצעה זאת שגובשה ללא תיאום או שיח מקדים, לא רק שאינה מספקת מענה אפקטיבי לתופעת הפשיעה בחברה הערבית היא אף עלולה להחמיר את המצב". ואילו אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות, הביע אכזבה גדולה במכתב לעמיתו מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, נוכח כך שמשרד התפוצות, שאחראי על מנהלת הטיפול בבדואים, נמצא ברשימת משרדי הממשלה שיפגעו מהתוכנית. 

"נדהמנו לגלות כדרך אגב את הצעתכם, מבלי לשתף את משרדנו", כתב כהן סקלי באוקטובר. "לא ברור מדוע לא מצאתם לנכון לעדכן את משרדנו בנושא, במיוחד לאור ההיכרות האישית והמקצועית וקשרי העבודה הטובים הקיימים בדרגי המקצוע". 

במכתב נוסף ששלח כהן סקלי למנכ"ל המשרד לשוויון חברתי חודש לאחר מכן, כתב כי "המצב שבו הצעה מהותית שכזו, בעלת השלכות ישירות על החלטת ממשלה 1279 (לטיפול והסדרה בישובי הבדואים בדרום, ח"ר) מבלי לקיים דיון מקצועי בין המשרדים, איננו מקובל. הסטת תקציבים מהווה פגיעה ממשית בתהליכים רב שנתיים ותוכניות יסוד שנבנו בקפידה בשיתוף הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה ושותפים. אני מברכים על הרצון להתמודד עם הפשיעה והאלימות, אך לשם כך יש צורך בגיבוש תוכנית עבודה מוסכמת, מבוססת נתונים והקצאת משאבים ולא ביצירת נזק משמעותי למהלכים אחרים שנמצאים בתהליכי יישום". 

במכתב אחר שנשלח בחודש שעבר, מזהירים ראש מנהל התעסוקה, מנהלת המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית ובכירים נוספים במשרד העבודה, כי קיצוץ בתקציבי המשרד יפגע אנושות בתוכניות להכוון תעסוקתי, לשיפור מיומנות שפה תעסוקתית, שילוב אקדמאים והנדסאים ערבים בתעשיית ההייטק, במערך המכללות הטכנולוגיות ובהכשרות מקצועיות איכותיות. 

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות שעתיד להיפרד מ-90 מיליון שקלים אם תעבור ההחלטה, ניסה לפנות בנאיביות לליבה של גולן. במכתב ששלח לה בחודש שעבר כתב, כי "הסטת תקציבים תפגע במימוש התוכנית הרב שנתית לצמצום הפערים בתחום האנרגיה המקיימת ותעכב את העמידה של ישראל ביעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. אבקש את התערבותך למניעת הסטת התקציב". 

"נכון להיום ניתנים כ-303 תוכניות ושירותים שונים ברשויות המקומיות", כתבה סמנכ"לית במשרד הרווחה. "במידה ותעבור ההחלטה היא תביא לסגירתן המיידית ותפגע בעשיה ניכרת שהובילה לצמצום פערים וסייעה להתמודד עם האלימות והפשיעה" 

הוואקום אליו נכנסים ארגוני הפשיעה

כדי להבין עד כמה מופקרת התוכנית שדוחפים השרים גולן ובן גביר, צריך לחזור אחורה להחלטות ממשלה 550 לצמצום פערים בחברה הערבית ו-549 לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, שנתקבלו במחצית השנייה של 2021. ההחלטות על תוכנית החומש התקבלה אמנם בימי ממשלת בנט-לפיד, אלא שהיא מבוססת על ועדה ממשלתית שמינה לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2019.

"ישבה ועדה ממשלתית מאוד רצינית סביב הנושא של פשיעה ואלימות", כך עופר דגן מעמותת סיכוי אופוק לקידום שוויון ושותפות בין יהודים לערבים, שנטלה חלק פעיל בשלבי העבודה על תוכנית החומש ובמעקב אחר יישומה. "ישבו בה מנכ"לים של משרדי ממשלה וראשי יחידות האכיפה במדינת ישראל וקבעו שכדי לטפל באופן אפקטיבי בפשיעה, צריכה להיות פעולה משולבת של אכיפה, מניעה וטיפול בגורמי עומק כלכליים, חברתיים ואזרחיים. למשל מחסור במסגרות והכשרות מקצועיות לצעירים שמוגדרים 'חסרי מעש'. אלה הם בני 18-24, שמחקרים הראו שבין 30-40 אחוז מהם נמצאים מחוץ למסגרות וחלק מהם מתגלגלים לארגוני הפשיעה, וצריך לייצר להם מסגרות של הכשרה ותעסוקה".

תוכנית החומש ביקשה לטפל במקביל ב"גורמי עומק" בתחומי החינוך, התעסוקה, דיור ותחבורה ועד אנרגיה, תשתיות מים וביוב והמערכת הבנקאית. "יש אפליה בהלוואות לעסקים, לדיור, להשקעות לחברה הערבית", מדגים דגן, "וכתוצאה מכשל השוק הזה גורמי פשיעה נכנסים לתמונה ומציעים הלוואות בשוק האפור. זה נושא שהחלטה 550 נותנת לו מענה".  

סמוך לאישור החלטה 550, אישרה הממשלה בשנת 2021 החלטה נוספת כאמור - מספר 549, שהיא תוכנית חומש לטיפול בפשיעה ואלימות, הכוללת שילוב כלל גופי האכיפה: משטרה, רשות המיסים, הרשות להלבנת הון וכו' - בטיפול בארגוני הפשיעה. "זאת החלטה שקיימת ומתוקצבת ועבדה בהצלחה בשנת 2022", אומר דגן. "לראשונה מזה כמעט עשור הייתה ירידה בשיעור הנרצחים בחברה הערבית. ברגע שבן גביר התמנה לשר הוא השבית חלקים משמעותיים מהתוכנית והלכה למעשה פירק את מנגנון היישום שלה. היו שם 2.5 מיליארד שקלים. הם מסמסו אותה ועכשיו הם רוצים לקחת מהתוכנית המקבילה (תוכנית החומש 550) כ-2.5 מיליארד שקלים, כדי לתקצב את המשטרה והשב"כ".

בשיטה דומה, מסביר דגן, פעלה גולן כבר עבר, כשביד אחת היא פוגעת ביישום החלטה 550 שהיא מופקדת על ביצועה ,וביד השנייה טוענת שההחלטה אינה מיושמת ולכן צריך להסיט ממנה תקציבים. "ברגע שגולן נכנסה למשרד לשוויון חברתי היא הקפיאה את מנגנון 'הוועדה המתמדת'", הוא מסביר, "שתפקידה לפתור חסמים שמונעים אי ניצול תקציבים. היא ביטלה את כינוס הוועדה הזאת, שאמורה להתכנס פעמיים בשנה, מונעת מאנשי הרשות לפיתוח כלכלי במשרדה להגיע לדיונים בכנסת ובכך פועלת באופן מכוון לחבל בתוכנית שתחת אחריות המשרד שלה". 

"ברגע שגולן נכנסה למשרד לשוויון חברתי היא הקפיאה את מנגנון 'הוועדה המתמדת', שתפקידה לפתור חסמים שמונעים אי ניצול תקציבים. היא פועלת באופן מכוון לחבל בתוכנית שתחת אחריות המשרד שלה", אומר עופר דגן מסיכוי אופוק

השר קיש הוא היחיד שקם, בינתיים

תוכנית החומש לחברה הערבית תוקצבה במקור ב-27 מיליארד שקלים. בשנת 2024 קוצץ תקציב התוכנית ב-15 אחוזים בשל "עלויות המלחמה", זו בשעה שהקיצוץ הרוחבי בשאר משרדי הממשלה עמד באותה שנה על חמישה אחוזים בלבד. בסוף שנת 2024 עמד ניצול תקציבי התוכנית על 39 אחוזים. למרות שזה נשמע נמוך, מדובר באחוז גבוה יחסית שעתיד לטפס עם השנים, שכן בין ההקצאה לניצול - לדוגמה סלילת כביש או בניין מוסד ציבורי - יש פער מובנה. על פי דוחות של משרד ראש הממשלה על מיצוי החלטות ממשלה, תוכנית החומש היא החלטת הממשלה עם שיעור הביצוע הכי גבוה מבין כל החלטות הממשלה.