הכנסת אמנם עברה לפעול במצב חירום, שבו אמורה להיות מקודמת רק חקיקה בענייני המלחמה או חקיקה בהסכמה עם האופוזיציה. אולם בפועל, בכסות המלחמה באיראן וכשהציבור הישראלי עסוק בהתגוננות מאיום הטילים הבליסטיים, מקודמות הצעות חוק של הקואליציה שנועדו לחזק את כוחה של הממשלה על חשבון שומרי הסף, ועוד קודם למלחמה היוו חלק בלתי נפרד מבליץ החקיקה של ההפיכה המשטרית. 

בשבוע הקרוב ידונו בוועדות הכנסת שלוש הצעות חוק כאלה. 

1.

‍

‍

החוק שיסרס את מח"ש ויכפיף אותו לדרג הפוליטי

ביום שלישי השבוע תדון הוועדה המשותפת של ועדת חוקה והוועדה לביטחון לאומי בהצעת חוק שהגיש ח"כ משה סעדה (ליכוד) לתיקון פקודת המשטרה המבקשת לקדם שליטה של שר המשפטים במחלקה לחקירת שוטרים. על פי ההצעה, מח"ש תנותק מפרקליטות המדינה אליה היא כפופה כיום, ותוכפף ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד. ראש מח"ש ימונה ע"י השר, ובסמכות המחלקה יהיה לחקור גם אנשי פרקליטות. 

ההחלטה תאפשר לדרג הפוליטי להתערב בחקירות ובתביעות, בפרט בתיקי שחיתות של נבחרי ציבור, לא רק באופן יזום אלא גם כאפקט מצנן, כיוון שאנשי מח"ש יחששו שקידומם יפגע אם לא ירצו את השר, כפי שכבר קורה במשטרה כיום. 

2.

‍

‍

החוק שיאפשר שלילית אזרחות או תושבות ישראלית

ביום רביעי השבוע תעלה בוועדת חוקה, חוק ומשפט הצעת חוק יסוד כניסה, הגירה ומעמד בישראל שיזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). מעבר לעובדה שלא זו העת לקדם חוקי יסוד כבדי משקל, מדובר בהצעת חוק שנויה במחלוקת שוועדת השרים לענייני חקיקה ניסתה להעביר מתחת לרדאר, כשאישרה אותה בחודש מרץ. 

לא רק שלא יצאה אז הודעה בנושא, בהודעה מוקדמת לאותה ישיבה של ועדת השרים נאמר שההצבעה בנושא בכלל נדחתה. מאז אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית וביום רביעי, בחסות המלחמה והיעדר הקשב הציבורי לכך, תדון ועדת חוקה בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת החוק. 

בהצעה נכתב כי הכנסת תקבע תנאים לשלילת אזרחות או תושבות ישראלית, מה שמרחיב את הדיון ממהגרי העבודה לקבוצות נרחבות שהקואליציה תראה בהן איום

ההצעה כלולה בסעיף 93 בהסכם הקואליציוני שבין הציונות הדתית לליכוד, ומכילה סעיפים מחמירים יותר מאלו שהיו בהסדר שנפסל בבג"ץ לגבי מדיניות ההגירה. היא מאפשרת לכלוא למשך זמן בלתי מוגבל זרים שאי אפשר לגרש; לשלול מזרים את האפשרות לפנות לבתי משפט בישראל בנושאים מנהליים, מה שפוגע בזכות הגישה לערכאות; להחזיק בכספם של שוהים בלא היתר במדינה, ולהגביל את תנועתם לאזורים גיאוגרפיים מסוימים בארץ. 

בסעיף נוסף בהצעה נכתב כי הכנסת תקבע תנאים לשלילת אזרחות או תושבות ישראלית, מה שמרחיב את הדיון ממהגרי העבודה לקבוצות נרחבות שהקואליציה תראה בהן איום. וכאילו כל זה לא מספיק, ההצעה כוללת בתוכה פסקת התגברות, כיוון שהיא קובעת שבכל סתירה בין חוק זה לחקיקה אחרת, כולל חוקי יסוד, יגבר חוק יסוד ההגירה על האחרים. 

3.

‍

‍

החוק שיאפשר לממשלה לאיים על ערוצי החדשות בישראל

ביום שלישי השבוע תדון הוועדה לביטחון לאומי בהצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד) המוכרת בשם "חוק סגירת האינטרנט" ומבקשת להפוך את הוראת השעה המוכרת בשם "חוק אלג'זירה" להוראת קבע ולהרחיב את סמכויותיה. מכוחה הוגבלו שידורי הערוץ הקטארי אל-ג'זירה והערוץ הלבנוני המקורב לחיזבאללה אל-מיאדין עד סוף 2025, אבל אפשר היה לצפות בהם ביוטיוב, ברשתות החברתיות ובאמצעות צלחת לוויין פרטית. 

חברי הקואליציה כבר הבהירו בדיונים סביב "חוק אלג'זירה", כי הוא מהווה מבחינתם בסיס לשינויים ובכוונתם להפעיל את החוק גם נגד כלי תקשורת ישראלים

הצעת החוק שמקדם קלנר מבקשת להעניק לשר התקשורת את הסמכות לשבש קליטת שידורי לוויין ולדרוש מנציגי יוטיוב ויתר הרשתות החברתיות לחסום את האפשרות לצפות בשידורי הערוץ מישראל. הצווים שיוציא השר לא יהיו כפופים לביקורת שיפוטית, "זה מיותר ומכניס לנו חסמים ובלמים שהם לא ענייניים", אמר קלנר באחד הדיונים שקיימה הוועדה לביטחון לאומי בנושא. 

גורמי מקצוע הבהירו בדיון שהתקיים בועדה בראשית יוני, כי חברות בינלאומיות כמו יוטיוב או פייסבוק אינן מחויבות להיענות לבקשת השר ולא ניתן לכפות זאת עליהן גם אם הצעת החוק תעבור. אבל כשמדובר בכלי תקשורת ישראלים, השפעת השר כמובן יותר גדולה. חברי הקואליציה כבר הבהירו בדיונים סביב "חוק אלג'זירה", כי הוא מהווה מבחינתם בסיס לשינויים ובכוונתם להפעיל את החוק גם נגד כלי תקשורת ישראלים, ולחוקק חוק קבוע, שאינו מוגבל בזמן ואינו כפוף לפיקוח משפטי או לחוות דעת ביטחוניות. הצעת החוק של קלנר נועדה לענות על ההצהרות הללו. 

"דיון החירום" של גפני, פיזור הפגנה ללא סמכות

בשבוע שעבר, שגבה את חייהם של 25 אזרחים, למעלה מ-2,500 פצועים ולמעלה מ-8,000 מפונים מזירות החורבן שהותירו הטילים הבליסטיים מאיראן, ביטלה ועדת הכספים דיון שעסק בהשלכות המלחמה על תקציב המדינה ודחתה בשבוע דיון במדיניות מס רכוש ובמתווה הפיצויים לעסקים מושבתים. למרבה התדהמה, הדיון היחיד שקבעה באותו שבוע היה סקטוריאלי לחלוטין. כך, לבקשת משרד הדתות קיים היו"ר משה גפני (יהדות התורה) דיון שנועד לקבוע את השתתפות הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות. גפני מסר בתגובה לביקורת בנושא, כי מדובר היה ב"הכרח, מכיוון שהיה זה היום האחרון לפני פקיעת הוראות החוק", שנועד למנוע מהרשויות המקומיות לספוג את ההוצאות הללו. 

הדיון היחיד שקבעה ועדת הכספים בשבוע שעבר היה סקטוריאלי לחלוטין. לבקשת משרד הדתות קיים היו"ר משה גפני דיון שנועד לקבוע את השתתפות הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות

עוד בשבוע שעבר, ביום רביעי אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק שמבקשת להאריך בחצי שנה את הוראת השעה המסמיכה את צה"ל ושב"כ לחדור למצלמות אבטחה פרטיות. חמישה ח"כים נכחו במליאה בעת ההצבעה. המשמעות היא שכוחות הביטחון יוכלו לחדור לאותן מצלמות שמחוברות לרשת ולבצע בהן פעולות, ללא אישור או ידיעת בעליהן וללא צו בית משפט. 

שומרים כבר עמד על הבעייתיות שבחדירה כזו לפרטיות בסקירה נרחבת בנובמבר 2023, כשתזכיר החוק שקידם משרד הביטחון הוגש לראשונה, והזכיר שלא ברור עד כמה יש כאן פגיעה בביטחון המדינה, טיוח ראיות או סחיטה. 

ואי אפשר, למרבה הצער בלי פגיעת המשטרה בחופש המחאה ובחופש הביטוי. אירועי מחאה שקטים נגד המלחמה שכללו מספר מפגינים מצומצם, שלא עמד בסתירה לדרישות ההתקהלות, דוכאו בשבוע האחרון תחת איומי מעצר או הפגנת אלימות מצד השוטרים. בחיפה, למשל, עוכבו ביום שני חמישה מפגינים שעמדו במשמרת מחאה שקטה שקראה לעצור את המלחמה. בין היתר "נימקה" השוטרת במקום, ש"לעצור את המלחמה זה דבר שהוא לא חוקי לשים על החולצה". 

באגודה לזכויות האזרח מציינים כי פסיקות והנחיות כבר קבעו שלמשטרה אין סמכות להתערב בתכניהן של הפגנות ולצנזר שלטים וחולצות מחאה שאינם תואמים את המסרים המקובלים עליה. נותר לקוות שגם כאן, לא נראה חקיקה בנושא. 

נתניהו נגד היועמ"שית, רגב נגד זכות יסוד

גם בממשלה החלו צעדים תומכי הפיכה כבר בימים הסמוכים לתקיפה באיראן. ביום שני שעבר ביקש נתניהו מבג"ץ לאפשר לו למנות את אלוף דוד זיני לראשות השב"כ, למרות קביעת בג"ץ כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בנושא, בגלל חקירת שב"כ את אנשי לשכתו בפרשת קטארגייט. בקשת נתניהו נמסרה במסגרת תגובה שהגיש לעתירה שמהווה עבורו הרמה להנחתה. בעתירה נתבקש בג"ץ לבטל את חוות דעתה של היועמ"שית, שאסרה על נתניהו להיות מעורב במינוי. 

נתניהו דרש בתגובתו לאפשר לו למנות את זיני באופן "בהול" או לכל הפחות לאפשר לזיני להתחיל חפיפה עם סגן ראש שב"כ, שמכהן כממלא-מקום מאז פרישתו של רונן בר לפני שבוע. חפיפה כזו פירושה החלת עובדות בשטח, שאחר כך יהיה קשה להתנער מהן. "עמדת ראש הממשלה נחרצת נגד העברת סמכויותיו אפילו לשעה אחת", כתב נתניהו, וטען כי דווקא המערכה מול איראן מחייבת מינוי קבע של זיני, על אף שהוא אינו מגיע מתוך השב"כ ואינו מצוי בעבודת הארגון.

הגבלה גורפת נוספת נטולת כל מקור חוקי נעשתה בשבוע שעבר ע"י שרת התחבורה מירי רגב. משרד התחבורה הורה לאפשר יציאה מישראל בטיסה או בשיט רק לתיירים ולדיפלומטים ולא לאזרחי ישראל

הגבלה גורפת נוספת נטולת כל מקור חוקי נעשתה בשבוע שעבר ע"י שרת התחבורה מירי רגב. משרד התחבורה הורה לחברות התעופה והספנות הישראליות, היחידות שפועלות בימים אלה, לאפשר יציאה מישראל בטיסה או בשיט רק לתיירים ולדיפלומטים ולא לאזרחי ישראל. הסיבה התמוהה - מניעת התקהלויות וצמצום הסיכון לפגיעה המונית - כאילו בעלי האזרחות הזרה אינם חשופים להתקהלות, או שעליהם מגוננת הממשלה פחות. 

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח עו"ד עודד פלר פנה לרגב בדרישה לבטל אפליה זו, בנימוק שזכות היציאה מהארץ היא זכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ושלילתה פוגעת בזכות זו ובזכויות נוספות כמו הזכות לבריאות והזכות למשפחה. ובכל מקרה איסור כזה צריך להתנהל תחת קריטריונים ברורים ושקופים כמו מנגנון חריגים ואפשרות לערר.

ביום שישי שעבר אמורה הייתה להרחיב ועדת החריגים, שבוחנת את הבקשות לטוס לישראל, את פעילותה גם לטיסות היוצאות ממנה. כל אדם שמבקש לצאת מישראל ידרש למלא טופס כזה, אבל בעוד שזרים ודיפלומטים יאושרו באופן כמעט אוטומטי, ישראלים (גם כאלה בעלי דרכון זר) יצטרכו לנמק באופן מפורט יותר את רצונם, ואם יתגלה כי הנימוק שנתנו ליציאתם היה שיקרי, הם יידחקו לתחתית סדר העדיפויות כשיבקשו לחזור.

בתחילת השבוע (יום א') שינה משרד התחבורה שוב את המתווה, לאחר שהבין שהוא בעייתי. כעת תתאפשר יציאה לכולם, אך מי שיצא יוכל לרכוש כרטיס חזרה רק לאחר שלושים יום לפחות מרגע צאתו. 

שומרים ימשיך לעקוב ולעדכן. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים