נמל פוס-סור-מר הסמוך למרסיי שבדרום צרפת, הוא אחד הנמלים העמוסים במדינה. במהלך החודש שעבר אירע במקום אירוע שהיה רחוק מלהיות שגרתי: עובדי הנמל חיפשו בקדחתנות בין אלפי המכולות מקבץ של ארגזים שהיו מיועדים להישלח לישראל ובהם לטענתם רכיבים לכלי נשק. לפי מידע שהגיע לעובדים, הארגזים היו אמורים להיות מועמסים על אוניה בשם Contship Era. במקביל, וכיוון שלא היו משוכנעים שיצליחו לאתרם פנה ועד עובדי הנמל לעמיתיו בנמל גנואה שבאיטליה, שגם בו הייתה האוניה אמורה לעגון, וביקש ממנו שאם לא יצליח, יבדקו האיטלקים כיצד יוכלו לעצור את המשלוח. עובדי נמל גנואה נענו בחיוב. 

הסיפור לא הסתיים שם. לעובדי הנמל הצטרף ארגון משפטנים צרפתי בשם JURDI, שפנה בנושא לבית משפט מקומי. בעקבות עתירתו עוכבה הספינה מספר ימים בנמל ובסופו של דבר הפליגה לישראל ללא המטען. לא ידוע מה קרה למטען לאחר מכן אולם הערכה סבירה תהיה כי הוא הוחזר לשולח. "עובדי הנמל סירבו להעמיס את המכולות", אומר לשומרים אלפונסו דוראדו, עורך דין וחבר בארגון JURDI, "זה ניצחון קטן שלנו". 

עובדי הנמל הצרפתיים אינם היחידים שעל רקע המלחמה בעזה מנסים לעצור משלוחי נשק ורכיבי נשק המיועדים לישראל. איגודי עובדים באיטליה, יוון, בלגיה, מרוקו ושוודיה הודיעו - ובחלק מהמקרים גם פעלו אקטיבית - כדי לעצור משלוחים כאלה. 

ההתארגנויות הללו, לצד אמברגו שהטילו מדינות מסוימות על מכירה או העברה דרך שטחן של נשק, ולצד האיום החות'י שמקשה על משלוחים מאסיה, יוצרים לחץ כבד על שרשרת האספקה הישראלית שגם בימים רגילים מתמודדת עם מגבלות רבות. הייצור הביטחוני של ישראל, מסביר גורם העוסק בנושא, תלוי בשרשראות אספקה מורכבות, וכל שיבוש, אפילו בהעברת רכיב קטן, עלול לגרום לעיכובים ממושכים, לרבות עם השלכות אסטרטגיות. 

בסופו של דבר הספינה הפליגה מצרפת לישראל ללא המטען, כאשר הערכה היא שהוא הוחזר לשולח. "עובדי הנמל סירבו להעמיס את המכולות", אומר לשומרים אלפונסו דוראדו, עורך דין וחבר בארגון הצרפתי JURDI, "זה ניצחון קטן שלנו"

נמלים מיוון, צרפת ובלגיה ועד שוודיה וספרד

עצירת המשלוחים לישראל בנמל פוס-סור-מר החלה להתגלגל כבר באפריל האחרון כאשר העובדים בדקו משלוח שנחשד כי הוא כולל רכיבים למטוסי קרב. לא ברור מה קרה לאותו משלוח אולם בעקבות האירוע הודיעה ענקית ההובלה הימית Maersk, שהפעילה את הספינה שהייתה אמורה לאסוף את המשלוח, כי תסיר את העגינה בפוס-סור-מר מחלק מקווי השירות שלה, ככל הנראה כאלה שישראל היא תחנה בהם. דובר מטעם Maersk אישר כי העצירה בנמל אכן הורדה מחלק מהקווים, אולם הכחיש כי הדבר נבע מאותו אירוע. "אנחנו בוחנים באופן שוטף עגינות בנמלים, כדי להבטיח את המבנה התפעולי היעיל ביותר. השינויים האחרונים בקו נועדו לשפר את האמינות תוך שמירה על כיסוי מתאים באזור", אמר.

בבלגיה ארבעה ארגונים מקצועיים קראו לעצור שילוח של חלקים שהיו מיועדים לטענתם להגיע למפעל שמייצר רכיבים לטנק המרכבה והיו אמורים לעבור בנמל אנטוורפן – הנמל השני בגודלו באירופה

פוס-סור-מר כאמור אינו הנמל היחיד בו התארגנות עובדים מנעה משלוחים לישראל. כך למשל, באמצע יולי הודיע האיגוד המקצועי של עובדי נמל פיראוס - ENEDEP - כי עובדיו מסרבים לפרוק משלוח של פלדה לשימוש צבאי שיועד לישראל והיה אמור לעבור מספינה אחת לאחרת. בהודעת הארגון גם נאמר כי מאות עובדים הפגינו בנמל נגד המשלוחים לישראל.

בבלגיה ארבעה ארגונים מקצועיים קראו לעצור שילוח של חלקים שהיו מיועדים לטענתם להגיע למפעל שמייצר רכיבים לטנק המרכבה והיו אמורים לעבור בנמל אנטוורפן – הנמל השני בגודלו באירופה. מוקדם יותר, בינואר השנה, 68 אחוז מחברי איגוד עובדי הנמלים השוודי הצביעו בעד קיום חרם על כל מטען צבאי הנשלח מישראל ואליה - וישנן דוגמאות נוספות מנמלים באיטליה ובמרוקו.

מלבד איגודי עובדים גם מדינות הטילו הגבלות על משלוחי נשק לישראל דרך שטחן. לפני כשבועיים הודיעו החברות בקבוצת האג - קואליציה שכוללת את בליז, בוליביה, צ'ילה, קובה, קולומביה, הונדורס, מלזיה, נמיביה, סנגל ודרום אפריקה - על אמברגו מלא של נשק לישראל ועל חסימת עגינת אוניות הנושאות נשק לישראל בנמליהן. ספרד וטורקיה אימצו צעדים להגבלת ייצוא ומעבר של נשק לישראל עוד קודם לכן. 

טאיב חווירה, בכיר באחד האיגודים שהיו מעורבים, אמר בשיחה עם שומרים כי משלוח צבאי דרך שדה תעופה אזרחי הוא חסר תקדים. "העבודה שלנו היא להביא שלום, לאפשר לאזרחים לנסוע, אבל לא לקחת חלק במלחמה"

משלוח תקוע גם בשדה התעופה 

הבעיה אינה רק בנמלי הים. עובדים בשדה התעופה שארל דה גול בפריז גילו שלוחות מיגון משוריינים שנשלחו לאלביט אמורים לעבור דרך השדה. המשלוח הזה התעכב באירופה במשך כחודש בעקבות סגירת המרחב האווירי של ישראל על רקע התקיפה באיראן והמידע עליו היה בידי כמה ארגוני עובדים - נהגי משאיות, עובדי מרכזים לוגיסטים ועוד, ששיתפו פעולה בעצירתו. "נמסר לנו שציוד צבאי מתוכנן להיטען על טיסה לת"א", נכתב בהצהרת איגוד עובדי שדה התעופה. "אנו מסרבים לקחת חלק, ישיר או עקיף, בכל פעולה לוגיסטית שעלולה לתרום לפשעים בעזה".

טאיב חווירה, בכיר באחד האיגודים שהיו מעורבים, אמר בשיחה עם שומרים כי משלוח צבאי דרך שדה תעופה אזרחי הוא חסר תקדים. "העבודה שלנו היא להביא שלום, לאפשר לאזרחים לנסוע, אבל לא לקחת חלק במלחמה", הוא אומר. לדבריו, האיגוד שלו הפעיל את רשת העובדים הנרחבת שלו, וקיבל מידע מדויק על המשלוח, טיבו והמיקום שלו – מה שאפשר לעקוב אחריו ממקום מוצאו בשוודיה ועד ליעדו בישראל.

למרות ההתארגנות הזאת המשלוח המריא לישראל בתחילת יולי ולא לגמרי ברור כיצד. בארגון העובדים מאשימים כי חברת התעופה הסתירה אותו בין משלוחים אחרים שהוטענו, בחברה מכחישים. כך או אחרת האיגוד מתכנן הליך משפטי שלדברי חווירה ימנע מקרים דומים בעתיד. 

דובר מטעם Maersk אישר כי העצירה בנמל הצרפתי אכן הורדה מחלק מהקווים, אולם הכחיש כי הדבר נבע מאותו אירוע. "אנחנו בוחנים באופן שוטף עגינות בנמלים, כדי להבטיח את המבנה התפעולי היעיל ביותר", אמר

ישראל הרשמית מנסה להמעיט בחשיבות

למרות העיכובים במשלוחים מקור שמכיר את הנושא בישראל טוען שהאיגודים המקצועיים ישפיעו באופן מוגבל בלבד על צורכי הביטחון של ישראל. "זה לא אתגר חדש", הוא אומר, "לרוב השחקנים המרכזיים בתעשיית הנשק בישראל יש שרשראות אספקה חזקות ומגוונות, שלוקחות בחשבון את המורכבות שבהסתמכות על ספק אחד. ישראל מתמודדת עם נהלי אספקה מורכבים כבר שנים, זו פשוט המציאות".

"אם גופי הביטחון לא מצליחים להשיג משהו ייחודי, לפעמים רכיב קטן שהם באמת צריכים נמצא במדינה אחרת, המשמעות היא שאין להם אותו כשהם זקוקים לו"

לא כולם מסכימים עם העמדה הזאת, שמייצגת במידה רבה את ישראל הרשמית. ד"ר ערן שמיר-בורר, לשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בצה"ל וכיום מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מאשר אמנם כי מאמצי אמברגו אינם תופעה חדשה, אך "בהקשר של המלחמה הנוכחית, הכול פשוט על סטרואידים". לדבריו, בעיות קודמות בשרשרת האספקה היו בקנה מידה קטן יותר, פחות שיטתי, והתמקדו יותר בלחץ ציבורי מאשר בהליכים משפטיים, ולא ניתן להשוותן להתגייסות הנוכחית נגד משלוחים צבאיים. 

שמיר-בורר מזהיר, כי ההשלכות של התגייסות האיגודים הבינלאומיים יכולות להיות רחבות היקף: "בעוד שישראל מעוניינת להמעיט בחשיבות של המחאה, אם גופי הביטחון לא מצליחים להשיג משהו ייחודי, לפעמים רכיב קטן שהם באמת צריכים נמצא במדינה אחרת, המשמעות היא שאין להם אותו כשהם זקוקים לו.

"זה פותח השלכות כלכליות ותפעוליות", הוא מסכם, "אולי יהיה צורך להתחיל לייצר את הרכיב המסוים הזה בישראל, אולי זה יהיה יקר יותר, ייקח יותר זמן, ואולי האיכות לא תהיה טובה באותה מידה".

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: ״הנושא מוכר ומטופל מול המדינות הרלוונטיות״.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים