הפסקת הטיסות לישראל בעקבות המלחמה לא מאיימת רק על התיירות – גם תעשיית הביוטכנולוגיה המקומית בסכנה. כך מזהירים שניים מהמובילים בתחום: פרופ’ ינאי עופרן, מנכ"ל Biolojic Design וטל לוי, מנכ"ל חברת BTG. עבורם, כל עיכוב בשילוח חומרים רגישים עלול להוביל להפסדים של מיליונים ולעיכובים בפיתוח תרופות מצילות חיים.

פרופ’ עופרן מדבר עם שומרים ממעבדת החברה ברחובות, אבל הראש שלו בכלל באתונה. "יש לנו משלוח של חומרים ששוכבים קפואים בשדה התעופה באתונה. הם מיועדים לניסויים, ואין טיסה שתביא אותם לארץ. הם נשמרים על קרח יבש, וכל כמה שעות מישהו, עובד מקומי שאני אפילו לא יודע מיהו, צריך לחדש את הקרח. מדובר בחומרים בשווי מאות אלפי דולרים. אם העובד לא מגיע, או אם הוא שם את החומר במקום הלא נכון, הלך המשלוח".

"אם משהו יידפק שם ולא נוכל להשתמש בחומרים האלה, ייקח חודשים ארוכים לייצר אותם מחדש בסין ובעוד מקומות שבהם אנחנו מייצרים אותם. המשמעות של עיכוב כזה, שיכול להימשך גם חצי שנה, זה עלויות של מיליונים וחשש מכשלון של פרויקטים״", מודה פרופ' עופרן בדאגה.

פרופ׳ עופרן ייסד שתי חברות ביוטכנולוגיה מבטיחות: Biolojic Design, שמפתחת תרופות טיפול בסרטן, ו-Ukko שמפתחת תרופה לסובלים מאלרגיות לבוטנים וגלוטן. הוא מוטרד מהשלכות הפסקת שרשרת האספקה לישראל וממנה על תעשיית הביוטק: "אין אף מדינה, אפילו לא סין, שיכולה ליפול ממערך האספקה העולמי ולתפקד כראוי. אפשר לבלוע עיכובים של כמה ימים, אבל אם הם הופכים לכמה שבועות זה נזקים אדירים".

"בעולם התרופות אין דבר כזה 'למצוא חלופה'"

גם טל לוי, מנכ"ל חברת BTG מבאר טוביה, מתמודד בימים אלה עם קשיים לוגיסטיים חמורים. החברה, שמתמחה בפיתוח וייצור תרופות להפרעות הורמונליות, פוריות, סרטן ושחיקת סחוס, תלויה ברכיבים שמגיעים ממפעלים בחו"ל. "בעולם התרופות אין דבר כזה ‘למצוא חלופה’. המפעל הספציפי שמייצר את המוצר הספציפי הוא זה שמאושר לך לשימוש".

"אם זה לא יגיע תוך שבוע-עשרה ימים, אאלץ להוריד קו ייצור, והמשמעות היא שמתישהו לא נוכל לייצר את התרופה"

דוגמה לכך היא משלוח קריטי מארצות הברית, שאמור היה לצאת במוצאי שבת ולא הגיע. "אם זה לא יגיע תוך שבוע-עשרה ימים, אאלץ להוריד קו ייצור, והמשמעות היא שמתישהו לא נוכל לייצר את התרופה", מסביר לוי. "אתה עושה לופים באוויר, אולי יש לך חומר במחסן שתאריך התפוגה שלו קרוב, אבל זה לא פשוט".

BTG מעסיקה 450 עובדים במתקן פיתוח וייצור בבאר טוביה. היא חלוצת הביוטק הישראלי, הוקמה לפני כ-40 שנה ולפני 20 שנה נרכשה על ידי Ferring השוויצרית. המלחמה הממושכת מציבה אתגרים משמעותיים: מעובדים רבים שגויסו למילואים, דרך מספר לא מבוטל של עובדים תושבי העוטף שהתפנו מבתיהם ונעדרו מהעבודה ממושכות. עם זאת, מדגיש לוי, ״בשנתיים האחרונות לא פגענו באספקה".

"מעולם לא פספסנו דדליין, אבל יש גם היבט של נראות"

למרות הקשיים, גם עופרן מציין בגאווה את עמידת החברה ביעדים: ״אנשים מחוץ לישראל צריכים לראות שהתעשייה מתפקדת. דרך אחת להסתכל ולראות שהיא מתפקדת זה עמידה באבני הדרך בכל תהליכי הפיתוח שהבטחנו. עברנו קורונה, עברנו הפיכה משפטית שגם לה היה מחיר כבד, עברנו כמעט שנתיים של מלחמה ומעולם לא פספסנו דדליין. אבל יש גם היבט של נראות".

"בחו"ל רואים בית הרוס ברחובות ובית הרוס בבת ים ואומרים - ׳כל ישראל נראית ככה׳, אם הם יודעים שהפגישות איתם מתקיימות, ואחריהן אנחנו חוזרים לישראל, אז הם אומרים ׳אולי יש דברים שאני רואה בחדשות, אבל השותף הזה מתפקד והכל עובד כמו שצריך׳", הוא מדגיש. "אנשים מגיעים לעבודה, חלקם עם הילדים, אנחנו מביאים להם בייביסיטרים כדי שיוכלו לעבוד, אבל יש מחיר לחוסר היכולת לתקשר עם הגורמים בעולם שצריכים לראות שאנחנו עובדים".

"במעבדה ביולוגית שנפגעת, באופן שבו זה קרה במכון ויצמן, יש אובדן ציוד, שאם יש כסף אפשר לשחזר בתוך חצי שנה, אולי קצת יותר. אבל במעבדות האלה יש דברים שאי אפשר לשחזר לעולם וזה הפיתוחים", אומר פרופ' עופרן

ניסויים קליניים תלויים באוויר

החברה של עופרן עומדת להתחיל ניסויים קליניים בתרופות פורצות דרך ונמצאת בעיצומו של השלב השני בניסוי ב AU-007 – הנוגדן הראשון בעולם שתוכנן כולו על ידי מחשב. "בשביל זה צריך מאמץ בינלאומי גדול. הניסוי הקליני נמצא בשלב השני שלו, והתוצאות מאוד מאוד טובות. הרוב מיוצר בחו"ל, אבל חלק מהמרכיבים מיוצרים בישראל".

"אין מדינה שיכולה לפתח הכול לבד. אפילו מדינות גדולות נסמכות על המון חומרים, תהליכים, ציוד. בשבועות הקרובים היינו אמורים לקבל 700 משלוחים, שיש לי חוסר ודאות לגביהם״, הוא דואג. עופרן מספר על משלוח נוסף שיועד לאירופה כחלק מניסוי שחברת Ukko עתידה להתחיל בעוד כמה חודשים: ״חברה באירופה שריינה לנו סלוט שעולה הרבה כסף בתהליך היצור. אם החומרים לא יגיעו בזמן איבדנו את הסלוט הזה. זה יכול ליצור עיכוב של חצי שנה".

האם הרשויות עוזרות? "בתוך משרדי הממשלה יש אנשי מקצוע שמבינים ורוצים לעזור", מוסיף עופרן. ״יש שיח בנושא ואולי יימצאו פתרונות. ההתמזגות של הצורך שלנו בייבוא של חומרים עם הצורך הביטחוני בייבוא של חומרים יכולה לעזור לנו". עופרן ביקש שלא להרחיב וכעבור כמה שעות עדכן: ״התברגנו לטיסת חירום. החומרים בארץ".

גם לוי מספר על מאמצים ממשלתיים: משרד התחבורה והתאחדות התעשיינים מתארגנים להקצאות במשלוחים דחופים בטיסות חוזרות. ״אנחנו נאבקים לקבל את ההקצאה למוצר שתקוע בארצות הברית. יש לי עוד חוסרים אבל את זה אני חייב״. לדבריו, מחפשים גם פתרונות שינוע ימיים. 

האם יש חשש שחברת האם תגיד "למה אני צריכה להסתבך עם ישראל" ותעתיק את המפעל לשוויץ?
"כן, אבל יש גם אמון מוחלט, שנבנה לאורך שנים. הם רואים מה עברנו כאן ומעריכים את היכולות".

"זה לא כמו לגבות קובץ במחשב. צריך לקחת מבחנה, לפצל תאים, לשלוח למקרר באתר אחר ולסמן. העלות בזמן, כסף ומאמץ אדירה. אנחנו משתדלים שלפחות החומרים הכי חשובים שלנו יישמרו בשני אתרים לפחות, ובמקרים מסוימים להחזיק מעבדת גיבוי בחו"ל"

פגיעה במעבדות? "יש דברים שאי אפשר יהיה לשחזר"

אבל מעבר לעיכובים ולשיבושים, קיים גם סיכון קיומי לנכסים מדעיים עצמם. הפגיעה במכון ויצמן, הסמוך לביולוג'יק ברחובות, הדגישה זאת. "במעבדה ביולוגית שנפגעת, באופן שבו זה קרה במכון ויצמן, יש אובדן ציוד, שאם יש כסף אפשר לשחזר בתוך חצי שנה, אולי קצת יותר. אבל במעבדות האלה יש דברים שאי אפשר לשחזר לעולם וזה הפיתוחים. יכול להיות שיש פרופסור שפיתח זן של חיידק שקיים רק אצלו במעבדה".

פרופ׳ עופרן מסביר כי "אם מושבת החיידקים מתה, זהו – הזן הזה, שאולי פתחו אותו במשך 5-10 שנים, לא יהיה. אובדן של פיתוחים מדעיים, מעבדות של פרופסורים שעברו דרכן עשרות דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים ועמיתי מחקר שפיתחו נכסים ששוכבים במעבדות ואם לא יהיה גיבוי הם לא יתקיימו".

האם יש גיבוי? "לא תמיד. זה לא כמו לגבות קובץ במחשב. צריך לקחת מבחנה, לפצל תאים, לשלוח למקרר באתר אחר ולסמן. העלות בזמן, כסף ומאמץ אדירה. אנחנו משתדלים שלפחות החומרים הכי חשובים שלנו יישמרו בשני אתרים לפחות, ובמקרים מסוימים להחזיק מעבדת גיבוי בחו"ל.

למרות הכול, המפעל של BTG בבאר טוביה תוכנן לתפקד בתנאי חירום. "יש לנו יכולת פעולה עצמאית של בין ארבעה ימים לשבוע", אומר לוי. ובמציאות הישראלית, ברור כי זו דרך מורכבת ובלתי יציבה לנהל תעשייה בקנה מידה עולמי. 

‍

‍רוצים לקבל עדכונים ישירות לסמארטפון? >> הקליקו והצטרפו לקבוצת הווטסאפ של שומרים