גבול ישראל-ירדן הפך בשנתיים האחרונות לנקודת כניסה מרכזית לרשתות סחר בנשים המובאות למטרות זנות בישראל. תחקיר שומרים חושף כי הנשים, בעיקר ממזרח אירופה ומדרום אמריקה, מתודרכות על ידי גורמים שנמצאים בישראל ואז נשלחות לארץ במסלולי נסיעה ארוכים ומסוכנים. כשהן מגיעות ההבטחות למשכורות עתק ולתנאי חיים נוחים מתנפצות בפניהן. ניתוח של התכתבויות בנושא בצ'אטים וברשתות חברתיות, שיורדים לפרטי-פרטים  של הכניסה לגבול והדרך לישראל, מעיד על שיטות גיוס מחושבות ועל אמצעים שניתנים לנשים כדי לעבור את הגבול, במסע שבסופו יהפכו לעובדות בזנות בתנאי אלימות ודוחק כלכלי.

ההבטחות - מגורים בדירות יוקרה ושכר של 60 אלף דולר: גיוס הנשים, בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר, נעשה בגלוי ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט. אתרים עם שמות נוצצים כמו "Golden-Vip" מציגים תמונות של ים סוף באילת, יאכטות בהרצליה ומועדוני יוקרה בתל אביב, במטרה לפתות נשים. ההבטחות כוללות משכורות דמיוניות של עד 65,000 דולר בחודש, מגורים בדירות יוקרה בתל אביב. אחד הקשיים המרכזיים הוא ההגעה לישראל והאתרים מבטיחים הדרכות כיצד לעבור את ביקורת הגבולות ללא בעיות.

"יש לנו שיעור הצלחה גבוה מאוד – כ-80% מהנשים עוברות את הגבול בהצלחה. אלפי אנשים טסו לישראל כדי לעבוד איתנו, ואנחנו יודעים מניסיון מה צריך לעשות ומה לא כדאי לעשות בשדה התעופה", נכתב באחד מהם באותיות מוזהבות.  אחר מצהיר כי "אין לנו שום בעיות עם המשטרה". ובערוץ טלגרם שלישי מפורסמות לכאורה התכתבויות של נשים שעברו את הגבול בקלות לפי ההנחיות שקיבלו.

• • •

• • •

‍אין כניסה דרך נתב"ג: לאחר פרוץ המלחמה הפכה הכניסה דרך נתב"ג לקשה הרבה יותר. הדברים באים לידי ביטוי  

בקבוצות טלגרם ברוסית שבהן נשים רבות מחליפות מידע ועצות. התמונה המצטיירת מהן היא של בדיקות קפדניות שלעיתים אורכות ימים ארוכים. "יש כאוס מוחלט בשדה התעופה וממש לא בטוח שיכניסו אותך; אנשים נתקעו בשדה יומיים ונאלצו לישון בו", כתבה אחת הנשים. אחרת הוסיפה  כי "הגבול בשדה הוא לוטו", ושלישית העידה כי אנשי ביקורת הגבולות לוקחים את הטלפונים של הנשים ומשחזרים בהם כל הודעה, תמונה וסרטון כדי לבדוק את סיבות הגעתן לישראל.

• • •

‍

• • •

‍

‍

‍• • •

‍

הפתח החדש לכניסה לישראל -גבול ירדן: הצצה למציאות המשתנה בגבולות מספקת נעמה סבתו, עובדת סוציאלית בארגון "לא עומדות מנגד", שהוזעקה בשנים האחרונות שוב ושוב על ידי רשויות ביקורת הגבולות כדי לסייע לקורבנות הסחר בנשים. בחודשים האחרונים במקום להגיע לנתב"ג היא פוקדת יותר ויותר תחנות משטרה בירושלים, שם היא תומכת בנשים שהוברחו לישראל דרך ירדן. היא אומרת כי מדובר במגמה מדאיגה, ומדגישה שהמסלול הזה מסוכן יותר עבור הנשים מאשר הכניסה דרך נתב"ג, וחושף אותן לסיכונים רבים. 

"נתב"ג לא מבודד או מרוחק, בעוד שהמעבר מירדן כולל לרוב דרכים מוסוות יותר, והוא מסוכן הרבה יותר", היא מסבירה ומספרת על נשים מאזור תיגראי באתיופיה שנפלו קורבן לניצול בדרך לשיראל. "זה מסוכן בהרבה מאשר לטוס ישירות לנתב"ג," הוסיפה. "אנחנו רואים רק את מי שכבר זוהה - אז כמה אחרים יש שעדיין לא פגשנו?".

סבתו פגשה עד כה כתריסר נשים מברזיל, אישה מאזור תיגראי, ואחת מדרום אפריקה שנעצרו בעת ניסיון להבריחן דרך ירדן ולאו דווקא ממדינות מזרח אירופה. אך עדיין רוב הנשים בזנות מגיעות מרוסיה ומאוקראינה שם הגיוס שיטתי ומאורגן. שנות המלחמה באוקראינה רק תדלקה את התהליך;  לפי דוח של עמותת א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט – כ-850 נשים אוקראיניות נאלצו לעסוק בזנות בישראל מאז תחילת המלחמה.

‍למה דווקא ירדן? המעבר מנתב"ג לירדן כנקודת כניסה לרשתות הזנות נובע ממספר סיבות: למרות שהפעילות בנתב"ג לא פסקה היא פחתה משמעותית בשל המלחמה בעזה,עניין שהקשה על נשים זרות לעבור מבלי לעורר חשד. בחסות החשש הביטחוני גם הוחמרו הבדיקות, וביקורות הגבול הובילו למעצר וגירוש של נוסעים רבים מרוסיה, בלארוס ואוקראינה, לעיתים על עילות מוטלות בספק. דוברי רוסית רבים שניסו לבקר חברים בישראל סיפרו כי לא הותר להם להיכנס למדינה, אף שהיו ברשותם מקום לינה, אשרות שהייה וכרטיסי טיסה חזרה.

המגייסים מודעים היטב לשינוי. אחד מהם הסביר לאישה שהתעניינה בהגעה לישראל: "את לא יכולה פשוט לקנות כרטיסים באופן ספונטני. הכול חייב להיות מתוכנן בקפידה. טיסות אקראיות אינן אפשרות".  אזהרותיו ותוכנית הפעולה המפורטת שהציג בהמשך משקפים את אופייה המאורגן והשיטתי של הרשת, והיכרותו המדויקת עם כל שלב בתהליך הברחת הנשים.

סיגל רוזן, מהמוקד לפליטים ולמהגרים, הנאבק גם בסחר בבני אדם, מדגישה את הסכנות בחציית הגבול דרך ירדן. לפני כארבעה חודשים, ירה צה"ל למוות באזרח אוגנדה ובשני אזרחים אתיופים שניסו לחצות את הגבול מירדן כדי למצוא עבודה בישראל. "אנשים חפים מפשע, ביניהם פליטי מלחמת התיגראי, נורו למוות כי החיילים היו מפוחדים ולא נצמדו לנהלים״ היא אומרת. "אולי החיילים צעקו לעצור בערבית, אבל אם המהגרים לא מבינים ערבית, הם לא עוצרים – והחיילים יורים״. 

• • •

• • •

‍

‍הוראות המגייס – איך חוצים את הגבול? עם יצירת הקושי בכניסה לארץ דרך נתב"ג, והקושי בהסתננות מגבול מצרים בשל הגדר, נוצר נתיב הכניסה הפופולרי החדש. "כרגע אפשר להיכנס רק דרך ירדן", הסביר מגייס ברשת זנות לאזרחית רוסייה בדיאלוג בטלגרם. "תצטרכי להיות מוכנה לרכוש כרטיסי טיסה לירדן. אנחנו נממן שהות של שישה ימים במלון בעמאן, שעולה בערך 500 דולר, ונשלם גם על אוכל ועל האוטובוס לישראל. את חייבת שיהיו לך לפחות 1,000 דולר כדי לעבור את הגבול".

• • •

‍

• • •

‍מי מפעיל את מנגנון ההברחה? את הוראות הכניסה מעבירים דוברי רוסית שנמצאים בישראל. רק לפני מספר חודשים הוגש כתב אישום נגד שבעה בני משפחה שהפעילו רשת מתוחכמת לשירותי מין, שגייסה נשים ישראליות וזרות וריכזה את פעילותן. עם זאת התופעה מוכרת כבר שנים רבות:  כבר ב-2017, דינה דומיניץ, המתאמת הלאומית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, הזהירה מגורמים עברייניים שמביאים נשים מאוקראינה, מולדובה, בלארוס, רוסיה וגאורגיה כתיירות לעבודה בזנות. "הנשים מתחלקות בכסף עם הסוחרים שמלינים אותן בדירות ובבתי מלון, וככלל עוזבות עם תום תקופת אשרת התייר (שלושה חודשים) חזרה למדינתן. לאורך הזמן אנו עדים בהחמרה מבחינת סממני השליטה בנשים - יותר אלימות, אונס לעתים או 'בדיקת הסחורה' במונחי העוסקים בתחום," אמרה אז דומיניץ בריאיון ל"הארץ".

התקנות שאוסרות על צריכת זנות בישראל (שהוארכו בחודש שעבר) ומטילות קנס על מי שצורך אותם לא שינו דבר. על פי דו"ח שהוצג לוועדת החוק והמשפט, הכשל המרכזי של התקנות נובע מהיעדר אכיפה מצד המשטרה. ממצאים דומים עלו בתחקיר "שומרים" מ-2023 שחשף כי המשטרה נוהגת בסלחנות כלפי תעשיית הזנות בדרום תל אביב כדי למנוע התפשטות שלה למקומות אחרים. לאחר הפרסום סגרה המשטרה 11 בתי בושת.

המלחמה בעזה: תעשיית הסחר בנשים לא עצרה את פעילותה גם בעיצומה של המלחמה בעזה. בשיחות מקוונות בערוצי הטלגרם הרוסים שתוארו תוהות נשים לגבי הסיכונים הכרוכים במלחמה.  כשהתשובה מגיעה מנשים אחרות - בישראל או מחוצה לה - היא לרוב נחרצת כמו התגובה הזאת: "לא, אל תסעי, זה מסוכן! את צריכה לעקוב אחרי החדשות. מה המלהטעם בכסף כשאפשר למות בכל רגע?".

סוחרי הנשים לעומת זאת, ממזערים את הסכנות. כך למשל, ענה אחד מהם על שאלה בנושא: "אני בכלל לא מבין על איזו מלחמה את מדברת. אין מלחמה בתוך ישראל״. הוא הוסיף בתשובה לאחת הנשים, כי ידריך אותה כיצד לעבור את ביקורת הגבולות, אך דרש ממנה קודם לשלוח פרטים אישיים מפורטים – גיל, משקל, אזרחות ותמונות תקריב.

סבתו מדגישה כי העובדה שנשים בוחרות לנסוע דרך ירדן בימי מלחמה בישראל היא סימן ברור לניצול: "ההחלטה לנסוע דרך ירדן, בימים כאלה, היא דגל אדום. הנשים חייבות להיות במצב מאוד קשה, או שמישהו שולט בהן, מארגן להן את המסע ומשלם על כל התחבורה והתנועה שלהן."

• • •

• • •

במקום עשרות אלפי דולרים בחודש - אלימות יומיומית: חוויות נוספות שמשתפות נשים בקבוצות מתארות מציאות קשה אחרי המסע המסוכן לישראל. אחת מהן מעידה כי "תקפו בחורה, שדדו אותה. זו לא הפעם הראשונה". בפורומים מקוונים אחרים העידו נשים על תנאי מגורים ירודים בבת-ים, מוקד מוכר לשמצה של זנות דוברת רוסית, ושכר נמוך שלא הספיק לכסות את הוצאות המחיה בישראל. רבות שיתפו סיפורים על אלימות, שוד וסחיטה שחוו במהלך שהותן בארץ.