“ארגון מחדש של המרחב" הוא השם המכובס שהעניק צה"ל להריסת מאות בתים במחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור א-שמס. אם במשך שנים הריסת בתים בגדה נעשתה כענישה למחבלים, בשנה וחצי האחרונות הסיבה השתנתה: הרחבת כבישים בתוך המחנות, שתאפשר לכלי רכב צבאיים לנוע בהם. ההרס הוא חלק ממגמה של "ייבוא" שיטות לחימה מעזה ומלבנון לגדה המערבית.

ההבדל המרכזי בין עזה לגדה הם המתנחלים – ומאמציהם לגרש פלסטינים תחילה משטחי C ולאחרונה גם מאזורים שבשליטה פלסטינית. אחרי שבעה באוקטובר חילק צה"ל למתנחלים אלפי כלי נשק, חלקם גויסו כ"חיילי הגמ"ר" (הגנה מרחבית), וכיום בעימותים אלימים רבים בשטחים מעורב נשק צה"לי. לאחרונה פורסם ב-N12 כי צה"ל יצמצם את מספר חיילי ההגמ"ר, ושב"כ יבצע להם בדיקות רקע.

אך גם בלי המתנחלים, ובהסתכלות על הפעילות הצבאית של צה"ל בלבד, ניכר שינוי משמעותי. בתפיסה הצה"לית, הגדה הופכת ממקום שבו חיים מיליוני פלסטינים לא מעורבים– למרחב לחימה: כזה שאפשר "לעצב" לפי צורכי הצבא גם אם אלה כוללים הריסת  אזורים שלמים או עקירת אוכלוסייה.

לפי גרסת צה"ל, השינוי נובע דווקא מהצד הפלסטיני. עוד לפני המלחמה, כך לטענת הצבא, החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים להתארגן במסגרת "גדודים" – מסגרות לוחמות גדולות יותר, המקיימות אימונים ופועלות לפי תורה צבאית סדורה. ביולי 2023 יצא צה"ל בתגובה למבצע "בית וגן" במחנה הפליטים ג'נין – המבצע הגדול ביותר מאז "חומת מגן" ב-2002. מבצע ממוקד וקצר, שנמשך יומיים בלבד.

לאחר שבעה באוקטובר מתארים בצה"ל החרפה בפעילות "הגדודים", שהובילה באוגוסט 2024 למבצע "מחנות קיץ", שבמסגרתו פעל צה"ל במחנות בטול כרם ואף הרג את מפקד הגדוד המקומי. באותו חודש, כפי שחשף אמיר אטינגר ב"ישראל היום", סימן שר החוץ דאז ושר הביטחון כיום ישראל כ"ץ את הכיוון. "מחנות הפליטים זה מוקד הרע", אמר בפגישה סגורה עם ראשי מועצת יש"ע.

בינואר 2025 הפכו המילים למציאות. צה"ל פתח במבצע "חומת ברזל". לפי נתוני הצבא, במבצע נהרסו 208 בתים במחנה ג'נין ו-234 בתים במחנות טול כרם ונור א-שמס – במטרה לאפשר תנועה של כלי רכב ממוגנים בתוך המחנות. צילומי הלוויין של האזור אינם מותירים מקום לספק באשר להיקף ההרס.

נכון להיום מחזיק צה"ל כוחות באופן קבוע במחנות, ולא מאפשר לעשרות אלפי התושבים שעזבו לשוב לבתיהם. תושבים שפונו עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועורכות הדין הילה שרון ורעות שאער. בפברואר הודיע הצבא לבית המשפט כי "אינו מתכוון להמשיך לשהות במחנות הפליטים באופן קבוע, ועם השלמת יעדי הפעילות במלואם יסתיים המבצע הנוכחי במחנות". עם זאת, הוסיף כי "טרם הבשילו כלל התנאים המבצעיים הנדרשים".

"אנחנו שש נפשות, כולל ארבעה ילדים", אומר באסם (שם בדוי), שהתגורר בשולי מחנה טול כרם ופונה עם משפחתו לפני כשנה. "נתנו לנו עשר דקות לצאת. וזהו – מאז אנחנו מחוץ לבית".

לדבריו, אף שצה"ל אומר שניתנים אישורים פרטניים לבקר בבתים, בקשתו נדחתה. למרות זאת הצליח להיכנס ללא אישור, בשעת בוקר מוקדמת. "כל הרהיטים שבורים. הדלתות פתוחות, חתולים וכלבים בבית, העצים בחצר בלי פירות – הכול מת. ואני מצטער שנכנסתי לראות את זה. אין לי סירוב ביטחוני, אין לי עבירות. למה עשו דבר כזה לבית שלי? וגם אם יתנו לי אישור להיכנס – כבר אין רהיטים".

כיום באסם ומשפחתו גרים בשכירות. הסיוע שקיבלו בתחילה הולך ופוחת, והוא מתקשה לראות עתיד. "אונר"א נתנו לנו בהתחלה כסף, ואז כמה קרטונים של שמן, אורז ודברים כאלה. עכשיו 80% מהסיוע הפסיק. לדעתי אין אפילו סיכוי של אחוז אחד שנחזור לבית שלנו".

"אנחנו שש נפשות, כולל ארבעה ילדים", אומר באסם (שם בדוי). "נתנו לנו עשר דקות לצאת. וזהו – מאז אנחנו מחוץ לבית. אין לי סירוב ביטחוני, אין לי עבירות. למה עשו דבר כזה לבית שלי? וגם אם יתנו לי אישור להיכנס – כבר אין רהיטים"

המטרה: הרס רכוש ותשתיות פלסטיניות בידי הצבא

"עיצוב המרחב" אינו מונח חדש, אך משמעותו בגדה השתנתה. אם בעבר הוא תיאר בעיקר חסימות צירים שנועדו לשלוט בתנועת כלי רכב פלסטיניים וישראליים, ולאפשר סגר וכתר צבאי בעת הצורך, הרי שבשנה האחרונה הוא קיבל משמעות נוספת: הרס של בתים ותשתיות פלסטיניות.

כך למשל, באוגוסט האחרון הורה אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, לעקור אלפי עצי זית פלסטיניים משטח של כ-300 דונם מאדמות הכפר אל-מוע'ייר, לאחר פיגוע ירי שבו נפצע יהודי באורח קל. "כל כפר וכל אויב צריכים לדעת שאם הם עושים פיגוע נגד התושבים - הם ישלמו מחיר כבד ויחוו עוצר, כתר ופעולות עיצוביות", אמר בלוט. "אנחנו עכשיו מתלבשים על הכפר הזה, שהוציא לא מעט פיגועים לאחרונה. את המסר הזה אנחנו גם נעביר לכפר".

צעדים דומים ננקטו גם לאחר הפיגוע לפני כשנה שבו נרצחה צאלה גז בדרכה לחדר לידה. צה"ל הרס מבנים בכפר בורקין הסמוך, ובהם מבנה בן ארבע קומות, רק בשל קרבתם לכביש 446.

אינדיקציה נוספת לשינוי בתפיסה הצה"לית הוא העלייה במספר ההרוגים הפלסטינים בגדה מאז 7 באוקטובר. לפי נתוני "בצלם", בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 נהרגו בגדה כ-475 פלסטינים מאש כוחות הביטחון. ב-2025 ירד המספר ל-221. אלה השנים הקטלניות ביותר לפלסטינים ביו"ש מאז 2003, ימי שיא האינתיפאדה השנייה. גם נתוני פיקוד המרכז מצביעים על מגמה דומה.

אחת הסיבות היא הנחייתו של בלוט, שנחשפה בשנה שעברה ב"הארץ", לירות כדי להרוג בכל מי ש"מתעסק עם הקרקע" – כדי למנוע הנחת מטענים. גם כאן מדובר ב"ייבוא" של שיטת פעולה מרצועת עזה. נדמה שההנחיה משקפת שינוי רחב ברוח הלחימה של צה"ל, שרבים מחייליו לחמו גם בעזה.

"הרבה דברים השתנו", אומר מאיר (שם בדוי), קצין מילואים ששירת חודשים רבים באיו"ש לפני ואחרי 7 באוקטובר. "אני לא בטוח שזה משהו שיובא מגזרה אחרת, אלא שהמציאות הביטחונית פשוט השתנתה. ברגע ששבעה באוקטובר קרה, הבינו שאי אפשר יותר לספוג. אז מחזקים הגנה: מוסיפים עמדות, מחזירים סיורים, כל פטרול שאי פעם ירד – חזר, וכל פטרול שאף פעם לא היה – נוסף".

מאיר טוען כי הוראות הפתיחה באש לא השתנו, ומדגיש ש"אף אחד לא ירה באופן שרירותי". עם זאת, הוא מוסיף: "כן הייתה הבנה שצריך להגיב חזק יותר. לפני 7 באוקטובר, אנשים פחות מיהרו להשתמש בנשק חם, ואחר כך צה"ל נזכר שלא ממגרים טרור עם ריח רע של גז. יש לנו נשק כדי להשתמש בו. כשהיה צריך – השתמשנו. הייתה תקופה ארוכה שפחדו לירות, שכל ירי באוויר גרר עליהום. יורים בנשק, והכול טוב - בשביל זה הוא קיים. אנחנו לא הולכים עם הנשק על הצוואר כי הוא יפה".

בדומה לעמדה הרשמית של צה"ל, גם מאיר סבור שהשינוי לא נובע רק מהצבא, אלא קודם כל מהטרור הפלסטיני. "השטח הגיב חזק מאוד לשבעה באוקטובר. דגלי חמאס, הפגנות, גם אלימות. משהו חריג. אז השתמשנו באמצעים שיש לנו כדי להשתיק את זה. הפלסטינים עשו דברים שלא ראינו קודם – ניסיון חדירה של שלושה חמושים לאדורה למשל, מעבדות נפץ, נמצאו תשתיות טרור הזויות".

"הרבה דברים השתנו", אומר מאיר (שם בדוי), קצין מילואים ששירת באיו"ש לפני ואחרי 7 באוקטובר. "אני לא בטוח שזה משהו שיובא מגזרה אחרת, אלא שהמציאות הביטחונית פשוט השתנתה. הבינו שאי אפשר יותר לספוג"

"יש פה בעיה, אנחנו נשלם על זה מחיר"

אלוף (מיל') גדי שמני, לשעבר מפקד פיקוד המרכז, רואה את הדברים אחרת. "הכול שאלה של מידתיות", הוא אומר. "יש עלייה משמעותית ברמת האיום – הרבה מטעני גחון, וגם כל ההתארגנויות האלה ("גדודי" הטרור הפלסטינים). עם זאת, השבעה באוקטובר וכל מה שבא אחריו, והתמונות מעזה, בסופו של דבר גורמים לכך שבהרבה מקומות אנחנו פועלים לפעמים בעוצמה מאד גדולה, ולא תמיד נדרשת. יש רגישויות שבעבר התייחסנו אליהן ברצינות רבה יותר, והיום הרגישויות האלה נעלמו, וזה לא טוב".

"הכול שחור או לבן. אין אמצע. וזה בעייתי כשפועלים בתוך סביבה אזרחית"

"דיברתי עם לוחמים וקצינים, צעירים ומבוגרים, שבעבר הסתכלו אחרת לגמרי על הדברים", ממשיך שמני. "היום אומרים 'לא לוקחים סיכונים, יורים בהכול'. זו גישה בעייתית והצבא יצטרך בשלב מסוים לקחת את המושכות ולרסן, כי נשלם על זה מחיר. פעם מפקדים עסקו ברגישויות, תדרכו חיילים – איך מתייחסים לאזרחים, איך פועלים במקומות רגישים. היום החיילים למטה לא מכירים את זה, כי אף אחד לא מדבר איתם. הכול שחור או לבן. אין אמצע. וזה בעייתי כשפועלים בתוך סביבה אזרחית".

"המידתיות נעלמה", הוא מוסיף. "כשאתה מדבר על מידתיות, אומרים לך: 'עכשיו צריך לכסח'. יש גם לחץ כבד מצד ההתיישבות, הממשלה, בן גביר וסמוטריץ'. בסוף הצבא מיישם מדיניות ממשלתית. אתה רואה מה סמוטריץ' עושה בשטח, והצבא נדרש לממש את המדיניות הזאת. בקיצור – יש פה בעיה".

צה"ל: חופש הפעולה הוא תנאי הכרחי לשמירה על ביטחון האזור

תגובת דובר צה"ל: המאמץ העצים של כוחות צה״ל לסיכול טרור ביו"ש החל לפני פרוץ המלחמה. במחנות הפליטים בצפון השומרון התפתחו תשתיות טרור, שמהן יצאו פיגועים. לנוכח זאת, יצא צה״ל בינואר 2025 למבצע ״חומת ברזל״, במסגרתו בוצעו פעולות מבצעיות והנדסיות שנועדו לאפשר חופש פעולה לכוחות הביטחון, לסכל תשתיות טרור ולמנוע התבססות ארגוני טרור.

לצד הפעילות המבצעית, נרשמה בתקופה האחרונה ירידה של כ-80% בהיקף הפיגועים בצפון השומרון. מרבית הפעולות שבוצעו במבצע, ובהן סלילת צירים ופעולות הנדסיות נוספות, נבחנו גם ע"י בית המשפט העליון בעקבות עתירות שנדחו לאחר הגשת תגובה וקיום דיון במעמד הצדדים.

חישוף עצים מתבצע בהתאם לנוהל סדור, באישור הגורמים המוסמכים בפיקוד המרכז ומשיקולים מבצעיים, להבטחת ביטחון משתמשי הדרך, להגן על הצירים ולמנוע הסתננויות ופעולות טרור. טרם כל פעולה מתקיימת עבודה מקצועית. צה״ל פועל לפי חוק והחלטות אלו ניתנות לביקורת שיפוטית. גורמי הביטחון פועלים נגד מבנים שהוקמו בניגוד לדין, תוך תעדוף אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית הסמוכה לצירי תנועה ומהווה סיכון. פעולות האכיפה מבוצעות מכוח דיני התכנון והבנייה באזור.

כוחות צה״ל ממשיכים לפעול ביהודה ושומרון, באופן ממוקד לסיכול טרור למען ביטחון האזרחים. חופש הפעולה של כוחות צה״ל במוקדי הטרור בצפון השומרון הוא תנאי הכרחי לשמירה על ביטחון האזור.