העימות בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, צפוי להגיע לשיאו מחר (חמישי) כשהיועמ"שית תמסור את תגובתה לעתירות שמבקשות להדיח את השר מתפקידו, בעקבות התערבויותיו בעבודת המשטרה. בלב העתירות עומדת התערבותו במינוי קצינים, במטרה להשפיע על מדיניות המשטרה.

בחודש האחרון העלה בן גביר, יום אחר יום, סרטונים שהמחישו את התערבותו במינויים שנויים במחלוקת. בראשון שבהם הכריז על מינוי מפקד תחנת חדרה, סנ"צ עמית פולק, לתפקיד ראש ענף שיטור וקהילה במחוז חוף. ההכרזה נעשתה במקביל לפתיחת משפטו הפלילי של פולק, הנאשם בתקיפת מפגין מול בית נתניהו בקיסריה ובשיבוש הליכי משפט.

בן גביר הגדיר אותו כאחד הקצינים "המקצוענים ביותר במשטרה" וכ"קצין נרדף שעשו לו שיימינג על ידי כל מיני אנרכיסטים". קצין בכיר לשעבר מתפלץ: "פולק היה צריך לצאת לחופשה או להשעיה עד תום משפטו. זו הפעם הראשונה שאני שומע על קצין משטרה שממשיך לעבוד לאחר הגשת כתב אישום נגדו". למחרת הגיע בן גביר לבסיס יחידת המסתערבים של מג"ב איו"ש כדי להודיע למפקד היחידה על העלאתו בדרגה, במקביל לחקירה פלילית שניהלה מח"ש באותו יום נגד פקודיו, שירו למוות מטווח קצר בשני פלסטינים.

ההחלטה על הקידום התקבלה עוד קודם לירי, אך עצם הקישור שעשה בן גביר – שהצטלם בבסיס היחידה תוך מחאה על חקירת האירוע - מאותת לשוטרים מהם השיקולים לקידום בעיני השר. ד"ר יעל ליטמנוביץ, שחוקרת את הנעשה במשטרה מטעם מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת כי "אנחנו עוד לא יודעים הכול על מה שקרה שם, החקירה עוד לא הסתיימה. אבל החלטה על קידום בשלב הזה היא אקט שמשחית את המשטרה".

ג'וש בריינר, כתב המשטרה של "הארץ", שעוקב אחר תהליך הפוליטיזציה של המערכת וחשף חלק ניכר מהאירועים בכתבה, מזכיר לא אחת קצינים שסיפרו על "אודישנים" שעברו אצל השר או אנשי לשכתו. בן גביר עצמו לא מסתיר את מעורבותו ואת החשיבות שהוא מייחס למינוי ולקידום קצינים שהצהירו שיישמו את מה שהוא מכנה "מדיניות השר" או שכבר סיפקו קבלות בשטח לאג'נדה שהוא מוביל. "אני מדבר עם מפקדי תחנות, מזמין אותם לראיונות, בודק, עושה עבודה מקיפה", אמר לפני שנה לעלון "מצב הרוח" המחולק בבתי כנסת. "אם אני רואה שמדובר באנשים שיקיימו את המדיניות, הם ממונים".

בן גביר הגדיר אותו כאחד הקצינים "המקצוענים ביותר במשטרה" וכ"קצין נרדף שעשו לו שיימינג על ידי כל מיני אנרכיסטים". קצין בכיר לשעבר מתפלץ: "פולק היה צריך לצאת לחופשה או להשעיה עד תום משפטו"

"בן גביר מבין מה הנקודה הכי רגישה אצל שוטרים – ועליה הוא לוחץ"

"בן גביר איש חכם", אומר קצין לשעבר. "הוא מבין שהדבר החשוב ביותר במשטרה הוא קידום בתפקיד ובדרגה, שממנו נגזרים המשכורת והתנאים. זו הנקודה הכי רגישה אצל שוטרים, ועליה הוא לוחץ". לדבריו, השר שואל שוטרים מה דעתם על הפגנות ערבים ועל הריסת מבנים לא חוקיים במגזר הבדואי. "לעיתים אלו מקורביו שמתקשרים לברר, גם אצל קצינים זוטרים, כיצד יטפלו באירוע מסוים. ככל שהדעות שלך תואמות את האידיאולוגיה של עוצמה יהודית, הסיכוי שלך להתקדם עולה", מסכם הקצין.

אין קצינים שאומרים לשר את מה שהוא רוצה לשמוע, רק כדי להתקדם?

"יש כאלה שיודעים שאם יגידו לו את מה שהם באמת חושבים, הם לא יקודמו לשום מקום. ולהפך: הוא אומר למי שמוצאים חן בעיניו – תגיד למפכ"ל שאתה הולך לתפקיד איקס ולא למה שחשבו לתת לך, כי הדעות ששמע ממך מתאימות לו.

"תראי איך בן גביר חזר בו מהקידום של רפ"ק רינת סבן לתפקיד עוזרת ראש אגף חקירות, רק משום שלא מצאה חן בעיניו הדרך שבה העידה בתיק 4000. זה בכלל לא מעניינו, לא התפקיד הזוטר ולא העדות. אבל כך הוא מאותת לקצינים הבאים בתור להעיד בתיקי נתניהו: תראו מה יקרה לכם אם תעידו לא טוב".

במסגרת התן-וקח עם נתניהו זה כנראה משתלם לו, אבל אין לו גם אינטרסים אישיים בלהב 433 ובאגף החקירות?

"יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) חוקרת את אנשי לשכת בן גביר בחשד לחלוקת רישיונות נשק פרטי ללא סמכות. כל עוד החקירה פתוחה, אני מעריך שהוא ייצר עוד ועוד התנגשויות עם אגף חקירות".

"המינויים הם הכלי הכי חזק של השר", אבחן ניצב בדימוס יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים לשעבר. אהרונוביץ דיבר בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה, שהתקיים בנובמבר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "אני מעולם לא ראיינתי רפ"ק או סנ"צ", הוא אמר שם. "כשהיה המפכ"ל מגיע עם הדרגות הייתי מאשר, לא רוצה לומר בלנקו, כי אלה אנשים שעברו את כל הוועדות. המפכ"ל אישר אותם, מבחינתי זה סגור. לגבי ניצבים או תנ"צים, הייתי שואל לפעמים, כי הכרתי את האנשים".

אצל בן גביר, לעומת זאת, הגבולות פרוצים. זה קורה משום ש"חלק מהנהלים הנהוגים לגבי מינויים במשטרה הם בגדר נורמות לא כתובות", אומרת ליטמנוביץ, "הן לא התקבעו בצורה פורמלית ולכן קל לנצל אותן".

באותו כנס אמר ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), שכיהן כסגן שר לביטחון פנים וכראש אגף חקירות במשטרה, כי "לכל שר יש מדיניות, אין שר שאין לו".

"נכון, לאורך השנים היו שרים שהתערבו יותר ופחות, אבל אין ספק שהיום אנחנו בנקודת קיצון שטרם הייתה, מבחינת התערבות השר בעשייה האופרטיבית של המשטרה. המשטרה היא גוף עצמאי. שר אינו מפכ"ל-על ולא אמור לטפל בעניינים קונקרטיים. הפיקוח שלו נועד לוודא טיפול ממלכתי בנושאים שנוגעים לאינטרס הציבורי, דווקא משום שמדובר בגוף בעל כוח רב, וחשוב לוודא שהוא לא מנוצל לרעה". 

"לאורך השנים היו שרים שהתערבו יותר ופחות, אבל אין ספק שהיום אנחנו בנקודת קיצון שטרם הייתה, מבחינת התערבות השר בעשייה האופרטיבית של המשטרה. שר אינו מפכ"ל-על ולא אמור לטפל בעניינים קונקרטיים"

המפקדים מתחלפים במהירות – גם בתפקידים מורכבים

קשה לעקוב אחר מינוי קצינים בעידן בן גביר. גם בפורום הניצבים למען הדמוקרטיה, שחברים בו קצינים בכירים בדימוס, מתקשים לעמוד בקצב. כך למשל אצל מפקדי תחנות. באשדוד כיהן מפקד התחנה שלוש שנים וחצי. ביולי 2024 החליף אותו סנ"צ מאיר חכמון, שפיקד על התחנה עשרה חודשים בלבד, לפני שקודם לפקד על חטיבת סה"ר.

קצין אחר, קובי יגן, מונה באוקטובר 2024 למפקד תחנת יבנה, ושבעה חודשים אחר כך קודם לדרגת נצ"מ ועבר לפקד על תחנת לוד. בעבר פורסם ב"הארץ" כי יגן נפגש עם בן גביר בטרם קיבל את המינוי בלוד. "נודע לי שמפקד התחנה, שעובד יפה מאוד, עוזב אחרי חמישה חודשים בלבד", כתב ראש העירייה יאיר רביבו לשר. "זה לא דבר הגיוני ובריא לעיר עם כאלה אתגרים".

התרבות הארגונית במשטרה תמיד עודדה תזוזה בין תפקידים רוחביים, אך בוודאי לא בטיפוס כה מהיר. "המשטרה מאופיינת בסבבים של כשנתיים בכל תפקיד, כדי שלא ייווצר ניצול לרעה של כוח" מסבירה ליטמנוביץ. "לא טוב שמפקד תחנה הופך לשריף. התזוזה אמורה לרענן את המערכת ולמנוע השחתה. גם אני מתרשמת שבתקופת בן גביר התחלופה מהירה יותר באופן חריג".

אחת המקפצות המשמעותיות לקידומים היא המזכירות הביטחונית של השר. תפקיד המזכיר הביטחוני נוצר בעקבות ועדת אור שחקרה את ההתנגשויות בין ערביי ישראל לכוחות הביטחון באוקטובר 2000. הוא נועד לספק לשר גב מקצועי לקבלת החלטות. "היה ראוי שמזכיר ביטחוני יהיה תפקיד אחרון לפני פרישה", אומרת ליטמנוביץ, "כדי שמי שמאייש אותו לא יקבל החלטות לא מקצועיות, כדי לרצות את השר".

בפועל, מי שמאיישים את התפקיד היו מלכתחילה מקורבים לבן גביר, והמשיכו ממנו לתפקידים בכירים במשטרה. נציב שב"ס קובי יעקובי, שנחשב לקצין הבכיר המקורב ביותר לשר, מונה על ידו למזכיר ביטחוני וקודם במהירות לדרגת ניצב. שנה לאחר מכן עבר לשב"ס, גוף שהנעשה בו, בעיקר ביחס לאסירים הביטחוניים, מעניין מאוד את פטרונו.

שומרים חשף כי שלושה מאחיו של יעקובי קודמו בשנתיים האחרונות באופן שמעורר סימני שאלה. אחת מהשלוש גויסה למשטרה ישירות לדרגת רב פקד, לתפקיד עוזרת של אילנה שושן, שקודמה בתקופת בן גביר לתנ"צ ובהמשך לניצב והיום היא משמשת כראש אגף משאבי אנוש במשטרה.

אחריו מונה לתפקיד המזכיר הביטחוני משה פינצ'י. תשעה חודשים לאחר מכן כבר פיקד על מחוז ש"י, שתושביו היהודים נמנים על האלקטורט של השר. בטקס שנערך במערת המכפלה הדגיש פינצ'י כי "אנחנו פה בשביל ההתיישבות והצורך שלנו פה הוא בגלל ההתיישבות, יש פה חבל ארץ נפלא… שמתי בייעוד המחוז את ההגנה על ההתיישבות לפני אכיפת החוק והסדר". נזכיר כי ביהודה ושומרון הצבא הוא שאמון על ההגנה, ולא המשטרה. שינוי סדרי העדיפויות הזה הופך את המשטרה לארגון שמגן על היהודים ומפקיר את הפלסטינים שתחת אחריותו. הדפוס הזה קיים גם בדרגות הביניים: יחידה שלמה של קצינים מלווה את תפקיד המזכיר הביטחוני, ומתחככת בלשכת השר. 

שלושה בכירים נוספים שהוקפצו במהירות לדרגת ניצב: ראש להב 433 מני בנימין, מפקד מחוז תל אביב חיים סרגרוף ומפקד מחוז החוף יחיאל בוהדנה – כולם בתפקידים בעלי רגישות ציבורית גבוהה. בנימין קודם, בעידודו של יעקובי, בתוך שנה וחצי מנצ"מ לניצב ועקף בדרכו תתי ניצב עם קילומטראז' ארוך יותר בחקירות.

בנימין נחקר לאחרונה במח"ש בחשד להפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה. בן גביר סירב למנות לו ממלא מקום, "עד שלא יתברר שמדובר ברדיפה". "מני חזר לפקד על להב 433, כשקצינים מהיחידה הם אלה שהתלוננו נגדו. זה מטורף", אומר קצין בכיר בדימוס, "שוטר לא חוזר לתפקיד לפני שהחקירה מסתיימת בניקוי מוחלט".

סרגרוף, שמתמודד עם ההפגנות נגד מדיניות הממשלה בקפלן, מונה לאחר הדחת ניצב עמי אשד, שלדעת בן גביר לא סיפק את הסחורה בדיכוי ההפגנות. "לתת את מחוז תל אביב לקצין שמגיע מפיקוד על מרחב וקודם בתוך שנה מנצ"מ לניצב? איפה נשמע דבר כזה", מתרעם מי שכיהן בתפקיד בכיר מאוד במשטרה, "כאן נחתכו כל הכללים של אורך קדנציות ובשלות לתפקיד, וזה פוגע בהתמקצעות".

"סגל הפיקוד הבכיר כיום צעיר יחסית", מוסיפה ד"ר ליטמנוביץ. "זו לא תופעה שהתחילה אצל בן גביר, אבל אצלו היא הואצה".

בוהדנה מתמודד עם אותן הפגנות, רק מול בית נתניהו בקיסריה, וגם עם מחאות תושבים ערבים בחיפה וביישובים ערביים. במאי 2023 מונה למפקד מרחב ירקון והועלה לדרגת תנ"צ. ארבעה חודשים לאחר מכן הוקפץ לדרגת ניצב ומונה למפקד מחוז החוף. קודמו בתפקיד היה המפכ"ל דני לוי, שגם זכה לזינוק מטאורי: שנה אחת כניצב לפני מינויו למפכ"ל. כמפקד מחוז החוף נודע כמי שפעל לצמצום המחאות. בתי משפט מתחו ביקורת על מעצרי השווא שהיו אז נגד מפגינים.

"כשסבב המינויים מצטייר כסבב של בן גביר ולא של המפכ"ל, כשהוא אומר אני מיניתי ניצבים, עצם ההתבטאות הזו לא תקינה ותפגע בסופו של דבר במשטרה, כי שיטור הוא מקצוע ושוטרים צריכים לקבל החלטות מקצועיות"

חגיגות המקורבים אצל חנמאל דורפמן

בוהדנה, עם מפקד מחוז ירושלים אמיר ארזני, מפקד מג"ב יצחק בריק, מפקד המשמר הלאומי נחשון נגלר, מפקד מחוז דרום חיים בובליל ומפקד מחוז תל אביב לשעבר פרץ עמר, הגיעו במאי לברית בנו של חנמאל דורפמן, אז ראש המטה של בן גביר.

דורפמן, בעבר יעד של המחלקה היהודית בשב"כ, מעורב ב"פרשת מקורבי בן גביר". הוא חשוד בניסיון להשפיע על תיקים בתחום הפשיעה הלאומנית. באותה פרשה חשוד מפקד ימ"ר ש"י, נצ"מ אבישי מועלם, כי נמנע במכוון מטיפול בפשיעה לאומנית ביהודה ושומרון והעביר מידע מודיעיני רגיש לאנשי בן גביר, בתמורה לקידומו. נציב שב"ס יעקובי חשוד כי עדכן את מועלם בחקירה הסמויה נגדו.

כשנשאל בוהדנה ברדיו צפון מדוע הגיע לברית, השיב כי אינו מכיר חשדות בפלילים וכי הגיע לכבד מישהו שעימו יש לו  ממשקי עבודה. זאת על אף שהחשדות נגד דורפמן היו ידועים אז לציבור, ובכיר במשטרה ודאי היה מעודכן לגביהם.

אחד הקצינים הזוטרים יותר שנכחו באירוע הוא יורי מזובובסקי, אז מפקד תחנת אשקלון – דרג שלא אמור לבוא במגע עם לשכת השר. בית המשפט קבע כי מזובובסקי עצר לשווא עיתונאי ערבי וכי עדותו "לא עמדה באמת מידה של אמינות ויושר". זה לא מנע את קידומו בעידן בן גביר.

חודשיים לאחר חגיגת הברית, הודיע המפכ"ל על קידומו של מזובובוסקי לדרגת נצ"מ ומינויו למפקד יחידת יואב, האחראית בין היתר על הריסות בתי בדואים בנגב – תחום שקרוב ללבו של השר. הזליגה בין הפוליטי למשטרתי לא נעצרת בברית. גם למסיבת יום הולדתו של דורפמן, שנחגגה ערב חקירתו במח"ש בבית יועץ התקשורת של עוצמה יהודית, הגיעו בכירים במשטרה, חלקם במדים וחלקם בלבוש אזרחי.

לעתים דורפמן הוא שמגיע לקצינים. ביולי 2024 נפגש עם ניצב דוד פילו בביתו. חודש לאחר מכן מונה פילו לראש אגף המבצעים וקודם לדרגת ניצב. חיבור נוסף למגמות שמוביל השר, נרשם כשפילו הגיע לדיון בעניינו של רפ"ק מאיר סוויסה, קצין המבצעים של מחוז תל אביב, שנאשם בזריקת רימוני הלם לעבר מפגינים נגד ההפיכה המשטרית ופציעת כמה מהם. פילו טען כי הוא זה שהנחה את סוויסה להשתמש ברימונים.

גם בסיורים של בן גביר בשטח, יש אזכור לפן המפלגתי. מפקד תחנת בית שמש, סנ"צ אסף דואק וקצינים מהתחנה באו ביולי, במדי משטרה לכנס שבו נאם השר לפני פעילי מפלגה ודיבר על פעילותו הפוליטית. במשטרה טענו כי השוטרים "ליוו ואבטחו את השר", אבל מאבטחים של השר ממילא נכחו במקום.

לפי פרסום במקומון "חדשות בית שמש", לסיור מקדים שערך דואק לשר הצטרפה נציגת סיעת "עוצמה יהודית" בעירייה, ודואק החמיא לבן גביר וביקש ממנו "להמשיך ולעשות טוב למען כלל אזרחי ישראל." פחות מחודש לאחר מכן מונה דואק לקצין אק"מ (אגף, קהילה ומשמר אזרחי) במחוז ירושלים.

במקרה של הקצין אברהם מבורך, הזיקה למפלגה נעשתה בעצם ההודעה על המינוי ברשתות החברתיות. בן גביר הודיע שהחליט לאשר את קידומו לתפקיד סגן מפקד מרחב לכיש באמצעות החשבונות הפרטיים שלו ושל עוצמה יהודית . מאז קודם מבורך לדרגת נצ"מ ומונה לתפקיד קצין המבצעים של מחוז ש"י.

הוא זכה למחמאות מאלישע ירד, דוברה של ח"כ לימור סון-הר מלך, הנמנה על הנהגת הימין הקיצוני בשטחים, בעקבות התחייבותו לבצע "מעקב מודיעיני הדוק אחרי פורעי 'הוועדה למאבק בהתנחלויות"'.

החיבור בין האג'נדה של עוצמה יהודית לקציני מחוז ש"י כבר הפך לכמעט טריוויאלי, אבל אפשר למצוא קשרים כאלה גם ביישובים כמו שדרות. "נמשיך להיאבק בארגוני הפשיעה ונממש את מדיניות השר והמפכ״ל", הצהיר מפקד התחנה סנ"צ מידד לביא. 

הדבר מתבטא גם בדרישות לכלל המערכת. בכינוס שערך בן גביר למפקדי המחוזות, ללא המפכ"ל, הוא דרש מהם לפעול להנמכת הווליום של המואזין בערים הערביות והמעורבות. "אני מיניתי אתכם כדי שתיישמו את המדיניות שלי", אמר להם. בתגובה מסר אז בן גביר כי "זכותו של השר לדרוש את קיום החוק", ולא מדובר בהתערבות שמהווה הפרה של המתווה עליו סוכם בבג"ץ.

גיבוי וקידום לקצינים שנקטו יד קשה נגד מפגינים

בן גביר מגבה קצינים שנקטו יד קשה כלפי מפגינים. את רפ"ק מאיר סוויסה ניסה בהפגנתיות להעלות בדרגה ולמנות למפקד תחנת לב תל אביב. בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את הקידום. היועמ"שית התייחסה בזמנו להליך המינוי וציינה כי הוא "רצוף פגמים, נעשה תוך הפרה בוטה של כללי המנהל התקין ומידורם של הגורמים שאמורים היו לקחת חלק בהחלטה". הדס מדמוני, שלפי חשיפת הארץ התחמקה מלחתום על תצהיר בפרשת סוויסה כשהייתה ממלאת מקום ראש אגף משאבי אנוש, קודמה מאז לדרגת ניצב וקיבלה את תפקיד ראש אגף הדרכה.

בן גביר גיבה שוטרים שנחקרו במח"ש על אלימות כנגד מפגינים, עוד בטרם היה ברור כי החקירה נגדם תיסגר. אחד מהם, יוסי צעאדה, מונה בהמשך למפקד יס"מ תל אביב, היחידה העיקרית שמתמודדת עם ההפגנות. את סנ"צ יובל ראובן מינה בן גביר למפקד מרחב מוריה ימים ספורים לאחר פגישתם. ראובן אחראי מתוקף תפקידו על אבטחת בית ראש הממשלה בירושלים, ומאז התעמת עם מפגינים ועם חברי כנסת מהאופוזיציה.

ניצב פרץ עמר, שהחליף את עמי אשד בפיקוד על מחוז תל אביב ונקט יד קשה כלפי המפגינים זכה בהבטחה להתמנות לסגן המפכ"ל. הבטחה דומה ניתנה לניצב אבי ביטון שהושאל לארגון בטחוני אחר, לפני חודש הודיעה המשטרה שאת התפקיד יקבל בכלל ניצב יאיר חצרוני, מפקד מחוז מרכז.

במשטרה מתייחסים להבטחות הללו כשיטה שמאפשרת לשחק בין מינויים עד הרגע האחרון. "בין אם זה לייבש בתפקיד שולי כמו שעשו לעמר שמונה לראש מינהלת כיתות הכוננות, או לשלוח ללימודים, כמו שהוצע לאמיר ארזני, מפקד מחוז ירושלים, שהתעמת עם השר סביב הר הבית. הרעיון הוא לשים אותך על המדף, הרחק ממוקדי הכוח. ואז להחליט מתוך הפול, שממתין למוצא פיך, את מי לקדם".

מי שהופשר דווקא מההקפאה הוא ניצב אבשלום פלד שמונה למפקד מחוז ירושלים. פלד היה מיועד לכהן כמפכ"ל, אבל משך את מועמדותו אחרי חוות דעת שהגישה היועמ"שית לוועדת גרוניס לגבי עניינים משמעתיים שנקשרו בו. הוא נותר במשטרה ומונה לסמפכ"ל, וכמעט פרש לגמלאות, עד שקיבל את הפיקוד על מחוז ירושלים שמשפיע על שני מקומות אסטרטגיים, הר הבית ובלפור.

פלד יחליף את ארזני, שפורש לאחר שנה וחודשיים בלבד, ככל הנראה משום שלא עמד בציפיות בן גביר. בעבר נמנע קידומו של ארזני לאחר שנציבת קבילות השוטרים קבעה כי שינה ואף זייף חלקים מראיונות שערך עם פרשים שהודחו מתפקידם. לבן גביר זה כנראה לא הפריע למנותו בספטמבר 2024 למפקד המחוז. כשארזני שימש כממלא מקום הממ"ז, הוא איפשר תפילות ושיעורי תורה בהר הבית בתשעה באב. אלא שלאחר מינויו הציב ארזני גבולות וסירב לבטל צווי הרחקה מהר הבית, והסוף ידוע.

בן גביר מקיף עצמו גם בקצינים שמגלים התלהבות מפעולות בעלי פוטנציאל נפיץ. המזכיר הביטחוני הנוכחי שלו, ניצב סמי מרציאנו, אמר בעבר על מצעד הדגלים כי הוא "מטעין אותי כמו סוללה באייפון, אתה נטען מלא. השוטרים פה מלאים בתחושת שליחות, מחכים למעמד הזה".

"כשמשטרה מאבדת את הלגיטימיות שלה, שלטון החוק מתערער"

"גם אם בן גביר לא תמיד מצליח למנות את מי שהוא רוצה, יש לפעולותיו משמעות גדולה לאופן שבו הציבור תופס את המשטרה", אומרת ליטמנוביץ שחוקרת שיטור בחברות שסועות. "מספיק שבן גביר אומר בכנסת שאין לו בעיה לקדם שוטרים שזכו ל'שיימינג' בעיתון הארץ, כי לשיטתו הם עשו את תפקידם. מבחינת הציבור זה האירוע וזה המצב, ולכן אמון הציבור במשטרה יורד".

"כשסבב המינויים מצטייר כסבב של בן גביר ולא של המפכ"ל, כשהוא אומר אני מיניתי ניצבים, עצם ההתבטאות הזו לא תקינה ותפגע בסופו של דבר במשטרה, כי שיטור הוא מקצוע ושוטרים צריכים לקבל החלטות מקצועיות. אם שוטר חושב מה יגיד השר ואיך זה ישפיע על הקידום שלי, כשהוא מטפל בהפגנה, במקום מה יביא להסלמה ואיך אני נמנע מנפגעים, זה פסול", מוחה ליטמנוביץ.

התחושה הזו ניכרת גם בנתונים. לפי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, רק 36% מהציבור סבורים כי המשטרה פועלת באופן ניטרלי. 74% מאמינים כי החלטות פיקוד המשטרה והשוטרים בשטח מושפעות מלחצים פוליטיים, ולא נשענות אך ורק על שיקולים מקצועיים. אמון הציבור במשטרה נמצא בירידה מתמשכת מאז 7 באוקטובר – וגם בקרב מצביעי ימין, קבוצת התמיכה המרכזית של השר לביטחון לאומי.

הפוליטיזציה של סגל הפיקוד אינה נשארת בתוך כתלי הארגון. היא מחלחלת לשטח, לאופן שבו שוטרים פועלים מול אזרחים, מפגינים ומיעוטים, ולא פחות מכך לאופן שבו הציבור תופס את המשטרה. "כשמשטרה מאבדת את הלגיטימיות שלה, שלטון החוק מתערער", מזהירה ליטמנוביץ. "זה לא דיון תיאורטי. זה קורה, וזה כבר מחלחל גם לצה"ל. התהליכים האלה לא ייעצרו במשטרה".

‍תגובת לשכת השר בן גביר טרם התקבלה.

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים