בשלושת החודשים האחרונים נרשמה בישראל התפרצות חריפה של מגפת החצבת עם עם למעלה מ-500 חולים, רובם ככולם פעוטות וילדים שלא חוסנו. תינוק כבן שנה מת בשבוע שעבר לאחר שאובחן עם המחלה, לפחות 12 ילדים סבלו מסיבוכים שהביאו לאישפוזם במחלקות טיפול נמרץ ומנתוני משרד הבריאות עולה כי לפחות בינתיים מספר הנדבקים ממשיך לעלות.

ברוב האזורים בארץ אחוזי הכיסוי החיסוני הם גבוהים, כך שגם אם יש מקרה תחלואה נקודתי, לרוב זה לא מתפשט להתפרצות או להיקף תחלואה משמעותי. אך באוכלוסיות ובשכונות שבהן כמות מצטברת וגבוהה של אוכלוסייה לא מחוסנת, מתפשטת המחלה כמו אש בשדה קוצים. על מנת אוכלוסיה תהיה מוגנת מפני חצבת, מסבירים גורמים רפואיים, יש צורך בקרוב ל-95 אחוזי כיסוי חיסוני.

ואכן, רובם הגדול של הילדים שנדבקו בחצבת מגיעים מקהילות חרדיות בבית שמש ובירושלים. נתונים שפורסמו בשומרים כבר לפני כחצי שנה חשפו כי אחוז ההתחסנות בשתי הערים הללו (וכן בצפת שגם בה קהילה חרדית גדולה) כנגד חצבת, אדמת וחזרת צנח דרמטית לאורך השנים האחרונות.

אסתר, אם לשישה מבית שמש, לא מסתירה את תסכולה על חוסר היכולת לקבל את החיסונים הבסיסיים לילדיה. לטענתה, במשך שבועות היא ניסתה לתאם מועד חיסונים לקטן שבהם אך ללא הצלחה. לדבריה, הילד חוסן רק אחרי שהתייצבה פיזית בטיפת חלב ואיימה שלא תזוז עד שיחוסן

בעוד שאת הצניחה הזאת נהוג לרוב לייחס להתנגדות לחיסונים שלכאורה צומחת בשולי הציבור החרדי, כמעין תגובת נגד מאוחרת לתקופת הקורונה, בדיקת שומרים מגלה כי התמונה שונה בתכלית. שיחות עם משפחות חרדיות מעלות כי הבעיה העיקרית היא זמינות תורים להתחסנות ולא הנכונות להתחסן; לטענתן השירות שניתן על ידי משרד הבריאות דרך תחנות טיפות חלב לא מתקרב למילוי צרכי התושבים. כך למשל בית שמש היא עיר שבעשור אחרון גדלה בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית, גם בגלל הגירה חיובית לעיר, וגם בגלל ילודה גבוהה במיוחד;-80% מהעיר הם בני המגזר חרדי, רובם משפרי דיור מאזור ירושלים, משפחות ברוכות ילדים. למרות זאת, ועל אף שהמגמות הללו נבנו לאורך זמן, ישנן רק תחנות ספורות של טיפות חלב ורק בחלק משכונות העיר. לפי גורמים במשרד הבריאות בשנים האחרונות נפתחו שתי תחנות חדשות בעיר, בנוסף לחמש תחנות שפעלו בה קודם לכן, וישנה תחנה נוספת בהליכי בנייה, אך גם אלו, רחוקות מלענות על הצרכים.

אסתר, אם לשישה מהעיר לא מסתירה את תסכולה על חוסר היכולת לקבל את החיסונים הבסיסיים לילדיה. לטענתה, במשך שבועות היא ניסתה לתאם מועד חיסונים לקטן שבהם אך ללא הצלחה. לדבריה, הילד חוסן רק אחרי שהתייצבה פיזית בטיפת חלב ואיימה שלא תזוז עד שיחוסן. "הוא קיבל את החיסון לחצבת ואז העיפו אותי מהמרפאה; ביקשתי לקבל גם את החיסונים הנוספים שחסרים לו אבל לא הסכימו. עדיין חסרים לו חיסונים שהוא כבר היה אמור לקבל".

אסתר העבירה לשומרים הקלטה של שיחה עם מוקד משרד הבריאות שאליו הועברה אוטומטית לאחר שבטיפת חלב בעיר לא ענו לטלפון שבו אמורים להיקבע התורים. "אף פעם לא עונים שם", היא מוסיפה. 

בשיחה היא מבקשת לקבוע תור לחיסוני שגרה לבנה. המוקדנית בודקת במחשב והתור הפנוי הראשון הוא בעוד כחודשיים וחצי. "ואני עוד הייתי גמישה", מוסיפה אסתר, "הסכמתי ליום שישי, ולכל שעה שיש. מה אם יש אמא שלא יכולה בשישי? או לא יכולה להגיע לשכונה רחוקה? יהיה לה תור לעוד חצי שנה?".

אם אחרת, מירושלים מספרת ברוח דומה שחיסנה את ילדיה הגדולים אולם שהיא מתקשה לחסן את שני הקטנים למרות שהיא רוצה.

חשוב להבהיר: סוגיית הנגישות משמעותית הרבה יותר בקהילות החרדיות מאשר בחילוניות. עם מספר ילדים רב בכל משפחה, התניידות בתחבורה ציבורית ולא מעט קהילות פריפריאליות, תור לעוד כמה חודשים מתרגם לא פעם לילד לא מחוסן.

אם קיימת בקרב החרדים סרבנות חיסונים, אומרים גורמים שונים בקהילה החרדית, היא נמצאת בשוליים. כך רבנים מרכזיים וראשי קהילות קוראים לחיסון ילדים ועסקנים בקהילות מסוימות פעלו מול משרד הבריאות לארגון ימי ההתחסנות מרוכזים. בשבועות האחרונים, לדברי תושבי בית שמש, ניידת של טיפת חלב מקיימת בעיר מפעם לפעם ימי חיסונים מרוכזים לחצבת, אך לטענתו התושבים נטולי האינטרנט מודעים לכך רק באופן חלקי. בפעם היחידה שהגעת הניידת פורסמה בפליירים שחולקו בשכונות, מוסיף אותו תושב, הייתה נהירה כה גדולה עד שתוך זמן קצר נגמרו החיסונים. "במיינסטרים כולם רוצים להתחסן", אומר גם צביקי, אב בשנות השלושים לחייו, "גם בקרב הקהילות הכי מתבדלות יש כאלו שמתחסנים בשקט".

בפעם היחידה שהגעת הניידת פורסמה בפליירים שחולקו בשכונות, אומר תושב בית שמש, הייתה נהירה כה גדולה עד שתוך זמן קצר נגמרו החיסונים. "במיינסטרים כולם רוצים להתחסן", אומר גם צביקי, אב בשנות השלושים לחייו, "גם בקרב הקהילות הכי מתבדלות יש כאלו שמתחסנים בשקט".

במשרד הבריאות מודעים כבר כמה שנים לבעית נגישות החיסונים. גם בתגובה שניתנה לשומרים לפני כחצי שנה, הרבה לפני שהתפרצה המגיפה, טען המשרד כי הוא מנסה להתמודד עם החסר בתחנות טיפת חלב בערים שבהם ישנה ילודה גבוה. אך הבנת הבעיה לא דחפה את המשרד להקים טיפות חלב בהיקף הנדרש באותן ערים ופתרונות אפשריים אחרים (כמו ניידות חיסונים או מתן חיסונים בקופות החולים) לא יושמו באופן מספק. את התוצאה ניתן לראות בהתפרצות הנוכחית.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי הוא רואה חשיבות רבה בשמירה על בריאות הציבור ובכלל זה במתן רפואה מונעת תוך הנגשת החיסונים לכלל האוכלוסייה. "נוכח התפרצות מחלת החצבת, הורחבו שעות הפעילות של תחנות טיפת החלב בבית שמש, לרבות בשעות הערב ובימי שישי, אליהן ניתן להגיע ללא קביעת תור מראש. לצד זאת, מקדם המשרד, יחד עם העירייה וקופות החולים, ימי התחסנות מרוכזים עליהם מודיע המשרד כמקובל.

"חשוב לציין שבעקבות שינויים דמוגרפיים שחלו בעיר בית שמש בעשור האחרון, והצורך הגובר בשירותי טיפות החלב, פועל משרד הבריאות בשיתוף העירייה על מנת לשפר את זמינות השירותים השונים ובכללם הנגישות לחיסונים. כך למשל, מסוף השנה שעברה החלה לפעול טיפת חלב ניידת שמגיעה עד לשכונות החדשות בעיר בהן קיימים פערי נגישות לתחנות, ומספקת שירות באופן ישיר לתושבים. בנוסף, בשנתיים האחרונות נפתחו שתי תחנות טיפות חלב חדשות בעיר, בנוסף לחמש התחנות שכבר קיימות כיום, ובחודשים הקרובים צפויה להיפתח תחנה נוספת.

"כמו כן, המשרד פועל לחזק את כוח האדם הרפואי בעיר באמצעות הוספת תקנים לאחיות בחודשים הקרובים. במקביל ועל מנת לתגבר את תחנות טיפות החלב בכוח אדם נוסף, נעשו הרחבות של התקשרויות עם ספקי שירות בריאות לתלמיד".

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים