בינואר 2020, בשיאו של קמפיין הבחירות לכנסת ה-23 וימים ספורים אחרי ביקורו בישראל של הנשיא הרוסי פוטין, שוחררה הצעירה נעמה יששכר, שנשלחה ליותר משבע שנים בכלא הרוסי באשמת אחזקת סמים, ושבה ארצה במטוס ראש הממשלה נתניהו. העיתונאי עמית סגל כתב על כך אז בידיעות אחרונות, כי "ישראל פרשה השבוע שטיחים אדומים בפני ראש ארגון חוטפים, מנהיג משטר פשע ורשע שבעיניו צדק הוא שם של כוכב, לא חלילה עיקרון מוסרי. פוטין זרק צעירה תמימה ממדינה ידידותית להירקב בכלא שנים ארוכות רק כי הוא יכול, ואחר כך סחר בה ללא בושה כמו מיליציה מזרח תיכונית, רק בסגנון מעונב ובמחירים גבוהים יותר".

ישראל הרשמית אמנם לא אמרה זאת מפורשות וגם בצד הרוסי דחו את הדברים בטענות של "קונספירציה", אבל לפי כל ההערכות, בתוך המחירים הגבוהים אליהם התייחס גם סגל, נכללה ההבנה שמתחם חצר אלכסנדר, נכס היסטורי בלב העיר העתיקה של ירושלים בסמוך לכנסיית הקבר הקדושה לנצרות, יעבור מבעלות ארגון OPS בראשו ניקולאי וורנוצוב הופמן, לארגון בעל השם הדומה להפליא, ה-IOPS - ראשי תיבות של Imperial Orthodox Palestine Society. מדובר בארגון רוסי המקושר למשטר פוטין, שהביע תמיכה בחמאס מאז טבח השבעה באוקטובר, ואשר בראשו עומד סרגיי סטפאשין, לשעבר ראש הממשלה וראש שירותי הביון הרוסיים, ה-FSB.

אלא שזמן קצר לאחר מכן הזירה המדינית נכנסה להקפאה ממושכת, פועל יוצא של מגפת הקורונה ולאחר מכן שתי המלחמות שפרצו בזו אחר זו, המתקפה הרוסית על אוקראינה ומלחמת שבעה באוקטובר בישראל. בד-בבד, בזירה המשפטית פסק בית המשפט המחוזי בירושלים ב-2022, כי חצר אלכסנדר תישאר בידיו של ארגון ה-OPS. אולם לאחרונה שבו הרוסים לפעול במרץ בנושא, תוך שהם מגבירים את הלחץ על ישראל לממש את ההבטחה לכאורה. סטפאשין, מטעם ה-IOPS, אמר בראיון בשנה שעברה, כי שר החוץ הרוסי לברוב הפעיל לחץ על הצד הישראלי, כדי להבטיח את העברת הנכס לידי רוסיה. סוגייה שעל פי דיווח גם ב-ynet הייתה חלק מהדיונים בין נתניהו לפוטין בחודשים האחרונים.

הלחצים נשארו פרי באופן חלקי בשלב זה מבחינתה של רוסיה. נתניהו הקים בשנת 2024 ועדה שתדון בהעברה, ובכך סלל את הדרך למסירת המתחם לידיה של רוסיה. בשיחה עם שומרים אמר ניקולאי וורונצוב-הופמן, מנהלה של חצר אלכסנדר, כי יש לו מעט תקווה שהנכס ההיסטורי יוכל להישאר בידיו, והביע חשש כי ההחלטה כבר התקבלה פוטין ונתניהו. "במערכת היחסים בינינו לבין הרוסים יש ציפייה למחוות הדדיות", אמר ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר מאיר בן שבת לתוכנית "זמן אמת", בתשובה לשאלה האם הייתה עסקה. "לא הכול בנוי על עסקים", המשיך, "אנחנו מקבלים מחוות, אנחנו נותנים גם מחוות". 

צער על החלטת האו"ם להכיר בישראל 

בשבוע שעבר קיבלה הוועדה שהקים נתניהו החלטה, אולם לפני הפירוט, כמה מילים על ארגון ה-IOPS. מדובר בארגון שעמד מאחורי אויביה של ישראל מאז פרצה מלחמת שבעה באוקטובר. כך למשל, יושב הראש שלו סטפאשין האשים את ישראל ואת ארה"ב באחריות למלחמה כבר ב-10 באוקטובר 2023. פחות משבועיים לאחר הטבח השווה סטפאשין את תגובת ישראל בעזה, למצור של גרמניה הנאצית על לנינגרד (כיום סנט פטרסבורג), שבו מתו כמיליון רוסים, וכינה אותה "אפילו יותר אכזרית". בהזדמנות אחרת, בראיון בשנה שעברה, סטפאשין הביע צער על החלטת ברית המועצות להכיר במדינת ישראל בעת שהוקמה. 

יו"ר השלוחה של IOPS בבית לחם, דאוד מאטר, הדהד את דבריו של סטפאשין, והעניק תמיכה לחמאס בראיון לתקשורת רוסית ימים ספורים אחרי טבח השבעה באוקטובר. "ישראל נגד הדת המוסלמים ואפילו נגד הנצרות", אמר. "אנשים לא יכולים לסבול את זה יותר".

גם בתוך גבולות רוסיה, ה-IOPS תמך באופן קבוע בשורה של אירועים בבתי ספר וברשויות, שמטרתם לקדם את האג'נדה הפלסטינית והאנטי-ישראלית. באחד המקרים, תערוכה בשם "פלסטין בליבנו" התקיימה בינואר האחרון במחוז קלוגה בתמיכת ה-IOPS, והציגה דיוקן גדול של איסמעיל הנייה, ראש חמאס שחוסל על ידי ישראל חצי שנה קודם לכן. בסמוך אליו נתלה ציור נוסף המציג את יאסר ערפאת לוחץ יד בחום לנשיא פוטין.

לצד סטפאשין, ראש מועצת הנאמנים של IOPS הוא ניקולאי טוקרב, ראש חברת טרנסנפט (Transneft), חברת נפט ממשלתית רוסית, ואיש ק.ג.ב לשעבר, ששירת בארגון לצדו של פוטין בעיר הגרמנית דרזדן במהלך המלחמה הקרה. חברים נוספים במועצת המנהלים כוללים את סרגיי קטירין, מייסד לשכת המסחר והתעשייה הרוסית, תפקיד בו הוא פעל למען הגדלת הסחר עם איראן והתנגדות לסנקציות עליה.

עדות מגזרה אחרת לכך שהשפעת ה-IOPS השתמשה בדת לצרכים פוליטיים התקבלה ב-2023, כאשר סטפאשין קידם את גיוסם של כמרים לפלישה הרוסית לאוקראינה. חברי הקבוצה נסעו לאורך קווי החזית בכנסייה ניידת ונשאו איקונה מירושלים כדי להציע את מה שתוארה על ידם כ"תמיכה רוחנית" לחיילים רוסיים.

הכדור בידיו של נתניהו

אז מה יהיה גורלו של מתחם חצר אלכסנדר? הצדדים התכנסו בשבוע שעבר בבניין ממשלתי בירושלים לדיון בנושא. בצד אחד של החדר הצפוף, נציגים של המשטר הרוסי, מגובים במשרד עורכי הדין למפר, צפו בקשב רב בהליך כדי להבטיח שיקבלו בעלות על המתחם. בצד השני, נזירות בגלימות והמנהל וורונצוב-הופמן, התנגדו. וביניהם נציגי המחלקה המשפטית במשרד ראש הממשלה הקשיבו לטיעוני שני הצדדים, שלעיתים קרובות כללו קטעים שונים של מכתבים וספרים המתוארכים למאה ה-19, אשר נופנפו על ידי הצדדים היריבים כדי לטעון לבעלות.

בתום יומיים של דיונים, הוועדה הודיעה כי היא תרכז את כל החומרים הרלוונטיים ותגיש אותם לנתניהו להכרעה סופית בעניין. האם ראש הממשלה יעניק לארגון המצדד בחמאס אחיזה נדל"נית בלב ירושלים? הכדור בידיו. 

שומרים פנה לתגובת משרד ראש הממשלה, כאשר זו תתקבל הוא תובא. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים