בתחילת החודש שודר מערכון של "ארץ נהדרת" על סטודנטים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק התומכים ללא סייג בחמאס. כדרכה של סאטירה היא הייתה מוקצנת, אך היא גם שיקפה את הסלידה העמוקה בישראל מההתייצבות האוטומטית של חלקים נרחבים באגפים הקיצוניים של התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב, לצד ארגון טרור רצחני.

מי שנדמה שחצה את הקו האדום ועורר את התרעומת הגדולה ביותר הוא "קול יהודי לשלום" (Jewish Voice for Peace - JVP), ארגון יהודי-אמריקאי שאין בפיו הרבה ביקורת על מעשי הזוועה שבוצעו ב-7 באוקטובר. JVP פעיל בעיקר בקמפוסים הגדולים בחוף המזרחי והמערבי של ארה"ב, נהנה מתרומות מכמה קרנות גדולות, תומך ב-BDS (תנועת החרם על ישראל) ומקדם פוליטיקאים המזוהים עם עמדות אנטי-ישראליות במקרה הטוב ואנטישמיות במופגן במקרה הרע. 

מעקב אחרי חשבון ה-X (טוויטר לשעבר) של JVP, ההפגנות בהן השתתפו פעיליו והראיונות שהעניקו אנשיו מאז ה-7 באוקטובר, מגלה קו שאין בו הרבה הבנה או אמפתיה כלפי זכותה של ישראל להגן על עצמה. חיצי הביקורת של הארגון מופנים ברוב המקרים כלפי ישראל ותגובתה הצבאית ברצועת עזה. הטבח שבוצע ב"שבת השחורה", חטיפת אזרחים חפים מפשע, כולל ילדים, נשים וקשישים, ומעשי זוועה של אונס והתעללות בגופות, שהיו אלה שהציתו את המלחמה – כמעט ואינם מוזכרים.

בהודעתו הראשונית, ב-8 באוקטובר, JVP תיאר את השתלשלות מתקפת הטרור והמלחמה אך לא גינה באופן ברור וחד-משמעי את החמאס, ומיד עבר להתקפה: "שורש האלימות הוא דיכוי", נכתב בהודעה. "האפרטהייד הישראלי, הכיבוש והשותפות של ארה"ב בדיכוי הזה, הם המקור לכל האלימות הזו". בהודעה אחרת, מ-11 באוקטובר, כתב הארגון שהוא מסכים עם ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, שמה שעשה חמאס הוא פשע מלחמה, אך המסר הזה לא חזר על עצמו בהפגנות ובפוסטים אחרים של הארגון. 

JVP מציג את עצמו כארגון המתבסס על "ערכים יהודיים ומסורת יהודית", אך קשה להבין באילו ערכים מדובר; מול המראות שמהדהדים את האיומים שבפוגרומים ביישובי העוטף, ב-JVP בחרו להשתמש בהיסטוריה היהודית אך ורק בהקשר של התגובה הישראלית בעזה. סיסמאות כמו "לעולם לא עוד – עבור אף אחד" או "לעצור את רצח העם הפלסטיני" מוזכרות ונשמעות באופן קבוע בפרסומי הארגון ובהפגנות שהוא מארגן, יחד עם ארגון נוסף בשם If Not Now. 

סיסמה נוספת הנשמעת בהפגנות בהן לפי דיווחים תקשורתיים השתתפו פעילי JVP היא "מהים עד הנהר - פלסטין תהיה חופשית".

פרופ' שי דוידאי, מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, מספר כי הוא נוהג לראות את פעילי JVP לוקחים חלק בהפגנות שמארגנים "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP). "מאוד קשה לי עם JVP", הוא אומר. "מצד אחד הם יהודים, אבל הם משתתפים בהפגנות פרו-חמאסיות. לא ראיתי כמעט שום ביקורת מצדם על חמאס. גם אם הם לא רואים כך את הדברים באופן ישיר, הם משתתפים בהפגנות של SJP, בהן נשמעות הקריאות 'מהים עד הנהר- פלסטין תהיה חופשית'. לדעתי, זה לא משנה אם אתה מחזיק צלב קרס באופן אישי או אם האנשים שלידך מחזיקים צלב קרס (דבריו נאמרו כמטאפורה – ש"ש). זה אותו דבר".

פרופ' דוידאי בביקורת נוקבת כלפי האוניברסיטה שבה הוא מלמד

בסוף השבוע האחרון (10.11) הודיעה אוניברסיטת קולומביה על השעיית JVP ו-SJP ממעמדן כ"קבוצות סטודנטים רשמיות" באוניברסיטה עד סוף סמסטר הסתיו. בהודעת האוניברסיטה נאמר בין היתר כי שני הארגונים הפרו את תקנון האוניברסיטה בנוגע לקיום אירועים בקמפוס ועושות שימוש בהפחדה ורטוריקה מאיימת. משמעות ההחלטה היא ששני הארגונים לא יוכלו לקיים אירועים או לקבל תרומות וחזרתן לפעילות תיעשה בשיתוף הנהלת האוניברסיטה. JVP הגיבו באתר שלהם להחלטה כי מדובר ב-"פעולה מזעזעת של צנזורה והפחדה מצד הנהלת האוניברסיטה". 

"ישנם גם מרצים יהודים ששלחו מכתב שבו הם הביעו פחות או יותר תמיכה בחמאס, כשקראו למה שחמאס עשה – 'תגובה צבאית הולמת'", אומר דוידאי, שתקף בחודש האחרון בחריפות את הימנעותה של אוניברסיטת קולומביה מגינוי מתקפת הטרור. לדבריו, אותם מרצים משמשים עלה תאנה עבור אנשים שהם אנטישמים. "הם אומרים – 'יש יהודים איתנו'", הוא מדגיש. 

לדברי נדב תמיר, מנכ"ל ג'יי סטריט ישראל, JVP מחזיק בביקורת חריפה גם על השדולה שהוא עומד בראשה. ג'יי סטריט (J Street), המורכבת מיהודים-אמריקאים פרו-ישראלים התומכים בפתרון שתי המדינות, פרסמה גינוי חריף למעשי חמאס ב-7 באוקטובר, הגדירה אותם פשע נגד האנושות ותמכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית ובהמשך – גם לצאת למערכה צבאית, תוך התחשבות בסוגיות הומניטריות.

"הרציונל שלהם הוא שהנטייה של יהודים לראות את עצמם קורבן אינה נכונה כבר הרבה שנים", הוא אומר. "לכן התחושה שלהם היא שהם, כיהודים, חייבים לקחת אחריות מוסרית על ישראל. לא הכרתי אף אחד מהם שהצדיק טבח כמו שחמאס עשה, אבל הדגש שלהם הוא על המוסר היהודי ולמה אנחנו כיהודים צריכים לנהוג אחרת. יש כאן הרבה ניואנסים שבישראל לפעמים קשה להבין". לדבריו, הרוח הכללית ב-JVP היא תמיכה במדינה דמוקרטית אחת בין הירדן לים. "אם לפלסטינים יש רוב - זה אומר שאין ישראל; ואם לישראל יש רוב – אז זה רוב דמוקרטי לכולם". 

לדברי הגר סידס, יועצת תוכן ברשתות החברתיות, שחייתה בשנים 2019-2014 באטלנטה ועבדה בין היתר בקונסוליה הישראלית בעיר, JVP פופולרי בעיקר בקרב יהודים שאין להם שום קשר לישראל. כלומר, אין להם קרובי משפחה בארץ ו/או מעולם לא ביקרו בה. "מבחינתם, הם פשוט יהודים. כמו שמישהו הוא מקסיקאי או לטיני", היא אומרת. "אחרי ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות הם הלכו והקצינו", היא אומרת ומוסיפה כי בשנים האחרונות הסנטימנט האנטי-ישראלי של JVP השתלב גם בתנועות אחרות המזוהות עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, כמו Me Too ו-Black Lives Matter. 

"העניין הוא שעכשיו יש אובדן ערכים מוחלט", היא מציינת. "עם כל הזוועות שקרו ב-7 באוקטובר, אין שום היגיון במישהי שנלחמת על הזהות המינית שלה, או על הזכות שלה על גופה, וגם אומרת Free Palestine". 

JVP מגדיר עצמו כארגון אנטי-ציוני שהוא חלק מתנועת הסולידריות הפלסטינית הבינלאומית. הוא הוקם ב-1996 על-ידי סטודנטים מאוניברסיטת ברקלי ומאז המטה שלו שוכן בה. המנכ"לית מאז אפריל 2020 היא סטפני פוקס

מה-BDS עד הסיוע האמריקאי

JVP מגדיר עצמו כארגון אנטי-ציוני שהוא חלק מתנועת הסולידריות הפלסטינית הבינלאומית. הוא הוקם ב-1996 על-ידי סטודנטים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ומאז המטה שלו שוכן בה. המנכ"לית מאז אפריל 2020 היא סטפני פוקס ולפי אתר הארגון, הוא פועל ב-30 מדינות ברחבי ארה"ב. בין מקימיו ופעיליו בהווה ובעבר ניתן למנות אינטלקטואלים בולטים כמו נועם חומסקי, המחזאי טוני קושנר (שהמחזה שלו "מלאכים באמריקה" עלה לאחרונה בקאמרי) ופרופ' ג'ודית באטלר, שהייתה במשך שנים בוועדה האקדמית המייעצת של הארגון. הסופרת היהודית-קנדית נעמי קליין, שכתבה את רבי המכר "בלי לוגו" ו"דוקטרינת ההלם", הייתה חברת הוועד המנהל של JVP במשך עשור וחצי וממשיכה לתמוך בו גם היום, כולל בהפגנות שארגן אחרי פרוץ המלחמה. בכיר בארגון כיום הוא ישראלי בשם ערן אפרתי, המשמש כמנהל קמפיינים ושותפויות. אפרתי היה פעיל בעבר ב"שוברים שתיקה", אך מזה כמה שנים אין לו קשר לארגון. 

עיקר הפעילות של JVP נוגעת כאמור לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובאופן ספציפי - תוך מתן דגש לזווית האמריקאית שלו. אחת ממטרות הארגון, לפי פרסומיו, היא לצמצם את הסיוע הצבאי הגדול של וושינגטון לישראל, בנימוק שהוא מאפשר את המשך הכיבוש. לאחרונה אישרה ארה"ב את חבילת הסיוע הגדולה ביותר שלה לישראל מאז 1979, בהיקף של 14 מיליארד דולר, וזה בדיוק מסוג הדברים שכנגדם פעילי JVP מתקוממים. "אנחנו מתמקדים בארה"ב בגלל התפקיד הקריטי שהיא משחקת במזרח התיכון, כולל סכומים גדולים של כספי סיוע צבאי המממנים את הכיבוש הישראלי", נכתב באתר הארגון. 

JVP זכה לראשונה לתשומת לב ציבורית באמצע העשור הראשון של המילניום, כשתמך בקמפיין ה-BDS שיזמו ארגונים פלסטיניים בינלאומיים. בראשית הדרך, היה זה קמפיין שעסק בהחרמת תוצרת מההתנחלויות בלבד ותמכו בו גם פעילי שמאל ציוניים. פעילי JVP השתתפו גם בקמפיינים שכוונו ספציפית נגד חברות הפועלות בשטחים. בתגובה, ישראל חוקקה ב-2011 את "חוק החרם", המטיל סנקציות אזרחיות על ישראלים הקוראים להחרמת ההתנחלויות.

אלא שקמפיין ה-BDS התרחב עם השנים וכיוון את חציו גם לעבר חברות המקיימות קשרים עסקיים עם ישראל באופן כללי. כיום, גם חברת ענק כמו מקדונלד'ס, שהזכיין הישראלי שלה החליט באופן מוצהר לא לפעול בשטחים, נמצאה ברשימת BDS. כך גם חברת סודה סטרים, שבלחץ BDS העבירה את המפעל שלה ממישור אדומים שמעבר לקו הירוק לאזור רהט. מבחינת ישראל, התמיכה של JVP בקמפיין הייתה אחת העילות לאסור את כניסת פעיליו לתחומה ב-2018.

מאז, JVP תומכים בקמפיינים נגד חברות גדולות הפועלות בישראל, ללא קשר לשאלה אם הן עושות זאת בשטחים או בתחומי הקו הירוק. כך לדוגמה, תמך הארגון בעצומה שיזמה אישה בשם אריאל קורן שקראה לגוגל שבה הועסקה לבטל את החוזה שחתמה עם מדינת ישראל להקמת חוות שרתים, כחלק מפרויקט הענק "נימבוס". עצומה דומה נחתמה גם נגד אמזון, השותפה לאותו פרויקט. לטענת קורן, היא נאלצה להתפטר מגוגל בגלל שיזמה את העצומה. 

ארגונים יהודיים בארה"ב, ובראשם "הליגה נגד השמצה" (ADL) עוקבים בדאגה אחר פעילות JVP. לפני מספר שנים, הליגה אף הכניסה את JVP לרשימת עשרת הארגונים האנטי-ישראליים המובילים בארה"ב. ביוני 2022 היא אף קבעה כי קריקטורה שפרסם JVP היא בעלת מאפיינים אנטישמיים מובהקים. בקריקטורה נראים חיילי צה"ל כאילו הם שותים דם של קורבנות פלסטיניים השוכבים סביבם. לפי הליגה, מדובר בקריקטורה שמתכתבת עם מוטיבים היסטוריים של האשמת יהודים בשתיית דמם של לא יהודים.

בסקירה שפרסמה "הליגה נגד השמצה" בחודש שעבר, ביחס לארגונים המפגינים נגד ישראל על רקע המלחמה בחמאס, נכתב בין היתר כי הרעיונות של JVP עלולים להביא לעלייה באנטישמיות וכי לפעמים, כמו במקרה של הקריקטורה המדוברת, הם מציגים ארכיטיפים אנטישמיים. עוד מוזכרת בסקירה אמירתו מינואר 2023 של אחד מראשי JVP, שמו לא הוזכר, על כך שהממשל האמריקאי כבוש על-ידי כוחות ציוניים. על אמירה הזו נאמר כי היא מתכתבת עם מוטיבים אנטישמיים הנוגעים לציונות ולכוח. 

הגר סידס, שעבדה בעבר בקונסוליה הישראלית באטלנטה: "JVP פופולרי בעיקר בקרב יהודים שאין להם שום קשר לישראל (Unifeliated). כלומר, אין להם קרובי משפחה בארץ ו/או מעולם לא ביקרו בה"

התקציב: 4 מיליון דולר בשנה

JVP הוא ארגון המתבסס על תרומות ותקציבו עמד לאחרונה על ארבעה מיליון דולר בשנה. אחת התורמות הגדולות אליו היא קרן האחים רוקפלר. מאז 2019 ועד היום תרמה המשפחה המפורסמת לארגון 490 אלף דולר בשלושה מענקים. האחרון שבהם, בסך 150 אלף דולר, ניתן ביוני האחרון. התרומות, למרבה האירוניה, ניתנו כחלק מפרויקט בשם "בניית שלום", שמטרתו בין היתר לסייע בהורדת המתיחות באזורי עימות בעולם.

רוב התרומות ל-JVP הגיעו לאורך השנים דרך קרנות המשמשות כמעין "קרנות צינור" להעברת כספים (Advisory donors fund). התורמים עצמם הם אזרחים או גופים שמעבירים את התרומות דרך קרנות אלה בעיקר מסיבות טכניות: "קרנות הצינור" מטפלות בסליקה ובהעברה, מנפיקות אישורים לצורך זיכוי מס וכו'. בחלק לא מבוטל מהמקרים ל"קרנות הצינור" יש גם תורמים ופעילות פילנתרופית משלהן. המשמעות היא שמהדיווחים לרשויות הרשמיות לא ניתן לדעת מה מקורה של התרומה. 

דוגמה לכך היא קרן טיידס, הממומנת בין היתר על-ידי פיטר באפט, בנו של המיליארדר הנודע וורן באפט. בשנים 2019-2018 היא העבירה ל-JVP סכום של 175 אלף דולר. לא ידוע איזה חלק מהסכום, אם בכלל, נאסף מתורמים ומה מקורו בקרן עצמה. בין "קרנות הצינור" האחרות שהעבירו כספים לארגון ניתן למצוא את הקרן של בנק ההשקעות מורגן סטנלי, הקרן של המיליארדר צ'רלס שוואב וקרן ונגארד (Vanguard).

תרומה ישירה (שאינה מ"קרן צינור") לארגון שהיא של קרן הצדקה TIAA (לשעבר TIAA-CREF), אחת מקרנות הפנסיה הגדולות בארה"ב, בסך 300 אלף דולר מ-2018 ואילך. לפני כן "כיכבה" הקרן בקמפיין ביקורתי של JVP. זאת בשל השקעותיה בחברות כמו קאטרפילר, מוטורולה ואלביט, המסייעות "לתחזק את הכיבוש בשטחים", כפי שצוין בסרטון מ-2010 שפרסמו פעילים ב-JVP. 

"קרן צינור" אחרת שמעבירה ל-JVP היא ה-Jewish Communal Fund , הנחשבת לגדולה מסוגה בעולם היהודי בארה"ב. בעשור הקודם הועברו דרכה ל-JVP תרומות בסך כ-100 אלף דולר, רובן בשנים 2019-2015. תרומות אלו הן לכל הפחות תמוהות, משום שהקרן, העובדת גם עם ארגונים יהודיים ממסדיים, כמו "הפדרציה היהודית של ניו-יורק" (UJA), המצהירים על עצמם ככאלה שתורמים לביטחון ולרווחה של קהילות יהודיות.

שומרים פנה ל- Jewish Communal Fund בשאלה כיצד הדבר מסתדר עם JVP, אך לא נענה.

"ברוכים הבאים לאונ' קולומביה" - המערכון של ארץ נהדרת

לובינג פוליטי והתחזקות בקונגרס

בשנים האחרונות הגביר JVP את פעילותו גם בפוליטיקה האמריקאית. בדומה לארגוני חברה אזרחית או חברות לובינג, הוא מנסה לקדם פוליטיקאים ונציגי ציבור המזוהים עם עמדותיו. לצורך כך, הוקם ארגון בשם JVP ACTION, המשמש עבורו כ-PAC פוליטי. כלומר, הוא מיועד (בין היתר) להזרמת תרומות לפוליטיקאים, עליהן לא ניתן לקבל זיכוי ממס. בדרך זו, תרם ב-2021 המיליארדר ג'ורג' סורוס 150 אלף דולר באמצעות גוף בשם "המכון לחברה פתוחה". 

מקורות המקורבים ל-JVP טוענים כי כבר לפני מספר שנים החליט הארגון לתמוך באלכסנדרה אוקסיו-קורטז, אילהאן עומאר וראשידה טליב, שלוש חברות קונגרס הדמוקרטיות המשתייכות לקבוצה בת שמונה חברים וחברות המכונה "דה סקוואד" (The Squad) המהווה כוח עולה בקצה השמאלי של המפלגה הדמוקרטית. JVP תמך פומבית גם במייק סיגל, פעיל יהודי פרו-פלסטיני, שלא נבחר בסופו של דבר.

בשבוע שעבר ספגה טליב גינוי נדיר בקונגרס בעקבות מה שכונה "תמיכתה במחיקת ישראל", אחרי שקראה במספר הזדמנויות את הסיסמה "מהים עד הנהר - פלסטין תהיה חופשית". הגינוי אושר בתמיכתם של 22 מחברי המפלגה הדמוקרטית. הגם שמדובר בצעד דקלרטיבי בעיקרו וחסר משמעות אופרטיבית, הוא זכה לכותרות בתקשורת הישראלית והאמריקאית.

ב-2022 פרסם JVP ACTION הודעה רשמית על 20 פוליטיקאים בהם הוא תומך. 19 מתוכם התמודדו לקונגרס ואחד לסנאט באחת המדינות. ארבע מחברות "דה סקוואד" נכללו ברשימה. מי שקיבלה את התרומה הגדולה ביותר (2,225 דולר) מ-JVP ACTION לקראת בחירות האמצע באותה שנה, הייתה בריטני ראמוס דה בארוס, מניו-יורק. דה בארוס אמנם כשלה בפריימריז, אך מאז מתקפת הטרור של 7 באוקטובר היא מפרסמת ציוצים המהדהדים את עמדות JVP בנוגע למלחמה.

תמיר מעריך כי בשלב הזה ההשפעה של JVP ניכרת יותר בתוך "דה סקוואד", ופחות על הזרם המרכזי של המפלגה הדמוקרטית, אך באותה נשימה מדגיש את העוצמה הרבה שבה מחזיקה הקבוצה הרדיקלית הזו בתוך הקמפוסים. לדבריו, "יש לה השפעה יותר גדולה אצל הדור הצעיר. שם בפירוש יש יותר קשב למסרים של JVP''.