פרשת הברחת מערכות נשק רוסיות מאוקראינה דרך מולדובה מעוררת סערה פוליטית במדינה, ומספקת תחמושת תעמולתית לגורמים פרו-רוסיים. תחקיר שומרים, אתר החדשות המולדובי Cu Sens ו-Radio Free Europe, חושף כי חשוד בניהול רשת ההברחה הוא אזרח ישראלי המחזיק גם באזרחות מולדובית. מדובר באלכסיי פיאנקובסקי, שפעל בעבר גם תחת השמות דן גולדין ואלכסיי קליצ'נקו.

מהתחקיר עולה כי בתעודת המשלוח של המשאית שנתפסה צוין שהיעד הסופי של הנשק הוא חברה ישראלית מרחובות שנרשמה תחת אחד השמות שבהם השתמש פיאנקובסקי. עוד התברר כי בשנת 2018 הועמד פיאנקובסקי לדין בישראל בגין מעשי זיוף ומרמה - אך נעלם מהארץ וההליכים נגדו הוקפאו.

הפרשה החלה בסוף נובמבר האחרון, כשבצדו הרומני של מעבר הגבול Leușeni-Albița בין מולדובה לרומניה נעצרה משאית שהגיעה ממולדובה. אנשי המכס המולדובים חשדו במטען, אך מאחר שלא היה ברשותם ציוד סריקה מתאים ביקשו מהקולגות בצדו הרומני של הגבול לבדוק את תכולתה.

לפי תעודת המשלוח, המטען כלל לכאורה כ-22 חלקי מתכת שיועדו לחברה ישראלית בשם Acotech Acoustic Engineering, והנמען היה אדם בשם "דן גולדין". אלא שסריקת המשאית ברנטגן העלתה שקופסאות העץ שעליה נשאו מטען מסוג אחר לגמרי: כלי נשק רבים מתוצרת רוסיה. אנשי המכס הרומנים חשפו בתוך המשאית כמה משגרי טילי "קורנט" נגד טנקים, שבעה משגרים נגד טנקים מסוג RPG-30, טיל נגד מטוסים בשם Verba וחלקים של כטב"ם מתאבד איראני.

מעבר הגבול נסגר לצורך פינוי אמצעי הלחימה, ונפתחה חקירה של הרשויות במולדובה, רומניה ואוקראינה. לפי הממצאים, הנשק הוברח בחלקים באמצעות לפחות 30 משלוחים שיצאו מאוקראינה והועברו למחסן במולדובה. שם הורכבו מערכות הנשק מחדש, לפני שנשלחו הלאה – עד שנתפסו.

אנשי המכס הרומנים חשפו בתוך המשאית כמה משגרי טילי "קורנט" נגד טנקים, שבעה משגרים נגד טנקים, טיל נגד מטוסים וחלקים של כטב"ם מתאבד איראני

במסגרת החקירה נעצרו כמה חשודים, בהם נהג המשאית, האדם ששכר את המחסן במולדובה שאליו הובאו מערכות הנשק, עמיל מכס החשוד שנטל חלק בהברחה וכן פיאנקובסקי, החשוד כמי שעמד בראש הרשת. על פי תחקיר שומרים, פינאקובסקי בן ה-52 משתמש כיום בשמה של בת זוגתו הנוכחית. אלא שבזמן שגר בישראל הוא היה מוכר בעיקר תחת שם המשפחה "קליצ'נקו" וקודם לכן כדן גולדין.

בדיקת שומרים העלתה ששמו של פיאנקובסקי/קליצ'נקו הוא "דן גולדין קליצ'נקו". תחת שם זה הופיע בבית משפט, כשהורשע בעבר באיומים נגד בת זוגו לשעבר

פיאנקוסבסקי נולד במולדובה, עלה לישראל עם הוריו ושירת בצה"ל. ממסמכים משפטיים שבהם היה מעורב עולה כי עבד כקבלן בפרויקטים שונים, בהם בבתי ספר ובבית חולים. תביעות הוגשו נגדו מצד קבלני משנה שטענו כי לא שילם להם. במקביל הסתבך בפלילים: בשנת 2018 הגישה נגדו פרקליטות מחוז מרכז כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה, זיוף והתחזות שבוצעו לכאורה בשנת 2013.

לפי כתב האישום, הוא השיג במרמה תעודת זהות מזויפת והשתמש בה יחד עם תעודת קבלן מזויפת כדי לפתוח חשבון בנק תחת שם בדוי. אישומים נוספים טענו כי השתמש בזהותו הבדויה כדי להונות ספקיות חומרי בניין. פינאקובסקי, שנודע אז בשם קליצ'נקו, הועמד לדין בגין התחזות, להונות, זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, אך עקבותיו נעלמו וההליכים נגדו הותלו.

שנה קודם לכן נתבע קליצ'נקו בתביעה אזרחית שהגיש נגדו עורך דין ישראלי בטענה להכפשות ברשת. גם לדיון זה לא התייצב, ובית המשפט נחשף לדוח של חברת חקירות פרטית, שלפיו נהג להשתמש גם בשם "דן גולדין" – אותו שם שהופיע בתעודת המשלוח המולדובית לאמצעי הלחימה המוברחים.

בדיקת שומרים העלתה ששמו של פיאנקובסקי/קליצ'נקו הוא "דן גולדין קליצ'נקו". תחת שם זה הופיע בבית משפט, כשהורשע בעבר באיומים נגד בת זוגו לשעבר. שומרים התקשר למספר הטלפון שהופיע בתעודת המשלוח שנתפסו במולדובה, ושיוחס לגולדין. האדם שענה טען שאינו יודע במה מדובר. זוגתו לשעבר, שנרשמה כבעלת קשר לחברת Acotech Acoustic Engineering, אמרה לשומרים כי החברה אינה פעילה וכי מזה שנים אין לה כל קשר לבן זוגה לשעבר. בהארכת מעצרו נשאל פיאנקובסקי ע"י כתב Ce Sens לתגובתו, ולא השיב.

קמפיין הפייק ניוז: אין שליטה על הנשק המערבי

במקביל לחקירה הבינלאומית, פתחה אוקראינה בחקירה עצמאית בנוגע להפצה בלתי חוקית של כלי נשק. גם שירות המכס של מולדובה פתח בבדיקה פנימית כדי לבחון אם פקידי גבול היו מעורבים בפרשה. אף שעל פי כל הסימנים מדובר בהברחה ממניעים פליליים, לפרשה היו גם השלכות פוליטיות משמעותיות. 

לאחר תפיסת הנשק חלפו כמה שעות עד שהרשויות במולדובה פרסמו מידע רשמי בנושא. את הוואקום ניצלו ערוצי טלגרם המזוהים עם רוסיה ופוליטיקאים מהאופוזיציה במולדובה לצורך קמפיין דיסאינפורמציה. פוליטיקאים הפיצו טענות כוזבות שלפיהן כלי הנשק שנתפסו היו אמצעי לחימה אמריקאיים ואירופאיים שנשלחו לאוקראינה במסגרת הסיוע הצבאי, ורמזו כי נשק מערבי "זורם בחזרה" למולדובה. במקביל פרסמו כלי תקשורת פרו-רוסיים מאמרים שחיזקו את הנרטיבים הללו.

שבוע לאחר תפיסת המשלוח טענה דוברת משרד החוץ הרוסי שמדובר בפרובוקציה שנועדה להפליל את רוסיה. לפי גורמים שצוטטו בתחקיר של Cu Sens , לקמפיין הייתה מטרה אסטרטגית ברורה: להציג את אוקראינה כמדינה מושחתת שאינה שולטת בנשק המערבי המועבר אליה, ולצייר את מולדובה כמדינה כושלת שאינה מסוגלת להגן על גבולותיה.

‍

בהכנת התחקיר השתתפו:

Malvina COJOCARI ,Serghei AGA, Olga CEAGLEI, Valeriya YEGOSHYNA, Kira TOLSTYAKOVA.