דילמת המתחסנים: מי יחזור לחיים ומי יישאר עם ההגבלות?

תוכנית הדרכון הירוק אמורה לסמן את הדרך של אזרחי ישראל בחזרה אל השגרה. אבל על השאלות האתיות, המשפטיות, הבריאותיות והפוליטיות שהיא מעוררת כמעט לא מתנהל דיון ציבורי. הלכנו למומחים לבדוק מי יחזור לחיים, ומי יישאר עם ההגבלות ויופלה לרעה. האם מותר למערכת הבריאות להעניש אנשים על התנהגותם, והאם כל זה קשור גם לבחירות הקרובות. הנה התשובות

נתב"ג לפני שננעלו השמיים. צילום: ביא בר קלוש

תוכנית הדרכון הירוק אמורה לסמן את הדרך של אזרחי ישראל בחזרה אל השגרה. אבל על השאלות האתיות, המשפטיות, הבריאותיות והפוליטיות שהיא מעוררת כמעט לא מתנהל דיון ציבורי. הלכנו למומחים לבדוק מי יחזור לחיים, ומי יישאר עם ההגבלות ויופלה לרעה. האם מותר למערכת הבריאות להעניש אנשים על התנהגותם, והאם כל זה קשור גם לבחירות הקרובות. הנה התשובות

תוכנית הדרכון הירוק אמורה לסמן את הדרך של אזרחי ישראל בחזרה אל השגרה. אבל על השאלות האתיות, המשפטיות, הבריאותיות והפוליטיות שהיא מעוררת כמעט לא מתנהל דיון ציבורי. הלכנו למומחים לבדוק מי יחזור לחיים, ומי יישאר עם ההגבלות ויופלה לרעה. האם מותר למערכת הבריאות להעניש אנשים על התנהגותם, והאם כל זה קשור גם לבחירות הקרובות. הנה התשובות

נתב"ג לפני שננעלו השמיים. צילום: ביא בר קלוש
נתב"ג לפני שננעלו השמיים. צילום: ביא בר קלוש

תוכנית הדרכון הירוק אמורה לסמן את הדרך של אזרחי ישראל בחזרה אל השגרה. אבל על השאלות האתיות, המשפטיות, הבריאותיות והפוליטיות שהיא מעוררת כמעט לא מתנהל דיון ציבורי. הלכנו למומחים לבדוק מי יחזור לחיים, ומי יישאר עם ההגבלות ויופלה לרעה. האם מותר למערכת הבריאות להעניש אנשים על התנהגותם, והאם כל זה קשור גם לבחירות הקרובות. הנה התשובות

דילמת המתחסנים: מי יחזור לחיים ומי יישאר עם ההגבלות?

תוכנית הדרכון הירוק אמורה לסמן את הדרך של אזרחי ישראל בחזרה אל השגרה. אבל על השאלות האתיות, המשפטיות, הבריאותיות והפוליטיות שהיא מעוררת כמעט לא מתנהל דיון ציבורי. הלכנו למומחים לבדוק מי יחזור לחיים, ומי יישאר עם ההגבלות ויופלה לרעה. האם מותר למערכת הבריאות להעניש אנשים על התנהגותם, והאם כל זה קשור גם לבחירות הקרובות. הנה התשובות

נתב"ג לפני שננעלו השמיים. צילום: ביא בר קלוש

נתב"ג לפני שננעלו השמיים. צילום: ביא בר קלוש

דורון אביגד

יחד עם

27.1.2021

תקציר הכתבה

ב

תחילת ינואר הציג שר הבריאות, יולי אדלשטיין, את הדרך אל החופש והחזרה לשגרה של אזרחי ישראל. כלומר של אלה שכבר התחסנו או החלימו מקורונה. תעודה שינפיק משרד הבריאות תקנה למחזיקים בה פריווילגיות נחשקות כמו פטור מבידוד ואפשרות לשדרג את שעות הפנאי עם אירועי תרבות וספורט, ואולי אפילו עם נופש באילת או בים המלח. בדיון שנערך בוועדת החוקה של הכנסת אמר אדלשטיין: "אני משוחח עם קולגות במדינות שונות וההתלהבות מהדרכון הירוק עצומה". מדבריו אפשר היה להבין שגם השמיים לא יהיו הגבול, ונשקלות הצעות להסכמים בין מדינות שיאפשרו טיסות ללא בידודים. "הפוטנציאל עצום", סיכם אדלשטיין.

פחות מחודש עבר מאז – בשורת הדרכון הירוק עדיין נישאת אי שם באוויר, אבל נדמה שההתלהבות התחלפה בחמיצות. משרד הבריאות, בראשותו של אדלשטיין נזכיר, לא הצליח עד כה אפילו במשימה טכנולוגית בסיסית כמו הקמת האתר שינפיק את אותו דרכון ירוק נכסף ללא טעויות. חמור מזאת, המוטציות שיובאו לישראל דרך נתב"ג הפתוח, וההמעטה בחומרתן בדרגים המקצועיים ובקרב מקבלי ההחלטות, דוחים את החזרה לשיגרה למועד לא ידוע ונדמה כי היא תהיה ארוכה ואיטית.

"לחברה יש הצדקה לבוא ולומר שמי שאינו מדבק, לא צריכות לחול עליו הגבלות", אומר פרופ' בר אילן. "אם היתה מחלה שפוגעת רק בגברים, היית מגביל את שני המינים בצורה כל כך קיצונית? נכון שיש גם אנשים שלא יכולים להתחסן מסיבות כאלו או אחרות, אבל מופרך להשבית את כל המשק רק כדי להגן עליהם"

עמדה ניידת של מכבי שירותי בריאות. צילום: רויטרס

דווקא עכשיו, בזמן שכמעט שלושה מיליון מתחסנים ממתינים לזכויות שהובטחו להם, כדאי רגע לעצור ולבחון לעומק את השאלות המוסריות המשפטיות הבריאותיות והפוליטיות שהדרכון הירוק מעורר. להעמיק בדילמה האתית של חירות (למתחסנים) מול שוויון לכל השאר, לתהות מדוע הוצגה התוכנית בחופזה, כמעט ללא דיון ציבורי - ובסמיכות זמנים למערכת הבחירות. מדוע בינתיים יישומה שוב נדחה, ואיך קרה שישראל היא הראשונה וגם היחידה בינתיים מבין מדינות המערב שהציגה תוכנית כזאת. יצאנו לבדוק.

עתירה לבג"ץ? תקדים מהעבר רומז שהדרכון הירוק יאושר

מאחר שהדרכון הירוק הוא במהותו יוזמה המבדילה בין אזרחים שווי זכויות, מתעוררת השאלה מה יהיה אם מישהו ללא דרכון ירגיש מקופח ויעתור לבג"ץ. פרופ' ברק מדינה, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, מעריך שלעתירה כזאת אין סיכוי רב. לדברי מדינה, הדרכון הירוק זוכה להגנה בעקבות התקדים של בג"ץ עדאלה, שהתיר להפחית קצבאות ילדים למשפחות בפזורה הבדואית שילדיהן לא התחסנו על פי תוכנית משרד הבריאות.

שלוש שופטות העליון - עדנה ארבל, דפנה ברק-ארז והנשיאה כיום אסתר חיות – דחו ב-2013 את העתירה של ארגון עדאלה נגד משרד הרווחה, וקבעו כי "החובה לנהוג בשוויון משמעה מתן יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים" - אמירה שעשויה להשליך גם על המצב כיום, שבו המחוסנים והלא מחוסנים אינם "שווים" אלא "שונים", ולכן מתקבל על הדעת שיקבלו יחס שונה.

פרופ' ברק מדינה: "מרגע שאתה נותן או שולל הטבה ממי שלא מתחסן אתה פוגע בו ובחירויות שלו, אבל זו פגיעה מידתית כי ההטבה שניתנת היא עניינית, כלומר קשורה לסכנת ההידבקות - והיא גם לא דרמטית. השילוב הזה בין הצורך הגדול שאנשים יתחסנו לבין ההשפעה הזניחה יחסית של ההטבה, הופך את המהלך ללגיטימי"

פרופ' ברק מדינה. צילום: באדיבות המצולם

"התקדים הזה אפילו קצת יותר קיצוני ממה שקורה עכשיו עם הדרכון הירוק", מסביר פרופ' מדינה, "על אף שהוסכם כי הייתה שם פגיעה בשוויון, הפגיעה הזו נחשבה מותרת בגלל החשיבות הרבה של החיסונים. מרגע שאתה נותן או שולל הטבה ממי שלא מתחסן אתה פוגע בו ובחירויות שלו, אבל זו פגיעה מידתית כי ההטבה שניתנת היא עניינית, כלומר קשורה לסכנת ההידבקות - והיא גם לא דרמטית. היא לא משהו שיגרום למישהו להתחסן מבלי שהוא רוצה בכך. השילוב הזה בין הצורך הגדול שאנשים יתחסנו לבין ההשפעה הזניחה יחסית של ההטבה, הופך את המהלך ללגיטימי".

מדינה צופה שבית המשפט העליון לא יתערב בסוגיה, לאור העובדה שעד היום הוא נמנע מלהכריע בעתירות הנוגעות לקורונה שהגיעו לפתחו. "בג"ץ לא התערב בהגבלות על החירויות העיקריות של חופש תנועה וחופש העיסוק, למרות שלא היה שום בסיס עובדתי להחלטות, וגם לא נערך בהן דיון מסודר. אז אם הוא לא מתערב בהגבלות שמוטלות על כולנו, קשה לצפות שהוא יתערב בהגבלה של קבוצה חלקית".

בריאות הציבור:  האם הדרכון הירוק יגרום להפצת המגפה?  

למרות הנטייה להתמקד ביתרונות של הדרכון הירוק – השלכות התוכנית על בריאות הציבור מורכבות - ופחות מדוברות. לדברי אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת מדעת, הבעיה הראשונה עם התוכנית היא שכרגע אין בישראל נגישות מלאה לקבלת החיסון. הבעיה השנייה היא שעדיין יש סימן שאלה גדול לגבי יעילות החיסון. "הדרכון הירוק עלול לייצר סיכון להדבקה כי אנחנו מאפשרים באמצעותו כל מיני פעילויות שאנחנו לא יודעים  בוודאות מה יהיו ההשלכות שלהן, ולכן יש פה סיכון לבריאות הציבור".

לדברי לוטן, רמת התחלואה הגבוהה והופעת הווריאנטים החדשים מסבכים את הדיון עוד יותר. "לחיסון אין 100% יעילות, ולכן גם אחרי שכל האוכלוסייה בסיכון תחוסן לא כולם יקבלו את ההגנה הנדרשת. אז האם כשאנחנו פותחים את המשק באמצעות הדרכון הירוק, אנחנו למעשה מעמידים אותם בסיכון?".

התשובה לשאלה היא שכרגע אנחנו לא יודעים מספיק וצריך להתאזר בסבלנות, אומרת לוטן, "בקצב ההתחסנות הנוכחי נתחיל לראות כבר בשבועות הקרובים מה ההשפעה האמיתית של החיסון, והאם יש ירידה ברמת ההדבקה. זה לא דורש מחקר של שנה, אבל נחוצה המתנה של כמה שבועות לפני שמקבלים החלטות".

"לכל אורך הדרך במשבר הקורונה היו הרבה החלטות שהיו מנוגדות להמלצות המקצועיות ולפרקטיקה הרפואית", אומרת אדוה לוטן. "חלק מזה נובע מחוסר שיתוף פעולה מצד הציבור, אבל הוא נובע גם מהפוליטיזציה של האירוע. לא הייתה פה באמת קבלת החלטות רצינית ושקולה שמטרתה היחידה היא להגן על בריאות הציבור"

שומם בנתב"ג. צילום: ביא בר קלוש

פרופ' יחיאל בר אילן חולק עליה וסבור שאין צורך לעכב את ההתקדמות בגלל אי הוודאות. "כמה אנחנו בכלל יודעים על המחלה הזו?", שואל בר אילן, רופא מומחה ברפואה פנימית ופרופסור בתחום האתיקה, המשפט וההיסטוריה של הרפואה, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. "כמה ידענו בסגר הראשון כשהחלטנו לסגור את המשק ולחנוק לכל כך הרבה אנשים את הפרנסה? אנחנו יודעים שהמצב הנוכחי יוצר נזקים כלכליים עצומים ושאין שום חריגה בתחלואה כתוצאה מהחיסונים, גם לאחר ששני מיליון אנשים התחסנו. מה שזה אומר זה שהחיסונים די בטוחים, לפחות בטווח הקצר. מה עוד אנחנו רוצים? איכות המידע שהספיקה לסגירת המשק במארס 2020 בוודאי לא יותר טובה מזו שיש לנו כיום בנוגע לחיסונים".

לדברי אדוה לוטן מעמותת מדעת, רמת התחלואה הגבוהה והופעת הווריאנטים החדשים מסבכים את המצב. "לחיסון אין 100% יעילות, ולכן גם אחרי שכל האוכלוסייה בסיכון תחוסן לא כולם יקבלו את ההגנה הנדרשת. אז האם כשאנחנו פותחים את המשק באמצעות הדרכון הירוק, אנחנו למעשה מעמידים אותם בסיכון?"

אדוה לוטן. צילום: נירי גתמון

נושא שדווקא נצבר לגביו ניסיון מתחילת המשבר הוא הקושי ליישם מדיניות דיפרנציאלית בישראל, כלומר להטיל מגבלות על מגזרים מסוימים ולתת הקלות למגזרים אחרים, בהתאם לרמות התחלואה. "זאת שאלה גדולה אם הדיפרנציאציה תעבוד עכשיו", מתייחסת לוטן. "אחת הסכנות בדרכון הירוק היא שנגלה שזה לא עובד טוב. למשל, בתרחיש שבו נתחיל ליישם את הדרכון ונגלה שהיישום מייצר הדבקה".

פרופ' בר אילן פחות מודאג. "המודל הדיפרנציאלי הגיע מחו"ל ומתאים למדינות גדולות, ופחות לישראל. איך אפשר ליישם מדיניות אחת בנצרת ואחרת בנצרת עילית, או בין בני ברק לבין תל אביב. הדרכון הירוק מציע כיוון אחר, ונמנע לחלוטין מחלוקה רגישה לאוכלוסיות. זה כלי אישי, שאומר שאם אתה לא מסוכן לאחרים, אתה לא מוגבל. בשורה התחתונה בארץ הקטנה שלנו שבה לכל יישוב כמעט יש פרופיל דמוגרפי ופוליטי, מודל דיפרנציאלי כמו הרמזור לא יכול היה לעבוד. מודל אישי כמו הדרכון הירוק - דווקא כן".

פרופ' בר אילן סבור שלדרכון הירוק יש יתרון מיוחד ביחס לציבור החרדי. "כשיש בתוכנו ציבור גדול שלא מוכן לקבל את ההגבלות כי הערכים שלו חשובים יותר מהסיכון לחלות בקורונה - הפתרון של דרכון ירוק יכול לסייע לעודד אותם להתחסן ואז, לאחר שיהיה להם רוב גדול של מחוסנים ומחלימים, שינהלו את הישיבות שלהם איך שהם רוצים".

הדילמה המוסרית: מה עושים עם הלא מתחסנים?

"אין לי אמפתיה למתנגדי החיסונים", אומרת לוטן. "יש הבדל בין מצב שבו אנחנו באים לציבור ואומרים: 'תשמעו, יש חיסון וכולם צריכים להתחסן, ומי שלא - צריך לשבת עכשיו חצי שנה בבית', לעומת מצב שבו אנחנו בבית כבר חצי שנה, ומי שיתחסן - יוכל לצאת תחת מגבלות מסוימות. זה לא מצב שבו יש אזרחים מסוג א' ומסוג ב'".

"ככל שהסנקציות על הלא-מתחסנים יהיו יותר משמעותיות וההגבלות יימשכו יותר זמן – זה בהחלט יכול לעורר קושי", מחדד פרופ' מדינה. "אבל בינתיים מדובר בעיקר על פטור מבידוד וזה לא נראה לי בעייתי. סביר להניח שבהמשך הדרך יהיו עוד הקלות למתחסנים, גם כדי לעודד התחסנות וגם כדי לפתוח את המשק, ואז ייתכן שזה יגיע לנקודה בעייתית. אם ייווצר מצב שבו אתה כפוף להרבה הגבלות והדרך היחידה להיפטר מהן היא להתחסן, זה מביא אותך לנקודת קצה. אבל אנחנו עוד רחוקים משם".

"לחברה יש הצדקה לבוא ולומר שמי שאינו מדבק, לא צריכות לחול עליו הגבלות", אומר פרופ' בר אילן. "אם היתה מחלה שפוגעת רק בגברים, היית מגביל את שני המינים בצורה כל כך קיצונית? נכון שיש גם אנשים שלא יכולים להתחסן מסיבות כאלו או אחרות, אבל מופרך להשבית את כל המשק רק כדי להגן עליהם. אפשר לחשוב על צעדים שיעזרו להם. אתן דוגמה: לא כל אחד יכול לעלות במדרגות, אז אנחנו מנסים לדאוג שהמרחב הציבורי יהיה נגיש - אבל האם נאסור לחלוטין שימוש במדרגות כי יש אנשים בכיסאות גלגלים? המדינה צריכה לנסות למצוא פתרונות ללא-מחוסנים, אבל לא להשבית את כל המשק בגללם".

השאלה הפוליטית: האם זה קמפיין החזרה לשגרה של נתניהו?

הדרכון הירוק הוא חלק מהתוכנית לשחרר את כולנו בתחילת מארס לחגיגות הבחירות - כך משוכנע רונן צור, יועץ אסטרטגי (בין היתר של בני גנץ בעבר)  ומנהל משברים בכיר. "נתניהו מעכב את הדרכון הירוק כדי להשיק אותו ממש לפני הבחירות. זה קמפיין החזרה לשגרה ותמונת הניצחון שהוא מחפש. הדרכון הירוק יהיה אמצעי ויזואלי ותקשורתי ממדרגה ראשונה, כי הוא בעצם הכרטיס לחופש, כשפסל החירות הוא ראש הממשלה עצמו".

בינתיים התוכנית לא כל כך עובדת. התחלואה יורדת לאיטה ונתניהו נאלץ לסגור את נתב"ג.

"יש כאן לא מעט צירופי מקרים: עיכוב הדרכון הירוק, דיבורים על סגירת נתב"ג עד סמוך למועד הבחירות ועוד - זה החלק הקונספירטיבי. קל להדביק לנתניהו מניע פוליטי לכל דבר. הוא קנה בדין את החשדנות הזו, אבל צריך לומר ביושר שאת נתב"ג היה צריך לסגור מזמן. הרי גם פתיחת שדה התעופה למסיבות ההדבקה בדובאי היתה אירוע פוליטי".

"נתניהו מעכב את הדרכון הירוק כדי להשיק אותו ממש לפני הבחירות", סבור יועץ התקשורת רונן צור, שבין היתר עבד עם בני גנץ. "זה קמפיין החזרה לשגרה ותמונת הניצחון שהוא מחפש. הדרכון הירוק יהיה אמצעי ויזואלי ותקשורתי ממדרגה ראשונה, כי הוא בעצם הכרטיס לחופש, כשפסל החירות הוא ראש הממשלה עצמו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: רויטרס

"משונה בעיניי שיש כבר שני מיליון מתחסנים – ובניגוד להבטחות, אין דרכון ירוק", ממשיך צור. "הדרכון הירוק היה יכול לשמש כבר עכשיו לאישור פעילות ספורטיבית יותר נרחבת, כאמצעי למעבר מהיר במחסומים וליציאה מבידוד, אבל הנושא אפילו לא עולה. אפשר היה להשתמש בדרכון הירוק כבר עכשיו לפתיחת בתי הקפה לשני מיליון וחצי ישראלים שכבר התחסנו.

"למה לא לפתוח מיידית בתי קפה, מסעדות ובתי קולנוע לבעלי דרכון ירוק? ויש לזה גם תשובה:  אם יפתחו את זה עכשיו, מי יזכור את זה עד יום הבחירות? אז בואו נפתח ב-1 במארס את בתי הקפה ובתי הקולנוע, ונראה את התמונות של אירופה בסגר ואת מדינת ישראל יוצאת למקומות הבילוי. מה יותר טוב מזה? הדרכון הירוק הוא תמונת הניצחון על הקורונה, וחבל כי המתחסנים שיכלו לשבת כבר עכשיו עם הדרכון הירוק בבתי הקפה, היו יכולים גם להחיות את הכלכלה".

"משונה בעיניי שיש כבר שני מיליון מתחסנים – ובניגוד להבטחות, אין דרכון ירוק", אומר רונן צור. "למה לא לפתוח מיידית בתי קפה, מסעדות ובתי קולנוע לבעלי דרכון ירוק? ויש לזה גם תשובה: אם יפתחו את זה עכשיו, מי יזכור את זה עד יום הבחירות? הדרכון הירוק הוא תמונת הניצחון על הקורונה"

רונן צור. צילום: רמי זרנגר

"לכל אורך הדרך במשבר הקורונה היו הרבה החלטות שהיו מנוגדות להמלצות המקצועיות ולפרקטיקה הרפואית", אומרת לוטן על האפשרות שהדרכון הירוק הוא למעשה קלף פוליטי.  "זו לא תהיה ההחלטה הראשונה ולא האחרונה במשבר שהשיקולים בקבלתה הם פוליטיים לחלוטין. חלק מזה נובע מחוסר שיתוף פעולה מצד הציבור, אבל הוא נובע גם מהפוליטיזציה של האירוע. לא הייתה פה באמת קבלת החלטות רצינית ושקולה שמטרתה היחידה היא להגן על בריאות הציבור".

ובינתיים בעולם: למה מחכים?

ישראל היא כרגע המדינה היחידה בעולם שהולכת עם רעיון ההטבות למתחסנים כל כך רחוק. מרבית המדינות לא עוסקות כרגע בקידום יוזמות ברוח הדרכון הירוק. גם ארגון הבריאות העולמי לא מתלהב מהרעיון. בפגישת החירום שקיים ב-14 בינואר, המליץ הארגון לא להתנות את הטיסות לחו"ל בקבלת חיסון. "יש נעלמים קריטיים בנוגע ליעילות החיסון בכל הקשור להדבקה, וכמויות החיסונים עדיין מוגבלות", נאמר בהודעת הארגון.

אגב, נזכיר כי מי שהתחילה לגלגל את רעיון הדרכון ירוק היא ענקית התוכנה מיקרוסופט, שמגבשת יחד עם חברות היי-טק גדולות כמו אורקל וסיילספורס, תעודת מעבר קורונה דיגיטלית. המיזם, המכונה Vaccination Credential Initiative  VCI , אמור לצייד את העובדים המתחסנים בקוד QR שיאוחסן על הסמארטפון שלהם, ויאפשר להם לחזור לטוס ברחבי העולם ביתר קלות.

פרופ' יחיאל בר אילן: "הדרכון הירוק מציע כיוון אחר ונמנע לחלוטין מחלוקה רגישה לאוכלוסיות. זה כלי אישי, שאומר שאם אתה לא מסוכן לאחרים, אתה לא מוגבל. בארץ הקטנה שלנו שבה לכל יישוב כמעט יש פרופיל דמוגרפי ופוליטי, מודל דיפרנציאלי כמו הרמזור לא יכול היה לעבוד. מודל אישי כמו הדרכון הירוק - דווקא כן"

פרופ' יחיאל בר אילן. צילום באדיבות המצולם

לדברי פרופ' בר אילן, ההתנגדות של ארגון הבריאות העולמי לרעיון הדרכון הירוק נובעת משיקולים גלובליים, ומחשש שאנשים שמאחרים להתחסן יקופחו. "אנחנו נמצאים במצב חסר תקדים שבו אנשים בריאים הפכו פתאום לבעלי מוגבלויות, אלא אם כן הם מתחסנים או חולים בקורונה ומחלימים. אם ארגון הבריאות העולמי ימליץ לפתוח את העולם עם דרכון ירוק,  אנשים ממדינות עניות לצד  אזרחים אמריקאים – יגלו שפתאום הם לא יכולים לזוז. הרי מתן החיסונים בארצות הברית נמצא בפיגור משמעותי, ובמדינות כמו איטליה המצב קטסטרופלי. ארגון הבריאות העולמי ינסה להימנע בכל דרך מיצירת אי שוויון גלובלי".  

למה אין מדינות אחרות שמגבשות לעצמן דרכון ירוק?

"בנקודת הזמן הנוכחית, ישראל קפצה הרבה קדימה ואם החיסונים באמת אפקטיביים זה ייתן לנו יתרון עצום. יש לי משפחה באיטליה ובספרד, ומצב החיסונים שם גרוע ביותר וכמעט שום דבר לא זז. אף ממשלה לא תתחיל לקדם דרכון כשהיא בקושי מסוגלת לחסן אלף איש".