"לפני חודש וחצי יצאתי להליכת בוקר שגרתית בשדות מסביב לקיבוץ", מספרת ברוריה קרני הדס, תושבת כרם שלום בעוטף עזה. "כשהגעתי לכביש הגישה חזרה לקיבוץ, קיבלה את פניי להקה של שישה-שבעה כלבים, בתוכה שתי נקבות אחרי המלטה. הם התחילו לנבוח ולחשוף שיניים ולהתקדם לעברי. הרמתי אבנים וזרקתי לכיוונם תוך כדי שאני מתרחקת בהליכה לאחור, כדי לראות שהם לא בעקבותיי". 

קרני הדס גדלה כל חייה עם כלבים ומעידה על עצמה כמי שאינה מפחדת גם ממפגשים עם כלבים שאינם ידידותיים, אלא שהמפגש הזה היה אחר. "זה היה מלחיץ. עד כדי כך שאני לא יוצאת עוד להליכות מחוץ לקיבוץ". 

מה שמתארת קרני הדס לא מתקיים רק בשדות קיבוץ כרם שלום הנושק לגבול עם מצרים ולגבול עם דרום הרצועה. בכל ישובי העוטף מדווחים התושבים על להקות של כלבים שחצו מעזה לשטח ישראל, לאחר השבעה באוקטובר, תופעה שנמשכת גם עתה. בהיעדר נתון רשמי, ההערכות נעות בין מאות לאלפי כלבים משוטטים שנעים בלהקות. "הם מתאגדים ללהקות גדולות, לעיתים של עשרות כלבים יחד, שמסתובבים סביב יישובים, מאיימים על תושבים, ולעיתים גם תוקפים", מתארת בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול נגב מערבי, שמאגד את 11 הרשויות בנגב המערבי. 

בכרם שלום, מעידה קרני הדס, הם נכנסים לשטח הקיבוץ עצמו, "עד כדי כך שילדים מפחדים לצאת אחר הצהריים". בנתיב העשרה שבצפון מערב הנגב, מספרת תושבת היישוב הילה פנלון, כי נאלצה "לעשות אחורה פנה" לאחר שלהקת כלבים תקפה אדם בשביל הליכה קרוב אליה. "הם השתלטו לנו על האזור. אתה רואה אותם בתוך הישוב, או כשאתה יוצא לחוף זיקים, או מטייל בשטחים החקלאיים מסביב. חלקם נעים בקבוצות תוקפניות, והמפגש איתם יכול להיות מאוד מפחיד ומסוכן. תושבי הישובים שקרובים לגבול חזרו רק לאחרונה לבתיהם מלאי חששות וכעת נוסף החשש לפגוש להקה של כלבים פראיים, שמתנהגים כמו חיות בר, לא כמו חיות מחמד". 

"זו פגיעה בתחושת הביטחון ובשגרה של אנשים שממלא בפוסט טראומה", אומרת אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול היישובים. "אנשים נמנעים מפעילות חקלאית, מתיירות בשטח ומתחושת ביתיות ובנוסף קיים סיכון אמיתי להתפשטות מחלות שאנחנו לא ערוכים לטפל בהן בהיקפים כאלה".

"זו פגיעה בתחושת הביטחון ובשגרה של אנשים שממלא בפוסט טראומה. אנשים נמנעים מפעילות חקלאית, מתיירות בשטח ומתחושת ביתיות ובנוסף קיים סיכון אמיתי להתפשטות מחלות שאנחנו לא ערוכים לטפל בהן בהיקפים כאלה"

אלפי משוטטים מול כלביה אחת 

להקות של כלבים משוטטים בנגב נראו גם לפני המלחמה. מצבורי אשפה לא מוסדרים מספקים שפע של מזון והיעדר שירותים וטרינריים בסיסיים של סירוס ועיקור מביאים לגידול ניכר באוכלוסיית כלבי הבר, כפי שסקר שומרים כבר ב-2021, עם דגש על הפזורה הבדואית. אלא שמאז השבעה באוקטובר ופריצת הגדרות בין ישראל לרצועה, הפכה התופעה למפגע של ממש המאיים ישירות על התושבים בעוטף. "התחושה היא שהמדינה מותירה את הרשויות להתמודד לבד עם בעיה לאומית", מבטאת אלכסנדרוב את תחושת חוסר האונים של ראשי הרשויות, שנאלצים להתמודד עם התופעה באמצעות כלביה אזורית אחת בשדרות, השייכת לאשכול נגד מערבי. 

אותה כלביה עמדה לפני כחצי שנה במוקד תחקיר עמותת "תנו לחיות לחיות", שתיעד את תנאי החזקתם של כלבים משוטטים שנלכדו והושמו בהסגר. התמונות הקשות של הרעבה, התעללות ובהמשך גם המתה נרחבת של כלבים משוטטים עוררו זעם רב בקרב ארגוני זכויות בעלי החיים. עם קשר או בלעדיו, לאחר הפרסום שני רופאים וטרינרים רשותיים ומנהל הכלביה התפטרו מתפקידם. 

העובדים הנותרים, מזהירים ראשי הרשויות, מתקשים לעשות את עבודתם. "מדובר בשחיקה קשה מאוד, גם רגשית וגם מקצועית", אומרת אלכסנדרוב. "הם נאלצים להתמודד עם תמונות קשות, עם ביקורת ציבורית ועם פעילים שמתעדים ומאיימים. אין להם גב, אין תקציב, והם חשופים לביקורת מתמדת. חלקם פשוט לא יכולים יותר לעמוד בזה". 

אחרי התפטרות שני הווטרינריים נותרו ארבעה בלבד - מחציתם עובדים במשרה חלקית - ולצידם שישה פקחים. זה כוח האדם שאמור לתת מענה למאות הכלבים המשוטטים (וזאת כמובן לצד תחומי האחריות הנוספים שלהם). "המספר מגוחך", אומר גורם בכיר באשכול, "משרד החקלאות צריך לסייע לנו להגדיל אותו משמעותית בתקציבים ייעודיים ובתגמול הולם". לדבריו, קשה מאוד לגייס וטרינרים חדשים, בין היתר בגלל השכר הנמוך יחסית שעומד על כ-13 אלף שקלים לווטרינר מתחיל. 

במשרד החקלאות מודעים לבעיה וגם העבירו לאשכול נגב מערבי תקציב מיוחד של כחמישה מיליון שקלים לטובת הנושא בחודשים האחרונים, אולם אליה וקוץ בה, שכן קשיים ביורוקרטיים שמערים המשרד מונעים מן היישובים את מימוש התקציב. כך למשל, אומרת אלכסנדרוב, "יש רק ספק אחד שמוכן ללכוד את הכלבים המשוטטים והמחירים שלו הרבה יותר גבוהים ממה שהמשרד מעמיד לרשותנו. דוגמה נוספת היא שהמענק ניתן עבור תפיסה של כלב אחד עד שלושה כלבים. כשבפועל יש להקות של 10-12 כלבים, מי אמור לשלם על השאר?". 

"הכלבים הללו טורפים עגלים וחיות בר, יש נזקים של שטחים חקלאיים, זה נזק מתגלגל. ככל שלא נטפל בתופעה עכשיו יהיה קשה יותר לטפל בה בהמשך כי הכלבים יהפכו לכלבי פרא", אומרת המשנה למנכ"ל משרד החקלאות

היישובים דורשים פרויקטור לאומי

בעקבות התמונות מהכלביה בשדרות והביקורת הציבורית על תפקוד משרד החקלאות, שאחראי על חוק צער בעלי חיים ועל הנחיית כלל השירותים הווטרינריים במדינה, התקיימה ב-30 בספטמבר פגישה של בכירי המשרד ובהם מנהל השירותים הווטרינריים ד"ר תמיר גושן, עם בכירים באשכול נגב מערבי ובהם ראש עיריית שדרות שהוא גם יו"ר האשכול, אלון דוידי. בפגישה הבהיר דוידי כי הרשויות אינן מסוגלות להתמודד עם התופעה לבדן ודרש למנות פרויקטור לאומי עם תקציב מיוחד שיתאם את כלל הפעילויות: לכידות, הסגרים, סניטציה, הקמת כלבייה ייעודית וטיפול במקורות המזון לאורך הגבול.

נטלי ברודנר מור, משנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אומרת לשומרים כי הדרישה למנות פרויקטור לאומי מוצדקת: "זו אכן תופעה לאומית שדורשת טיפול הוליסטי. אנחנו מובילים את הטיפול באירוע על אף שאנחנו לא המשרד היחיד שאמון על הנושא". ברודנר מור מונה, בין היתר, את משרדי הפנים, איכות הסביבה והמשרד לביטחון לאומי, כל אחד אחראי על מקטע אחר בטיפול בתופעה. "כבר למעלה משנתיים שאנחנו מנסים לגייס את המשרדים השונים, לצערי ללא הצלחה. צריך לאגם משאבים לטובת הטיפול בתופעה".

ברודנר מור עומדת בראש צוות משימה מיוחד שהוקם במשרד החקלאות וביטחון המזון לטיפול בתופעת הכלבים המשוטטים. לדבריה, הצוות מגבש בימים אלה טיוטת הצעה שתובא להחלטת ממשלה שתכלול בין היתר מינוי פרויקטור לאומי לנושא והקצאת התקציבים. "מה שקורה בעוטף קורה גם בגבול עם לבנון, יש שם תופעה מאד דומה. צוות המשימה מטפל בנושא בכל שטח ישראל, אבל בעוטף ובגבול הצפון המספרים יותר גבוהים".

במשרד החקלאות מודים שאין להם נתונים כמותיים - לא לגבי מספר הכלבים שחצו את הגבול לשטח ישראל ולא לגבי מספרם של הכלבים המשוטטים בכלל. עם זאת, במשרד כבר גיבשו הערכה לגבי הנזקים שהתופעה הזאת גורמת. 

"אנחנו מעריכים את הנזק ב-190 מיליון שקלים בשנה", אומרת ברודנר מור. "יש את ההיבט של בריאות הציבור, מחיסונים ועד טיפול רפואי ופסיכולוגי במקרים של נשיכות. יש את סכנת התפרצות הכלבת, שבצפון כבר רואים מקרים רבים שלה, יש נזקים לחקלאות ולמרעה. הכלבים הללו טורפים עגלים וחיות בר, יש נזקים של שטחים חקלאיים, זה נזק מתגלגל. ככל שלא נטפל בתופעה עכשיו יהיה קשה יותר לטפל בה בהמשך כי הכלבים יהפכו לכלבי פרא". 

"הם השתלטו לנו על האזור. אתה רואה אותם בתוך הישוב, או כשאתה יוצא לחוף זיקים, או מטייל בשטחים החקלאיים מסביב. חלקם נעים בקבוצות תוקפניות, והמפגש איתם יכול להיות מאוד מפחיד ומסוכן", אומרת תושבת נתיב העשרה

אפשר לאמץ את הכלבים? הדעות חלוקות

חזרה לשטח העוטף - עד שימונה פרויקטור לאומי, ראשי הישובים מתקשים לעמוד בהיקפי התופעה: "חדשות לבקרים מתקבלות תלונות על תקיפות או כמעט תקיפות מצב הכלבים, ללא מענה מספק מצד הרשויות המקומיות והאשכול שלא מסוגלים לבצע את המשימה ללא פריסת אחריות מצד משרד החקלאות", נכתב במסמך סיכום הפגישה עם מנהל השירותים הווטרינריים שהוזכרה קודם לכן. "אין נוהל לכידה והמתה שתואם את המציאות בשטח, הווטרינריים אינם מסוגלים להתמודד לבד עם אתגר ההמתות, לא ברמה המקצועית, לא ברמה הרגשית ולא עם ההשלכות של התנגדות עמותות בע"ח. נוהל התמיכה נוקשה והמון כספים תקועים ולא מועברים לשירות הווטרינרי האזורי". 

מנהלי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הסבירו בפגישה, שקיים קושי לבצע המתה של כלבים בשטח באמצעות רעל או ירי, בין היתר בשל נוכחות חיילים בשטח וכן בנימוק ש"המתה בשטח עלולה להיות מתועדת והרופאים לא רוצים להיות חשופים לשיימינג ופגיעה בהם". ד"ר גושן מצדו, הציע פתרון אחר, שנוי במחלוקת, ולפיו "מאחר והכלבים אינם ברי אימוץ ולא ניתן להחזיר אותם לשטח הרצועה, רצוי לשקול שינויי חקיקה, שיאפשרו המתה של הכלבים מיד ללא הכנסתם לכלביה, כדי לשמור על ביטחון התושבים".

"הרג לא יצמצם את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים", מגיבה לכך יעל ארקין מנכ"לית "תנו לחיות לחיות". "מחקרים מלמדים שהאוכלוסייה 'מפצה' על ההרג. גם אם הרגת מחצית מהלהקה והשארת זכר ונקבה, בהמלטה הבאה מספר הגורים יגדל, הגורים ישרדו כי יש להם יותר מזון והם יעברו לתאי שטח אחרים. הפתרון הוא לתמרץ סירוס ועיקור ולקיים בקרה על הרביה". 

"יש אצלנו הרבה כלבים מהעוטף. הם חמודים ומתלטפים. זה נכון שיש כלבים תוקפניים בלהקות, אבל זה אחוז קטן, רוב הכלבים המשוטטים יכולים להגיע לאימוץ בבתים"

ארקין גם דוחה את הטענה שהשמיע מנהל השירותים הווטרינריים ולפיה הכלבים המשוטטים אינם ברי אימוץ. "יש אצלנו הרבה כלבים מהעוטף", היא אומרת. "הם חמודים ומתלטפים. זה נכון שיש כלבים תוקפניים בלהקות, אבל זה אחוז קטן, רוב הכלבים המשוטטים יכולים להגיע לאימוץ בבתים". 

אגב אימוץ, ארקין מדווחת על ירידה של חמישים אחוזים באימוץ כלבים מהעמותה ביחס לשנה שעברה. "זה גם מצב כלכלי אבל גם כי אנשים מעדיפים כלבים קטנים, מתוך תפיסה שגויה שאומרת שאפשר להכניס לדירה רק כלב קטן ולנו יש בעיקר כלבים בינוניים וגדולים, וגם בגלל שרבים מעדיפים לקנות כלבים גזעיים". 

בזמן שמתקיים הוויכוח על הדרך הנכונה לטפל בתופעת הכלבים המשוטטים, בשטח לא נעשה דבר. "כמו בתחומים אחרים, נדמה שגם כאן הממשלה בוחרת להתעלם מאיתנו״, אומר אהד כהן, מנכ"ל עתיד לעוטף, תנועה אזרחית שקמה לאחר השבעה באוקטובר ומאגדת תושבים מכלל ישובי העוטף. "האחריות לטיפול בתופעה הזו מוטלת על שר החקלאות ומשרד החקלאות ואנחנו מצפים ממנו לפעול מיידית כדי להסדיר את סוגיית הכלבים המשוטטים, ולמצוא פתרון כולל וארוך טווח יחד עם אשכול רשויות נגב מערבי. תושבי העוטף לא צריכים להתמודד לבד עם תוצאות ההזנחה. שנתיים אחרי השבעה באוקטובר זה הזמן שהמדינה תפסיק להתעלם מהבעיות שלנו ותיקח אחריות אמיתית". 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים‍