מעמד הביניים משלם את מחיר הקורונה הכלכלית: "לקחו אותנו כשק חבטות, את הכי קטנים במגזר העסקי ואמרו אתם תספגו את העול של כל המדינה"

הקורונה הבריאותית נבלמת סוף-סוף, אבל השלכותיה של הקורונה הכלכלית רק התחילו: כחצי מיליון ישראלים התדרדרו ב-2020 אל עשירונים נמוכים יותר בהשוואה ל-2019, כאשר מעמד הביניים והעצמאיים סופגים את המכות הקשות ביותר. עתיד דור ההמשך בסכנה עם פערים חברתיים שרק גדלים אל מול העשירים שנפגעו הכי פחות. דוח מיוחד של שומרים, לתשומת לב ממשלת ישראל הבאה

יעל בר, מסעדת שלדון ברמת גן. צילום: ביא בר קלוש

הקורונה הבריאותית נבלמת סוף-סוף, אבל השלכותיה של הקורונה הכלכלית רק התחילו: כחצי מיליון ישראלים התדרדרו ב-2020 אל עשירונים נמוכים יותר בהשוואה ל-2019, כאשר מעמד הביניים והעצמאיים סופגים את המכות הקשות ביותר. עתיד דור ההמשך בסכנה עם פערים חברתיים שרק גדלים אל מול העשירים שנפגעו הכי פחות. דוח מיוחד של שומרים, לתשומת לב ממשלת ישראל הבאה

יעל בר, מסעדת שלדון ברמת גן. צילום: ביא בר קלוש
יעל בר, מסעדת שלדון ברמת גן. צילום: ביא בר קלוש

הקורונה הבריאותית נבלמת סוף-סוף, אבל השלכותיה של הקורונה הכלכלית רק התחילו: כחצי מיליון ישראלים התדרדרו ב-2020 אל עשירונים נמוכים יותר בהשוואה ל-2019, כאשר מעמד הביניים והעצמאיים סופגים את המכות הקשות ביותר. עתיד דור ההמשך בסכנה עם פערים חברתיים שרק גדלים אל מול העשירים שנפגעו הכי פחות. דוח מיוחד של שומרים, לתשומת לב ממשלת ישראל הבאה

מעמד הביניים משלם את מחיר הקורונה הכלכלית: "לקחו אותנו כשק חבטות, את הכי קטנים במגזר העסקי ואמרו אתם תספגו את העול של כל המדינה"

הקורונה הבריאותית נבלמת סוף-סוף, אבל השלכותיה של הקורונה הכלכלית רק התחילו: כחצי מיליון ישראלים התדרדרו ב-2020 אל עשירונים נמוכים יותר בהשוואה ל-2019, כאשר מעמד הביניים והעצמאיים סופגים את המכות הקשות ביותר. עתיד דור ההמשך בסכנה עם פערים חברתיים שרק גדלים אל מול העשירים שנפגעו הכי פחות. דוח מיוחד של שומרים, לתשומת לב ממשלת ישראל הבאה

יעל בר, מסעדת שלדון ברמת גן. צילום: ביא בר קלוש

צאלה קוטלר הדרי

יחד עם

24.3.2021

תקציר הכתבה

"

את המכה שלנו אנחנו נקבל עוד חודש-חודשיים, כי בינתיים כל ההלוואות שנלקחו עדיין לא התחילו להיות משולמות, אבל נלקחו המון הלוואות, 800 אלף שקל רק בשנה האחרונה", אומרת לשומרים יעל בר, בעלת מסעדת שלדון ברמת גן, שיחד עם בעלה ושני ילדיהם בני ה-11 וה-8, חתומים על תביעה יוצאת דופן בסך שני מיליון שקלים נגד מדינת ישראל, "בגין ההחלטות השגויות במהלך משבר הקורונה אשר גרמו לריסוק כלכלי קשה והותירה אותנו ללא דבר". תביעה אותה המדינה מבקשת מבית משפט השלום בתל אביב, לדחות על הסף.

"אנחנו משפחה נורמטיבית, זוג עם שני ילדים וכלב", כך כתב התביעה של בני הזוג שעדיין לא חגגו 40 כל אחד, ואשר מגולל קריסה כלכלית, משפחתית ובריאותית. "נפלנו מאוד קשה", אומרת בר, "ואם לא הפוסט שפרסמתי בפייסבוק על המצב שלנו לא הייתי מצליחה להחזיק מעמד. עודדו אותי מנטלית ותרמו ועזרו לנו ללא עלויות. אחד תרם לנו חד-פעמי ואחרת עזרה לי מול רשות המסים לנסות לקבל עוד קצת מענקים. היא אמרה לי שהייתי אמורה לקבל החזר מענקים, כשקיבלתי בממוצע 8,000 שקל לחודש. אם היא לא הייתה נלחמת בשבילי, לא רק שלא הייתי מקבלת עוד הייתי צריכה להחזיר. ואני אחת ממאות אלפים שלא יכולים להילחם, ואין להם משאבים לעשות את זה".

אתם עסק משפחתי, של בעלך ושלך.

"נכון, כל הבית מתפרנס מהעסק הזה. אנחנו מעמד ביניים קלאסי, חיים בצניעות עם עסק בתחילת דרכו - רק שלוש שנים כולל הקורונה. היו לו עדיין הלוואות קיימות. זה לא עסק שהרוויח שנים שיכולנו לחסוך ולשרוד את משבר, ואנחנו משלמים מחיר כבד בגלל ההחלטות שנלקחו ולא היו נכונות למשבר הזה ולא בוצעו כראוי. פתחו את דובאי ואילו כאן בארץ הסגרים נמשכו סתם. סגרו את העסקים הקטנים, חצי שנה סגר מלא של משלוחים בלבד, זה מחדל מאוד גדול".

איך הסתדרתם?

"המינימום זה לשלם שכר דירה ולשלם בסופר, ופה זה נגמר. המענקים הסוציאליים עזרו חלקית. אבא שלי עזר המון עם כספים, אבל הוא לא אמור לקחת מהפנסיה שלו ולבזבז על משבר הקורונה. יש לי מטען מאוד כבד על המדינה ההתנהלות שלה והמחדלים שלה. חוסר ההוגנות שהייתה, האפליה בסגרים. בתי מלון היו פתוחים ומסעדות לא, כי הם טייקונים ואנחנו קטנים, ואין לנו את הכוח של בתי מלון".

מה זה עשה לתא המשפחתי?

"הבית כמעט התפרק, כולל הזוגיות והילדים מאוד הרגישו את זה. אבא שלי עזר, כך שלא היה מצב שלא קנינו קרטיב, אבל הם הרגישו את המתח בבית. את הכעסים, חוסר הסבלנות וגם היו שאלות אם אנחנו הולכים להיות עניים, כי אנחנו מסבירים שהעסק אולי לא ישרוד. הם בוגרים".

המסעדה הייתה חלום שלכם?

"תמיד היה לנו חלום להיות עצמאיים, החלום המקורי היה להקים עסק קטן עם אוכל ביתי ועובד או שניים. כשפתחנו את העסק היינו עם עוד שני שותפים והרשינו לעצמנו להתפרע ולהרחיב את החלום. מערכת היחסים עם השותפים עלתה על שרטון, אבל ידענו שהעסק מניב ולקחנו אותו על עצמנו והוצאנו אותם מהשותפות. לקחנו הלוואות, הכנסנו את אבא שלי כערב לעסק, כי ידענו שזה עסק שעתיד להצלחה ולא חשבתי שאני מסכנת לרגע את הכספים שלו. בסוף 2019 העסק התייצב והיינו כל כולנו בו, ואז הגיעה הקורונה ושיבשה את המצב".

מה זה עשה לחלומות שלך?

"יש לי דירה קטנה בעפולה, סוג של השקעה, משכירים ושוכרים, הייתה תקופה שחשבנו לגור בצפון בגלל יוקר המחיה אבל אין שם עבודה. אנחנו כבר 20 שנה כאן. היה לי פעם חלום למכור אותה ולקנות דירה במרכז והיה חלום לסגור את כל ההלוואות. היום זה רחוק מאיתנו. אם פעם הייתי מסתכלת על בניין יפה שבונים ואומרת לעצמי, פעם אני אקנה בו בית, היום אני אפילו לא מציצה עליו. החלומות די התפוגגו. אנחנו יודעים שיש לנו הרבה שנים לסגור את ההלוואות שנצברו. התחלנו לקחת הלוואות בערבות המדינה וחשבנו שיש לנו לשרוד חודש או חודשיים, אבל פתאום יש עוד סגר ועוד סגר".

מי שבסוף עזר לכם זה הציבור הרחב בעקבות הפוסטים שלך.

"לעומת הממשלה, הציבור הישראלי מבין את הקושי שלנו. לא הייתי מצליחה לפתוח מחדש את המסעדה בלי הפוסט בפייסבוק, ואין ספק שהייתי הולכת לפשיטת רגל. רק בזכות טוב ליבם של אנשים הצלחנו לפתוח מחדש".  

מה את מאחלת לילדים שלך אחרי השנה הזאת, איזה כיוון מקצועי היית רוצה שיבחרו?

"אני מאחלת להם להיות שכירים, מלומדים בתחום המחשבים או המשפטים - מה שיבחרו. הגשנו תביעה נגד המדינה, אבל הם דורשים סילוק על הסף ולא מוכנים לשאת באחריות שלהם ולא מוכנים להודות במחדלים שלהם. התביעה הוגשה גם בשם הילדים, כי הם חלק בלתי נפרד מהסבל שעברנו בשנה האחרונה. הגשנו תביעה בלי עורכי דין. המדינה רוצה לסלק את התביעה כי אומרים שאין לי זכות להתערב בהחלטות השלטון, אבל מי אמר שההחלטות טובות ואם הן כל כך טובות למה מסתירים אותם לשלושים שנה? אם זה לא יצלח יש לנו הרבה שנים לכסות את הבור שנפער".

"הבית כמעט התפרק, כולל הזוגיות והילדים מאוד הרגישו את זה", אומרת יעל בר. "אבא שלי עזר, כך שלא היה מצב שלא קנינו קרטיב, אבל הם הרגישו את המתח בבית. את הכעסים, חוסר הסבלנות וגם היו שאלות אם אנחנו הולכים להיות עניים, כי אנחנו מסבירים שהעסק אולי לא ישרוד. הם בוגרים"

יעל בר. צילום: ביא בר קלוש

העצמאים שילמו את המחיר הכבד ביותר

שנה לפרוץ משבר הקורונה וגלי ההדף מכים בעוצמה בחברה הישראלית, כאשר גם המעמדות הסוציו-אקונומיים חווים טלטלה עזה ולא לכיוון הרצוי, עם דגש על ציבור העצמאים, כמו בני הזוג בר מרמת גן שחולמים היום רק על לצאת מהסחרור שאליו נקלעו. בסקר שנערך בדצמבר האחרון על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה עלה כי 8%  מהעצמאים סגרו את העסק לצמיתות בשל משבר הקורונה.

על פי חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט כבר במחצית הראשונה של 2020 נסגרו 37,600 עסקים – מתוכם 1,550 מסעדות, ברים ובתי קפה, יותר מאלף עסקים מתחום קבלנות הבנייה והשיפוצים, כ-600 חברות הסעה ותחבורה וכ-450 חנויות אופנה והלבשה. החברה העריכה כי בשנת 2020 כולה יסגרו 80-85 אלף עסקים – עלייה של כ-85% בהשוואה ל-2019. גם החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים מצאה כי ככל שהעסק קטן יותר - כך הוא נפגע יותר מהמשבר הכלכלי שנגרם מהקורונה.

על פי דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" שפורסם בדצמבר 2020, מעמד הביניים בישראל הצטמצם בשישית (15.5%) וכשליש ממעמד הביניים בישראל ירדו לפחות רמה אחת במדרג הכלכלי.

האם ממשלת ישראל מפנה תשומת לב לשינויים ולדינמיקה הכלכלית שנוצרה בשנה האחרונה? האם ביטוח לאומי מייצר מידע בזמן אמת, ומאתר את מי שמתדרדרים אל העשירונים הנמוכים יותר? על פי פרופ' דניאל גוטליב, עד לאחרונה סמנכ"ל המחקר והתכנון בביטוח לאומי, התשובה היא לא, והסיבה לכך נעוצה בכמה משתנים: החל בהיעדר ניתוח מידע מספק בזמן אמת למרות שהוא קיים ונגיש, וכלה בהיעדרותם של גורמי מקצוע מסביב לשולחן מקבלי ההחלטות בממשלה. לדבריו, "ראשי משרד האוצר והביטוח לאומי דילגו מעל גורמי מקצוע מרכזיים בקבלת ההחלטות שלהם בממשלה", מה שהוביל לשיקולים פוליטיים הגוברים על מקצועיים.

על פי נתונים שמציג פרופ' גוטליב, אשר נעשו בסימולציות בהשתתפות ד"ר מירי אנדבלד, ד"ר אורן הלר ולהב כראדי על נתוני ביטוח לאומי עד אוגוסט 2020, משבר הקורונה דרדר כחצי מיליון ישראלים אל עשירונים נמוכים יותר מאלו שהם היו בהם בשנת 2019. נתונים בולטים הם מספר הנפשות שהתדרדרו משכבת מעמד הביניים המרכזית לשכבת הביניים הנמוכה: כ-194 אלף איש, ומשכבת הביניים הנמוכה לעשירוני העוני: כ-112 אלף איש. בסך הכל כ-309 אלף נפשות בישראל התקרבו בשנה האחרונה למצב של עוני וכ-20% נפלו ישירות משכבת הביניים המרכזית.

על פי נתונים שמציג פרופ' גוטליב, מספר הנפשות שהתדרדרו משכבת מעמד הביניים המרכזית לשכבת הביניים הנמוכה עומד על כ-194 אלף איש, ומשכבת הביניים הנמוכה לעשירוני העוני: כ-112 אלף איש. בסך הכל כ-309 אלף נפשות בישראל התקרבו בשנה האחרונה למצב של עוני

על פי הניתוח של פרופ' גוטליב כ-95% מהפגיעות במעמד הכלכלי התרחשו בשנה החולפת במעמד הביניים, כאשר רבים מהם גם עצמאיים ובעלי עסקים קטנים-בינוניים. הנתונים: 30% מהמשתייכים לעשירונים 5-8 נפגעו כלכלית והכנסתם ירדה, כאשר דווקא בעשירונים הנמוכים הפגיעה הייתה מינורית יחסית, זאת הודות למענקי הקורונה שלצד הקצבאות יצרו תמונת מצב של גידול בהכנסה הפנויה. נתונים דומים עולים גם מדוח של מכון המחקר של הכנסת שפורסם החודש, וכן מדוח העוני של ביטוח לאומי לשנת 2020.

כ-95% מהפגיעות במעמד הכלכלי התרחשו בשנה החולפת במעמד הביניים, כאשר רבים מהם גם עצמאיים ובעלי עסקים קטנים-בינוניים. על פי פרופ' גוטליב 30% מהמשתייכים לעשירונים 5-8 נפגעו כלכלית והכנסתם ירדה, כאשר דווקא בעשירונים הנמוכים הפגיעה הייתה מינורית יחסית

דוח העוני של ביטוח לאומי נעשה תוך אומדני 2020 ומחזק את ממצאיו של פרופ' גוטליב. לפיו, עשירוני הביניים, עשירון 4 עד עשירון 7, היו הנפגעים העיקריים ברמת החיים שלהם במשבר הקורונה, לאחר שהכנסתם ירדה ביותר מ-3%, וכמעט ב-4% בעשירון החמישי והשישי, גם לאחר הסיוע הממשלתי.

העתיד של נפגעי הקורונה הכלכלית נתקע

"מדובר בטלטלה בעלת השלכות רב-דוריות: עצמאים רבים יראו את שערי המעמד הבינוני הגבוה ננעלים בפניהם", כך כותבים מחברי הדוח תמונת מצב חברתית 2021 – הקורונה ומגפת האי שוויון בישראל, שפורסם השבוע על ידי מרכז אדוה, העוסק בריכוז מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל. דוח אשר מכוון זרקור אל המוביליות (הניידות) החברתית בישראל, כלומר אל המעבר בין העשירונים הכלכליים-חברתיים.

על פי הדוח, שנכתב על ידי שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, ברברה סבירסקי, יובל לבנת, ירון הופמן-דישון ואביב ליברמן – אי השוויון בישראל בא לידי ביטוי גם במגפת הקורונה הכלכלית. בזמן שעשירי ישראל עברו את משבר הקורונה עם מינימום פגיעה בהכנסות - ואף "עמדו בראש שורת הנהנים מהגנה וסיוע מדינתיים" - מעמד הביניים, העסקים הקטנים ועם דגש על ספקי השירותים נפגעו קשות.

"מדובר בשכבת אוכלוסייה שרבים בתוכה היו נתונים בתהליך של מוביליות כלכלית-חברתית, תוך הישענות על הצריכה הגוברת של הישראלים שירדה במהלך שנת הקורונה", נכתב. איך זה נראים הנתונים? הצריכה הפרטית לנפש בישראל ירדה בשנת 2020 ב-11%, ירידה גבוהה בהשוואה לירידה הממוצעת בצריכה לנפש בארצות ה-OECD ,שעמדה על 6.3% ב-2020.

"אם פעם הייתי מסתכלת על בניין יפה שבונים ואומרת לעצמי, פעם אני אקנה בו בית, היום אני אפילו לא מציצה עליו", אומרת יעל בר. "החלומות די התפוגגו. אנחנו יודעים שיש לנו הרבה שנים לסגור את ההלוואות שנצברו. התחלנו לקחת הלוואות בערבות המדינה וחשבנו שיש לנו לשרוד חודש או חודשיים, אבל פתאום יש עוד סגר ועוד סגר"

המחאה בבלפור, יולי 2020. צילום: ביא בר קלוש

"בעלי עסקים קטנים הם שכבה חברתית-כלכלית שקשה להגדירה", כך חוקרי מרכז אדוה, "אם בגלל שהיא מגוונת ביותר - עורכי דין לצד מספרות, מכונאי רכב לצד מוסיקאים, חקלאים לצד בעלי מוניות; אם בגלל ההבדלים הגדולים במספר המועסקים בשורותיה ואם בגלל הטווח הגדול של ההכנסות בקרב הנכללים בקטגוריה – למשל, הפער בין הכנסותיהם של משרדי עורכי דין המשרתים את התאגידים הגדולים ובין אלה של בעלי קיוסק שכונתי.

"חשוב לציין", נכתב, "כי 'עסקים קטנים' רבים הם פרויקט משפחתי רב דורי, תוצאה של שנים רבות של חיסכון, הלוואות ועבודה מאומצת. עסקים קטנים רבים אחרים הם ביטוי של שאיפה לעצמאות של נשים. סגירה של עסק קטן היא לרוב סיפור של מוביליות שנקטעה ושל עצמאות שסוכלה. במבט כלל-חברתי, מדובר בהחלשה של המעמד הבינוני הישראלי - ובמיוחד חלקו התחתון – שממילא היה מצומק בהשוואה בינלאומית".

בדוח אדוה מתייחסים גם לעובדי ההייטק בישראל, המשתייכים לעשירון העליון (השכר הממוצע בתחום עמד ב-2020 על כ-25 אלף שקלים בחודש) ומצביעים גם כן על הטבות למגזר זה שמזערו את הפגיעה הכלכלית בו במשבר הקורונה. "מדינת ישראל חפצה מאוד ביקרו של מגזר ההייטק. לפיכך, אין זה מפתיע כי היא לא הסתפקה בתנאי השוק הטובים מהם נהנה המגזר והוסיפה עליהם סיוע משלה.

"כך לדוגמה, בהודעה לעיתונות של רשות החדשנות צוין כי: 'בעקבות המשבר קיבלה הרשות לחדשנות תקציב של 600 מיליון שקלים לשם מתן מענקים כלליים ועוד 50 מיליון שקלים לשם מענקים לחברות הייטק שהפיתוחים שלהן יסייעו למלחמה בקורונה. נוסף על כך הרשות נותנת ערבות להקמת קרנות השקעה מקומיות בהיקף של חצי מיליארד שקלים. סיוע נוסף לענף ההייטק ניתן על ידי בנק ישראל, כאשר רכש במהלך 2020 דולרים בהיקף של 15 מיליארד, במטרה לבלום את העלייה בשער השקל מול שער הדולר. במהלך ינואר הכריז בנק ישראל על רכישה של 30 מיליארד דולר נוספים במהלך שנת 2021".

"עסקים קטנים רבים", נכתב בדוח מרכז אדוה, "הם פרויקט משפחתי רב דורי, תוצאה של שנים רבות של חיסכון, הלוואות ועבודה מאומצת. עסקים קטנים רבים אחרים הם ביטוי של שאיפה לעצמאות של נשים. סגירה של עסק קטן היא לרוב סיפור של מוביליות שנקטעה ושל עצמאות שסוכלה"

שר האוצר ישראל כ"ץ. צילום: רויטרס

"יש הרבה שהרוויחו ממשבר הקורונה וזה כאב לב, זה חוסר צדק", אומר יעל בר ממסעדת שלדון, שעמה פתחנו את הכתבה. "אני מרגישה שאנחנו פראיירים של המדינה, לקחו אותנו כשק חבטות, את הכי קטנים במגזר העסקי ואמרו אתם תספגו את העול של כל המדינה ממשבר הקורונה. דורשים ממני ארנונה כי לא הגעתי לירידה של 60% אלא 'רק' 53%, ובגלל זה לא נתנו לי הטבה בארנונה. אלה חודשים שהפסדתי והפעלנו את העסק רק בשביל לשמור על שפיות. אם היינו נשארים שנינו בבית בלי לעשות כלום ורק לראות את העסק נחרב, היינו מאבדים שפיות".

ישראל בפיגור אחרי מדינות ה-OECD

נושא הניידות החברתית והשפעת משבר הקורונה על המעמדות הכלכליים-חברתיים מדאיגים גם במבט עולמי. במאמר שפורסם החודש בגרדיאן הבריטי תחת הכותרת "החלום האמריקאי", גורסים הכותבים, פרופסורים לרווחה וסוציולוגיה שהוציאו לאחרונה ספר העוסק בעוני בארצות הברית, כי "הניידות החברתית כלפי מעלה בארצות הברית נשברה. תסתכלו על המספרים", הם מפצירים ושמים סימן שאלה על אותו חלום אמריקאי שמבטיח מוביליות חברתית בארץ כל האפשרויות.

עוד בבריטניה, פורסם החודש ברומטר הניידות החברתית 2021 – סקר נרחב שמספק תמונת מצב לגבי השפעת מגפת הקורונה על המעמדות השונים ושואל כיצד על הממשלה לפעול בנושא. למעלה ממחצית הציבור בבריטניה (56%) סבורים שהמגפה הגדילה את אי השוויון החברתי, 53% השיבו כי השלטון המרכזי והמקומי (42%) צריכים לעשות יותר לשיפור הניידות החברתית ולספק הזדמנויות לכולם. בינואר החולף פרסם גם הפורום הכלכלי העולמי (WEF) את דוח הניידות הסוציאלית הגלובלית 2020 בו ישראל מדורגת במקום ה-33 מתוך 82 מדינות. את המקומות הראשונים מאיישות המדינות הנורדיות.

האם ממשלת ישראל מפנה תשומת לב לשינויים ולדינמיקה הכלכלית שנוצרה בשנה האחרונה? האם ביטוח לאומי מייצר מידע בזמן אמת, ומאתר את מי שמתדרדרים אל העשירונים הנמוכים יותר? על פי פרופ' דניאל גוטליב, עד לאחרונה סמנכ"ל המחקר והתכנון בביטוח לאומי, התשובה היא לא

ראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: רויטרס

בישראל יש להדגיש כי המחקר על ניידות חברתית צעיר למדי וכמעט ולא נכתבו עבודות על הנושא, למרות שיש מאגר נתונים אדיר של עשרות שנים שיכול ללמד על הדינמיקה ולגזור מסקנות. נושא מחקר זה הוא קריטי למחקר על אי-שוויון, צדק חברתי ושוויון הזדמנויות בישראל ולניסיון לצמצום פערים שמתגברים.

ניצנים של הכרה בחשיבות הנושא עלו ב-2018, אז ביטוח לאומי יצר סקר ייעודי לנושא הניידות בין דורית. באותה שנה פרסם ה-OECD עבודה  נרחבת בנושא תחת הכותרת: A Broken Social Elevator? How to Promote Social Mobility. ממצאי המחקר של ה-OECD קבעו כי בהתחשב ברמות הנוכחיות של אי-שוויון וניידות חברתית בין-דורית, עלולים להימשך לפחות חמישה דורות, או 150 שנה עד שילד ממשפחה ענייה יגיע להכנסה הממוצעת, בממוצע בכל מדינות ה-OECD.

מחברי הדוח התריעו כי פוטנציאל המוביליות בישראל נשחק בשנים האחרונות ונמצא נמוך מהממוצע ביחס למדינות ה-OECD.

דוח העוני של ביטוח לאומי נעשה תוך אומדני 2020 ומחזק את ממצאיו של פרופ' גוטליב. לפיו, עשירוני הביניים, עשירון 4 עד עשירון 7, היו הנפגעים העיקריים ברמת החיים שלהם במשבר הקורונה, לאחר שהכנסתם ירדה ביותר מ-3%, וכמעט ב-4% בעשירון החמישי והשישי, גם לאחר הסיוע הממשלתי

צילום אילוסטרציה: רויטרס

ב-2019 קיים משרד הרווחה פאנל מומחים בעקבות הדוח של ה-OECD ובאותה שנה ניסחה גם קרן רש"י מתווה למוביליות חברתית והמליצה להכריז על מוביליות חברתית כיעד לאומי, שבמסגרתו מדינת ישראל תשים כמטרה לאפשר לכל ילד "לטפס בסולם החברתי ולממש את יכולותיו". עוד הדגישו במתווה, כי הנתונים מראים שבממוצע, קיים יחס שלילי ישיר בין אי שוויון בהכנסות לבין מוביליות חברתית: ככל שאי־השוויון במדינה גבוה יותר – המוביליות החברתית נמוכה יותר.

ביולי 2020 פרסמה קרן אחרת, קרן אדמונד דה רוטשילד, מסמך תחת הכותרת "כיצד ישפיע משבר הקורונה על עתיד ההשכלה הגבוהה ככלי למוביליות חברתית?" אשר הצביע על כך שקרוב למחצית מהסטודנטים שעבדו טרם משבר הקורונה פוטרו או הוצאו לחל"ת, וכן כמחצית מהסטודנטים שאיבדו את עבודתם דיווחו כי אינם זכאים לדמי אבטלה. "לאור משבר הקורונה והקשיים הכלכליים והלימודיים שהביא איתו לקהל הסטודנטים", נכתב, "קיים חשש מהותי מנשירה בשנה האקדמית הנוכחית, בעיקר בקרב אוכלוסיות פריפריאליות וכן בקרב סטודנטים בעלי משפחות".

מסקר שקיימה הקרן בחודשי הקיץ עלה כי כחמישית מהסטודנטים בישראל עלולים לנשור מהלימודים בעקבות משבר הקורונה, המשמעויות לעתידם החברתי-כלכלי ברורות ומשתקפות גם בסקר הלמ"ס לשנת 2020 שקבע כי, יש מתאם חיובי בין ההשכלה של האוכלוסייה לבין ההשכלה של ההורים: ככל שההורים בעלי השכלה גבוהה יותר, גם ילדיהם משכילים יותר.

שוויון הזדמנות לילדים? הפערים גדולים

עוד הרבה לפני הקורונה, אי אפשר להגיד שקברניטי המדינה לא ידעו על השחיקה בניידות החברתית בישראל. למעשה, כבר ב-2012, במחקר של גלית בן נאים ואלכסיי בלינסקי ממשרד האוצר, הם הצביעו על ירידה ברמת המוביליות בשני קצוות ההתפלגות, וכתבו: "בפרט בולטת הירידה במוביליות במאון העליון ובאלפיון העליון. חלק גדול ממי שבכל זאת הצליחו לטפס למעלה היו מועסקים בענף הפיננסים".

עוד נמצא כי בתחילת העשור הקודם, המוביליות של העשירון התחתון בישראל הייתה דומה לזו שבאיחוד האירופי, אולם כאמור מוביליות זו נמצאת במגמת ירידה. מהניתוח האקונומטרי עולה כי ככל שפרט נמצא בעשירון נמוך יותר, כן קטנה ההסתברות שלו לעלות לעשירונים גבוהים יותר.

על השאלה מה יהיה מצבם של מי שהתדרדרו בעשירונים בשנה האחרונה ומה יהיה מצבם בעוד שנה או שנתיים וכיצד הדבר ישפיע על ילדיהם, אין תשובות או תחזיות, אך זה המקום לציין כי מי שנפגעו בעיקר במשבר הקורונה הם משפחות עם ילדים. "המדינה יכולה לטפל בילד שמגיע רעב לבית ספר עם מענה של הזנה וביטחון תזונתי והיא יכולה גם לסייע כלכלית להורים כדי שלא ידרדרו ולחסוך מילדיהם את אתגר המוביליות החברתית", נשמעים קולות ביקורות על מדיניות הממשלה בקרב החוקרים את הנושא.

"בעיניים של כלכלן זה כשל שוק, כי ילד הוא כמו השקעה שיש לה תשואה טובה", אומר ד"ר אורן הלר, כלכלן בביטוח לאומי. "כשמשקיעים בהון האנושי שלו זה חוזר אחר כך לחברה ולכלכלה, אבל הורים שאין להם כסף, לא יכולים להשקיע בילד. לכן, זה כשל שוק שהמדינה יכולה לפתור אחרי שתכיר בבעיה הזאת"

צילום אילוסטרציה: רויטרס

"בראייה כלכלית יש כאן כשל שוק, כי נמנעת השקעה בהון האנושי של ילדים ולהשקעה זו תשואה גבוה מאוד בטווח הארוך", אומר ד"ר אורן הלר, כלכלן בביטוח לאומי שמוביליות חברתית היא תחום המחקר שלו. הלר מסביר שמוביליות חברתית חשובה הן מבחינה ערכית והן מבחינה כלכלית. לדבריו, "מוביליות חברתית מעידה על מידת השוויון בהזדמנויות בחברה ובניגוד לעמדות מגוונות שקיימות בהקשר של אי שוויון כלכלי והצורך בצמצומו, קיימת הסכמה רחבה יחסית שאי שוויון בהזדמנויות היא תופעה שלילית במובן הערכי והמוסרי.

"בראייה כלכלית, השקעה בהון האנושי של ילדים חוזרת לחברה ולכלכלה, אלא שהורים ללא אמצעים לא יכולים לעשות את ההשקעה הזאת וכך החברה כולה יוצאת נפסדת. זהו כשל שוק שעשוי להיפתר באמצעות התערבות ציבורית, בין אם בצורה של צמצום אי שוויון בהכנסות ובכך שיפור רמת השוויון בהזדמנויות, ובין אם באמצעות השקעה ציבורית בילדים עצמם ובפרט מתן שירותים ציבוריים איכותיים ונגישים לכל, בדגש על חינוך והשכלה".

מה אפשר לעשות? פרופ' גוטליב קורא לממשלה הבאה לקבוע בחוק תפקיד של יועץ יועץ חברתי שידע בין היתר, להתריע בזמן אמת על מידת הפגיעה במעמד הביניים. "תפקיד מקביל ליועץ הכלכלי הרשמי שהוא נגיד בנק ישראל", לדבריו. "במשבר הקורונה יועץ חברתי כזה, שתפקידו קבוע בחוק, היה גורם לכך שהממשלה הייתה חייבת לשמוע אותו גם אם ההמלצות שלו לא מקובלות עליה. יועץ כזה, אם היה, יכול היה להסתכל במבט מאקרו ומיקרו על העשירונים והמעמדות השונים בתקופת שיא המגיפה ויכול היה לצמצם מאוד את הפגיעה במעמד הביניים, מעמד שנפגע הכי קשה בעת הזו ושחיוני להגן עליו לצורך חיזוק היציבות החברתית-כלכלית".